אקסלנס >> בחירות בגרמניה - סימן דרך?

ביום ראשון הקרוב, ה-24/09, יתקיימו הבחירות לקנצלרות גרמניה ולפרלמנט הגרמני. אי אפשר באמת להאשים את מי שקצת שכח מהנושא, שכן בניגוד לבחירות הקודמות שראינו בגוש האירו בשנה האחרונה (בהולנד ובצרפת), בגרמניה מעניקים הסקרים ניצחון בטוח לצד המתון (והמוכר), היא הקנצלרית המכהנת, אנגלה מרקל, בפעם הרביעית ברציפות. 

לאחר שלוש קדנציות בה העצימה מרקל את כוחה של גרמניה, את מעמדה ככלכלה החזקה בגוש ואת מעמדה כ"עוגן" האזורי (בוודאי בכל הקשור לגוש האירו), המשקיעים סמוכים ובטוחים שהבחירות הקרובות לא יטמנו בחובן שום זעזוע. בטווח הקצר זה כנראה נכון. בטווח הארוך יותר זה בכלל לא בטוח.

אבל עוד לפני שניגע בתוצאות האפשריות אותם חוזים כיום הסקרים, בואו נבין כיצד עובדת שיטת הבחירות במדינה.

61.5 מיליוני בעלי זכות הבחירה בגרמניה יצטרכו למלא את פתק ההצבעה המפוצל לשניים, בשתי בחירות: הבחירה הראשונה, המכונה Erststimme"", קובעת מי יהיה נציגם המחוזי. הבחירה השנייה, המכונה Zweitstimme" ", קובעת מי המפלגה שהם מעוניינים שתייצג אותם בפרלמנט.

299 מושבים מתוך 598 מושבי הבונדסטאג (או הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני) ניתנים לנציגים המחוזיים. כל נציג, ב-299 אזורי הבחירה, שקיבל את כמות הקולות הגדולה ביותר, ישריין את מקומו בפרלמנט אוטומטית. 

נציגים מחוזיים אלו יכולים להיות כאלו המשתייכים לאחת מהמפלגות המתמודדות בבחירות, או מתמודדים עצמאיים. שאר 299 המושבים הנותרים בפרלמנט ייקבעו בחלוקה פרופורציונית בין המפלגות המתמודדות בבחירות, כך שכמות המושבים אותה תקבל כל מפלגה תיקבע על פי אחוז הקולות בו זכתה ברמה הארצית (אחוז החסימה עומד על 5% מקולות המצביעים). 

בשנת 2013 בוצע שינוי בצורת הבחירות בגרמניה, כך שאחוז הקולות אותה מקבלת מפלגה מסוימת בבחירות הכלליות, יהווה את הפרופורציה של חבריה בסך הפרלמנט כולו. 

כיצד הדבר ייתכן? אסביר זאת באמצעות דוגמא: נניח ו-8 מנציגי מפלגת הימין AFD זכו במושבים בפרלמנט דרך ההצבעה הראשונה לבחירת הנציגים המחוזיים. עם זאת, בהתבסס על תוצאות ההצבעה השנייה (הפרופורציונית) מפלגת AFD היתה זכאית ל-6 מושבים בלבד. אז, על מנת לפצות את שאר המפלגות, יתווספו לפרלמנט נציגים נוספים מהן, כך שחלוקת החברים תתאם את החלוקה הפרופורציונית שקבעה ההצבעה השנייה. ולא, אתם לא מתבלבלים, בדרך זו יתפח מספר החברים בפרלמנט ויעלה על 598 חברים. 

תיאורטית, על פי שיטה זו, עשוי מספר החברים בפרלמנט הגרמני להגיע עד ל-800 (!!!). שימו לב שגם תוצאות הבחירות האחרונות שהתקיימו בשנת 2013 חייבו הגדלת מספר החברים בפרלמנט אל מעבר ל-598, כך שכיום הוא מונה 630 חברים. 

יש לציין כי העם הגרמני אינו בוחר ישירות את הקנצלר/ית (או ראש הממשלה). על מנת לבחור את הקנצלר על המפלגות הנבחרות ליצור קואליציה. ראש המפלגה שזכתה במספר הקולות הגדול ביותר הוא זה שזוכה ליצור את הקואליציה. לאחר מכן נשיא המדינה (שתפקידו ממלכתי בלבד), מציג את אותו ראש מפלגה כמועמד לתפקיד הקנצלר/ית, ובפרלמנט נערכת הצבעה לאישור מינויו.

ובחזרה לבחירות ביום ראשון. 

כפי שכבר צויין מוקדם יותר, הבחירות הצפויות בגרמניה לא מרכזות עניין מיוחד בעיקר בגלל הפער הגדול בסקרים בין אחוז הקולות שצפויה לקבל מפלגתה של מרקל (ה-CDU) ו"המפלגה האחות" שלה (CSU), לבין שאר המפלגות המתמודדות בבחירות במדינה. כך, על פי תוצאות הסקרים האחרונים צפויה מפלגתה של מרקל ו"אחותה" לזכות ב-36% מהקולות, זאת בעוד המפלגה הבאה אחריה, מפלגת ה-SPD שבראשה עומד מרטין שולץ, מי שבעברו היה יושב ראש האיחוד האירופי, צפויה לזכות ב-22% מהקולות בלבד. מכאן שגם לאחר טעויות הסקרים בשנתיים האחרונות ברחבי אירופה ובארה"ב, קשה להאמין שבהינתן פערים כה גדולים יש סיכוי למישהו אחר מלבד מרקל לזכות.

אבל הסיפור המרכזי של הבחירות בגרמניה הוא לא זהות הזוכה בתפקיד הקנצלר, אלא דווקא אותן מפלגות "קטנות" שלראשונה מעולם עשויות למצוא את עצמן שולחות נציגים אל הפרלמנט הגרמני. 

בנוסף, על פי תוצאות הסקרים האחרונים לראשונה מאז מלחמת העולם ה-2 צפויות להיכנס לבונדסטאג 6 מפלגות, כולל מפלגה לאומנית- ימנית. 

מלבד מפלגתה של מרקל (CDU) ו"אחותה" (CSU) (אליהן מתייחסים כמפלגה אחת) ומפלגתו של שולץ (SPD) הסקרים מצביעים על עוד 4 מפלגות שצפויות להיכנס לבונדסטאג וכרגע מתחרות על תואר "המפלגה השלישית בגודלה". 

על פי הסקרים השונים נעים אחוזי התמיכה במפלגות אלה על בין 8% ל-11%, כ"א. המפלגות הן: מפלגת "הירוקים", מפלגת השמאל Socialist Die Linke, המפלגה הליברל- דמוקרטית (FDP) והמפלגה הימנית- הלאומנית AFD. 

מי שצריכה להדאיג את המשקיעים מבין ה-6 היא אותה מפלגת AFD, מפלגה לה קווים דומים מאוד לאלו של מפלגות "יורו- סקפטיות" הקיימות במדינות אחרות באירופה, כשהבולטת שבהן היא מפלגת ה-UKIP בבריטניה. 

במרכז המצע של המפלגה עומדת ההתנגדות לכניסת המהגרים למדינה. כך לדוגמא מצהירים חבריה שמדיניותם המרכזית היא התנגדותם המוחלטת למדיניות ההגירה של מרקל. 

אחת ממטרות המפלגה היא לשנות את החוקה הגרמנית כך שזו תאשר סילוקם של רבים ממבקשי המקלט הנמצאים במדינה, מבלי להתחשב במצב במדינות המוצא שלהם. 

עוד טוענים חברי המפלגה כי הם "אנטי- איסלאמיסטים". עם זאת יש שמגדירים את חבריה כ"נאצים" (כך לפחות הגדיר אותם שר החוץ הגרמני). בעוד שאת נושא התמיכה בנאציזם מכחישים חברי המפלגה בכל תוקף, הם כן הצהירו כי מבין מטרותיהם המרכזיות: 

סגירת "הגבולות הפתוחים" עם אירופה, הצבת שמירה קפדנית לאורך הגבולות ומניעה של כניסת מהגרים למדינה (או במלים אחרות, הפסקת אישור "חופש התנועה" באירופה). 

דבר נוסף בו ידועים חברי המפלגה הוא עוינותם כלפי התקשורת (בדומה לפראג' בבריטניה ולטראמפ בארה"ב). 

במהלך שנת 2016, אז פתחה מרקל את גבולות גרמניה לכניסתם של 900,000 פליטים ומבקשי מקלט, צברה מפלגת AFD כח רב, עד לכדי כך שזכתה בבחירות האזוריות בגרמניה בלא פחות מ-20% מהקולות. אז נכון שמאז מצב העניינים במדינה השתפר, הכלכלה המשיכה להתעצם וגם מרקל חזרה להוביל בבטחה בסקרים. בבחירות האזוריות שנערכו השנה, קיבלה המפלגה הימנית מספר קולות קטן בהרבה שנע בין 6% ל-7%. עם זאת, בחירות אלו נערכו בגרמניה המערבית בלבד. הסקרים עדיין צופים כי המפלגה תזכה בכ-20% תמיכה בגרמניה המזרחית.

חייבים לציין שעל אף התמיכה הגדולה בה זוכה מרקל, מספר סקרים הצביע על כך שאחוז המתלבטים מקרב המצביעים עודנו גבוה ומגיע עד לכדי שליש מכמות הקולות. תוסיפו לכך את האפשרות שחלק מהנשאלים עשויים "להתבייש" ולא להודות כי הם מצביעים למפלגה ימנית בעלת יחסי ציבור לא מהטובים במדינה וכי בהחלט קיימת סבירות לכך ש-AFD תשלח לפרלמנט כמה נציגים מהבחירות האזוריות. 

מכאן שייתכן שבחירות שנת 2017 בגרמניה יהיו אלו שיהוו את סימן הדרך המרכזי לכניסת מפלגה 'יורו-סקפטית' לפרלמנט של מי שנתפשת כיום כדבק המחזיק את גוש האירו במתכונתו הנוכחית.

הנקודה החשובה בכל הדיון, הוא שעל אף רמת הביטחון הגבוהה שמרקל תמשיך לכהונה נוספת כקנצלרית במדינה, כניסה של מפלגת AFD לפרלמנט, במקביל לשינויים הפוליטיים והדמוגרפיים בשנים הבאות שצפויה ליצור כניסת המהגרים הרבים לגרמניה, עלולה לסלול את הדרך גם להתחזקות משמעותית בהרבה של המפלגה בעתיד.

אם מישהו כאן חושב שאירועי סיריזה ביוון, Brexit בבריטניה, טראמפ בארה"ב ולה-פן בצרפת שייכים לעבר, אז הוא חייב לחשוב שוב. התחזקות משמעותית של מפלגה יורו-סקפטית התומכת בסגירת גבולות וחיזוק הלאומנות הגרמנית בוודאי שלא תתרום בטווח הארוך יותר ליציבותו של גוש האירו.

הנתונים מבוססים על דיווחים ומידע פומבי. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.