ועדת החוקה אישרה >> התשלום לצד שלישי בגין הטלת צו עיקול אלקטרוני יעמוד על 3 שקלים

הוועדה אישרה את התקנות לאחר שהצביעה על רביזיה וקיבלה את ההסכמות אליהן הגיעו נציגי רשות האכיפה והגבייה והבנקים לבקשת היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי. לפי ההסכמות נקבע סכום אחיד של שלושה שקלים לתשלום על צו עיקול בין אם מומש ובין אם לא מומש. בדיון הקודם הצביעה הוועדה על התקנות לאחר שסלומינסקי הכריע במחלוקת מול נציגי הבנקים וקבע כי הסכום לתשלום על צו עיקול שלא מומש יעמוד על 2 שקלים בעוד הסכום על צו שימומש יעמוד על 19 שקלים. עם זאת, לאור הטענות שנשמעו על כך שלא ניתנה לנציגי הבנקים האפשרות להביע עמדה מלאה בנושא מול רשות האכיפה והגבייה הודיע חה"כ סלומינסקי כי יאשר את התקנות ויגיש רביזיה כדי לאפשר את השלמת ההידברות.

 

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') את תקנות המיסים (גביה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע"ה-2015 ואת תקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות) (תיקון), התשע"ה-2015. פקודת המסים קובעת כי צד שלישי שהומצא לו צו עיקול אלקטרוני שהתקיימו בו כל התנאים, יהיה זכאי לתשלום וכי שר האוצר באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הסדרים לתשלום. התקנות מסדירות בין היתר את התנאים לזכאות הצד השלישי לתשלום, דרך ההכרזה על צד שלישי וגובה התשלום בעד הטיפול בעיקול. לעניין גובה התשלום, ההסדר המקורי שהוועדה אישרה הבחין בין מצב בו צו העיקול שהוטל מומש (שאז ישולם סך של 19 ₪ לצד השלישי) לבין מצב בו צו העיקול שהוטל לא מומש (שאז ישולם סך של 2 ₪ לצד השלישי) בטענה שהשונות בתשלומים נובעת מהטיפול השונה שמקדיש הצד השלישי לעצם הטלת העיקול לעומת מימוש העיקול. עם זאת לאור מחלוקות שעלו בוועדה הגיעו רשות האכיפה והגבייה והבנקים להסכמות על סכום אחיד של 3 שקלים. זאת על אף התנגדות חברות הביטוח.

 

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): בדיון הקודם התגבשה נוסחה של 2 שקלים על כל "בקשת סרק" של עיקול שלא מתממש ו-19 שקלים על עיקול שמתממש. לבקשת מנהל רשות האכיפה והגבייה, למרות שקיבלנו החלטה הטלתי רביזיה כדי לאפשר הידברות. קיבלנו את הנוסחה שקובעת 3 שקלים בין אם צו העיקול מומש ובין אם הצו לא מומש. הבנו שהבנקים מסכימים וחברות הביטוח מתנגדות לכך ומבקשות את ההסדר הקודם. בדקנו עם מנהל רשות האכיפה את הנתונים הנוכחיים למעט ביחס לרשויות המקומיות וראינו שהסכום עומד על כ-48 מיליון בשתי השיטות ולכן יש יתרון לשיטה החדשה של סכום אחיד מבחינת התפעול".

עו"ד גיל סלומון סמנכ"ל רגולציה ותקשורת באיגוד חברות הביטוח: "במסגרת החלטת הוועדה נעשתה רביזיה ששלחה אותנו ואת הבנקים להגיע למתווה מוסכם. ב-13 ביולי היינו ברשות האכיפה לדיון ולא הגענו להסכמות. 3 ימים לאחר מכן אנחנו מקבלים מייל מהרשות שאומר שהם מוציאים הודעה שבגלל אי הסכמות הם מבקשים מהוועדה להשאיר על 2:19. מאוחר יותר באותו יום קיבלנו הודעה שישנו את זה ל-3 שקלים בעקבות שיח עם הבנקים. העמדה שלנו לא נלקחה בחשבון וזו התנהלות לא הוגנת ולא תקינה. שלחתם אותנו לדבר ופתאום אנחנו מבינים שהיה קשר בין הרשות לבנקים מאחורי גבנו. נבקש להשאיר על 2:19 ואם לא- לאפשר לנו להגיע להסכמות מחודשות מחוץ לדיון".

עו"ד ענת הר-אבן היועצת המשפטית לרשות האכיפה והגבייה: "התהליך היה שקוף מול כל הגורמים. תחילה חשבנו שאם אין הסכמות נחזור למה שאישרה הכנסת. עם זאת לפי פקודת המסים גבייה חברות הביטוח הן לא ממש שחקן. בהוצל"פ יחס העיקולים בין חברות הביטוח הוא 1:4 ונוכח הפשטות של השיטה ובשקילת כל הגורמים זו ההחלטה הסופית".

 

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): התיאור של חברות הביטוח לא עושה צדק לתהליך שערכה הוועדה. זה שלא התקבלה דעתך לא אומר שצריך להשמיץ את התהליך. ההחלטה שהתקבלה לא רק שהיא לגיטימית אלא אפילו לא לא הוגנת כלפיכם".

 

גל פרויקט מנהל אגף גביית ארנונה ומים בעיריית תל-אביב: "זה הסדר שבראש ובראשונה מיטיב עם החייבים ונותן מענה הולם לכל היושבים סביב השולחן".