משרד האוצר >> קיים קשר מובהק בין בחירת מקצועות הבגרות לבין תואר הלימודים באוניברסיטה/מכללה

עיקרים

בארץ:

חו"ל

בעולם:

מבוא

בשנים האחרונות הופנתה תשומת לב ציבורית לסוגיית מספר הנבחנים בבגרות 5 יח' למתמטיקה. נושא זה זכה לעניין בעקבות ההבנה כי בשוק העבודה המודרני קיים ביקוש גבוה לכישורים בתחומי המחשבים וההנדסה, והללו נסמכים במידה רבה על פיתוח יכולת לחשיבה מתמטית מורכבת . נושא שזכה עד כה לתשומת לב ציבורית פחותה הוא בחירת מקצועות הבגרות על ידי תלמידי תיכון. זאת בשעה שגם לבחירה זו השפעה על הכנתם של בוגרי המערכת לשוק העבודה, ולא פחות מכך על גיבוש העדפותיהם לקראת בחירת תחומי הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. מיקוד זה עוסק בנושא זה. 

כבר בפתח הדברים יצוין שנכון להיום, נתונים אודות מספר הנבחנים במקצועות הבגרות השונים אינם מפורסמים פומבית, ולכן יש קושי בזיהוי המגמות בתחום. על כן, המלצה ראשונה, עוד טרם צלילה אל תוך הנושא, היא לפעול על מנת להציג נתוני בגרויות עדכניים לציבור (ברמה כללית ובחתכים שונים), באופן שיאפשר זיהוי מגמות וגיבוש מדיניות בהתאם.

1.המקצוע הפופולרי ביותר לבגרות מורחבת (5 יח') הוא ביולוגיה ובפער ניכר; מדעי המחשב נמצאים הרחק מאחור

תרשים ש1 מציג את מספר הנבחנים בהיקף של 5 יח' במקצועות השונים בשנת 2015: 

תרשים ש1: נבחנים בבחינות בגרות בהיקף של 5 יח'

שנת 2015

 

מקור: נתוני למ"ס ועיבודי הכלכלן הראשי

הנתון הבולט ביותר בתרשים הוא הפופולריות הרבה של מקצוע הביולוגיה, בפרט ביחס למדעים אחרים. כך, כ-20,000 תלמידים נבחנו בשנת 2015 בביולוגיה, לעומת כ-12,500 בכלל המקצועות הטכנולוגיים (כגון אלקטרוניקה) , כ-9,000 בפיזיקה, כ-8,500 בכימיה, וכ-7,000 בלבד במחשבים. סך מספר תלמידי י"ב בשנת 2014 עמד על כ-108,000, וסך הזכאים לבגרות על כ-66,000 – ומכאן שאחוז הניגשים לבגרות במדעי המחשב עומד על כ-7% מסך תלמידי י"ב וכ-10% מהזכאים לבגרות בלבד . 

תוצאה זו בולטת אף יותר כאשר מתמקדים בבחירת מקצועות הבגרות של נערות, כפי שניתן לראות בתרשים ש2:

תרשים ש2: תלמידות (נערות) נבחנות בבחינות בגרות בהיקף של 5 יח'

שנת 2015

 

מקור: נתוני למ"ס ועיבודי הכלכלן הראשי

כך, יותר מפי 5 יותר תלמידות לומדות ביולוגיה מאשר מדעי המחשב. בנוסף, ניתן לראות גם שבקרב התלמידות לימודי המקצועות הטכנולוגיים תופסים מקום נמוך בהרבה מאשר בקרב הבנים.

 

2.ישנה אי-הלימה בין המגמות בבחירת מקצועות בגרות לבין צרכי שוק העבודה

בממצאים שהוצגו לעיל יש ממד מפתיע, שכן מכלול הנתונים מצביע באופן ברור על החשיבות הרבה שמייחס שוק העבודה לכישורי תכנות. כך למשל, תרשים ש3 מציג את ההכנסה הממוצעת לבוגרי אוניברסיטאות בתחומים שונים, ובנוסף – את ההכנסה הממוצעת לבוגרי מדעי המחשב במכללות מתוקצבות. 

תרשים ש3: שכר חודשי ממוצע לפי תואר וסוג מוסד

 2014 (ילידי 1985-1975)

 

מקור: נתוני למ"ס ועיבודי הכלכלן הראשי

כפי שניתן לראות בתרשים, ההכנסה של בוגרי אוניברסיטאות בתחום מדעי המחשב (ותחום הנדסת מחשבים ומערכות מידע) היא הגבוהה ביותר מבין כלל תחומי הלימוד, לצד תחומי הנדסה נוספים. אולי חשוב אף יותר  – ההכנסה של בוגרי מכללות (מתוקצבות) בתחום מדעי המחשב גבוהה מאוד אף היא, ועולה משמעותית על ההכנסה הממוצעת של בוגרי אוניברסיטאות ברוב הגדול של התחומים. כלומר, הביקוש לכישורי תכנות הוא רחב ואיננו מוגבל רק לבעלי כישורים יוצאי דופן.  מנגד, השכר הממוצע של בוגרי תואר בביולוגיה (באוניברסיטאות) עומד על כ-60% בלבד מהשכר של בוגרי מכללות במדעי המחשב, באופן המצביע על הביקוש הנמוך יחסית בשוק העבודה לכישורים וידע בתחום זה.
 

ישנם כמובן שיקולים רבים בבחירת מקצועות לימוד בתיכון, וודאי ששיקולי קריירה אינם צריכים להיות היחידים או אולי אפילו לא העיקריים. עם זאת, אין ספק שאחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך בגילאי התיכון היא להקנות לתלמידים כישורים אשר ישמשו אותם בהמשך חייהם, ובפרט יפתחו להם צוהר לתחומי קריירה מודרניים. על כן, נוכח הממצאים שהוצגו לעיל, יש מקום לחשוב כיצד ניתן להביא להלימה גדולה יותר בין המגמה בבחירת מקצועות הבגרות לבין צרכי שוק העבודה, בתשומת לב מיוחדת לתלמידות, בקרבן שיעור הלומדות מדעי המחשב לבגרות נמוך במיוחד.

3.קיים קשר מובהק בין בחירת מקצועות הבגרות לבין תואר הלימודים באוניברסיטה/מכללה

מעבר לעצם הכישורים הנרכשים על ידי התלמידים בזמן הלימודים בתיכון, לבחירת מקצועות הבגרות השפעה על תואר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. תרשים ש4 מציג את הסיכויים שתלמיד יתחיל בלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב בהתאם למקצועות הבחירה בבגרות, בדגש על מקצועות מדעיים/טכנולוגיים, ובהבחנה בין בנים לבנות. על מנת לבקר על רמת הכישורים המתמטיים של התלמיד/ה, התרשים מתייחס רק לתלמידים בעלי בגרות 5 יחידות במתמטיקה:

 

תרשים ש4: הסיכוי ללימודי מדעי מחשב לתואר ראשון בהינתן מקצוע הבחירה בבגרות

(ילידי, 1989-1985, בעלי 5 יח' לימוד במתמטיקה)

 

מקור: נתוני למ"ס ועיבודי הכלכלן הראשי

ניתן לראות שהסיכוי של מי שנבחן/ה בבגרות במחשבים ללמוד לתואר במדעי המחשב גבוה בערך פי 5 מהסיכוי של מי שנבחן/ה בבגרות בביולוגיה בקרב הבנות, וכמעט פי 3 בקרב הבנים. כלומר, קיים קשר ברור בין מקצוע הלימוד בתיכון לבין המקצוע הנלמד בהשכלה הגבוהה. קשר דומה מבחינה איכותית נמצא גם כאשר אנו מרחיבים את ההגדרה ובודקים את הסיכוי ללימודי 'הייטק' באופן כללי, הכוללים מדעי המחשב ומקצועות הנדסה  - כלומר, הסיכויים של בעלי בגרות במחשבים, פיזיקה או אלקטרוניקה ללמוד "מקצועות הייטק" גבוהים משמעותית מאלה של בעלי בגרות בכימיה, ובמיוחד ביולוגיה. 

תרשים ש5 משחזר תוצאות אלו, כאשר ההתמקדות עתה היא בתלמידי 4 יחידות במתמטיקה . גם כאן אנו עדים לקשר הברור בין מקצוע הלימוד לבגרות לבין תואר הלימוד בהשכלה הגבוהה. הנתונים לגבי בעלי 4 יח' במתמטיקה הם משמעותיים, מכיוון שהם מעידים על כך כי גם בקרב קבוצה זו בהחלט קיים פוטנציאל ללימודים אקדמיים בתחומי ההייטק. כך, נראה שבמקביל למאמצים להביא לעליית מספר הנבחנים במתמטיקה בהיקף של 5 יח', יש מקום לנסות ולהרחיב את החשיפה למקצועות ההייטק גם בקרב יתר התלמידים.

 

תרשים ש5: הסיכוי ללימודי מדעי מחשב לתואר ראשון בהינתן מקצוע הבחירה בבגרות 

(ילידי, 1989-1985, בעלי 4 יח' לימוד במתמטיקה)

 

מקור: נתוני למ"ס ועיבודי הכלכלן הראשי

התוצאות הנ"ל אינן בהכרח מצביעות על סיבתיות, אלא רק על מתאם. בפרט, ברור שלתחומי העניין של הפרט יש השפעה על בחירת תחום הלימוד גם בתיכון וגם בהשכלה הגבוהה. במלים אחרות, תלמיד או תלמידה שמתעניינים בתחום המחשבים (או בכיוון הטכנולוגי באופן כללי) ייטו יותר לבחור בכיוון זה גם בתיכון וגם במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, סביר להניח כי לפחות באופן חלקי מתקיימת גם השפעה סיבתית – כאשר תלמידים אשר למדו מקצוע מסוים בתיכון (ולאו דווקא מסיבות של העדפה ברורה מבחינת עניין) ייטו יותר ללמוד מקצוע זה גם באוניברסיטה, על רקע היכרות גבוהה יותר עם התחום, חשיפה להיבטים בתחום שמעניינים אותם, ותחושת ביטחון גדולה יותר לגבי היכולות שלהם להצליח בלימודים.

4.ב-15 השנה האחרונות חלה עליה משמעותית במספר הנבחנים בביולוגיה לעומת מספר הנבחנים במדעי המחשב

תרשים ש6 מציג את המגמות בבחירת מקצועות מדעיים/טכנולוגיים לבגרות 5 יח' על פני הזמן. בתרשים בולטת העלייה הגדולה במספר הנבחנים בביולוגיה, ומנגד – היציבות במספר הנבחנים במדעי המחשב (שלמעשה היה נמוך בשנת 2015 מאשר בתחילת העשור הקודם ); וזאת בניגוד למגמות הביקוש בשוק העבודה. עלייה נרשמת בשנים האחרונות גם במקצועות הטכנולוגיים, ובמידה פחותה גם בפיזיקה וכימיה.