יניב פרידמן
18/09/2017
לכבוד השנה החדשה אנו מעלים את הראיון עם הבד"ץ על קרנות כשרות על הקשר בין שוק ההון לעולם החרדי. כולל פרפאות על הקרנות.
החל מינואר 2008 חויבו כל המעסיקים הלהפריש עבור עובדיהם לקרן פנסיה והעולם שהכרנו השתנה. את אחד השינויים הבולטים ביותר עשה דווקא גוף שכלל לא קשור לשוק ההון. זהו בד“ץ ’העדה החרדית‘ ירושלים. בד“ץ פירושו ”בית דין צדק“.נפגשתי עם אנשי בד“ץ העדה החרדית, כדי להבין מה עומד מאחורי הכשר הלכתי למוצרים פיננסיים.
אז מה הקשר של בית דין למוצרים פיננסיים ולקרן פנסיה? ובכלל, מה זה קשור אלינו?
לבד“ץ העדה החרדית מערכת כשרות המקובלת על כל החוגים החרדים והדתיים ונחשבת למובילה בתחום מוצרי המזון והצריכה. מערכת הכשרות מפקחת על אלפי מפעלים וחותמת הכשרות שלה מופיעה על עשרות אלפי מוצרים המשווקים בארץ ובחו“ל. למעשה, בבתים חרדים רבים לא מכניסים מוצרים ללא חותמת הבד“ץ.
ואיך כל זה קשור לשוק ההון?
חובת ההפרשה לפנסיה היא שהביאה את השינוי, התקנה החדשה חייבה את כל העובדים להפריש כספים לקרן פנסיה. ובכללם גם את העובדים החרדים. תקנה זו ושינויים נוספים בשוק הפנסיוני הביאו את הבד“ץ להידרש לנושא. ’ועד הפיקוח ההלכתי‘ של הבד“ץ נאלץ להתמודד עם המציאות הקיימת ולמצוא דרכים שמעבידים יוכלו לקיים את התקנה החדשה מבלי לעבור על דרישות ההלכה. גם קודם לכן היו מוצרים פיננסיים ”כשרים“, כמו ’קרן יסודות‘ וקופות הגמל של ’מזרחי‘. כשרותם באה לידי ביטוי בכך שהמשקיעים לא עברו על איסור ריבית שנחשב לאחד האיסורים החמורים בתורה, אך מוצרים אלו לא הפכו לנחלת הכלל. הרב יעקב בלוי ז“ל, אחד מחברי בית הדין וגאון פיננסי שחיבר חיבורים רבים בהלכות ריבית, קבע את הכללים במסגרתם יוכלו גם חרדים להשקיע במוצרים פיננסיים שונים. הדבר נדרש בעיקר לנוכח העובדה שכל חרדי עובד הפך להיות ”משקיע“ בשוק ההון, אם באמצעות קרן פנסיה ואם באמצעות מוצרים פנסיוניים אחרים.
הרעיון הוא כזה. נניח לדוגמא שאדם או גוף נותן הלוואה של 1,000 שקל בריבית של שלושה אחוזים. המלווה אינו נותן את ההלוואה למטרת רווח (ריבית) אלא כסיוע והשתתפות בעסקיו של הלווה. מכאן גם שמו של הפיתרון ”היתר עסקה“.בכל מקרה שיהיה, בהפסד או ברווח, גם הלווה הצליח להשיג תשואה של 10% הוא עדיין יידרש לשלם רק שלושה אחוזים שהם חלקו של המלווה בעסקה. במידה והלווה כשל בעסקיו ולא הצליח לייצר תשואה או אף הפסיד את הכסף, יהיה עליו להישבע בבית דין שהוא עשה כמיטב יכולתו להצלחת העסקה ובכך ייפטר מהתשלום.
ההסדר הוא שהלווה מוותר על אפשרות השבועה והמלווה מוותר על מחצית או יותר מחלקו בתשואה, והשניים מסכמים מראש סכום מוגדר (נניח, שלושה אחוזים)שישולמו בכל מקרה.בין במקרה של הפסד ובין במקרה של רווח. יתרה מזו, סכום ההלוואה מוגדר במחצית פיקדון ומחצית השתתפות בעסק. כך גם יכולה כל מחצית ”לכסות“ את המחצית השנייה. והריבית האסורה אינה נגבית על הלוואה, כאמור.
מה קורה לגבי אגרות חוב של המדינה? של חברות?
מהסיבה שתוארה לעיל, אין כל איסור הלכתי באג“ח של מדינת ישראל או באלו של חלק מהחברות המנפיקות אג“ח קונצרני שכן אלה חתומים על היתר עסקה. בנוסף, חשוב לציין כי ההלכה היהודית אינה אוסרת הלוואות בריבית לגויים ומכאן שאין כל מניעה הלכתית לקנות אג“ח של מדינות ורשויות זרות.
מה ההסדר לגבי מניות?
מניות הן כבר סיפור אחר. מניות הן עניין בעייתי מבחינה הלכתית של שותפות באיסורי תורה, ולא בשל איסור ריבית.כאשר אדם קונה מניה של חברה כלשהי, הוא למעשה מסכים לתקנון החברה והופך להיות שותף בה. נמצא איפה שאם החברה לא פועלת לפי כללי ההלכה ומחללת שבת, או מוכרת חמץ בפסח וכן הלאה, הוא – המשקיע – הופך להיות שותף לדבר עבירה. אפילו אם יש לו רק מניה אחת בחברה. היות שאין אפשרות לבדוק און־ליין את כל אלפי החברות הנסחרות בבורסה ולוודא שכולן מקפידות על דרישות ההלכה, מעדיפים יהודים שומרי מצוות להימנע מרכישת ישירה של מניות. ב‘ועד הפיקוח ההלכתי‘ של הבד“ץ מספרים כי לאחרונה התבקשו על ידי מנהל דתי של אחת החברות לקבל אישור (הכשר) להנפקת מניות בטענה כי החברה שומרת שבת, הרבנים סירבו מהסיבה שהוסברה לעיל.”נניח שהיו מגלים כעבור זמן שחברה נכדה פועלת בשבת או מחזיקה חלק בחברה שמחללת שבת, הרי שכל מי שהחזיק במניה, היה שותף לעבירה זאת“, הסבירו שם את ההתנגדות העקרונית ל“אישור“ מניות.
איך תעודות הסל פתרו בעיה הלכתית..??
הפיתרון שהגו רבני ’ועד הפיקוח ההלכתי‘ לגבי השקעה במניות היה פשוט, במקום להשקיע ישירות במניות, ניתן להשקיע בתעודות סל על מדדים ומוצרים פיננסיים שונים.בשוק יש היום ארבע חברות שמנפיקות תעודות סל כשרות:
’פסגות‘; ’תכלית‘; ’קסם‘ ו‘הראל‘. בכך שהמשקיע נותן לאותן חברות כסף בתמורה לתעודת סל, הוא קונה את המדד שמשקפת אותה תעודה, ובכך הוא מקבל את ה“תשואה“ מבלי שיהיה לו כל חלק בנכסי הבסיס, מה שמבטיח שאינו שותף בבעלות על החברה ואינו אחראי במידת מה על מעשיה.
בנוסף לשני הפתרונות שהוצגו לעיל: היתר עסקה לאג“ח, הלוואות ופיקדונות, ומסחר בתעודות סל כתחליף למניות, ישנו אפיק פיננסי נוסף שניתן להשתמש בו מבחינה הלכתית. אלו הן כתבי אופציות.היות וכתב אופציה (מה שקרוי באנגלית Warrant) אינה אחזקה במניה אלא האפשרות לרכוש או למכור אותה, אין כל מניעה הלכתית לרכוש כתב אופציה על מניה כל עוד כתבה האופציה לא פקעה והיא נסחרת עדיין. בנוסף משקיעים במסלולי ההשקעה הכשרים גם באג“ח ממשלתי ורשויות בחו“ל, תעודות סל בחו“ל, בחוזים עתידיים וסחורות.
חשוב להבהיר ש“תעודת הכשרות“ לקרנות או מסלולים כשרים אינה לכל החיים. ישנן חברות שמפרות את תנאי ה“הכשר“, מה שמביא לביטול מיידי של ההסכם שנחתם עמן ולהסרת האישור שניתן להן על ידי הרבנים.בזמן האחרון הולך וגדל מספרן של החברות שמבקשות לבנות מסלולים פיננסים ”כשרים“ מבחינה הלכתית, וזאת במטרה לזכות בתעודה הנכספת. בוועד הפיקוח ההלכתי מציגים קריטריונים פשוטים וברורים המבוססים על מה שנכתב לעיל. כל מי שעומד בתנאים הללו, יכול לבקש ולקבל את תעודת הכשרות הנדרשת.
יועצי השקעות רבים, מנהלי תיקים ומשקיעים רבים, נמצאים בקשר מתמיד עם רבני ’ועד הפיקוח ההלכתי ‘של הבד“ץ וזאת על מנת לוודא כי ההתנהלות מתאימה לקריטריונים שקבע הרב בלוי והרבנים שמלווים את תחום ההשקעות והפיננסים בשנים האחרונות. בסוף הראיון איחלו הרבנים לציבור המשקיעים כהלכה ולכל בית ישראל שנה טובה ומוצלחת, שנה של שפע וסייעתא דשמיא ותתקיים ברכת התורה מפרשת השבוע האמורה לגבי איסור ההלוואה בריבית ”למען יברכך ה‘ אלוקיך בכל משלח ידך“...
|
שם קרן הנאמנות |
מתחילת השנה |
דמי ניהול |
חשיפת מניות |
גודל הקרן |
|
אקסלנס שכבות מדדי מניות חו"ל (המזנקת) |
8.76% |
1.40% |
120% |
91.9 |
|
דיאמונד 20/80 |
3.72% |
1.18% |
30% |
19.9 |
|
אימפקט מלכות מהדרין תיק 10/90 |
3.16% |
1.18% |
10% |
20.7 |
|
אלומות חסכון מדינה ללא מניות (הכי גדולה ) |
3.07% |
0.64% |
0% |
582.1 |
|
דיאמונד אג"ח ללא מניות |
3.06% |
0.79% |
0% |
181.9 |
|
מיטב שקלית 2-6 שנים |
2.86% |
0.65% |
0% |
507.7 |
|
איילון ATFי 7/93 (הכי קטנה) |
2.83% |
0.25% |
10% |
6 |
|
מור מעשר אג"ח |
2.48% |
0.88% |
10% |
264.1 |
|
מור אג"ח ישראל |
2.26% |
0.69% |
0% |
32.7 |
|
איילון מדינה פרימיום |
1.96% |
0.65% |
0% |
383.6 |
|
מור מדינה מנוהלת |
1.85% |
0.58% |
0% |
326.4 |
|
אקסלנס שקלית ממשלתית טהורה |
1.77% |
0.58% |
0% |
90.8 |
|
פסגות מדינה פלוס |
1.76% |
0.57% |
10% |
20.4 |
|
דיאמונד אג"ח יהלום (הוסטינג איילון) |
1.14% |
1.45% |
10% |
65 |
|
מיטב מדדית |
0.95% |
0.95% |
10% |
223.3 |
|
אקסלנס צמודה ממשלתית טהורה |
0.87% |
0.58% |
0% |
90.8 |
|
אקסלנס ממשלתי טהור |
0.87% |
0.58% |
0% |
69.8 |
|
מיטב ממשלתית טהורה |
0.75% |
0.59% |
0% |
74.6 |
|
איילון מדינה בניהול שמרני + 20% |
0.13% |
0.70% |
30% |
9.1 |
|
אקסלנס מדדית ממשלתית ללא חברות |
0.11% |
1.19% |
0% |
32.3 |
|
אקסלנס מק"מ טהור מתגלגל |
-0.05% |
0.25% |
0% |
56.4 |
|
אלומות (!) אג"ח מדינות - נקובה $ |
-2.42% |
0.64% |
0% |
30.6 |
|
מיטב השקעות |
-7.36% |
1.49% |
120% |
69.6 |
|
ממוצע תשואה מתחילת השנה |
1.50% |
|||
|
ממוצע דמי ניהול |
0.80% |
|||
|
דמי ניהול הכי נמוכים |
0.25% |
|||
|
סך הכל גודל הקרנות |
3250 |
התשואות נכונות ל 17 לספטמבר ושאר הנתונים נכונים לתאריך 31/07/2017
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
