החששות נמשכים: באופנהיימר ממליצים להקטין חשיפה לשוק הצרפתי

ביום ראשון הקרוב, ה- 23 באפריל, יתקיים הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת. במידה ואף אחד מהמועמדים לא יקבל 50% או יותר מהקולות, תרחיש שנראה די וודאי כרגע, יתקיים סיבוב שני ב-7 במאי, בהשתתפות שני המועמדים המובילים. ב-11-18 ליוני, יתקיימו הבחירות לפרלמנט הצרפתי, גם הן ב-2 סיבובים. שיעור ההצבעה הנמוך הצפוי (צפי לכ-70% לעומת כ-80% היסטורית), ביחד עם שיעור המצביעים הגבוה שטרם החליט (כשליש) גורם לבחירות לנשיאות צרפת להיות פתוחות ומעניינות מתמיד. בסקירה זאת נבחן את ההיבטים המרכזיים במצע הכלכלי של המועמדים המובילים לנשיאות צרפת, ונתאר את התגובה הצפויה בשווקים תחת כל תרחיש. כמו כן, נסביר מדוע לדעתנו, נחוצה הפחתה טקטית של משקל אפיקי הסיכון בצרפת, מתוך הערכה שהשוק אינו מתמחר באופן מלא את הסיכון בבחירה ב"מועמד קצה". 

 

 

עובדות חשובות: חבר המפלגה הסוציאליסטית בין השנים 2006-2009. כיהן כשר הכלכלה והתעשייה בממשלתו של פרנסואה הולנד בין השנים 2014-2016 עד שהתפטר והקים מפלגה משלו. בן 40 בלבד. עבד בעבר כבנקאי השקעות. 

 

מצע כלכלי: תומך בהישארות בגוש האירו ובהותרת הסכם שנגן (תנועה חופשית של אנשים בתוך האיחוד האירופי) על כנו. תומך בהורדת ההוצאות הממשלתיות ב-60 מיליארד אירו, בין השאר דרך קיצוץ 120 אלף משרות, עד ל-2022. כמו כן, קורא להורדת מס החברות ל-25% (מ-33% כעת), לפתיחת אפשרות למו"מ על הארכת שבוע העבודה ברמת החברה הבודדת ובפטור ממיסים מסויימים לבעלי הכנסה נמוכה.

 

מצב בסקרים: המועמד המוביל לזכייה. צפוי לקבל 22%-25% בסיבוב הראשון. בסיבוב השני צפוי לקבל כ-65% בהתמודדות מול מארין לה פן וכ-57% בהתמודדות מול פרנסואה פיון.

 

איך בחירה בו תתקבל בשווקים?  מאקרון הוא אמנם "צאצא" של המפלגה הסוציאליסטית, אך הוא מגדיר את מפלגתו כ"לא ימין ולא שמאל". כמו כן, כשר הכלכלה והתעשייה, מאקרון ביצע מספר צעדים פרו-עסקיים, כולל ניסיון להעביר את ה-"Macron Law", חבילת רפורמות להסרת חסמים בתחומי התחבורה והעבודה. בסופו של דבר, ה-"Macron Law" אפילו לא הגיע להצבעה בפרלמנט בגלל סיבות פוליטיות פנימיות. מסיבות אלו, בחירה בעמנואל מקרון צפויה להתקבל בהתלהבות יחסית, במיוחד בהתחשב באפשרויות האחרות, ביניהן מועמדי המפלגות הקיצוניות מארין לה פן וז'אן לוק מלנשון.

 

 

עובדות חשובות: בתו של מייסד המפלגה, ז'אן מארי לה פן וחברה במפלגה מגיל 18. מנהיגת מפלגת החזית העממית משנת 2011. דחקה את אביה מחוץ למפלגה בעקבות מספר התבטאויות קיצוניות.

 

מצע כלכלי: מפלגת ימין קיצוני התומכת בהיפרדות מהאיחוד האירופי ובצעדים נוקשים נגד הגירה, כולל הגבלת מספר המהגרים ל-10,000 בשנה, ויציאה מהסכם שנגן. בניגוד לגזרה המדינית, בצד הכלכלי המדיניות הכלכלית של לה פן אינה חד משמעית, וחלק מהפרשנים אף מגדירים אותה כסוציאליסטית. בין השאר, לה פן קוראת ליישום מדיניות קצבאות נדיבה, מתנגדת להסכמי סחר חופשיים בחלק מהתעשיות ואף תומכת בהורדת גיל הפרישה מ-62 ל-60. כמו כן, לה פן תומכת בהורדת מיסים לבעלי שכר נמוך ובהטלת מיסים נוספים על מעסיקים שיעסיקו זרים.

 

מצב בסקרים: 22%-23% בסיבוב הראשון. בסיבוב השני, לה פן צפויה להפסיד בפער גדול לעמנואל מקרון (עם כ-37% מהקולות) ולפרנסואה פיון (עם כ-45% מהקולות). בדומה לבחירות ב-2002, בהן ז'אן מארי לה פן הובס בסיבוב השני מול ז'אק שיראק, גם מארין לה פן צפויה להתמודד מול חזית מאוחדת מאחורי המועמד שנגדה בסיבוב השני, אם וכאשר תגיע אליו. 

 

איך בחירה בה תתקבל בשווקים? עלייה של לה פן לסיבוב השני נראית כתרחיש סביר מאוד כעת. עם זאת, זכייה של לה פן בבחירות לנשיאות עשויה להיות אירוע דרמטי מאוד, בשל כוונתה של לה פן לקיים משאל עם בנוגע לחברות צרפת באיחוד האירופי ובשל הדעות הקיצוניות שלה ושל מפלגתה בנושאי הגירה ומדיניות חוץ. שיעורי התמיכה של הצרפתים בהישארות בגוש האירו ובאיחוד האירופי הם עדיין גבוהים (כ-70%), אך כך גם חוסר שביעות רצונם מתפקוד גופים אלו (37% מהנשאלים בסקר שנערך בחודש מרץ טענו כי לאיחוד האירופי יש "יותר חסרונות מיתרונות"). כרגע נראה כי ביחד עם ז'אן לוק מלנשון, לה פן היא המועמדת הכי פחות "רצוייה" בשווקים.

 

 

עובדות חשובות: כיהן כשר האוצר של ניקולא סרקוזי בשנים 2007-2012 וניצח אותו בפריימריז הנוכחי של המפלגה הרפובליקנית. מואשם בפרשת שוחד לכאורה, העסיק את אשתו כעוזרת פרלמנטרית ושילם לה כחצי מיליון אירו בין השנים 1998-2013, כשלפי הטענות הכספים הועברו לה ללא תמורה. קיימות טענות כי הוא העסיק בצורה פיקטיבית גם את ילדיו. הבטיח להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום.

 

מצע כלכלי: פרנסואה פיון אינו חוסך בביקורות על גוש האירו והאיחוד האירופי וקורא ליישום שינויים מקיפים בהסכם שנגן, בהסכמי הסחר ועוד. עם זאת, פיון גם תומך בהישארות צרפת בגופים אלו. פיון אף טוען כי צרפת נמצאת במצב פרקטי של פשיטת רגל ושיש לבצע צעדים קיצוניים על מנת להיחלץ ממצב זה. בין השאר, פיון קורא להקטין את מספר עובדי המדינה ב-600 אלף בתוך 5 שנים ולחתוך את נטל המיסים בצרפת ב-40 מיליארד אירו. כמו כן, פיון דוגל בהארכת שבוע העבודה הצרפתי אל מעבר לרף הנוכחי של 35 שעות (ל-39 שעות לפחות ועד ל-48 שעות – המגבלה לפי חוקי האיחוד האירופי), בהעלאת גיל הפרישה ל-65 (מ-62 כיום) ובאיחוד פיסקאלי בין מדינות גוש האירו.

 

מצב בסקרים: עד להתפוצצות פרשת השחיתות, פיון היה המועמד המוביל לזכייה, ובפער גדול. פיון איבד קולות רבים בשבועות הראשונים לאחר חשיפת הפרשה, אך מאז שומר על יציבות יחסית. כרגע, פיון צפוי לקבל 19%-20% מהקולות בסיבוב הראשון וכאמור, לנצח את לה פן (עם כ-57% מהקולות) ולהפסיד למאקרון (עם כ-37% מהקולות) בסיבוב השני.

 

איך בחירה בו תתקבל בשווקים? הצעדים שמתכנן פיון לבצע להקטנת הממשלה ולהגדלת הגמישות בשוק העבודה הופכים אותו כנראה למועמד המועדף על השווקים הפיננסיים. בחירה בפיון צפויה להתקבל בהתלהבות בשוק.

 

 

עובדות חשובות: חבר בפרלמנט האיחוד האירופי מאז 2009. היה חבר בפלג השמאלי של המפלגה הסוציאליסטית, עד לעזיבתה ב-2008. התמודד בבחירות לנשיאות ב-2012, בהן סיים במקום הרביעי עם כ-11% מהקולות. הקים את מפלגת La France insoumise בפברואר 2016. נולד במרוקו, להורים צרפתיים, ועלה לצרפת בגיל 11.

 

מצע כלכלי: מלנשון נחשב למועמד משמאל המפה הפוליטית, אולי אפילו מהשמאל הקיצוני. מלנשון מעוניין להעלות משמעותית את ההוצאות הממשלתיות בצרפת, ומציע להגדיל את ההוצאות ב-275 מיליארד אירו עד ל-2022, כאשר מרבית הסכום מיועד להגדלת שכר וליצירת משרות בסקטור הציבורי. את המימון לגידול בהוצאות מקווה מלנשון להשיג מרפורמה במערכת המס, שתכלול בין השאר מס הכנסה של 90% על מרוויחים למעלה מ-400 אלף אירו בשנה והעלאת מיסים על עסקאות נדל"ן ומוצרי יוקרה. כמו כן, מלנשון תומך במו"מ מחודש על חברות צרפת באיחוד האירופי, ארגון הסחר העולמי, קרן המטבע, הבנק העולמי וברית נאט"ו.

 

מצב בסקרים: המגמה המשמעותית של השבועות האחרונים היא "נדידת" הקולות מפרנסואה פיון לכיוונו של ז'אן לוק מלנשון. מלנשון, שבסקרים של תחילת מרץ קיבל רק כ-10% מהקולות, נראה כעת כמועמד לגיטימי לסיבוב השני, כשבסקרים האחרונים הוא מקבל 19%-20% מהקולות.

 

איך בחירה בו תתקבל בשווקים? אנו מעריכים כי עלייה מפתיעה של מלנשון לסיבוב השני תתקבל בצורה שלילית מאוד בשווקים, זאת בשל המדיניות המאוד אנטי-עסקית בה הוא דוגל וכוונתו להגדיל עוד יותר את ההוצאות הממשלתיות בצרפת, שכבר כיום מהוות למעלה מ-50% מהתוצר. זכייה של מלנשון עשויה להיות אירוע ברבור שחור של ממש עבור אפיקי הסיכון באירופה בכלל, ובצרפת בפרט.

 

 

עובדות חשובות: כיהן כשר הכלכלה והחינוך בממשלה של הולנד, עד שהתפטר ב-2014. ניצח את מנואל ואלס, ראש הממשלה בתקופתו של פרנסואה הולנד, בבחירות המקדימות במפלגה הסוציאליסטית.

 

מצע כלכלי: בנואה המון תומך בהקמת מערכת ויזה הומינטארית לפליטים. כמו כן, הוא בעד הבטחת הכנסה מינימאלית לעובדים בעלי הכנסה נמוכה ולסטודנטים. המון גם קורא ליישום תוכנית השקעה בת 100 מיליארד אירו לחידוש מערכות אורבניות וסביבתיות. בעד הגדלת המיסים על הבנקים.

 

מצב בסקרים: המון כאמור צונח בסקרים ומאבד כוח רב לז'אן לוק מלנשון. המון קיבל 17%-18% מהקולות בסקרים של תחילת פברואר, אך נופל ל-8%-9% בסקרים הנוכחיים ואינו צפוי להעפיל לסיבוב השני.

 

איך בחירה בו תתקבל בשווקים? בנואה המון נתפס כממשיך דרכו של פרנסואה הולנד ולכן, זכייה שלו, תרחיש לא סביר כרגע, צפויה להתקבל באכזבה בשווקים.