עולם המחקר מנסה לענות >> מה חיסל את ענף הסחורות בשוק קרנות הנאמנות?

ה מגמה השלילית במחירי הסחורות החקלאיות הייתה מקור בלתי נדלה לאכזבה של משקיעים בעשור האחרון. יש מספר סיבות גלובליות טריוויאליות שהכריעו על הירידה במחיר הסחורות, אך מאמר זה לא יעסוק בכך, אלא יעלה שאלה בנוגע לצורת ההשקעה עצמה בתחום. זאת מאחר ומרבית המשקיעים בתחום סוברים כי כאשר הם משקיעים בסחורות הם משקיעים בסחורה וזו תציג תשואה בהתאם לשינויים במחירה.

עולם המחקר בשנים האחרונות ביקש לבדוק את פשר תשואות החסר של שוק הסחורות החקלאיות. מחקר חדש ומפתיע יחסית מגלה כי התשואות הנמוכות שהציגה ההשקעה בסחורות לא נבעו באופן מוחלט מהירידה הכוללת במחירי הסחורות, אלא גם בעקבות מבנה ההשקעות ותשואת הפקדונות של הרווחים על אותן סחורות (המונח שנקרא באנגלית “Income Return”). למעשה, אלמנט ה־Income Return פועל בשוק הסחורות באופן דומה לדיבידנד בשוק המניות ולתשואה בשוק האג”ח, אך אינו זוכה להתייחסות נאותה בקרב המשקיעים בתחום.

תחילה הסבר, בשוק ההון, השקעה בסחורות חקלאיות נעשית בכמה אופנים. ניתן להשקיע בחברות להן חשיפה גבוה לסוגי סחורות נפוצים. אולם עיקר השקעה נעשית דרך חוזים עתידיים. התשואה על ההשקעה בחוזה עתידי על סחורות כוללת בתוכו שלושה מרכיבים: (1) שינוי במחיר הסחורה העכשווי; (2) תשואת גלגול החוזה העתידי הלאה (מכירת חוזה לקראת סיום תוקפו וקנייה חוזה מחודש); (3) התשואה שנושאים הביטחונות המופקדים אצל הברוקר.

הקשיים הממתינים למשקיעי הסחורות, ידועים מכבר אך עד כה בעיקר התמצו בהתמקדות בקונטנגו שמצביע על עלויות גלגול החוזים. הקונטנגו מתרחש בזמן פעולת גלגול חוזים, אותה הזכרנו, כאשר שווי החוזה העתידי המכוון רחוק יותר, גבוה ממחירו של החוזה הקרוב יותר. מצב זה גורר רכישת כמות חוזים חדשה קטנה יותר מכמות החוזים שהיתה לפני כן (לפני גלגול החוזים העתידיים). במילים אחרות, כתוצאה מהתרחשותו של הקונטנגו, נוצרת סיטואציה של פגיעה בכמות החוזים הנובעת מהפער בין מחיריהם. בתוך כך עלויות הגלגול פוגעות בתשואה באותו תרחיש. הבטחונות כל התקופה הזו חייבים להימצא בכדי שהעסקה תבוצע.

חזרה לעולם המחקר, בעשור האחרון, התשואה השנתית הממוצעת של מדד ה־S&P GSCI לסחורות חקלאיות הייתה בשיעור שלילי של 4.6%. זאת בעוד ה־S&P500 עלה בשיעור שנתי ממוצע של 7.4%. מדד האג“ח הממשלתי של ארה“ב הניב באותה תקופה תשואה בשיעור של 4.5%. מחקר משנת 2015 מבקש להצביע על המפתח העיקרי להבנת התשואה הרעה של מדד הסחורות. על פי מחקרו של הארווי קמפל משנת 2015 שפורסם במגזין Financial Analysts Journal, למשקיעים אשר משקיעים בסחורות מתוך הרעיון כי השקעה שכזו תגן עליהם מפני אינפלציה, צפויה הפתעה. מאחר ואין קשר ממשי בין האינפלציה לתשואות שוק הסחורות, מה שגרם לשוק הסחורות להצטמק באופן תדיר, עד שהיום הוא קטן יותר משווי השוק של חברת פייסבוק.

אז מה מבקש המחקר להוכיח כאשר הוא מבטל בדרך את אחת מהדרכים הבולטות ביותר להשקעה בסחורות בעשורים האחרונים? כאמור התגמול מהשקעה בסחורות חקלאיות מורכב משלושה אלמנטים: מחיר הסחורה, גלגול החוזה ותשואת הבטחונות. באופן מפתיע, מבין השלושה, התשואה על הבטחונות (שמושקעות לרוב באג”ח קצר מועד) היא מאוד דומיננטית ומשפיעה על התשואה הכוללת של האפיק.

מחקרו של קמפל מראה קשר בין התשואה של שוק הסחורות החקלאיות לבין תשואת הפיקדונות בשיעור של 73%. הקשר בין השינויים האינפלציוניים לתשואת שוק הסחורות התבטא בשיעור של 55%. לסיכום, הנה המסקנות העיקריות של המחקר:

החולשה בשוק הסחורות החקלאיות בשנים האחרונות חיסלה את הענף בשוק קרנות הנאמנות והיום קיימות שתי קרנות בלבד שמשקיעות בזהב ומתכות יקרות אחרות, אך לא בסחורות חקלאיות. בשוק תעודות הסל, קיימות עדיין שתי תעודות. הראשונה היא פסגות סחורות שמתבססת על מדד הסחורות של דויטשה בנק (DBLCI) שכולל בתוכו גם את מחירי האנרגיה וקסם חקלאות שמתבססת על מדד החקלאות של הדאו ג’ונס (DJ UBS)

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.