לידר שוקי הון - האם המגמה החיובית בשוקי האג"ח תימשך?

23/04/2017

בשבוע האחרון שוק האג"ח בארה"ב המשיך את המגמה החיובית אשר אפיינה את השבועות האחרונים. מגמה זו נתמכת על ידי אובדן אמון מסוים ב- Trump Trade, כלומר השוק פחות מאמין ביכולתו של הנשיא ליישם באופן מהיר מדיניות פיסקאלית מרחיבה בכלל ורפורמה רחבת היקף במערכת המיסוי בפרט. הנתונים הכלכליים החלשים אשר פורסמו ביום שישי (ירידה במסחר הקמעונאי ובקצב האינפלציה) הקטינו את ההסתברות להעלאת ריבית הפד בחודש יוני. ברקע, עלייה בחששות הגאופוליטיים סביב צפון קוריאה וסוריה תמכו בשוק האג"ח. כמובן שהתקרבות לבחירות בצרפת ב- 23.4 תרמה לביקוש לאג"ח ארה"ב. בשבוע הקרוב: בארה"ב ביום שלישי יתפרסמו נתוני התחלות ואישורי בנייה ונתוני ייצור תעשייתי. ביום שישי יתפרסמו מכירות של בתים קיימים. בישראל לא צפויים להתפרסם נתונים משמעותיים השבוע, אך בכל זאת חשוב יהיה לנתח את מדד האמון הצרכני (מחר) בתור אינדיקטור מוביל לצריכה הפרטית.

מאקרו ישראל

הקדמת מדידת אופנת הקיץ הביאה למדד גבוה יחסית של 0.3% בחודש מרץ.
סביבת האינפלציה הבסיסית נותרה נמוכה, פחות מ- 0.5% בחישוב שנתי.
עיקר העלייה באינפלציה התרחשה בסעיף הדיור (מחירי שכירות), כנראה בהשפעת המיסוי על בעלי שלוש דירות.
מסתמנת יציבות או עלייה קלה במחירי הדירות לרכישה (למעט "מחיר למשתכן").

בחודש מרץ הגרעון התקציבי זינק ל-3.7 מיליארד ₪ עקב ירידה בהכנסות וגידול בהוצאות, בעיקר בביטחון.

בפברואר המכירות של דירות חדשות ירדו ב-11.3% (לעומת ינואר), אך היקף המכירות נותר עדיין גבוה יחסית לשנים קודמות.

מאקרו גלובלי

נתונים שפורסמו ביום שישי בארה"ב מעידים על התמתנות בצריכה ובאינפלציה.
המסחר הקמעונאי ירד ב- 0.5% בחודשים פברואר-מרץ, למרות המשך השיפור באמון הצרכני.
אינפלציית הליבה התמתנה ל- 2.0% y/y בחודש מרץ מ-2.3% בפברואר.

בגרמניה נמשכת העלייה באופטימיות של הסקטור העסקי, זאת לפי סקר ZEW.

שוק האג"ח

שני גורמים ישפיעו על שוק האג"ח השבוע: האחד - ירידת תשואות בארה"ב על רקע חולשה בצריכה ובאינפלציה, אך מנגד המדד הגבוה בישראל.
למרות הסיבות הטכניות למדד הגבוה במרץ, שוק האג"ח בכל זאת צפוי להגיב על ידי העדפה לאפיקים הצמודים.

עם זאת, בשבוע הקרוב התמיכה צפויה מהתשואות בארה"ב אשר עשויות להמשיך לרדת על רקע נתונים כלכליים, חששות גיאופוליטיים והבחירות בצרפת.

זום אין

לטראמפ לא יהיה קל להעביר רפורמה במסים

מדובר במהלך מורכב עם קושי להעבירו בקונגרס.
קיימות קבוצות לחץ רבות שיתנגדו להטבות המס הקיימות.
המפלגה הרפובליקנית דוגלת ברפורמה ניטרלית מבחינה תקציבית.

ללא התקדמות לקראת ביצוע הרפורמה, קשה לצפות לעליות תשואות.

מאקרו ישראל

הקדמת העונתיות בסעיף ההלבשה הביאה למדד גבוה יחסית

עיקר הסטייה בתחזית נבעה מסעיף ההלבשה והנעלה אשר עלה בשיעור חד (4.9%) עקב החלטת הלמ"ס להקדים ולמדוד את הלבשת אופנת הקיץ כבר בחודש מרץ (ולא בחודש אפריל). שינוי במדיניות זו היה ידוע לנו, אך לא היה ברור עד כמה ישפיע. הנחנו עלייה מתונה יותר במחירי ההלבשה (1.2%), לעומת הירידה העונתית הרגילה בשנים קודמות של קרוב ל- 2%. ביתר סעיפי המדד הסטיות היו מינוריות.

זה חודשיים שהמדד מפתיע כלפי מעלה, מה המשמעות?

חשוב להפיק לקחים מהעובדה שבחודשיים האחרונים האינפלציה הפתיעה כלפי מעלה.

מסקנה 1: למרות שבחודשים דצמבר וינואר מחירי השכירות הפתיעו כלפי מטה, סביר להניח שמחירי השכירות ימשיכו לעלות בקצב של 2%-2.5% בשנה הקרובה (קצב אשר אפיין את מרבית שנת 2016). קצב זה צפוי על רקע המשך גידול בכוח הקנייה של הציבור והשפעת המס על בעלי שלוש דירות (אם יעבור בג"צ). מנגד, מסתמן גידול במספר הדירות המוגמרות ברבעון ד' (53.7 אלף בחישוב שנתי) וקיימות 112.2 אלף דירות בתהליך בנייה שחלקן יושלמו בשנה הקרובה.
מסקנה 2: הייסוף בשקל מורגש באינפלציה, אך בינתיים בצורה מתונה יחסית. סעיף רהיטים וציוד לבית ירד ב- 2.8% ב- 12 החודשים האחרונים (0.3%- במרץ), מוצרי חשמל בידוריים (ירידה של 3.4% ב- 12 החודשים האחרונים), צעצועים (3.8%-), הוצאות על נסיעות לחו"ל (5.6%-), הלבשה והנעלה (6.1%- עד פברואר). כזכור בשנת 2016 השקל יוסף ב- 4.6% (מול סל המטבעות) וב- 4.3% ברבעון א' 2017.
כמובן, שחלק מירידות המחירים נובע מהגברת התחרותיות, כולל התחרותיות מרכישות באינטרנט. הגברת התחרותיות עדיין מורגשת בסעיפים כגון שירותי טלפון, אינטרנט ומוצרי תקשורת. סעיף זה ירד ב- 0.3% בחודש מרץ, ירד ב- 2.3% ברבעון א' 2017 וירד ב- 4% ב- 12 החודשים האחרונים.
למעט סעיף הדיור היכן ניתן להבחין בלחצי ביקוש? בעיקר בענפי השירותים: שירותי הארחה (במשקל 4.0% במדד) עלו ב- 2.6% ב- 12 החודשים האחרונים ושירותים עסקיים (משקל של 1.1%) אשר עלו ב- 2.1% (אך סעיף זה כולל עמלות הבנקים, ענף די ריכוזי). לעומת זאת, שירותים אישיים עלו ב- 0.8% בלבד.

האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים צפויה להגיע ל- 0.6%

הנחות:

סעיף הדיור יעלה ב- 2.0%.
מחירי האנרגיה יתייצבו סביב 55$-60$ לחבית (brent).
לא צפויה הורדת מע"מ (למרות שקיימת הסתברות של 40% לתרחיש זה).
השכר הממוצע יעלה ב- 2.5%-3%.
המשק יצמח ב- 3.2%, ומזה הצריכה הפרטית ב- 3.4%.
השפעת הגברת התחרותיות תימשך.
הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בשנה הקרובה.
מחירי הסחורות בעולם יעלו באופן מתון.

מסתמנת ירידה מתונה בביקוש לדיור

אנו ממשיכים להדגיש שלמרות הירידה במכירת דירות חדשות (ובלקיחת משכנתאות), עדיין מדובר ברמה גבוהה יחסית לשנים קודמות (ראה גרף). הביקוש עדיין מוגבר בשל החשש להשקעות אלטרנטיביות (אג"ח או מניות).

גרעון גבוה במרץ יקשה על הורדת מסים

לאחר נתוני התקציב המאכזבים בחודש מרץ, יתכן שכחלון יעדיף להמתין עם מהלך של הורדת מסים. הגרעון התקציבי הגיע ל- 3.7 מיליארד ₪ בחודש מרץ, בעיקר על רקע ירידה במסים עקיפים של 2.1% וגידול של 15.5% בהוצאות של המשרדים לעומת חודש מרץ אשתקד. ההוצאות הביטחוניות עלו ב- 31.2% לעומת חודש מרץ אשתקד (לפי האוצר, בשל סיבות טכניות ופריסה מאוזנת יותר בעונתיות הרגילה של ההוצאה הביטחונית). ברבעון א' כולו ההכנסות ממסים עלו ב- 3.9% (נומינלית) לעומת גידול של 9.4% בהוצאות של משרדי הממשלה (יחסית לרבעון א' אשתקד). ברבעון א' הגרעון המצטבר הסתכם ב- 2.4 מיליארד ₪ לעומת עודף תקציבי של 0.9 מיליארד ברבעון א' 2016. האוצר טוען שעדיין גביית המסים ברבעון א' הייתה גבוהה ב- 1.5 מיליארד ₪ מעל התוואי החזוי בתקציב המדינה, אם כי מזה כ- 1.2 מיליארד ₪ נבעו מהכנסה חד פעמית.

תת ביצוע בהכנסות ממסים בחודש מרץ אינו תומך במהלך של הורדת מסים (עדיין לא התקבלו מסי רווחי הון ממכירת מובילאיי), אך עדיין לא ניתן לפסול זאת על רקע שיקולים פוליטיים עם ריח של בחירות מוקדמות באוויר.

מאקרו חו"ל

ארה"ב: למרות השיפור באופטימיות, אין גידול בצריכה הפרטית

נתונים חיוביים:

מדד האמון הצרכני (של מישיגן) עלה ב- 1.1 נקודות בשבועיים הראשונים של חודש אפריל לרמה של 98.0 נקודות.
מספר דורשי העבודה החדשים התייצב בשבוע האחרון על רמה נמוכה (234 אלף, לאחר 235 אלף לפני שבוע).
סקר ציפיות בתעשייה באזור ניו יורק (empire state) ירד ל- 5.2 נקודות באפריל מ- 16.4 נקודות במרץ.
נתונים חלשים:
למרות השיפור באמון הצרכני, אין סימנים לגידול מהיר בצריכה הפרטית. המסחר הקמעונאי ירד ב- 0.2% בחודש מרץ לאחר ירידה של 0.3% בחודש פברואר. למרות שקיימות סיבות מקלות כגון מזג האוויר הקשה והתזוזה של תקופת החגים, עדיין הנתונים מצביעים על חולשה בצריכה. חולשה זו צפויה למתן את הצמיחה ברבעון א'.
האינפלציה מתמתנת. סך הכול האינפלציה התמתנה ל- 2.4% y/y (מ- 2.6%) ואינפלציית הליבה ירדה ל- 2.0% מ- 2.3% לפני חודש. הירידה נובעת מירידה של 7.0% בחודש מרץ (מול פברואר) במחירי התקשורת עם הוזלה חדה בחבילות סלולר (נשמע מוכר?). בכל מקרה, עוד חודש של אינפלציה מתמתנת והעלאת הריבית בחודש יוני צפויה להידחות.

חולשה בצריכה הפרטית והתמתנות באינפלציה מעלים ספקות לגבי העלאת ריבית בחודש יוני.

זום אין: צפויים קשיים ביישום רפורמה במס על ידי טראמפ

העלייה החדה בתשואות לאחר תוצאות הבחירות בארה"ב נבעה בעיקר מציפייה ליישום מהיר ומשמעותי של המדיניות המוצהרת של טראמפ בתחום הפיסקאלי, ובפרט רפורמה רחבת היקף במערכת המיסוי. בינתיים, השווקים מעט איבדו את האמון ביכולתו של טראמפ ליישם מדיניות זו בתקופה הקרובה. קיימות לא מעט סיבות לכך:

1.טראמפ עדיין לא סיים לבצע מינויים בתפקידים הכלכליים (כ- 23 במספר). איוש התפקידים הללו קריטי כדי לבנות רפורמה מורכבת במיסוי.

2.לאחר הכישלון בניסיון לבטל את Obamacare, לא נראה שיהיה פשוט להעביר רפורמה במס בקונגרס. מספיק ששלושה רפובליקנים (מתוך 52) בסנאט יצביעו נגד כדי להכשיל את התוכנית. כידוע, בארה"ב אין חובה להצביע לפי מפלגת הנשיא הנבחר. סביר להניח שטראמפ יהיה זקוק לתמיכתם של מספר דמוקרטים והם כנראה לא יסכימו להטבות מס מרחיקות לכת עבור המעמד הגבוה.

3.קיימת דילמה האם להציע רפורמה גרעונית או רפורמה מאוזנת תקציבית. רפובליקנים בדרך כלל לא תומכים בהרחבה פיסקאלית.

4.ביטול הטבות מס צפוי להיתקל בהתנגדויות רבות. לא קל למשל לבטל את הכרת תשלומי הריבית על המשכנתא בתור הוצאה מוכרת במס.

5.קיימת שאיפה להעביר רפורמה אשר תעודד ככל שאפשר את הצמיחה. הורדת נטל המס על עשירים לא צפויה לעודד כמעט את הצריכה הפרטית. הורדת מסי חברות כן אפקטיבית בעידוד ההשקעות של הסקטור העסקי.

6.הרעיון הכללי של הרפורמה במערכת המס מושתת על הטלת מס על היבוא (border adjustment tax) בשיעור של 20%, גם כדי לממן את הירידה במס הכנסה ומס חברות, וגם כדי להיטיב עם הייצור האמריקאי המקומי. רשתות השיווק בארה"ב מאד מתנגדות לתוכנית זו, כמובן. מס גורף על היבוא עלול להביא לתגובה דומה על ידי מדינות אחרות כדי לייקר את היצוא האמריקאי לאותן מדינות. בכלל, מאד יתכן שארגון הסחר העולמי (World Trade Organization) יחליט שמדובר בהפרת הסכמי הסחר (שארה"ב שותפה להם).

לסיכום, זה לא במקרה שאף ממשל לא הצליח להעביר רפורמה במס מאז רייגן בשנת 1986. ללא התקדמות בתחום זה, קשה לצפות לחזרת התשואות הארוכות לרמות של סוף 2016, סביב 2.5%-2.6%.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.