קרן מרדכי
09/07/2017
במסגרת ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו בישראל, נחתם אמש (4.7) הסכם קרן "ישראל-הודו למו"פ תעשייתי ולחדשנות טכנולוגית". מטרת הקרן היא קידום שיתופי הפעולה בין שתי המדינות באמצעות תמיכה משותפת בפרויקטים טכנולוגים ובמיזמי שיתוף פעולה מגוונים מבוססי חדשנות טכנולוגית. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההסכם יתרום להגדלת שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, למשיכת השקעות הודיות לישראל ולקידום מגוון מיזמים משותפים".
במסגרת ביקורו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בישראל, נחתם אמש (4.7) הסכם "קרן ישראל-הודו למו"פ תעשייתי וחדשנות טכנולוגית". הקרן, שתופעל ע"י רשות החדשנות וע"י גוף ביצוע מקביל הכפוף למשרד המדע והטכנולוגיה ההודי, תהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה טכנולוגיים מגוונים בין שתי המדינות, תוך מיצוי החוזקות הטכנולוגיות של שתי המדינות. לטובת פעילות הקרן, תקצה כל מדינה 4 מיליון דולר למשך 5 שנים, ובסה"כ של 40 מיליון דולר.
לצד החתימה על הסכם הקמת הקרן החדשה, יסיירו מחר (6.7), רה"מ נתניהו ורה"מ ההודי בתערוכת חדשנות ישראלית בתחומי הקלינטק, הרפואה, המים והחקלאות. התערוכה, המאורגנת ע"י רשות החדשנות ומשרד החוץ, תציג את מיטב הפיתוחים הישראליים בהם מתעניינת הודו.
בין החברות המציגות: חברת Lumos, המאפשרת אספקת חשמל נגיש, זמין ואמין לאוכלוסייה ללא גישה או עם גישה מוגבלת לרשת החשמל הארצית באמצעות מערכת סולארית ביתית, שמתאימה לבתים או לעסקים קטנים, כשהתשלום נעשה על ידי בצורה פשוטה דרך חשבון הטלפון. בתחום הרפואה, תציג חברת בריינסווי, העוסקת במחקר ופיתוח של מכשיר רפואי ייחודי לטיפול לא פולשני בהפרעות נפוצות בתפקודי המוח ע"י טכנולוגיית גירוי מגנטי מוחי עמוק. בתחום החקלאות תציג חברת ביופייד שפיתחה חלופה זולה ויעילה לריסוסים, המאפשרת חקלאות ידידותית לסביבה ובריאה לחקלאי ולצרכן. לחברה מתקן נתלה ובתוכו פיתיון המכיל רכיבים שנועדו למשוך ולקטול את המזיק; כל זאת ללא מגע ביבול, בעץ וללא שימוש בריסוסים רעילים.
מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון: "ביקורו של ראש ממשלת הודו יאפשר לו להתרשם ממגוון הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים והיצירתיים שיש לישראל להציע. אני סמוך ובטוח כי חתימת הסכם הקרן יתרום רבות לחיזוק קשרי המו"פ בין ישראל והודו, ויגדיל את התוצר הטכנולוגי של שתי המדינות. הסכם זה יתרום להגדלת שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, למשיכת השקעות הודיות לישראל ולקידום מגוון מיזמים משותפים. ניתן להניח כי בתוך עשור הודו תהפוך לפנינה הכלכלית של אסיה ולכן חיוני כל כך הידוק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות".
אבי לובטון, מנהל דסק אסיה - פסיפיק ברשות החדשנות: "הודו חותרת לחדשנות ולצמיחה כלכלית, לצד הרצון לצמצום פערים בכדי שחלקים נרחבים מהאוכלוסייה יוכלו ליהנות מפיתוח וקידמה. הסכם הקרן עם ישראל הוא צעד חשוב להשגת יעדי שיתוף הפעולה בחדשנות המשותפים לשתי המדינות".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
