כלכלני לאומי >> 2017 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי נמוך מהיעד הממשלתי לשנה זו, וזאת בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות

2017 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי נמוך מהיעד הממשלתי לשנה זו, זאת בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות

בשבעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-יולי 2017) הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של 9.2 מיליארד ₪, זאת לעומת גירעון קטן יותר של 2.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים, ביצועי התקציב בחודשים ינואר-יולי 2017 היו חלשים יותר בהשוואה לשנים 2014-2016.

הגירעון הגבוה יותר מתחילת השנה בהשוואה לשנים קודמות הוא, בין היתר, תוצאה של עלייה בהוצאות הממשלה, בדגש על גידול מהיר יחסית בהוצאות הביטחון. אולם, במשרד האוצר מציינים שמדובר בשינוי טכני בפריסת התקציב ולא בחריגה ממסגרת התקציב המתוכנן.

העלייה בהוצאות מתחילת השנה, הובילה לעלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, אם כי הוא נותר נמוך מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2017, שעומד על 36.6 מיליארד ₪ (2.9% תוצר). כך, ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי 2017, הסתכם הגירעון המצטבר בכ-32.4 מיליארד ₪, שהם כ-2.6% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר), נתון המשקף עלייה בהשוואה לגירעון בשנת 2016, שעמד על 2.15% תוצר. עם זאת, בנטרול השינוי בהתפלגות הוצאות משרד הביטחון מתקבל אומדן גירעון נמוך יותר. 

במבט קדימה, שנת 2017 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי של כ-2.5% שהוא נמוך מ-2.9% תוצר, היעד הממשלתי לשנה זו, זאת בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות (2014-2016). חיזוק להערכה זו, התקבל מהודעתה של חברת אינטל בימים האחרונים בדבר השלמת הרכישה של חברת מובילאיי, אשר בגינה ישולם מס המוערך בהיקף של 4 מיליארד ₪ (שווה ערך לכ-0.3% תוצר) ורובו ככולו יועבר לקופת המדינה עוד השנה (עד חודש ספטמבר). גידול חד-פעמי זה בהכנסות המדינה, בשילוב עם הכנסה חד-פעמית נוספת בתחילת השנה שהתקבלה ממכירת חברת "כתר" (כ-1.2 מיליארד ₪), צפויים לסייע השנה במימון התכניות הממשלתיות שהוכרזו בחודשים האחרונים, ובראשן: "נטו משפחה" והעלאת קצבאות הנכים, הנאמדות יחד בכ-8 מיליארד ₪. עם זאת, בכדי לעמוד במסגרת התקציב גם בשנים הבאות, הממשלה תידרש לדאוג לאפיקי הכנסה קבועים (ולא חד פעמיים) נוספים.

הועלה אופק דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P

חברת דירוג האשראי S&P העלתה בימים האחרונים את אופק הדירוג של ישראל מיציב לחיובי, תוך אשרור הדירוג של ישראל ברמה של A+. העלאת אופק הדירוג נתמכה בהערכה של חברת S&P שסביבת הצמיחה וחשבונות החוץ של המשק הישראלי (בעיקר מאזן התשלומים) יישארו חזקים בשנים הקרובות. זאת, לצד פוטנציאל לביצועים פיסקאליים טובים יותר ממה שהיה צפוי בתחילה בשנתיים הקרובות, על אף הגידול בהוצאות הממשלה. החברה ציינה כי קיימת אפשרות להעלאת דירוג (לרמה של AA-) במהלך השנתיים הקרובות במידה והחוב הממשלתי ביחס לתוצר ימשיך בתקופה זו במגמת הירידה, זאת בהתאם לתחזיות החברה. בכך, ישנו אתגר לקובעי המדיניות לשמר גירעון תקציבי אשר יאפשר את המשך מגמת הירידה בחוב הממשלתי ביחס לתוצר. מנגד, שתי מגבלות הדירוג העיקריות של כלכלת ישראל הינן: יחס חוב/תוצר גבוה ביחס למדינות הייחוס (ראה/י לוח) והסיכונים הגיאו-פוליטיים. העלאת אופק הדירוג של ישראל מצביעה על חוסנה של הכלכלה המקומית ועל ירידה בתפישת הסיכון שלה בעיני המשקיעים הזרים. בטווח הארוך יותר, אפשרות של העלאת דירוג עשויה לבוא לידי ביטוי ביכולת של הממשלה לגייס חוב בריבית נמוכה יותר ובהמשך גידול בהשקעות הזרות במשק.

 

האינפלציה בישראל נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית

בחינה של נתוני האינפלציה בקרב מדינות ה-OECD מעלה כי האינפלציה בישראל הינה נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. כפי שניתן לראות בתרשים, ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביוני 2017, האינפלציה בישראל (0.2%-) הייתה הנמוכה ביותר מבין מדינות ה-OECD, להוציא את אירלנד (0.4%-). בנוסף, נדגיש כי רק בישראל ובאירלנד האינפלציה הייתה שלילית, בעוד שביתר המדינות האינפלציה נמצאת בתחום החיובי. עם זאת, יש לציין שהנתון עבור ישראל הושפע מאוד ממדד חודש יוני אשר היה נמוך באופן חריג, זאת בניגוד להערכות המוקדמות של כל החזאים הפיננסיים.

ממוצע האינפלציה לחודש יוני (יוני 2017 לעומת יוני 2016) במדינות ה-OECD עומד על 1.9%, שהוא שיעור גבוה משמעותית מזה של ישראל. האינפלציה בישראל נמוכה גם מהממוצע באיחוד האירופי (1.4%) ובגוש האירו (1.3%), אזורים שהתאפיינו באינפלציה אפסית עד לאחרונה. 

נתונים אלה, באים בהמשך לנתוני השנים הקודמות. כפי שניתן לראות בלוח משמאל, בשלוש השנים האחרונות 2014-2016, האינפלציה בישראל הייתה נמוכה משמעותית מממוצע ה-OECD. האינפלציה בישראל הייתה שלילית בשנים הללו, בעוד שממוצע ה-OECD היה 0.9% ויותר, בכל אחת מהשנים. על-פי נתוני האינפלציה בשנת 2017 עד כה, נראה כי גם השנה תסתיים בצורה דומה. כך, במהלך המחצית הראשונה של השנה (יוני 2017 לעומת דצמבר 2016) האינפלציה בישראל הייתה 0.0% לעומת 1.3% בקרב מדינות ה-OECD. 

פערי האינפלציה בין ישראל למדינות ה-OECD נובעים ממספר גורמים, ובראשם: הגברת התחרותיות במשק, בין היתר, כתוצאה ממספר רפורמות ממשלתיות, כגון: הרפורמה בשוק הסלולר, שמיים פתוחים, "רפורמת הקורנפלקס" ועוד; הפחתות מחירים ביוזמה ממשלתית, ובהן: הפחתת מחירי ביטוח החובה, הוזלת מחירי המים והחשמל, הוזלת מחירי התחבורה הציבורית ועוד; מגמה של תיסוף מתמשך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות שנמשכה גם במחצית הראשונה של 2017, אם כי, נבלמה מעט מאז. יש לציין שגורמים אלה צפויים להמשיך ולהשפיע על סביבת האינפלציה בישראל, אשר צפויה להישאר מתונה מאוד בטווח הנראה לעין.

במבט קדימה, למרות שהתמתנה מעט בעת האחרונה, האינפלציה עשויה לשוב ולעלות בהדרגה בחודשים הקרובים במרבית המדינות המפותחות. זאת, על רקע עלייה במחירי הנפט וסחורות אחרות בעת האחרונה, לצד שיפור בשוק העבודה במרבית הגושים המרכזיים. באשר לישראל, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי, אולם ככל הנראה תישאר בתחום השלילי בזמן הקרוב, ותגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) רק במהלך המחצית השנייה של 2018. בנוסף, נציין כי "ירידת המדרגה" בתחזיות האינפלציה ובשיעורה בפועל, צפויה להשפיע גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, אשר לא צפויה לעלות בטווח הזמן הנראה לעין.