סגור
rss צור קשר גילוי נאות ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
גלרית עיתונים
funder פאנדר
חיפוש קרנות נאמנות  
 
 

בנק ישראל >> גורמים להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח והשפעת ההתערבות על שער החליפין

20/03/2017     בנק ישראל  
  • המחקר בוחן את ההשפעה של התערבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ על שער החליפין ומוצא שבתקופה שנבחנה, מספטמבר 2009 ועד סוף 2015, ההתערבות תרמה  לפיחות מהיר יותר (או ייסוף איטי יותר) של שער החליפין האפקטיבי של השקל.

  • היקף ההתערבות החודשי הממוצע בתקופת המדגם היה 830 מיליוני דולרים; היקף כזה מביא לפיחות גבוה בכ-0.6 אחוזים בשער החליפין באותו חודש, לעומת חודש ללא התערבות.

  • המחקר מוצא שרמת יתרות מטבע החוץ (ביחס לתוצר) והסטייה של שער החליפין הריאלי משיווי משקל של הטווח הארוך הם בין הגורמים המסבירים את היקף ההתערבות.
מחקר שערכה ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן את ההשפעה של ההתערבות של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ על שער החליפין בשנים 2009-2015.

כידוע, בנק ישראל חזר להתערב בשוק מטבע החוץ במארס 2008, לאחר כעשור שבו לא התערב הבנק בשוק כלל. בתחילה ההתערבות נעשתה בסכומים קבועים מראש, 25 מיליוני דולרים ליום, ומאוחר יותר 100 מיליוני דולר ליום. באוגוסט 2009, שינה הבנק את המדיניות ועבר להתערב על פי שיקול דעת בסכומים שאינם קבועים מראש.

המחקר הנוכחי בחן האם התערבותו של הבנק בשוק תרמה לפיחות של שער החליפין (או האטה את מגמת הייסוף). כיון שהיקף ההתערבות והשינוי בשער החליפין נקבעים בו-זמנית, יש קושי לאמוד את השפעת ההתערבות על השינוי בשער, ונעשה שימוש בטכניקה אקונומטרית באמצעותה אומדים, בשלב הראשון, את הגורמים המשפיעים על היקף ההתערבות, כדי לאפשר זיהוי טוב יותר של השפעת ההתערבות על שער החליפין. 

תוצאות האמידה מראות כי בתקופת האמידה המתייחסת רק לתקופה שבה ההתערבות נעשתה על פי שיקול דעת, החל מספטמבר 2009 ועד סוף 2015, כל 100 מיליוני דולר של רכישות תרמו, יתר הדברים קבועים,  לפיחות של 0.07-0.09 אחוזים בשער החליפין. עבור ההיקף החודשי הממוצע באותה תקופה, 830 מיליוני דולרים, נמצאה השפעה של כ-0.6 אחוזים על שער החליפין באותו החודש. 

באמידה אלטרנטיבית המשתנה הנאמד לא היה היקף ההתערבות, אלא משתנה שמקבל את הערך 1 אם הבנק התערב באותו חודש, או 0 אם הבנק לא התערב, ללא התייחסות לכמות ההתערבות. באמידה זו נמצא כי עצם ההתערבות של  הבנק (בסכום כלשהו) בחודש מסוים הביאה לפיחות של  כ-1.1-1.4 אחוזים לשער החליפין באותו החודש. תוצאה זו תומכת בהערכה כי השפעת ההתערבות נובעת גם מהאיתות לגבי המדיניות המונטרית הכוללת של הבנק מעצם ההתערבות, ולא רק מההשפעה הישירה על של ההתערבות על שוק הנכסים.

מהבחינה האמפירית של הגורמים המשפיעים על ההתערבות, עולה שהבנק מתערב כאשר הוא מעריך ששער החליפין הריאלי סוטה (מיוסף ביתר) ביחס לשע"ח של שיווי משקל של הטווח הארוך. גם לרמת היתרות ביחס לתוצר יש השפעה על ההתערבות -  ככל שהרמה נמוכה יותר, ההתערבות גדולה יותר. עוד נמצא שגידול ביצוא נוטה להקטין את ההתערבות. בחלק מהגרסאות של האמידה נמצא שככל שהציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמוכות יותר, ייטה הבנק להתערב יותר. כלומר, ההתערבות בשוק המט"ח מהווה גם כלי כדי לתמוך בהשגת יעד האינפלציה. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לתקנון האתר
 
סגור