לאומי >> על אף עליית מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט, סביבת האינפלציה נותרה מתונה

בחודש אוגוסט השנה מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.3%, זאת לאחר חודשיים רצופים של ירידות. למרות עליית המדד, "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2017 בהשוואה לאוגוסט 2016) עומדת על מינוס 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-0.8%, דהיינו מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.

הסעיפים שתרמו לעליית המדד בחודש אוגוסט היו, בין היתר: סעיף פירות וירקות, בעיקר על רקע עלייה במחירי הירקות הטריים; סעיף חינוך, תרבות ובידור, בעיקר בשל עליית מחירי הנופשים בארץ; וסעיף תחבורה ותקשורת, על רקע עליית מחירי הדלק. 

עלייה נרשמה גם בסעיף הדיור, הודות לעלייה עונתית של 0.6% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) נותר מתון בראייה היסטורית כשעמד על 1.3%. על אף הקצב השנתי המתון, יש לציין שלאחר מספר חודשים שהתאפיינו בעליית מחירים מתונה יותר מאשר בשנים קודמות, נראה כי בחודשים האחרונים מחירי השכירות חזרו לעלות בקצב חודשי דומה לעונתיות שאפיינה את השנים האחרונות. לאור זאת, לא מן הנמנע שבהמשך השנה תחול האצה מסוימת בקצב העלייה השנתי של מחירי השכירות לרמה של סביב 1.5%-2.0%. במקביל, יש לציין שקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) התייצב בחודשים האחרונים. כך, בחודשים יוני-יולי 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 4.4% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת בדומה לקצב העלייה מאז אפריל-מאי השנה.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה לעלות באופן הדרגתי, אולם ככל הנראה תישאר בתחום השלילי בזמן הקרוב, ותגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) רק לקראת סוף שנת 2018 (ראה/י תרשים). להערכתנו קיימת סבירות גבוהה יחסית שהאינפלציה תישאר בטווח שבין 0.0%-1.0% גם לאחר שנת 2018. זאת, על רקע הערכתנו כי מחירי "המוצרים הסחירים" במדד המחירים לצרכן יישארו נמוכים גם בשנים הקרובות לאור עודף כושר הייצור העולמי, וכן בשל ציפיות להתמתנות העליות של מחירי "המוצרים הבלתי-סחירים" במדד (דיור, שירותי בריאות ועוד) ואולי אף לירידתם. לכך צפויה להיות השפעה גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, אשר לא צפויה להשתנות כלפי מעלה בזמן הקרוב.

בחודשים יולי-אוגוסט חלה התרחבות קלה בגירעון המסחרי, על רקע ירידת היצוא ועליית היבוא

בחודש אוגוסט השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-4.0 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה חדה יחסית של כ-7.8% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לחודש הקודם ועלייה של כ-10.8% לעומת חודש אוגוסט אשתקד. עם זאת, יש לציין שפעילות היצוא באוגוסט נתמכה בעלייה חדה ביותר של כ-30% ביצוא התרופות. בנטרול ענף התרופות הצמיחה ביצוא הסחורות בחודש אוגוסט הייתה מתונה יותר באופן משמעותי. 

בחינה של נתוני החודשים יולי-אוגוסט (מנוכי עונתיות) לעומת הרביע השני של השנה, עשויה לספק הערכה ראשונית לפעילות סחר החוץ של ישראל (בסחורות) ברביע השלישי של 2017. בחינה זו מלמדת שברביע השלישי של השנה  (עד כה), ירד יצוא הסחורות בשיעור של כ-0.7% לעומת הרביע הקודם, זאת לאחר ארבעה רביעים רצופים של עליות. במקביל, יבוא הסחורות צמח ברביע השלישי של השנה1 בשיעור מתון של כ-0.3% לעומת הרביע השני (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), בו נרשמה עלייה של כ-5.3%. העלייה ביבוא חלה כתוצאה מעלייה של כ-3.5% ביבוא מוצרי השקעה, זאת בעיקר על רקע עלייה ביבוא של מכונות וציוד; לצד עלייה מתונה ביבוא של מוצרי צריכה, שנתמכה בגידול ביבוא מוצרים בני-קיימא. מנגד, חלה ירידה של כ-1% ביבוא של חומרי גלם.

לסיכום, בחודשים יולי-אוגוסט חלה התרחבות מתונה בגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) עקב ירידה מתונה ביצוא ועלייה קלה ביבוא (ראה/י תרשים). מגמה זו, במידה ותישמר בסיכום הרביע השלישי של השנה (לאחר קבלת נתוני חודש ספטמבר), עלולה לפעול לצמצום העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברביע זה. 

ברביע השני של השנה העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים המשיך להתמתן

החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע השני של השנה בעודף של כ-2.35 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בירידה בעודף לעומת שני הרביעים הקודמים, ובנתון נמוך מהממוצע הרבעוני מתחילת 2013. ירידה זו, חלה בעיקר עקב קיטון בעודף בחשבון השירותים, על רקע ירידת היצוא ועליית היבוא, אשר קוזז באופן חלקי על ידי גידול משמעותי יחסית בהעברות השוטפות.

מניתוח של תקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי חלה ירידה בעודף בחשבון השוטף בארבעת הרביעים שהסתיימו ברביע השני של 2017, זאת בהמשך למגמת הירידה מתחילת 2016. למרות הירידה, יש לציין שהעודף בחשבון השוטף הסתכם בתקופה זו בסכום גבוה יחסית של כ-10 מיליארד דולר, שהם כ-3.3% תוצר, זאת בדומה לרמת העודף הצפויה (באחוזי תוצר), להערכתנו, גם בשנים הקרובות. 

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נתמך לאורך השנים בעלייה מתמשכת בחשבון השירותים, זאת לאור גידול חד יחסית ביצוא השירותים, אשר ברובו מוטה היי-טק ופחות רגיש לשינויים בשער החליפין בהשוואה ליצוא התעשייתי. חשבון ההכנסות המשניות (הכולל הכנסות מהשקעות, העברות שוטפות ורכיבים נוספים) תרם אף הוא לעודף בחשבון השוטף, אם כי, תרומה זו פחתה ברביעים האחרונים. מנגד, הגירעונות המתמשכים בחשבון הסחורות, שאף העמיק בעת האחרונה לאור החולשה ביצוא הסחורות הישראלי (ראה/י הרחבה בפסקה הקודמת), ובחשבון ההכנסות הראשוניות (הכולל העברות בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה) קיזזו באופן חלקי את העודף בחשבון השוטף בשנים האחרונות . 

במבט קדימה, המגמות ארוכות הטווח שתוארו צפויות להימשך להערכתנו גם בשנים הבאות, כך שהעודף בחשבון השוטף צפוי להישמר. התפתחות זו, משקפת את המגמה החיובית בחשבונות החוץ של המשק הישראלי בשנים האחרונות, אשר תורמת להתחזקותו המתמשכת של השקל. בהקשר זה, נציין כי בעשור האחרון לישראל יש בנוסף לזרמי המט"ח הבאים לידי ביטוי בחשבון השוטף, גם עודף של נכסים על פני התחייבויות במטבע חוץ, בכל מגזרי הפעילות הכלכלית המשקפים את ה"מלאי" הקיים. כך, ברביע השני של השנה הסתכם עודף זה בכ-142 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה של כ-1.6 מיליארד דולר בהשוואה לרביע הקודם, ובמקביל החוב החיצוני ברוטו ביחס לתוצר המשיך לרדת, והגיע לרמת שפל היסטורית של כ-26%. דהיינו, הן נתוני "המלאי" (הנכסים מול ההתחייבויות) והן נתוני "הזרם" בחשבונות החוץ של ישראל (נתוני החשבון השוטף) תומכים בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות, אשר צפויה להישמר גם בשנים הקרובות.

כתב: יניב בר ואנשי אגף כלכלה בלאומ ברשות ד"ר גיל בפמן