החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו
משרד האוצר
13/06/2017
שר האוצר, משה כחלון: "נתוני הדו"ח מוכיחים שניתן לקיים כלכלה צומחת ובריאה לצד רגישות חברתית וחמלה. הירידה ביחס החוב לתוצר מפחיתה את הוצאות המימון ומאפשרת לנו להפנות יותר כספים למשרדים החברתיים. המשמעות היא - יותר חינוך, יותר בריאות ויותר רווחה. זאת המגמה שהתחלנו בה בתקציב 2015-2016, המשכנו בה בתקציב 2017-2018 ונמשיך בה גם בעתיד".
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום את דו"ח ניהול החוב לשנת 2016. בהתאם לדו"ח זה עולה כי היקף החוב הממשלתי לסוף שנת 2016 הסתכם ב – 740.8 מיליארד ₪ לעומת 726.7 מיליארד ₪ אשתקד.
יתר על כן, מגמת הירידה ביחס החוב הציבורי (כולל חובות רשויות מקומיות) והממשלתי מהתוצר נמשכה זו השנה השביעית ברציפות. שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמד על 62.2% ו-60.5%, בהתאמה המשקף ירידה של 1.7% ו-1.8%. יחס החוב לתוצר בישראל נמוך מיחס חוב לתוצר במדינות ה –G20, כמו גם ממוצע הכלכלות המפותחות שעמדו על 116.0% ו 108.6% בהתאמה. במדינות הייחוס* (סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, קוריאה וצ'ילה) שיעור החוב הציבורי מהתוצר עלה ב- 0.2% ועמד על ממוצע של 47.4%.
בנובמבר 2016 העלתה חברת הדירוג FITCH את דירוג האשראי של ישראל ל- 'A+' מ- 'A' עם תחזית 'יציבה'. שתי חברות הדירוג האחרות הותירו את דירוג האשראי של ישראל על כנו, A1/A+, עם תחזית 'יציבה'.
סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת אף בשנת 2016 ועמדו על 3.1% לעומת 3.3% בשנה קודמת. סך הוצאות הריבית בשנת 2016 הסתכמו ב-37.6 מיליארד ₪ המשקפים ירידה כוללת של 700 מלש"ח. הוצאות הריבית על החוב הממשלתי (ללא אג"ח מיועדות) ירדו בכ-900 מלש"ח בין היתר, לאור מיחזור חוב בעלויות גיוס נמוכות, וכן בשל סביבת גורמי השוק (בעיקר אינפלציה ושע"ח). כמו כן, הוצאות הריבית על איגרות חוב מיועדות עמדו על 9.4 מיליארד ₪ זאת לאור היקף הגיוס נטו החיובי באפיק זה. סך הסובסידיה השנתית השוטפת עבור איגרות חוב מיועדות הינה כ-5.8 מיליארד ₪ - 4.3 מיליארד לקרנות הפנסיה ו-1.5 לחברות הביטוח המהווה גידול של כ-21% ביחס לסובסידיה של 4.8 מיליארד ₪ בשנת 2015.
בינואר 2017 לראשונה הונפקה סדרה לטווח של 20 שנה בהיקף של 750 מיליון אירו, הטווח הארוך ביותר למדינת ישראל וכן הנפקה של 1.5 מיליארד אירו לטווח של 10 שנים.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "מגמת השיפור של המשק הישראלי באינדיקטורים כלכליים מרכזיים, ובראשם הקיטון המתמשך ביחס החוב לתוצר והירידה בהוצאות הריבית ביחס לתוצר וברמה אבסולוטית, מביאים להפחתת נטל החוב מתוך תקציב המדינה, ומאפשרים הפניית משאבים לטובת יישום מדיניות הממשלה בתחומי החברה, התשתיות ויעדים מעודדי צמיחה במשק. העלאת דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי חברת הדירוג FITCH לרמה של + A בנובמבר 2016 לצד ההנפקה העצמית של סדרות אג"ח לטווחים של 10 ו-20 שנים, מעידים על אמון המשקיעים וחברות הדירוג ביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות."
סגן בכיר לחשב הכללי, יהלי רוטנברג: "גיוון מקורות המימון בארץ ובחו"ל לצד שימוש בכלי מימון מתקדמים כגון מכרזי החלף ומכרזים לפירעון מוקדם מאפשרים לממן את פעילות הממשלה ומיחזור החוב תוך כדי התאמה מיטבית לשינוים המהירים בשווקים הפיננסים."
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
