משרד האוצר >> מענק העבודה תורם לירידה של 0.8% בתחולת העוני

מענק העבודה עזר לחלץ כ-3,700 משקי בית מעוני ובהם כ-14,150 נפשות

 

 
 

משרד האוצר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
14/06/2017

בארץ:

  • המיקוד השבועי עוסק באמידת השפעת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) על העוני ואי השוויון בישראל.

  • מדדי העוני ואי השוויון, כפי שבאים לידי ביטוי מניתוח נתוני סקר הוצאות של הלמ"ס, מוטים כלפי מעלה כתוצאה מאמידת חסר של סך תשלומי מענק העבודה.

  • כ- 80 אחוזים מתשלומי מענק העבודה מגיעים למשקי הבית בארבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים.

  • ממצאי הניתוח מראים שמענק העבודה תורם לירידה בתחולת העוני ובמדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה, אך בעיקר להפחתת עומק העוני. כמו כן, נמצא שמענק העבודה תורם במיוחד לשיפור מצבם הכלכלי של משקי בית עם שני מפרנסים ומעלה.

  • בחודש מאי נרשמה עלייה בציפיות האינפלציוניות, ובשל כך ירדה הריבית הריאלית ל- 0.4- אחוז. 

  • כתוצאה מהעלייה בציפיות האינפלציונית, שיעורי האינפלציה הממוצעת הצפויים לחמש השנים הקרובות מצויים מעט מעל לגבול התחתון של יעד האינפלציה.

  • מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלה בחודש מאי 2017 לכדי רמתו הגבוהה ביותר מזה שבע שנים. מגמה דומה נצפתה גם במדינות מפותחות נוספות.

  • בחודש מאי נרשמה ירידה במספר התיירים שנכנסו לישראל, מרמת השיא שנרשמה בחודש אפריל.  
בעולם:

  • ארגון ה- OECD פרסם את תחזיות הצמיחה העולמית לשנים 2018-2017. בתוך כך, מעריכים בארגון כי תמשך ההתאוששות בצמיחה העולמית, כאשר תחזיות הצמיחה לשנים אלה צפויות לעמוד על 3.5 ו- 3.6 אחוזים, בהתאמה. שיפור ביחס לתחזיות הקודמת.

     
  • הגידול בצמיחה העולמית מיוחס לעלייה באמון המשקיעים, העסקים והצרכנים; עלייה בייצור התעשייתי; שיפור בשוק העבודה והתאוששות הסחר העולמי.

  • בארגון ה- OECD ממשיכים להזהיר מפני מלכודת הצמיחה הנמוכה המאפיינת את הכלכלה העולמית, ומזהירים כי ההתרחבות המחזורית הצנועה של הכלכלה איננה מספקת על מנת לשמר את השיפור ברמת החיים שנרשם במדינות ה- OECD. 

  • תחזית ה- OECD לכלכלה הישראלית לשנת 2017 עודכנה במעט כלפי מטה לכדי 3.2 אחוזים, ואילו התחזית לשנת 2018 נותרה ללא שינוי ברמה של 3.3 אחוזים.

  • ביחס לישראל, סבורים כלכלני ה- OECD כי המדיניות המוניטארית המרחיבה, לצד המדיניות הפיסקלית המיושמת והעלייה הצפויה בשכר, ימשיכו לתמוך בביקושים המקומיים, מה שיוביל להתפתחותה ההדרגתית של האינפלציה. עוד מציינים בארגון כי המשק הישראלי מצוי במצב של תעסוקה מלאה, ומשבחים את התמודדותו של היצוא הישראלי עם התיסוף של השקל.

  • ארגון ה- OECD התייחס גם לתכנית הכלכלית "נטו משפחה", וציין כי למרות שהרחבה פיסקלית נוספת צפויה לעודד את הצמיחה בצורה מוגבלת בלבד, לאור העובדה שהמשק מצוי בתעסוקה מלאה, יש בה כדי לתרום להפיכתה של הצמיחה בישראל ליותר מכלילה.

  • מדד מנהלי הרכש של ISM לענפי הייצור בארה"ב רשם בחודש מאי עלייה. מנגד, המדד המקביל לענפי השירותים רשם ירידה. שני המדדים מצויים ברמה גבוהה, ומוסיפים להצביע על צפי להתרחבות בפעילות הכלכלית.

  • לפי האומדן הסופי לנתוני החשבונות הלאומיים בגוש האירו, צמיחת התוצר בגוש עמדה ברבעון הראשון של 2017 על 2.3 אחוזים בקצב שנתי, קצב מהיר בהשוואה לרבעון הקודם, לאומדנים המוקדמים ולקצב הצמיחה בארה"ב. 

  • בתוך כך, בגרמניה ובצרפת, הכלכלות הגדולות בגוש האירו, רשמו מגמות מנוגדות בצמיחה. כך, בעוד שבכלכלת גרמניה נרשמה האצה ביחס לרבעון הקודם, בצרפת חלה האטה קלה בצמיחה. ביוון נרשמה, צמיחה חיובית לאחר הצמיחה השלילית שנרשמה ברבעון הקודם ובאיטליה נרשמה הצמיחה המהירה ביותר מזה כשש וחצי שנים.
בעולם

  • הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית בגוש האירו ללא שינוי ברמת שפל של 0.0 אחוז, כאשר הריבית על הפיקדונות נותרה אף היא ללא שינוי ברמתה השלילית - 0.4- אחוז. במקביל, ההרחבה הכמותית צפויה להימשך, לכל הפחות, עד לסוף שנת 2017.

  • על פי הודעת הבנק המרכזי האירופי, לא תהיינה עוד הורדות ריבית, אך תוכנית התמריצים צפוייה להימשך.

  • במקביל עדכן הבנק המרכזי את תחזיות הצמיחה לשנים 2019-2017 במעט כלפי מעלה בעוד תחזיות האינפלציה לשנים אלו עודכנו כלפי מטה.  

  • מדד אמון המשקיעים של סנטיקס, לגוש האירו, רשם עלייה לכדי רמתו הגבוהה ביותר מזה כעשור. העלייה באמון המשקיעים בגוש האירו באה לידי ביטוי הן בתפיסתם את המצב הנוכחי והן במדד הציפיות. 

  • ההתפתחויות של מדד אמון המשקיעים בגוש האירו עומדות בניגוד להתפתחותו של המדד המקביל בארה"ב.

  • מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור בגוש האירו המשיך בחודש מאי במגמת הגידול לכדי רמתו הגבוהה ביותר מזה למעלה משש שנים. המדד המקביל למגזר השירותים רשם ירידה קלה, אך מצוי ברמה גבוהה. שני המדדים מצביעים על צפי להתרחבות בפעילות הכלכלית.

  • מדדי מנהלי הרכש למגזרי הייצור והשירותים בבריטניה רשמו בחודש מאי ירידות. עם זאת, הם מוסיפים להצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית במשק הבריטי.

  • לפי האומדן הסופי לנתוני החשבונות הלאומיים של יפן, צמיחת התוצר ביפן נחתכה ביחס לאומדן הקודם ועמדה ברבעון הראשון על 1.0 אחוז בקצב שנתי, בהשוואה ל- 2.2 אחוזים באומדן הראשון. האטה ביחס לקצב הצמיחה שנרשם ברבעון הרביעי של 2016.

  • הצמיחה של התוצר היפני מיוחסת בין השאר לגידול קל בצריכה הפרטית. כמו כן, היחלשות המטבע היפני והתאוששות הכלכלה העולמית תרמו להמשך ההתאוששות ביצוא, שתרמה אף היא לצמיחה.

  • מדיניות הגנת הסחר, ששואף ממשל טראמפ ליישם, מהווה סיכון לכלכלת יפן, שכן סחר החוץ שלה חשוף במיוחד למחסומי סחר חדשים שמקורם בארה"ב.

  • בחודש מאי 2017 נרשמה עלייה בקצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד) של מדד המחירים לצרכן בסין. עם זאת, קצב האינפלציה נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי העומד על 3 אחוזים, כאשר קצב האינפלציה האט בצורה חדה בארבעת החודשים האחרונים, מה שעלול להוות אתגר לכלכלה הסינית.

  • קצב האינפלציה של מדד המחירים ליצרן בסין רשם בחודש מאי האטה. יחד עם זאת, קצב האינפלציה של המדד מוסיף להיות ברמה גבוהה. 

  • בחודש מאי, בהשוואה לחודש אפריל, נרשם גידול, איטי מהצפוי, בעודף המסחרי של סין.

  • הצמיחה ביצוא הסיני צפויה להמשך לאור התאוששות הצמיחה והסחר העולמי, וכן לאור ירידה בחששות למלחמת סחר בין ארה"ב לסין. מנגד, הידוק המדיניות הפיסקלית נוכח החוב הגדול של סין, עשוי לפגוע בביקושים המקומיים ולהוות אתגר לצמיחת היבוא.

  • מדד מנהלי הרכש של Caixin לענפי הייצור בסין רשם בחודש מאי ירידה, והוא מצביע לראשונה מזה שנה על צפי להתכווצות בפעילות הכלכלית בענפים אלו. המדד המקביל לענפי השירותים רשם עלייה, והוא מוסיף להצביע על צפי להתרחבות בפעילות הכלכלית.

  • הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.5 אחוזים.

המיקוד השבועי מציג אומדן להשפעת מענק העבודה על צמצום העוני ואי השוויון בישראל. החל משנת 2014 סקרי ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים נתונים אודות הכנסת משקי הבית ממענק עבודה (החזר מס הכנסה שלילי) ואלו נכללים בחישוב מדדי העוני ואי השוויון. ואולם, נתוני הסקר בנושא זה אינם מייצגים את היקפו האמתי של המענק ואת השפעתו על מדדי העוני ואי השוויון בישראל. בעוד שמספר משקי הבית שדיווחו שקיבלו מענק עבודה מוטה בסקר כלפי מטה, קיים דיווח מוטה כלפי מעלה לגבי סכום המענק הממוצע, ובסך הכול תשלומי המענק לפי הסקר נמוכים ביותר מ-60% מסך התשלומים שהועברו כמענק בפועל בשנה זו.

המיקוד, אם כן, מתאר את ממצאיה של סימולציה לאמידת תקבולי מענק העבודה ובפרט את ההשלכות של התקבולים הנאמדים על מדדי העוני ואי השוויון ועל מצבם החברתי-כלכלי של מקבלי המענק. 

עיקרי הממצאים

  • מענק העבודה הוא כלי יעיל לצמצום עוני ופערים בחברה. כ-80% מתשלומי המענק מגיעים למשקי הבית בארבעת העשירונים הנמוכים.

  • ממצאי הסימולציה מעלים שמענק העבודה תורם לירידה של 0.8% בתחולת העוני. מענק העבודה עזר לחלץ כ-3,700 משקי בית מעוני ובהם כ-14,150 נפשות; זאת כאשר על פי ממצאי סקר ההוצאות (בו כאמור הנתונים לגבי מענק העבודה מוטים) המענק עוזר לחלץ מעוני 1,400 משקי בית בלבד.

  • התרומה העיקרית של מענק העבודה היא בצמצום עומק העוני. עומק העוני של משפחות שנותרו מתחת לקו העוני לאחר תוספת מענק העבודה פחת ב-2.9% (לכדי 35.0%).

  • השיפור במדדי העוני כתוצאה מהמענק בולט במיוחד עבור משקי בית עם שני מפרנסים ומעלה.

  • מדד גי'ני לאי שוויון בהכנסה הפנויה ירד בזכות מענק העבודה ב-0.6% (לכדי 0.3636).

  • בקרב משקי בית שמימשו את המענק פחתה תחולת העוני ב-4.9% ועומק העוני ירד ב-9.6%.

  • מימוש מלא של הזכאות למענק (כיום שיעור המימוש עומד על כ-70%) יוכל להוביל לירידה נוספת בגובה של 1.0% בתחולת העוני ובעומקו ושל 0.3% במדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה.

  • השינויים המתוכננים במענק העבודה צפויים להפחית (מעבר להשפעה הקיימת של מענק העבודה במסגרתו הנוכחית) את תחולת העוני ב-1.0%, את עומק העוני ב-1.6% ואת מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה ב-0.4%.
מענק עבודה

תכנית מענק עבודה (או "מס הכנסה שלילי") החלה כפיילוט בשנת 2008 (על בסיס הכנסות הזכאים משנת 2007) ב"אזורי השילוב" בהן פעלה תכנית אורות לתעסוקה ומאז שוכללה והורחבה עד שבשנת 2012 הוחלה בפריסה ארצית.

לתכנית שתי מטרות עיקריות: עידוד תעסוקה, הן בהיבט של כניסה לשוק העבודה והן בהיבט של הגדלת היקף התעסוקה; והגדלת הכנסתם של בעלי שכר נמוך. כפועל יוצא, התכנית צפויה לצמצם את תחולת העוני ועומקו של העוני (המידה בה העניים רחוקים מקו העוני).

ואכן, מספר מחקרים שבחנו את התכנית והשלכותיה מצאו שמדובר בכלי יעיל שמצליח להתמקד במשפחות המשתייכות לעשירוני ההכנסה הנמוכים. כך למשל נמצא שבשנת הזכאות 2012, כ-74% מהתמיכות הועברו למשפחות בשני חמישוני ההכנסה התחתונים של השכירים.  מעבר לכך, התכנית נמצאה גם אפקטיבית להפחתת העוני ואי השוויון (אף בהשוואה לשכר מינימום). 

מטרות המענק (שתוארו לעיל) ראויות במיוחד לאור שיעורי העוני הגבוהים יחסית בקרב משקי בית עם מפרנסים בישראל. תרשים ש1 מתאר מיקומה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD מבחינת שיעור העוני של נפשות במשקי בית עם ילדים (גילאי 0-17) ולפחות שני פרטים בגילאי העבודה. כפי שעולה מהתרשים, ישראל ממוקמת בין המדינות עם שיעורי העוני הגבוהים ביותר כאשר יש לפחות שני מפרנסים במשק הבית וכמדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר (בהפרש ניכר מיתר המדינות) כאשר רק אחד מהפרטים בגילאי העבודה מפרנס את משק הבית. הפער בין שיעור העוני בקרב משקי בית עם מפרנס יחיד לשיעור המקביל במשקי בית עם שני מפרנסים לפחות גבוה מאוד בכל מדינות ה-OECD (בממוצע, שיעור העוני נמוך בכ-80% כשיש במשק הבית שני מפרנסים), וגבוה במיוחד בישראל (פער של כ-90% בין השיעורים).
 
גובה מענק העבודה נקבע באמצעות מודל בצורת טרפזים כפונקציה של הכנסת הפרט (בשנת המס הקודמת).  קיימים שני טרפזים בסיסיים: טרפז להורה (בן 23 ומעלה) לעד שני ילדים (עד גיל 19) ולבני 55 ומעלה ללא ילדים; טרפז גבוה יותר להורה לשלושה ילדים ומעלה. נכון לשנת הזכאות 2016, הטרפז הנמוך קובע סכום חודשי מרבי בגובה 330 ₪ והטרפז הגבוה מגיע למענק בגובה 470 ₪.

החל משנת 2013 אימהות (לילדים עד גיל 19) זכאיות למענק מוגדל ב-50% בהתאם לטרפז אליו הן משתייכות (עד שני ילדים או שלושה ומעלה). כמו כן, כיום ישנם שני טרפזים נוספים "רחבים יותר" לחד הוריים (לפי אותה חלוקה של מספר הילדים), והתייחסות מיוחדת לעובדים שנקבע להם שכר מינימום מותאם (עובדים עם מוגבלות, בעלי יכולת עבודה מופחתת).

מעבר לכך ישנו מנגנון להפחתת המענק (ואף לביטולו) שנגזר מגובה ההכנסה הנוספת (מפנסיה, דמי פגיעה ודמי תאונה מביטוח לאומי) של הפרט הזכאי למענק והכנסת בן/בת זוגו (הפחתה של אחוז מסוים בגין כל שקל שנחשב להכנסה עודפת, כהגדרתה בחוק). תשלום המענק מתבצע בתדירות רבעונית (עד ארבעה תשלומים, בהתאם לתאריך הגשת הבקשה).

שיעור מיצוי המענק מצוי בעלייה 

מאז תחילת הפעלת התכנית חל שיפור מתמשך בשיעור המיצוי של המענק, אולם גם כיום פרטים רבים אינם מממשים את זכאותם לקבלת המענק. אם בתחילת הפעלתה של התכנית שיעור המימוש עמד על כ-50%, כיום שיעור המימוש לשנת הזכאות 2012 טיפס לכ-65.6% ולשנת הזכאות 2014 לכ-70.6% (293 אלף מממשים).  שיעור זה גבוה ביחס לוותק התכנית (בארה"ב למשל, לאחר 30 שנים של הפעלת התכנית, מימשו את הזכאות רק 70%). 

ביטוח לאומי בחן במספר מחקרים את שיעורי המיצוי של קצבאות ומענקים שונים. בהגדרה הפשוטה, שיעור המיצוי הוא חלוקה של מקבלי הקצבה בזכאים לקצבה, זאת על פי הנתונים שבידי רשות המסים/ביטוח לאומי, ולאחר ביצוע ראיונות בקרב מדגם מקרי של זכאים פוטנציאליים שלא מקבלים קצבה. הראיונות נועדו לאושש כי הזכאים לקצבה על פי הנתונים המנהליים הם אכן כאלה. 

תרשים ש2 משווה בין נתוני הביטוח הלאומי הנ"ל (מלבד הבטחת הכנסה ) לנתוני שיעור המימוש הקיימים של מענק העבודה. מהתרשים עולה שמימוש מענק העבודה נמוך ביחס למענקים וקצבאות אחרים שניתנים בישראל. עם זאת, יצוין כי בבדיקה שנעשתה במדינות ה-OECD נמצא כי שיעורי המיצוי של קצבאות (ומענקים) הניתנים בצורה סלקטיבית – דוגמת הבטחת הכנסה, סיוע בדיור ומענקי עבודה – הם נמוכים ביחס לשיעורי המיצוי של קצבאות אחרות.  יש לקחת זאת בחשבון בפרשנות של התרשים המוצג.   
 
הסיבה העיקרית שנמצאה לכך שזכאים אינם מגישים את הבקשה למענק נעוצה באי ידיעה על קיומו של המענק או על הדרכים לקבלו.  כמו כן, אחד הגורמים המרכזיים שנמצאו ככאלו שמעלים את הסיכוי למימוש הזכאות הוא גובה המענק, הן באופן מוחלט והן יחסית להכנסת המשפחה.  

גובה המענק בישראל (ביחס לשכר) נמוך ביחס לגובה המענק בארה"ב. בשנת 2015 סכום המענק המרבי לנשים עמד על כ-9% מהשכר הממוצע לנשים ועבור גברים על כ-4%. סכום המענק המרבי בישראל הוא כ-18% מהשכר הממוצע של אישה זכאית וכ-12% מהשכר הממוצע של גבר זכאי.  זאת לעומת המענק האמריקאי שמגיע עד ל-11% מהשכר הממוצע ועד ל-40% מהשכר הממוצע של הזכאים למענק. עבור שנת הזכאות 2014 שולמו סה"כ כ-1.1 מיליארד ₪. 

תיאור הסימולציה ובסיס הנתונים

הסימולציה מתבססת על נתוני סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2015 שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מספק מידע על המאפיינים הדמוגרפיים של הפרטים ומשקי הבית בישראל ועל הכנסותיהם ממקורות שונים (ובפרט הכנסה ממענק העבודה ברמת משק הבית). 

ניתוח של הכנסות משקי הבית ממענק העבודה, כפי שמפורטות בסקר, העלה שפחות מ-42 אלף משקי בית קיבלו מענק עבודה בשנת 2015, זאת כאשר על פי נתוני רשות המסים 293,000 מימשו את המענק לשנת הזכאות 2014.  כלומר, בהיבט זה הסקר מוטה משמעותית כלפי מטה. מן הצד השני, ממצאי הסקר חושפים דיווח יתר אודות המענק הממוצע, ובסך הכול תשלומי המענק נמוכים ביותר מ-60% מסך התשלומים שהועברו כמענק בפועל בשנה זו.

לצורך חישוב הסימולציה, הופחתה בשלב הראשון ההכנסה של משק הבית ממענק העבודה. בשלב השני חושב המענק מחדש עבור הפרטים הזכאים במשק הבית. בשלב השלישי חושבה ההכנסה של משק הבית בתוספת מענק העבודה שחושב לפרטים בו. 

הסימולציה התבססה על כללי המודל שתואר לעיל מלבד התייחסות לבעלי שכר מינימום מותאם שלא ניתן לזהותם בסקר. בחישוב הסימולציה הובאו בחשבון (במסגרת מגבלות הסקר) הכנסות הפרט ובן/בת זוגו (מעבודה והכנסה נוספת), גילו, מספר ילדיו, מצבו המשפחתי, ובעלות על דירה נוספת מעבר לדירת המגורים (שמונעת את קבלת המענק).  

בחישוב המענק לזכאים הונח מימוש בגובה 66%.  בבחינה המרכזית בחירת הפרטים שמימשו את זכאותם נעשתה לפי גובה המענק שהיו זכאים לו, כך שככל שהמענק גבוה יותר ההסתברות למימוש עולה. 

ניתוח ההשלכות של המענק הנאמד נבחן ביחס להשתייכות של משקי הבית לעשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית. כמו כן, נבחנה השפעת המענק על מדדי עוני (תחולת העוני ועומקו) ומדד ג'יני לאי שוויון בהתחלקות ההכנסה. המדדים שחושבו הם ביחס לקו העוני ולדירוג ההכנסות המעודכנים שחושבו בהתאם לעלייה בהכנסות משקי הבית (לנפש סטנדרטית).

לגבי עומק העוני, החישוב הבסיסי לא מתאר את התמונה במלואה מפני שלא נעשית השוואה של אותה קבוצת אוכלוסייה. חלק מהאוכלוסייה שעבורה עומק העוני נמוך במצב הבסיס (ללא מענק) עוברת את קו העוני לאחר מתן ההטבה ולכן גוררת הטיה כלפי מטה של השפעת המענק על צמצום עומק העוני. לכן נבחן גם שיעור השינוי בעומק העוני רק עבור משקי הבית שנמצאים מתחת לקו העוני לאחר חישוב מענק העבודה, ביחס לנתוני קו העוני שנקבע לאחר חישוב המענק.

הסימולציה המרכזית לאומדן מענק העבודה לשנת 2015 העלתה ממצאים דומים לנתוני רשות המיסים. מספר המממשים של המענק עומד על כ-299 אלף נפשות, המענק השנתי הממוצע הוא בגובה 4,000 ₪ והעלות הכוללת בגובה 1.2 מיליארד ₪.  

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x