לקראת פרסום דוחות הבנקים השבוע >> האם מוצדקת חשיפת יתר לבנקים | מה האתגרים שעומדים מול הבנקים | היכן צפוי להיות הפוקוס

אחרי שבוע של התעסקות בבעיות ניהול של חברות ישראליות, בואו נדבר קצת על ניהול חזק טוב וממוקד, של הבנקים. במהלך השבוע יפרסמו הבנקים את הדו"חות שלהם לרבעון השני, ניהול טוב של השנים האחרונות הביא אותם למקום מאוד יציב עם רווחים יפים.

 

אתחיל בכמה מילים על למה אני בחשיפת יתר לבנקים: תשואת המניות של הבנקים לפי השקלול של התשואה על ההון של כל בנק ויחס המחיר להון מראה תשואות סביב 10%. לאלו שאומרים שפעם התשואות היו גבוהות יותר אני אומר שפעם גם ריבית בנק ישראל הייתה גבוהה יותר... וגם שהבנקים היום יותר בטוחים ביחס לעבר, יחס הלימות הון גבוה יותר ופיזור תיק אשראי גבוה יותר.

 

נראה ששני אתגרים עיקריים ניצבים בפני הבנקים בארץ, האתגר הראשון הוא שמירה על רמת ההפרשות לחובות מסופקים הנמוכה כיום, וזאת תוך המשך צמיחה באשראי הצרכני (מי יותר מי פחות ומי שבכלל מצמצם). האתגר השני הוא מה לעשות עם עודפי ההון (מאחל לכולנו בעיות כאלו...).

 

בשנים האחרונות הבנקים מסיטים את המיקוד שלהם מקצת הלוואות גדולות לקצת אנשים (טייקונים) להרבה הלוואות קטנות להרבה אנשים. כלומר מתמקדים באשראי צרכני ואשראי לעסקים בינוניים וקטנים על חשבון הלוואות לבעלי שליטה וקונצרנים גדולים. האתגר של הבנקים בחלק הזה יהיה שמירה על רמת הפרשות לחובות מסופקים גם כשנותנים יותר הלוואות, כלומר לא להתפשר על רמת החיתום גבוהה גם כשמספר ההלוואות גדול יותר.

 

בעניין ההפרשות לחובות מסופקים, הפוקוס יהיה על בנק דיסקונט, יצטרך להוכיח שתיק האשראי יכול לצמוח בקצב שנתי גבוה מ- 7% בלי להעלות את רמת ההפרשות, זה כשדיסקונט כבר עכשיו הוא הבנק בעל ההפרשות הגבוהות במערכת, 0.4% מתיק האשראי ברבעון הראשון של 2017, לא מספר מדאיג, רק לראות שגם הוא לא צומח. לא נראה אתגר מורכב מדי להנהלה של דיסקונט. לזכותם יאמר שלפי הפרסומים, לפחות חלק מההפרשה לחובות מסופקים לא מגיעה מתיק האשראי הצרכני, אלא מחוב ישן של קבוצה גדולה, כל עלייה בסיכון באחת מחברות הקבוצה מחייבת הפרשה סטטיסטית לכל החוב הקבוצה.

 

גם בבנק מזרחי אנחנו רואים צמיחה נאה בתיק האשראי, כ- 5%, אבל הוא צומח בעיקר במשכנתאות שנחשבות לבטוחות יותר וכן רמת ההפרשות שלו ברבעונים האחרונים בטווח נמוך בין 0.12% עד 0.2% מתיק האשראי. בבנק לאומי קצב הצמיחה של תיק האשראי הצרכני מתון יותר, ועומד על כ- 1% לרבעון, וזה עקבי עם ההפרשה הנמוכה לחובות מסופקים בלאומי, מה שמעיד על רמת חיתום גבוהה. בפעלים קצב הצמיחה של תיק האשראי הצרכני בכלל שלילי.

 

העיקרון פשוט, צמיחה בתיק האשראי הצרכני מעלה גם את אחוז ההפרשות, אין דרך להתחמק מזה, יאמר לזכות כל הבנקים הישראלים שהניהול האחראי שם שומר על רמת הפרשות נמוכה ביחס לצמיחה ולריבית הנמוכה.

 

האתגר השני שהגיע לפתח הבנקים ברבעונים האחרונים הוא בבחינת צרות של עשירים, מה עושים עם עודפי ההון. פועלים ולאומי עומדים על יחס הלימות הון של מעל ל- 11% (לאומי על 11.02% ופועלים על 11.21%) כשהיעד הרגולטורי שלהם עומד על 10.2%. סה"כ פחות מאחוז, "מה אתה עושה סיפור" תגידו... אז קחו בחשבון שברמות הריבית הנמוכות של היום מרווחי הריבית של הבנקים מאוד נמוכים, המרווח הפיננסי של הבנקים (ההפרש בין פיקדונות להלוואות) מתחת ל-2%, מה שגוזר תשואה נמוכה מאוד על תיק האשראי. עודף הון משמעותו תשואה נמוכה יותר על ההון. כאן נציין שרווחיות הבנקים מחזקת את הבעיה, עוד רווח זה עוד הון.

 

הנהלת פועלים מאוד מפוקסת בחלק הזה וניכר שהגיעו להבנה שעודף הון הוא לא תמיד טוב. נראה שהגישה שלהם היא שאם אין לך משהו טוב לעשות עם הכסף חלק אותו לבעלי המניות. צמיחה בתיק האשראי על חשבון העלאת סיכון היא לא דבר חכם. לכן פועלים מכוונים לדיבידנד של- 50%  מהרווח. 

בלאומי הסיפור קצת שונה, מדיניות הדיבידנד עומדת על 20%, לאורך זמן ההון שלהם יגדל ויהיה להם קשה יותר לספק תשואות של 8% עד 9% על ההון, כדי לשמור על רמות התשואות האלו יהיה עליהם להגדיל את תיק האשראי שלהם (כבר אמרנו שצמיחה בתיק האשראי משמעה הגדלת תשואה) או לחפש השקעות אלטרנטיביות. אפשר כבר היום לראות את לאומי מגדיל את פעילות ההשקעות הריאליות שלו דרך לאומי פרטנרס. אז לגבי לאומי, סה"כ מדובר במספר קטן של רבעונים עם עודף הון ואני מניח שיגדילו את הדיבידנד ברבעונים הבאים ככל שהעודפים יעלו, בכל מקרה בשלב זה עדיין מדובר על תשואות יפות על ההון ורמת הפרשה לחובות מסוכנים נמוכה ביחס למערכת הבנקאית.

 

וכאן אחזור לנקודה בה פתחתי, הצמיחה היפה שאנחנו חווים בשנים האחרונות במשק הישראלי לא הייתה מחזיקה מעמד ללא בנקים חזקים עם ניהול איתן.

 

ועדיין, לבנקים לא מעט אתגרים, החל מהתייעלות, מחירי הנדל"ן, תחרות ועוד, אבל פוזיציית היתר שלי בבנקים מעידה על דעתי שההנהלות יכולות לעמוד באתגר.