סגור
rss צור קשר גילוי נאות ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
גלרית עיתונים
funder פאנדר
חיפוש קרנות נאמנות  
 
 

בעוד עשור לא תהיה הדרה ואפליה כלפי נשים

18/05/2017     קרן מרדכי  


ביום, יום שלישי, התקיים כנס "ברוך שלא עשני ?" בנושא הדרת נשים והקצאת אשראי בקריה האקדמית אונו, בהנחיית פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון, ובהשתתפות שר האוצר, משה כחלון, וחה"כ זהבה גלאון. בכנס הוצג מחקרו החדש של פרופ' ירון זליכה, בחן האם יש פער בין הקצאת אשראי בין גברים ונשים, יהודים וערבים וספרדים ואשכנזים.

בפתח הכנס, בחרה חה"כ גלאון להתייחס דווקא בנושא מינויו הקרב של נציב שירות המדינה: "מדובר בתפקיד דרמטי ביותר וראש הממשלה החליט שאין ועדת מכרז ואיתור, ובוחר שלא להתנהל בצורה מסודרת. אני חושבת שזו התנהלות ממש מחפירה, אפילו מושחתת. המועמדים היום הם שני אנשים שראש הממשלה מייעד אותם באופן אישי – והם קבלני הביצוע של ראש הממשלה להריסת התפקידים שעסקו בהם עד היום. הדבר הזה צריך להדליק לנו נורת אזהרה. אני מפצירה בפני הממשלה לא לאשר את המינוים הללו כך".

בהמשך דבריה, התייחסה חברת הכנסת גלאון להצעת החוק שהיא מבקשת לקדם בנושא אלימות כלכלית, ואמרה: "על פי נתוני העמותות שעוסקות בתחום – כל אישה שלישית חיה בטרור כלכלי. לוקח לנשים הרבה זמן להפנים שהן נמצאות תחת טרור כלכלי. החברה רגילה לראות אלימות פיזית, מינית, זה נחשב אלימות. אלימות כלכלית הייתה תמיד סמויה מהעין, ולנשים לא הייתה האפשרות לתבוע צדק. החלטתי לקדם יוזמת חקיקה בנושא. יצרתי קשר עם פרופ' יפעת ביטון, ויחד עם ד"ר דפנה רובינשטיין, ניסחו עבורי הצעת חוק מאוד מקיפה, המדברת על אלימות כלכלית. בכנסת ישראל כמו בכנסת ישראל, הצעת החוק הזו תקועה כבר שנתיים ולא מקודמת. המשמעות של הצעת החוק היא שאנחנו לא מתייחסים לסנקציה שאנחנו רוצים להטיל על אנשים כעבירה פלילית, אלא כעוולה אזרחית. אישה שעברה אלימות כלכלית תוכל לתבוע תביעת נזיקין 120 אש"ח לא הוכחת נזק. זו הצעה שאם היא תתקבל, ואני מקווה שתעבור בקרוב, תעשה מהפכה בהבנה שאלימות היא אלימות, וטרור נגד נשים הוא עוד דרך שבה גברים מדירים נשים".

פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, הציג את המחקר 

שלו ואמר: "בכל העולם ידוע שכאשר היקף האשראי במשק גדל ביחס לתוצר, אז אי השיוויון יורד. מדוע הוא יורד? הטענה של המערכת הבנקאית היא שכאשר היקף האשראי במשק מצומצם, ניתנת עדיפות על בסיס מקצועי למתן אשראי לרבדים החזקים בחברה ולעסקים גדולים, וכשיש מעט אשראי, הבנק נאלץ לבחון בין מימון גורם חזק, לבין מימון גורם חלש". פרופ' זליכה הוסיף והסביר: "מתוך חשד שההסבר הוא חלקי, לקחנו את האוכלוסיה ובמקום לבדוק איך היקף האשראי משפיע על אי השיוויון, אחרי שנטרלנו את הבדלים בהון, בהשכלה ובהכנסה, בדקנו האם הוא יורד גם לנשים וגם לגברים. יצא שכשאר היקף האשראי גדל, אי השיוויון של נשים קטן, ושל גברים לא השתנה. כלומר, כאשר היה מעט אשראי, גברים עדיין קיבלו, אבל נשים לא קיבלו. איך זה מתיישב עם ההסבר הבנקאי המקובל שזה נובע מההון, השכלה, שעות העבודה וכו'? את הגורמים הללו נטרלנו, ועדיין יש פער" פרופ' זליכה הרחיב והסביר, כי אותה הבדיקה נערכה גם גם בין יהודים וערבים: "גם הפעם, מצאנו כי אי השיוויון של הערבים – יורד. אבל של היהודים לא משתנה. כלומר, שוב –היהודים הם מקבלים אותו הדבר גם כשיש אשראי וגם כשאין. בנוסף ערכנו את הבדיקה גם לגבי ספרדים מול אשכנזים, ושוב גילנו, שאי השיוויון של הספרדים יורד, ואילו לאשכנזים לא קורה כלום. כלומר, שוב האשכנזים מקבלים תמיד אשראי, גם כהיקף האשראי גדול וגם כשהוא קטן".

פרופ' זליכה אמר: "נשאלת השאלה – ממה נובע הפער? סיבה ראשונה, שאני פחות מאמין בה, אבל היא קיימת, היא גזענות או אפליה לרעה אקטיבית. סיבה שניה, הבנקים הם הומוגניים יחסית. יש העדפה לקבוצת הפנים, לקבוצת הייחוס. אין פה בעיה של אפליה אקטיבית שלילית, אלא מה שכולנו באופן טבעי וסמוי עושים, אנחנו נותנים העדפה סמויה לקבוצת הפנים שלנו. סיבה שלישית, קבוצות מודרות ונשים בפרט, מלכתחילה הן מבקשות פחות, כי הן מפנימות את ההדרה"

שר האוצר, משה כחלון, התוודה כי לא היה מודע לנתונים לפני שהוצגו בכנס: "אני ישבתי פה עכשיו שמעתי אתכם מדברים – אני חייב לומר שדקה לפני שאמרת מה שאמרת, לא ידעתי כלום. שר האוצר של מדינת ישראל לא ער דברים האלה. אם אני יושב במקור כוח, התפקיד שלי זה לפתור. אבל זה חייב לבוא בשיתוף פעולה עם כל הצדדים". כחלון הוסיף ואמר: " אמרתי בעבר שבעוד עשור לא יהיו בנקים, בגלל הטכנולוגיות. אז היום, אני יכול להגיד שלדעתי, בעו עשור לא תהיה הדרה ואפליה של נשים. אני מאמין שהשכל בסוף מנצח, ואני אופטימי" 

כחלון הוסיף ואמר פרופ' זליכה: "כשאתה מדבר, אני חושב על הבת שלי, על אשתי. צריך לאפשר מעונות יום, צריך לאפשר צהרונים, צריך לאפשר כי החלק של הילדים בסוף נופל עליהם, אין מה לעשות. לכן זה מה שאנחנו עושים היום. אנחנו מנסים להרחיב את זה, כמו שעשיתי עכשיו עם נטו משפחה. 70% מהמקצועות אפשר היום לעבוד מהבית. ביקשתי ששעות נוספות של עובדות מדינה – אני ביקשתי שעובדות מהבית יקבלו שכר על העבודה מהבית. זה חדש, זה התחיל בזמני, לא ידעתי שזה הסתיים".



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לתקנון האתר
 
סגור