אושר סופית >> פיקוח רגולטורי על תעודות סל

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז-2017

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 40 חברי כנסת ו4 מתנגדים

תכליתה של הצעת חוק הוא להחיל פיקוח של רשות ניירות ערך על תעודות הסל, שהן מוצר פיננסי חדש יחסית בשוק ההון, המוצע לציבור מתחילת שנות ה- 2000, מוצר פיננסי שתפס תאוצה ניכרת בשנים האחרונות. מדובר במוצר פיננסי מסוג תעודת התחייבות שמנפיקים גופים מנהלים באופן הדומה להנפקת אגרות חוב.

גופים פיננסיים מנפיקים את תעודת הסל שנסחרת בבורסה ובמסגרתה ניתן לעקוב אחר נכסיי בסיס, כגון מדדי מניות ואף קבוצה של מניות של מספר חברות במקביל כגון מדדי אגרות חוב, שערי מט"ח, סחורות שונות ועוד. הגוף המנפיק מוכר למשקיע (הציבור), התחייבות שבגינה המשקיע עשוי לקבל תשואה שמחושבת עפ"י נוסחה בהתאם לשינויים במדדים שאחריהם עוקבים.

בשונה מקרן נאמנות, שבה המוצר הפיננסי מבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תשואה בהתאם למדיניות ההשקעות של החברה המנפיקה, במקרה הזה המטרה של הגוף המנפיק היא להשיג עבור המשקיע תשואה שהיא נגזרת (באמצעות נוסחה) משיעורי השינוי במחירי המדדים שאחריהם עוקבים, קרי מדדי מניות, סחורות וכד'. בניגוד לקרנות הנאמנות ואגרות החוב, שהינן מוצרים פיננסיים שתחת פיקוח הדוק, בין השאר של רשות ניירות ערך, תעודות הסל נמצאות עד היום תחת 'משטר גילוי' בלבד, כך שהרשות  לניירות ערך יכולה לדרוש מהמנהלים לחשוף מידע לרבות סיכונים וכד', אך לא להורות על פעולות.

לפיכך מעדכנת הצעת החוק את הוראות חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה ומתאימה אותו למציאות הנוכחית, תוך הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות מס בעת ביצוע שינויי מבנה – מיזוג חברות, פיצול חברות או העברת נכסים לחברות תמורת מניות, בעיקר בנוגע לחברות הפועלות בענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק).

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017 (פ/3893/20)

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 43 חברי כנסת וללא מתנגדים

מוצע להאריך את הטבות המס לתושבי יישובי אזור קו עימות דרומי, לפיהן מי שהיה במשך כל שנת המס תושב האזור זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד סכום של 241,080 – משנת 2017 עד שנת 2021.  עוד מוצע, כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שההטבה לא תחול בשנת כספים מסוימת בחמש השנים כאמור, אם שוכנע כי הנסיבות הביטחוניות המצדיקות את מתן הטבות המס אינן קיימות עוד.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017  הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית  בתמיכתם של  45 חברי כנסת וללא מתנגדים.

הצעת החוק מסדירה את פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לשם הלוואות המונים במתכונת P2P  (Peer to Peerׂ) ו- P2B  (Peer to Business).

הלוואות המונים הן הלוואות המתבצעות בין יחידים המעוניינים להשקיע מכספם לבין יחידים או עסקים המעוניינים ללוות כספים, באמצעות גוף מקשר (מפעיל המערכת) שאינו נושא בעצמו בסיכון האשראי וללא תיווך של בנקים או חברות אשראי. פלטפורמות התיווך מבקשות לצמצם את עלויות התיווך שגובים הגופים הפיננסיים ופותחות אפשרויות השקעה מחד והלוואה מאידך, למי שאינם מקבלים מענה במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת.

כיום פועלות בישראל מספר פלטפורמות אינטרנטיות מסוג זה. הן אינן נתונות לאסדרה או פיקוח רגולטורי כלשהו והיקף פעילותן קטן ביחס לפלטפורמות מסוג זה בעולם המערבי שהופכות בשנים האחרונות לשחקן משמעותי. האסדרה שיזם משרד האוצר כחלק ממהלך רחב להגברת התחרות בתחום האשראי, תאפשר לציבור בישראל שימוש נרחב יותר בפלטפורמות אלה ותגביר את האמון בהן, וכך תגדל התחרות מול הבנקים. לפלטפורמות התיווך הפרטיות תוענק הגנת ינוקא, שתאסור על הבנקים ועל חברות האשראי הפועלות תחתם להיכנס לתחום ה-P2P למשך שלוש שנים מיום תחולת החוק.

הצעת החוק מרחיבה את תחום האשראי החוץ בנקאי ומסדירה את הפיקוח על מערכות המתווכות במתן אשראי. מערכת התיווך באשראי מאפשרת לקשר בין לווים- שהם יחידים או תאגידים קטנים כפי שמוגדר בהצעה,  למלווים, באמצעות רשת האינטרנט, לשם יצירת עסקאות אשראי.  ההסדרה המוצעת מובאת כפרק נוסף במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.

הצעת החוק קובעת כי המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים יהיה הרגולטור האמון על ההסדרה והפיקוח על מערכות לתיווך באשראי. תוטל חובת רישוי על מפעיל מערכת לתיווך באשראי ויחולו חובות והגבלות שונות על פעילותם. כמו כן יחולו על מפעילי מערכות לתיווך באשראי ההוראות הכלליות החלות על נותן שירותים פיננסיים.

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה: "חוק זה מהווה נדבך נוסף במסגרת מהלך כולל שמטרתו הסדרת ענף שירותי המטבע והאשראי החוץ בנקאי. ההצעה מצטרפת לחקיקה קודמת שמטרתה, בין השאר, פתיחת שוק האשראי החוץ בנקאי, הנגשתו לכלל הציבור והגברת התחרות בתחום. פיתוח אפיקי אשראי חוץ-בנקאיים כחלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, הוא צורך כלכלי-חברתי מרכזי והצעת חוק זו באה  לקדם מטרה חשובה זו."

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017  (פ/4317/20)

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 53 חברי כנסת וללא מתנגדים

הצעת חוק נועדה לתקן עיוותים, שנוצרו בעקבות אישור מפת הטבות המס ליישובים שאושרה בוועדה עצמה לפני כשנה וחצי ב- 24.11.15, ושנועדה לתת הטבות מס ליישובים בפריפריה על-מנת לעודד את התושבים באותם אזורים ולעודד הגירה חיובית לפריפריה.

מדובר ברמות שונות של הטבות מס שניתנו בסה"כ ל- 403 יישובים, רשויות בצפון ובדרום, לאחר שנים רבות בהן לא הייתה מפת הטבות רשמית ומאושרת ע"י הממשלות השונות. עד לאישור המפה החדשה, נהנו מהטבות המס 182 יישובים, וגם לא באופן קבוע אלא לסירוגין, כשבכל פעם ניתנות הטבות בעקבות לחצים כאלו ואחרים.

המתווה החדש נכנס לתוקף ב- 1.1.16 ולמרות הבשורה שהייתה בו למאות יישובים, מספר ישובים בודדים דווקא נפגעו מהמתווה, בין אם בגלל הורדת שיעור הטבת המס שנקבע להם במתווה החדש ובין אם בוטלה להן ההטבה לחלוטין.

הצעת החוק שאושרה היום, מאריכה את תוקף הטבות המס שאושרו לשנים 2016 ו- 2017 גם לשנת 2018 וזאת כאמור, עקב האיחור בהגשת המדד הפריפריאלי ע"י הלמ"ס.

כמו-כן, מכיוון שמהות החוק הינה לחזק את יישובי הפריפריה, בין השאר בצפון, הוחלט לאפשר את מתן ההטבה, שניתנה זה מכבר עד לאישור המתווה החדש החל מתחילת 2016, גם ליישוב כפר ורדים וזאת על אף שהוא לא זכה להטבות במתווה החדש מכיוון שאינו עומד בקריטריון של המדד הסוציו-אקונומי.

הארכת הוראת השעה בשנה אחת לא אמורה לשנות את הקריטריונים שנקבעו במתווה החדש במהותם והם יפעלו בצורה מלאה כאשר הלמ"ס יסיים את עבודתו בהתאם להוראות החוק.

לפיכך קובעת הצעת החוק כי יש להאריך את הוראות המעבר בחוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), המעניקות זיכוי במס ליישובים הנמצאים בפריפריה הדמוגרפית, החברתית והכלכלית, בשנה נוספת, עד שנת 2018.

כמו כן, מוצע להבהיר את הוראת המעבר, לפיה ההטבה במס תחול גם על תושבים חדשים, שמתגוררים פחות מ-12 חודשים רצופים ביישובים שאינם יישובים מוטבים על פי החוק.

עוד מוצע, לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע כהוראת שעה את הגדלת תקרת ההכנסה החייבת במס מ-6,000 שקלים חדשים ל-24,000 שקלים חדשים לתושבי יישובים מוטבים צמודי גבול עימות בצפון לשנים 2017 ו-2018.              

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017 (פ/2680/20; פ/3492/20; פ/4278/20)

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 62 חברי כנסת וללא מתנגדים.

מוצע לדחות את המועד להבאת המלצותיו של שר האוצר לעניין גיל פרישה לוועדת הכספים של הכנסת עד ליום 15 בנובמבר 2017, וכן לדחות את המועד להחלטת ועדת הכספים לעניין ההמלצות האמורות עד ליום 15 בפברואר 2018.

כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי גיל הפרישה לאישה יעלה אוטומטית בהתאם לחודש הלידה ולשנת הלידה של האישה, כמפורט בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2014 (להלן – חוק גיל פרישה), רק אם הוגשו לוועדת הכספים המלצות שר האוצר והיא לא נתנה את החלטתה בעניין. כן מוצע לקבוע כי היה ושר האוצר לא הביא המלצותיו לוועדת הכספים וזו לא החליטה אחרת, יהיה גיל הפרישה לאישה 62. עוד מוצע לקבוע כי גיל הפרישה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), לגבי נשים שנולדו בשנת 1956 ואילך יהיה הגיל הקבוע להן בהתאם לחוק גיל פרישה.