האם הבהלה לזהב מוצדקת?

הבהלה לזהב

בינואר 1848, על גדות הנהר "אמריקאן" שבקליפורניה , ג`יימס מרשל -מנהל עבודה בחוותו של החלוץ ג`ון סוטר מסקרמנטו, מוצא להפתעתו בתחנת המים שזה עתה החל לבנות בשביל ג`ון אבן מתכת נוצצת.
מרשל חוזר עם התגלית המרעישה אל סוטר וזה בתורו אץ אל מאבחן מקצועי.
תוצאות הבדיקה הכבידו על ליבו של סוטר, הוא הבין איך תוכניותיו המקוריות, להסב את אותה חלקת אדמה לאימפריה של ירקות ופירות יורדות לטמיון .
בהתאם לציפיות של סוטר לא חלף זמן רב וכבר לא היה ניתן להכחיש את השמועות "זהב חברים, זהב בחוותו של סוטר".

מאותה תגלית עד לשיאה של אותה תקופה המכונה היום "הבהלה לזהב" לא חלפה יותר משנה. תקופה אשר הביאה שלוש מאות אלף גברים, נשים וטף לאסוף את מטלטליהן  ולצאת אל הדרך המבטיחה התעשרות קלה ומהירה.

מאותה בהלה לזהב רק מטי מעט מן החלוצים הראשונים (וכמובן הסוחרים) יכלו לפרוש לגמלאות מוקדם ולקטוף מפירות הצלחתם השאר חזרו כמו שבאו, חלקם עם רכושם חלקם בידיים ריקות וכאב ראש שכל משקיע מכיר כאשר נפל לחלומות של התעשרות מהירה ממניה זו או אחרת.

אך מה להיסטוריה אמריקאית ואתר קרנות נאמנות?

היום 150 שנה אחרי, אותו גל מאמינים במתכת זוהרת כמו שב ומתעורר מדפי ההיסטוריה,  הפעם בדמות משקיעים בשוק ההון. אותם משקיעים  לא בוחלים בשום שיטה –תעודות סל וקרנות נאמנות הצמודות למדדי הזהב, קרנות גידור המשקיעות בחוזים עתידיים ואפילו רכישה פיזית של אונקיות ומטבעות העשויות זהב טהור.

הכצעקתה?

אין צורך להפליג למחוזות נידחים בכדי לשמוע אנשים המוכנים לדבר בשבחה של המתכת הזהובה, מספיק לקרוא את  דף העמדה של "ארסט-בנק" (הבנק הראשון), אחד מן הבנקים החשובים באוסטריה -מולדת הכלכלה הניאו ליברלית כמות שאנו מכירים אותה היום.

הבנק אשר הגדיל את רזרבות הזהב שלו זה לא מכבר (נוהג ידוע ומקובל של בנקים הוא לאגור מטילי זהב בנוסף לרזרבות כסף שלהם) ומנה מספר סיבות מרכזיות מדוע: 

• שוק שורי- הזהב שב2001 החל לטפס מעלה אחר עשור שבו סבל מסנטימנט שלילי (לנוכח הזדמנויות אטרקטיביות אחרות משוק התקשורת והמחשבים) לא עצר מאז ובאחוזי תשואה שנתיים (במונחים דולריים) לא ירד מתחת ל 12%.  

• ביקוש והיצע- עם צמיחתו של מעמד הביניים בשוק המזרח אסייתי (הודו וסין) גדל הביקוש משמעותית לזהב לשם צריכה (תכשיטים, מכונות, עיצובים) וההיצע שניצב כגוש מלח מאז שנות השמונים עקב חוסר עניין תקופה ארוכה,  לא מצליח לענות על ביקוש זה.

• בנקים מרכזיים- אותם בנקים אשר מסמלים מכול את מהות "הכלכלה החדשה" כלכלה שאמורה ללהט בין אינפלציה לצמיחה ללא השפעות לוואי החלו לאגור זהב ,לשם ביטוח וגידור.

• חוסר איזון בכלכלה האמריקאית- מה שהחל כ"משבר" נדל"ן הופך לו אט אט  למשבר נזילות, משבר שיגרום לסנאט האמריקאי ו\או לבנק המרכזי שלה לבצע צעדים פזיזים ורדיקלים צעדים שיבוטאו היטב במחיר הזהב שמלכתחילה בא לשמור על צרכניו מפניי מלתעות נגידי הבנק המרכזיים.

• אינפלציה עולמית – בניגוד למה שנראה במחוזותינו בעבר, עתה נדמה כי האחד מתופעות הלוואי של הכלכלה הגלובלית חושפת את פניה המכוערות והאינפלציה בכיכובו של הנפט שהסכנו לחשוב עליה במונחים לאומיים הפכה עורה ונהפכה גלובלית. נדמה כי סיטואציה זו מחזירה את הזהב לתפקידו ההיסטורי של מטבע עולמי.

• הנפט - לאורך השנים ישנה קורלציה  הדוקה בין מחירי הזהב למחירי אנרגיה, האומנם הקורלציה אינה ישירה אך הניסיון מלמד אותנו שכשמחירו של הנפט מטפס כך גם מחירה של המתכת.

• איראן, לוב, ונצואלה, ישראל, לבנון, קניה –לאורך ההיסטוריה, זהב הוכיח עצמו בעיתות משברים פוליטיים כהשקעה הטובה ביותר כשהסיבה המרכזית היא ש"אלגר כה אלגר" (במלחמה כמו במלחמה) אומה אחת אינה מכבדת מטבע של רעותה לכן המהלך הטבעי הוא לעבור לסחור בזהב.

• תעודות סל- אותו מכשיר מאפשר בנקל למשקיע הסולידי שלא חשקה נפשו בלעסוק בחוזים עתידיים או ברכישה מעשית של מטבעות  ואחסונם, להשקיע בזהב. הרוכש תעודת סל (ביחד עם כל החסרונות המובנות של התעודה) דורש מבעליה להפיק את אותה תשואה במדויק כמו של המתכת הצהובה,  ודה- פקטו מעלה הוא את הביקוש לזהב.

• קרנות פנסיה- היום הבהלה לזהב אוחזת אפילו במוסדיים וניתן להבחין בקרנות פנסיה שהחלו לרכוש זהב בצורה פיסית ופיננסית (ע"י תעודות).

• קרנות גידור- בדומה לבנקים המרכזיים קרנות הגידור רוכשות זהב לשם ביטוח

כאמור ישנן כמה דרכים להשקיע בזהב אחת המרכזיות היא רכישת קרנות נאמנות-

בשוק המקומי של הקרנות ישנה את הקרן:" מיטב זהב" מבית "מיטב" השקעות.

עלויות

הקרן נכללת בענף הסחורות והאנרגיה ודמי ניהולה מסתכמים ב2.9% מחיר הנחשב סטנדרטי בענף זה (מיקום חמישי מתוך 9 קרנות שנושאן הוא סחורות).

מדד היחס של הקרן (בנצ`מארק)

על פי המדיניות הכתובה של הקרן לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ- 200% יהיו חשופים למחיר הזהב בכל עת ובשיחה עם מנהל הקרן נודע לי כי היחס כעת הוא מעט מעל 100%.

 
יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו המוחלט של מנהל הקרן ובלבד ששיעור החשיפה של הקרן למניות לא יעלה על 200% מהשווי הנקי של נכסי הקרן .

תשואה מתחילת השנה

השנה כידוע הייתה שנה מצוינת לסחורות אך זהב מפאת ערכו המוניטרי לא נחשב סחורה פר-אקסלנס (רכישת זהב לרוב אינה בשביל שימוש תעשייתי או לשם צריכה), לכן כאן התחרות אינה הוגנת מאידך הקרן השיגה תשואה ניטרלית מתחילת השנה ומקום טוב באמצע בענף בו היא שוהה.

הרכב הקרן

אם ננתח את הרכב הקרן נגלה שהחשיפה לזהב מגיעה באמצעות חוזים עתידיים הדורשים פיקדונות נמוכים בהשוואה לגובה ההשקעה, לכן שאר הכסף הנותר מושקע בחוזים קצרי מועד, באפיקים סולידיים כמו אגרות חוב של ממשלת ארה"ב(56% מהקרן) ואגרות חוב מדינת ישראל (גילון ושחר כ  מן הקרן11%).

כמו כן הקרן שמה מבטחה באג"ח קונצרני של חברות המדורגות ברמת אשראי גבוהות על ידי חברות דירוג האג"ח (חברות אשר ההתחייבות שלהן להחזרת ההלוואה ביום הפדיון גבוה מאוד ובהתאם לכך תשואתן נמוכה) מספרן הוא 5 והן ממלאות 15% מן הקרן.

שאר הממון(22.2%) נמצא בפיקדונות ברחבי בנקי ישראל.

גודל הקרן

כיאה לבהלה לזהב היקף הקרן הוא הגבוה בקטגוריה שלה עם 31.86 מיליון ש"ח נכון לסוף מאי.

חסרון הדורש זהירות

כמו שהוזכר בגוף הכתבה זהב היא מתכת ששימושה בתעשייה היא בזעיר אנפין לכן רוב רכישתה היא רכישה ספקולטיבית המסתמכת על תחזית מסוימת של כל בעלי העניין שציינתי מלכתחילה.לכן אם אינך מסכים עם דעות הרוכשים ותיק ההשקעות שלך מובנה אך ורק על בסיס המתכת, תיוותר עם מתכת שמחירה פחת משמעותית.

לסיום

אין עוררין על המצאותינו בצומת חשובה שתכריע - לאן המצב המאקרו כלכלי יפנה בשנים הבאות.
הבחירות הן רבות והחששות אף יותר; רבות דובר לאחרונה על סקטור המניות הדפנסיביות ועל תפקידן בשוק הנכנס למצב האטה, חשוב לציין שלאורך השנים השקעה בזהב נחשבה מסוכנת עד מאוד אך דעות קדומות לחוד ומציאות לחוד כאשר בוחנים את ההגדרה של מניות דפנסיביות- מניה אשר תפקידה לא "לשבור" את המדד בימי גאות אך בכל זאת לקטוף מפירותיו ובימי האטה להשיג תשואות הגיוניות (אם לא חיוביות לפחות ניטרליות)  ניווכח שהזהב יענה על הדרישות, כשאיתנותו במשך השמונה חודשים האחרונים עומדת לזכותו.

 
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.