לידר >> למרות המדד הגבוה, אינפלציית הליבה מתמתנת

מדד מאי עלה ב- 0.8% y/y אולם סביבת האינפלציה האמתית נמוכה מ- 0.5%.

מחירי השכירות בחוזים מתחדשים עלו ב- 1.4% y/y, קצב נמוך יחסית.

מחירי הדירות לרכישה עלו ב- 4.4% y/y, התמתנות מ- 5.2% לפני חודש.

מספר המשרות הפנויות התייצב על רמה גבוהה ומצביע על עודף ביקוש לעובדים.

ברבעון א' העודף החשבון השוטף ירד מעט ל- 3%, אך עדיין תומך בייסוף בשקל (ראה "זום אין").

בחודשים ינואר-מאי היצוא התעשייתי התייצב על רמה גבוהה ב- 5% לעומת 2016.

מספר הדירות החדשות שנמכרו ירד ב- 30% במשך השנה האחרונה.   

המסחר הקמעונאי בארה"ב ירד ב- 0.3% בחודש מאי ומצביע על חולשה בצריכה.

במאי אינפלציית הליבה בארה"ב התמתנה ל- 1.7% y/y  מ- 1.9% לפני חודש.

למרות האופטימיות בסקרי הציפיות האזוריים, הייצור התעשייתי ירד ב- 0.4% במאי.

מדד האמון הצרכני ירד ל- 94.5 נקודות ביוני מ- 97.1 באפריל.

מחירי הנפט המשיכו לרדת בשבוע האחרון (2.6%-) ל- 44.7 דולר לחבית (WTI).

שוק האג"ח בארה"ב התרכז יותר בנתונים החלשים ופחות בהודעת הריבית.

הציפייה ליישום מהיר של מדיניותו המרחיבה של טראמפ מתפוגגת.

הפער השלילי בין אג"ח ארה"ב לאג"ח ישראלי ירד מעט ל- 14 נ.ב.

לאור העדר לחץ להעלאת ריבית בישראל הפער השלילי אמור להיות גבוה יותר.

התשואות בארה"ב יתקשו לחזור ולעלות בסביבה הכלכלית הנוכחית.

לאור הירידה במחירי הנפט, והתמתנות באינפלציית הליבה בישראל, קיימת עדיפות לאפיקים השקליים.

העודף בחשבון השוטף ירד ל- 3% תוצר ברבעון א' מ-4% בשנת 2016.

יחד עם זאת, שני מרכיבים חשובים השתפרו: חשבון השירותים וחשבון הסחר.

חשבון ההכנסות ברובו הגדול מהווה סעיף רישומי ופחות משפיע על השקל.

הלחץ להמשך ייסוף בשקל צפוי להימשך.

מחירי האנרגיה עלו בשנה שעברה בצורה חדה יחסית. מחירי החשמל עלו ב- 3.5% ומחירי הדלקים עלו ב- 3%. ללא סעיפי האנרגיה, האינפלציה עלתה ב- 0.6% ב- 12 החודשים האחרונים.

הזינוק במחירי ההלבשה מטעה: מחירי ההלבשה עלו ב- 10.9% (חזינו 6.6%) עקב הקדמת העונתיות של חודש יוני לחודש מאי (ביוני 2016 מחירי ההלבשה עלו ב- 8.3%). פעם בחצי שנה (גם בדצמבר) הלמ"ס עורכת התאמת מחירים של אותם פרטי לבוש אשר ירדו מהמדפים. כזכור, הקדמת העונתיות נעשתה גם בחודש מרץ והביאה לעלייה "מפתיעה" בסעיף זה על חשבון מדד אפריל.  ברור שהזינוק במאי יבוא על חשבון מדד יוני, אין כאן סיפור של השפעת ביקושים.  האינפלציה ללא סעיפי האנרגיה ומותאמת להקדמת העונתיות בסעיף ההלבשה עלתה ב- 0.4% בלבד.

מחירי הפירות והירקות עלו ב- 6.1% ב- 12 החודשים האחרונים, סעיף מאד תנודתי ומושפע בעיקר ממזג האוויר, כמות הגשמים וכו' ולא עודף ביקוש במשק.

סעיף הדיור יעלה ב- 2.5%, זאת למרות ההתמתנות במחירי השכירות בחודש האחרון. אנו סבורים שללא כל קשר לחוק המיסוי על שלוש דירות, צד הביקוש (עלייה בשכר הריאלי, שיפור בתעסוקה) צפוי להביא להמשך עליית במחירי השכירות באזורי הביקוש. יחד עם זאת, צפוי גידול משמעותי במספר הדירות המוגמרות השנה. בארה"ב מחירי השכירות עולים בקצב של 3.3%, משק אשר גם נמצא בתעסוקה מלאה אך השכר עולה בצורה מתונה יותר לעומת ישראל.

מחירי הנפט ממשיכים לרדת והגיעו ל- 44.7$ לחבית (WTI). הפקת נפט מפצלי שמן יעילה יותר וחל גידול בתפוקה בארה"ב, זאת כאשר OPEC מתקשה לאכוף את המגבלות על התפוקה של חברי הארגון. אנו מניחים יציבות על מחיר של 45$ בשנה הקרובה.

לא צפויה הורדת מע"מ או הוזלות מחירים נוספות, למעט הוזלה של 6% במחיר המים בחודש יוני.

השכר הממוצע יעלה ב- 3.5%-3%.

המשק יצמח ב- 3.2%, ומתוכו הצריכה הפרטית ב- 3.3%.

השפעת הגברת התחרותיות תימשך, בפרט בהשפעת ה- e-commerce.

לאחר יציבות בשע"ח של השקל (מול הסל) בחודש מאי, הייסוף נמשך בחודש יוני בשיעור של יותר מאחוז (עד כה). הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בשנה הקרובה, אם כי באופן מתון יותר (ראה ניתוח של החשבון השוטף בהמשך).

מחירי הסחורות בעולם יעלו באופן מתון (זאת לאחר ירידה מתונה בחודש האחרון).

ביוני מדד מנהלי הרכש בתעשיית ניו יורק (empire state) עלה ל- 19.8 נקודות מ- 1.0- במאי.

בחודש מאי המסחר הקמעונאי ירד ב- 0.3% (מול ציפיות לעלייה של 0.1%). ללא דלקים ומכוניות חל קיפאון במאי לאחר גידול של 0.5% בחודש אפריל. כזכור, הצריכה הפרטית מהווה 69% מהתוצר בארה"ב. חולשה זו במאי צפויה למתן את הצמיחה ברבעון ב'.

אינפלציית הליבה מתמתנת עם עלייה של 1.7% ב- 12 החודשים האחרונים מ- 1.9% לפני חודש.  הציפיות המוקדמות היו גבוהות יותר ב- 0.1%. ברמה החודשית, אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.06% בלבד בחודש אפריל וב- 0.07% בחודש מאי. אין סימנים להאצה באינפלציה בארה"ב.

זה החודש השלישי ברציפות בו המדד מפתיע כלפי מטה בהשוואה לצפיות השוק. ההתמתנות באינפלציה נובעת מירידה חדה בשירותי טלפונים ניידים בשל הגברת התחרותיות (נשמע מוכר?) עם ירידה של 12.5% y/y, אך גם מהתמתנות במחירי השכירות 3.3%  y/y במאי מ- 3.7% בדצמבר (סעיף זה מהווה 41% מאינפלציית הליבה). גם המחירים של הוצאות על שירותי בריאות מתמתנים (כ- 10% מאינפלציית הליבה). לכן, אינפלציית הליבה לא צפויה להגיע ליעד של הפד (2%) השנה ועשויה להמשיך להתמתן לכיוון 1.5% עד סוף השנה. 

הייצור התעשייתי (ללא הפקת חשמל ומים) ירד ב- 0.4% בחודש מאי לאחר גידול של 1.1% באפריל.

מספר התחלות הבנייה ירד ב- 5.5% במאי ומספר אישורי הבנייה ירד ב- 4.9%.

מדד האמון הצרכני של מישיגן ירד ל- 94.5 נקודות ביוני מ- 97.1 במאי. גם הרכיב של המצב השוטף וגם רכיב הציפיות קדימה ירדו.  האופטימיות של משקי הבית לאחר הבחירות בנסיגה.

ירידה בעודף בחשבון השוטף ברבעון א' ל- 3% תוצר

ברבעון א' העודף בחשבון השוטף הסתכם ב- 2.5 מיליארד דולר, זאת לעומת עודף של 3.2 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו- 2.0 מיליארד ברבעון ג'.

יחד עם זאת, ברבעון א' חל גידול בעודף בחשבון השירותים ל- 4.0 מיליארד דולר (מ- 3.4 מיליארד ברבעון ד') וירידה בגרעון הסחר ל- 1.9 מיליארד מ- 2.1 ברבעון הקודם. הסיבה לירידה בעודף בחשבון השוטף היא הירידה בחשבון ההכנסות (כולל תשלומי העברה, תשלומי ריבית ורווחים על השקעות) אשר ירד מהכנסות נטו של 2 מיליארד דולר ברבעון ד' ל- 0.4 מיליארד דולר בלבד ברבעון א'.  

ברבעון א' ההשקעות הריאליות נטו הסתכמו ב- 0.3 מיליארד דולר, ירידה מ- 1.3 מיליארד דולר ברבעון ד'.

ישראל עדיין נהנית מעודף משמעותי בחשבון השוטף (כ- 3.0% תוצר ברבעון א'), אך נמוך מעט מהממוצע של 2016 (4.0%). יחד עם זאת, חשוב להדגיש את השיפור בחשבון השירותים + חשבון הסחורות (עודף של 2.1 מיליארד ברבעון א' לעומת עודף של 1.3 מיליארד ברבעון ד') אשר משפיע יותר על שוק המט"ח מאשר על חשבון ההכנסות שבמקרים רבים משמש חשבון רישומי (שיערוך נכסים) ולא בהכרח משפיע על המסחר במט"ח. לדוגמה, עלייה בשוק המניות בארה"ב מעלה את ערכם של הנכסים של ישראלים המושקעים בארה"ב ומשפרת בכך את החשבון השוטף, למרות שלא היה מימוש של נכסים בפועל. לעומת זאת, חשבון הסחורות והשירותים נמדדים על ידי היצוא והיבוא בפועל. יחד עם זאת, גם כאן לא מדובר בהכרח על השפעה מידית על שוק המט"ח. הגרף שבעמוד הבא ממחיש את השיפור בחשבון הסחורות וחשבון השירותים.

השיפור בחשבון השירותים נובע מגידול מהיר ביצוא שירותים בשנים האחרונות (ב- 11.8% מרבעון א' 16 עד רבעון א' 17), סקטור אשר פחות מושפע מהייסוף בשקל (שירותי תוכנה, מידע, מו"פ, ומכירת חברות הזנק).

ברבעון א' יצוא הסחורות עלה ב- 1.5% מול ירידה של 0.3% ביבוא סחורות (בעיקר ירידה ביבוא רכבים חדשים).