סגור
rss צור קשר גילוי נאות ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
גלרית עיתונים
funder פאנדר
חיפוש קרנות נאמנות  
 
 

ראיון בלעדי ל-FUNDER >> מנכ"ל פסגות אייל גורן >> לא לרדוף, לא להחליף, לפזר ולייעל

04/10/2017     משה מימון עורך פאנדר  

אייל גורן, סוגר שנה בתפקיד מנכ”ל פסגות קרנות נאמנות. המנכ”ל הצעיר בשוק הקרנות, בן 34 בסה”כ. את הדרך בפסגות החל לפני למעלה מעשר שנים, אליה הגיע במהלך התואר הראשון למחלקת הטלמיטינג. משם עבר, לאחר התואר, למערך קשרי יועצים, התקדם לתפקידים ניהוליים במערך קשרי היועצים ולאחר 4 שנים כסמנכ”ל קשרי יועצים, מונה למנכ”ל חברת הקרנות.

את ההיכרות עם שוק ההון התחיל בגיל צעיר. הזיכרון הראשון שלו הוא בפגישת ייעוץ שעשה בגיל 13 כלקוח של בנק לאומי, כשבפגישה המליצו לו להשקיע את סכום הכסף הקטן שקיבל בבר מצווה בקרנות נאמנות של פסגות.

העצה הקטנה שקיבל גרמה לו שבי ב”קסם” של שוק ההון, ולדבריו כיוונה אותו כבר מגיל צעיר לקריירה בשוק הון. את התואר הראשון השלים במכללה האקדמית ת”א-יפו, תוך התמקדות בקורסים של מימון, ניהול השקעות ואופציות.

הוא מגיע למשרד מוקדם בכל בוקר, עובר ובוחן את ביצועי הקרנות בתעשייה ביום שחלף בכל קטגוריה. המשרד שלו צנוע ולא שונה מהמשרדים של העובדים האחרים בחברה לרבות מנהלי ההשקעות הוותיקים.

תאר לי את פילוסופיית הניהול שלך

“אני מאמין בשילוב של מקצועיות, יצירתיות ועבודת צוות. היקף הנכסים שלנו, וכמות הלקוחות מחייבת למקם את האנשים המוכשרים ביותר בתפקידים המרכזיים. אני כל הזמן מחפש נקודות ותהליכים שעוד ניתן להשתפר בהם. אנחנו מתנהלים בסביבה דינמית, וזה מכריח כל הזמן לבחון מחדש את מה שקורה ולשאול אם יש תהליכים שצריך לבצע אחרת, ואיפה אפשר לחדש ולהתקדם.”

איזה דברים למשל שינית במהלך התפקיד?

“אני כל הזמן בוחן אפשרויות לשנות ולשפר את המוצר ללקוח. בתור דוגמא אני יכול להגיד שביצענו בחינה בכל אחת מהקרנות בשיתוף סמנכ”ל ההשקעות וסמנכ”ל הפיתוח העסקי, איך אפשר להעלות את הערך למשקיעים בכל מוצר ומוצר, כמובן תחת המגבלות התשקיפיות. לפעמים זה תוך התאמת מדיניות יחסית פשוטה שתתאים לסביבה הכלכלית הנוכחית.

בחודשים הראשונים שלי בתפקיד זיהינו כמה אפשרויות לשפר מדיניות בקרנות ואלה תהליכים שכבר היום רואים את ההשפעה שלהם. עוד יותר משמח לראות שהתהליכים האלה הצליחו גם להקטין את קצב הפדיונות. מן הסתם יקח זמן עד שנראה את ההשפעה המלאה של זה.”

במה אתם שונים משאר החברות?

“אחד הדברים הבולטים בחברת הקרנות של פסגות היא שלמרות שיש לנו צוות מנוסה וותיק ומנהלי השקעות עם ניסיון של יותר מ־20 שנה בניהול קרנות נאמנות, כולם מתנהלים בצניעות גבוהה ואף עובד לא מונע מאגו.

רואים לפעמים במדיה כזו או אחרת מנהלי קרנות שבשנה מסוימת מצליחים, והם מתראיינים ומספרים עד כמה הם הכי טובים והיכולות שלהם הם מעל כולם. שנה לאחר מכן הם נעלמים. אצלנו לא תשמע מנהל קרן ובטח לא את הנהלת החברה מספרים שאנחנו תמיד נהיה הכי טובים. לתפיסתנו כל המתחרים ראויים ואנו מכבדים אותם.”

מה דעתך על הרגולציה, בעיקר רשות ניירות ערך. הגבלות, הנמקות, שינויי מדיניות. האם יש היבטים הניתן לוותר עליהם בכל הקשור לרגולציה שרלבנטית אליך?

“אחד הדברים הראשונים שעשיתי בכניסה לתפקיד היה ללמוד לעומק את כל תקנות הרגולציה ולהתעדכן לפרטים בחידושים בתחום. תעשיית הקרנות עברה בשנה האחרונה מספר עדכוני רגולציה משמעותיים שבסופו של דבר הופכים את המוצר לשקוף יותר לציבור, אמין יותר, ברור יותר ולכן גם טוב יותר. אני חושב שזה מלמד את כולנו עד כמה האסטרטגיה שמובילה הרשות בסופו של דבר מיטיבה עם התעשייה כולה.”

מה דעתך על המתווה של אי שינוי מדיניות קיצוני?

“יש מקרים מהעבר שיצרו לתעשייה תדמית לא מחמיאה. הרשות לניירות ערך, עשתה בשנה וחצי האחרונות מהלכים, בשיח מכובד עם איגוד הקרנות. המתווה של אי שינוי מדיניות קיצוני והעלאת דמי ניהול לכל היותר פעם בשנה צפוי להמשיך ולאפשר ליועצי השקעות להרגיש עוד יותר בנח עם כל היתרונות המובנים שיש בקרנות נאמנות ולהשקיע בהם בנתח משמעותי יותר בתיקי השקעות, קטנים וגדולים כאחד. המתווה הזה ישפר את האמון בשוק, ולדעתי כבר רואים שהאמון מתחזק. אין הפתעות במוצר, המתווה נותן בטחון, וגם רואים שסך הנכסים עולה ויש גיוסים.”

האם עבודת היועץ הופכת היום ליותר טכנית לאור הרגולציה ומערכות הדירוג?

“ממש לא. יועצי ההשקעות יודעים שמערכת הדירוג היא כלי תומך החלטה ולא כלי שמחליט עבורם, אחרת לא היה מקום ליועצי ההשקעות, ובעיני יש להם מקום חשוב לא פחות, אם לא יותר ממה שהיה עד כה. עם הזמן, היועצים מבינים שהתפקיד של מערכת הדירוג הוא להוות כלי תומך החלטה ואני מאמין שזה הולך ומשתפר. יועצים היום לא רצים לקנות רק קרנות בדירוגים הגבוהים, ומהצד השני גם לא למהר לפדות קרן שהדירוג שלה ירד.

יש יתרונות רבים למערכות הדירוג ובראש ובראשונה המטרה היא לעשות סדר ליועץ ההשקעות ולבחון מגוון רחב של פרמטרים, גם בתחום הזה ראינו שיפורים שמטיבים עם המשקיעים בהובלה של מערכי הייעוץ בבנקים. הבחינה של הקרנות לטווח ארוך למשל חיזקה משמעותית את הביטחון של היועצים במערכת ולאורך זמן תטיב מן הסתם עם המשקיעים.

האתגר העיקרי היום הוא דווקא מול לקוחות שמבקשים להשקיע בקרנות שמדורגות במקום הראשון, לשמחתנו אנו רואים את הבגרות והכח של היועצים בבנקים שיודעים להסביר ללקוחות באופן ברור שתשואות העבר לא מלמדות בהכרח על תשואות העתיד ושקרן שנמצאת כרגע במקום הראשון בחתך כזה או אחר לא בטוח שתבלוט גם בשנה הבאה, ואפילו להפך.

גם התהליך שמתפתח בתקופה האחרונה של פיזור בין מספר קרנות מתמחות ללקוח תמשיך להיטיב איתו. הכוונה היא שאם לקוח מעוניין בקרן מסוג 20/80, נכון לפזר לו את ההשקעה בין 3-4 קרנות ולא לשים את כל הכסף רק בקרן שנמצאת עכשיו במקום הראשון בדירוג. האסטרטגיה הטובה ביותר היא ליצור תיק השקעות יעיל עבור המשקיע, ויועצים רבים מיישמים את זה, היא לפזר בין מספר קרנות בכל אפיק גם אם הקרן היא במקום ה־6 או במקום 60. ככל שלקוחות יפזרו יותר כך הם ייצרו תיק טוב יותר עם סיכוי נמוך יותר להתאכזב ורק כך נראה את תעשיית הקרנות ממשיכה לצמוח.”

מנגד גם רואים תהליך של ירידה בנאמנות למותגים ולשמות, וצמיחה של גופים חדשים?

“יועץ שקונה קרן של פסגות, מבין שמאחוריה עומד צוות שלם עם משאבים רבים של אנליזה, השקעות, תפעול, בקרה וניהול סיכונים ובוודאי שיש מי שיכול לדבר איתו, ולתת לו את התשובות והמידע העדכני ביותר

בסופו של יום, לא היתה שנה של פסגות לא היתה לפחות קרן אחת בעשר הקרנות המגייסות. מה שכן, ככל שגוף מנהל היקף נכסים גבוה יותר, אז כדי שהוא יצמח בהיקף הנכסים, מעבר לפדיונות, הוא נדרש לגייס הרבה יותר. גם היום, לפי בדיקות שלנו, יועצי השקעות בוחרים לקנות פסגות יותר מאשר את רוב הגופים הקיימים.

לשאלתך, לגבי מותגים וגופים חדשים, אנחנו נמצאים בתעשייה מאוד תחרותית שמאפשרת למשקיע ליהנות ממגוון רחב מאד של מוצרים ברמות סיכון שונות וטוב שכך. אז ככל שיש יותר תחרות בסופו של דבר יש תעשייה טובה יותר, חזקה יותר עם מוצר איכותי יותר למשקיעים.”

מה עם ריבוי קרנות בקטגוריה, על־ידי אותם גופים?

“תעשיית הקרנות היא המקום היחיד שבו הצרכן מתלונן שיש יותר מדי תחרות. לחלק גדול מהגופים יש מספר קרנות באותה קטגוריה אך הן בעלות מדיניות שונה וברורה ובדרך כלל גם מנוהלת על ידי מנהל השקעות שונה. לכן לא מסובך להבין שלכל קרן יש התאמה לצורך אחר של לקוח. מי שרוצה להבין איזו מדיניות מייצרת את האסטרטגיה שמתאימה ביותר לצורך שלו יכול פשוט לבחון את המדיניות או לדבר עם מנהל קשרי היועצים שלו. כל יועץ השקעות בישראל יודע את הטלפון האישי של איש הקשר שלו במערך קשרי היועצים וחלקם הגדול גם מרגישים בנח להרים אליי טלפון ולהתייעץ.

אצלנו אין שתי קרנות שהן זהות במדיניות, יש היום יותר מ־60 תתי קטגוריות בבורסה ובתוכן קרנות עם חשיפה שונה למט”ח, או קרנות עם סימן קריאה, או בפרופיל סיכון שונה ברכיב האג”ח ועוד. זה מאפשר למשקיעים שמחפשים רמות סיכון שונות בקרן נאמנות ולקבל את המוצר המתאים ביותר.

אני חושב שהביקורת לעיתים מגיעה מהסיבה שאנשים חושבים שקרן נאמנות שהם בחרו, צריכה להיות בכל רגע ראשונה בקטגוריה. זו טעות, כי המטרות של כל משקיע בכל קרן הן שונות, והוא צריך לקנות את זאת שמתאימה לו. לכן זה לא ממש משנה שיש מספר קרנות באותה קטגוריה, השאלה איך משתמשים במוצר.”

אז למה יש גופים שחושבים שיש יותר מידי קרנות?

“את השאלה הזו צריך לשאול אותם, אבל אני מאמין שמדובר בעיקר בגופים שרוצים להקטין את התחרות ובכך להגדיל בעתיד את כוחם על חשבון הציבור. ברור לנו שכצרכנים טוב לנו שתהיה תעשייה עם מגוון רחב ככל הניתן של אפשרויות שתאפשר לנו לקבל שירות יותר טוב, תחרות על האיכות וכמובן תמחור הוגן.

בהנחה שמשקיעים יבחנו את תעשיית הקרנות כמו כל מוצר צריכה אחר, הם יבינו שהתוצאה של תחרות מייצרת מוצר טוב יותר. אז אם זה טוב שיש מגוון קרנות ותחרות בריאה? חד משמעית כן.”

מה עם קרנות גדולות מדי?

“בשוק המקומי, יש קרנות שמגיעות לשווי נכסים מסוים שחלק מניירות הערך והאפיקים פשוט נסגרים עבורם, ככל שהשוק פחות סחיר, יש חסרון לקרן גדולה. למשל קרן שמשקיעה במניות בארץ, שמנהלת מעל מיליארד שקל נכסים תתקשה לפעול במניות השורה השנייה או השלישית.

כל אחד צריך לשאול את עצמו אם הקרן שהוא משקיע בה, תיקלע למצב שבו היא רוצה לשנות 5% מהפוזיציה שלה, האם בשוק שבו היא פועלת, היא תוכל לעשות את זה בקלות, בלי להשפיע על השוק? גם לקרן 90/10 שמנהלת 2 מיליארד שקל תתקשה לפעול בחלק מהנכסים בשוק.

זה מתקשר גם לשאלה האם למשקיעים טוב שיש ריבוי קרנות. למשקיע עדיף שגוף ינהל 5 קרנות נאמנות שמנהלות 300 מיליון שקל כל אחת, מאשר קרן אחת בשווי מיליארד וחצי שקל.”

אתם עושים בדיקה על גודל של קרנות, ומגבילים גודל של קרנות?

“פסגות הוא אחד הגופים הראשונים שהגביל קרנות וקבע רף יחידות מקסימלי. יש מקומות שבהן הניסיון לימד אותנו שצריך להגביל את היקף הנכסים, והגבלנו. אנחנו דואגים שהקרנות לא יגיעו לגודל שיקשו עלינו את הניהול בהן, ואם צריך מגבילים את יחידות הקרן.”

בשנה שעברה התעשייה פדתה כ־18 מיליארד שקל ובפסגות פדיתם כ־3 מיליארד שקל במסורתיות. מתחילת 2017 פדיתם קרוב למיליארד שקל במסורתיות. איך עומדים באתגר הזה?

“להיות מנכ”ל של חברת קרנות גדולה זה לגמרי מאתגר אבל גם מאוד מרתק. היתרון בעבודה בפסגות היא שאנו שחקן לטווח ארוך, אנו מתמקדים בניהול נכסים לאורך זמן. בשנים האחרונות אנו רואים שהתעשייה מאופיינת במעבר מהיר מידי וחד מידי בין שחקנים שונים והדרך הנכונה להרויח היא להתמיד בהשקעה לאורך זמן.

עם השנים התעשייה הפכה תחרותית יותר, ובסופו של יום טובה יותר. השנה היא גם מצליחה לצמוח, ומבחינתנו זו בשורה חיובית, בלי קשר לאיזה גוף מגייס. ההבנה שקיים מוצר מצוין שנקרא קרן נאמנות מתחזקת כל הזמן.”

ובכל זאת לגבי הפדיונות?

“לגבי הפדיונות אצלנו, זה לא מפתיע שיש תקופות שגוף מוביל בתעשיית הקרנות יחווה גם פדיונות. חשוב לזכור ששוק ההון דינמי וכשיש מגוון רחב של פתרונות, והסביבה הכלכלית או טעמי הציבור משתנים אז תזוזות הכספים מאפיק אחד לשני יכולה להקטין בטווח הקצר את שווי הנכסים באפיקים שגייסו בשנים עבר.

אגב, מבדיקה שביצענו עולה שכמעט מכל מנהל קרנות נאמנות נפדים בשנה נתונה בין 30% ל־60% מהנכסים. ללא קשר לגודל. מן הסתם גוף כמו פסגות צריך לגייס סכומים משמעותיים יותר כדי לבלוט בשורת הנטו.”

רק שלגייס 700 מיליון זה יותר קל מלגייס 7 מיליארד גם אם באחוזים זה זהה “נכון שזה יותר קשה. בעיקר כשרואים בתעשייה תופעה של ריכוז גיוסים בקרנות שבולטות בטווח הקצר, בלי לבחון את דרך השגת התשואה או את האסטרטגיה של הקרן. בדרך כלל הגיוס של אותה “קרן כוכבת” נעשה על חשבון הקרנות האחרות שנמצאות איתה באותה קטגוריה. בסביבה כזו האתגר יותר קשה.

היכולת של גופים קטנים לגייס בקרן בודדת ולבלוט בטבלה בעיתון קיימת אבל השאלה היא האם הם ימשיכו לאפשר למשקיעים ליהנות מאיכות השקעות עקבית או שזה גוף קטן שיהיה לו קשה להתמודד עם שווי נכסים גדול. לא לכולם יש את המומחיות הזו. אז אמנם בכל תקופה יש גוף בולט שמצליח לגייס סכומים ניכרים, אבל במבחן התוצאה, לא כולם מצליחים להישאר זמן רב בהיקף נכסים גבוה.”

מה אתה חושב על רפורמת הקרנות הזרות?

“השוק היום כבר מאוד תחרותי. משקיע ישראלי שרוצה להיחשף לנכסים בחו”ל יכול כבר היום לעשות את זה בעלויות מאוד אטרקטיביות, גם אל מול הקרנות הזרות. בכל רגע נתון בשנים האחרונות, משקיע שרצה להיחשף ל־S&P500 באפס דמי ניהול, יכל לעשות את זה. אני לא חושב שזו בשורה כזו מעניינת. אני גם לא בטוח שצריך אותה, כי יועצים יכולים ופועלים גם ב־ETF בחו”ל.

כפי שכבר אמרתי, תחרות היא דבר טוב לצרכן, וגם לתחרות כזו נדע לתת מענה ראוי והוגן. מבחינתי, אין ממש הבדל אם יבואו קרנות זרות או יקומו עוד עשרים קרנות נוספות בתעשייה.”

מה אתה חושב על הרפורמה בבורסה, ומצבה בכלל?

“לבורסה יש מטרה להגדיל את מחזורי המסחר, לא צריך לשפוט אותם בטווח קצר. המהלכים שהם עושים הם נכונים. גם השיפור במדדים הוא נכון. זה בסוף יניב תוצאות חיוביות. כולנו כמשקיעים נהנה מבורסה סחירה וטובה.”

המשקיעים השנה עד כה, נהנו מתשואות נאות הן באג”ח והן במניות, כיצד אתם רואים את השווקים קדימה, נתחיל באג”ח הקונצרני?

“אין תקופה שבה ניהול ההשקעות הוא פשוט, ובכל תקופה יש אתגרים אחרים. בתקופה הזו עולה מדרגה הבחינה של צד ניהול הסיכונים בכל אפיק ואפיק. האתגר המשמעותי הוא דווקא באפיק הקונצרני שם המרווחים הצטמצמו ויש צורך בניתוח כל סדרה והשינויים שהיא עוברת במהלך חייה. אנו נמנעים מרדיפה אחרי תשואות גבוהות בחברות בעלות פעילות עסקית רגישה או בעייתית. זו אחת הסיבות שהשנה הגדלנו באופן משמעותי את החשיפה דווקא לסדרות אג”ח עם שעבודים וביטחונות חזקים.

התפקיד של הרכיב הקונצרני בתיק הוא לתת תשואה עודפת על הממשלתי, ולשמחתנו בחינה מפוזרת תוך שמירה על האסטרטגיה הזו ממשיכה לעשות זאת בעקביות ואנחנו מאמינים שגם בהמשך זו תהיה התמונה. כשהתשואות האבסולוטיות נמוכות, כל החלטה נלקחת בסיכון גדול. זה נכון בכל העולם, לא רק בישראל.

מה שכן, כבר כמה שנים אנחנו שומעים גופים שמספרים על הסיכונים באפיק הקונצרני. לטעמנו נוצרה פה הכללה שמייצרת בלבלול גדול אצל המשקיעים. האסטרטגיה שלנו באופן רוחבי היא התמקדות באפיק הקונצרני בסדרות אגח איכותיות תוך בחינת הפעילות העסקית, התזרים והיכולת לשרת את החוב. לצד זה אנו נותנים משקל רב לסדרות עם בטוחות.”

בכל זאת למה רבים חוששים?

“יש סיבה לחשש כי חלק מהסדרות בשוק לא מפצות על הסיכון, ובחלקן המרווחים בהחלט לא ראויים. עם זאת יכול להיות מצב שבו תיק שמורכב מ־100% קונצרני יהיה פחות מסוכן מתיק מתחרה שמחזיק רק 30%. אנחנו נעדיף לא להתפתות להשקיע באג”ח עם תשואות גבוהות כמו סדרות הנדל”ן האמריקאי שהגיעו לפה, ושבחלקם יש פעילות עסקית מסוכנת ורגישה מאד לשינויים. מצד שני אחזקה של סדרות עם בטוחות חזקות כמו נדלן מניב, דומה יותר למשכנתא מאשר השקעה באג”ח קונצרני. לפעמים אפשר למצוא סדרות עם בטוחות במרווחים מעניינים יותר מאשר בכאלה ללא בטוחות.”

מה עם אגרות חוב בחו”ל?

“המרווחים גם בשוק האג”ח בחו”ל מאוד מאוד נמוכים. זה נכון שצריך לפזר את ההשקעות גם לחו”ל, אבל צריך לעשות את זה בזהירות כי באופן טבעי ההיכרות שלנו עם החברות בארץ גבוהה מההיכרות שלנו עם החברות בחו”ל. הפיזור לחו”ל מגיע גם משיקולי פיזור, גיוון וסחירות מאוד גבוהה.”

מה עם מניות?

“הניסיון של משקיעים לנסות לתזמן את שוקי המניות לא מוכיח את עצמו. חשוב להקפיד על תיק מפוזר ולא להיכנס לפינות. זה המתכון להצלחה. ראינו את זה השנה עם מניות כמו טבע או מיילן שירדו ב־50%. אני מניח שמי שהחזיק במניות אלו באופן ישיר בתיק ההשקעות שלו ידבר על זה עם יועץ ההשקעות די הרבה בשנה הקרובה, גם אם שאר התיק עשה תשואה פנטסטית. פיזור של תיק מניות מקטין את הסיכונים הללו. עוד נקודה שהיא קצת חלשה אצל המשקיע הישראלי היא היעדר פיזור גלובלי.”

מה עם השווקים בחו”ל?

“לדעתי השוק האמריקאי מעניין. המון תהליכים שחשבו שיפגעו בשוק האמריקאי לא קרו בסופו של דבר. הסיכון מאינפלציה למשל או התחזקות הדולר שצפו בתחילת השנה. דווקא אירופה נראית פחות מעניינת היום.

אחת הטעויות של המשקיע הישראלי היא שההשקעה הגלובלית שלו בתיק המניות מתמקדת בעיקר בשתי כלכלות – ארה”ב ואירופה. בהסתכלות שלנו, תיק מפוזר באמת כולל שווקים נוספים.

תחשבו על משקיע אמריקאי שמשקיע בתיק מניות גלובלי, מן הסתם הוא משלב את הכלכלות הגדולות בעולם, ולכן לצד שילוב מניות אירופאיות הוא לא יכול להתעלם מהשוק היפני. בכל זאת, מדובר בכלכלה המפותחת השנייה בגודלה בעולם. זו רק דוגמא לכלכלה גדולה ומשמעותית שנמצאת במשקל אפסי בתיק המניות של המשקיע הישראלי ושלא בצדק.

בשנים האחרונות ראינו שהשוק היפני תרם לא מעט לתשואות בתיקים ובוודאי יותר מהשוק האירופאי. האמת שכבר יותר מ־10 שנים שהוא מציג ביצועים עודפים על אירופה, וגם בחתכי זמן קצרים יותר של שנה, שלוש וחמש שנים, במונחים שקליים, יפן נותנת תשואות עודפות משמעותית מאירופה.

גם היום יש מספר גורמים שתומכים בהשקעה שם. כיצואנית גדולה, יפן נהנית מהשיפור בסחר העולמי. בנוסף, המדיניות המוניטארית היחסית של יפן תמשיך להיות מרחיבה יותר ביחס למדינות אחרות בעולם. אגב, התשואה הנפלאה של השוק היפני ב־12 החודשים האחרונים שניה רק לתשואה שהניבו השווקים המתעוררים באותה תקופה – כמעט עשרים וחמישה אחוזים!

אלה רק 2 דוגמאות לטעות הנפוצה של העדר פיזור גלובלי והשקעה רק בארה”ב או אירופה. הימנעות מפיזור מלא, פוגעת במשקיע הישראלי בסופו של דבר.”

מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?

“בסך הכל אני אדם מאוד צנוע בדרישות שלו. לא מאחל לעצמי דברים גדולים ומעריך את הזכות שיש לי בתפקיד הנוכחי. אני רוצה להמשיך להגיע למשרד בכל בוקר ולהינות מהמרקם האנושי המיוחד כל כך בחברה, חלק מעובדים בחברה עובדים זה לצד זה כבר יותר מעשרים שנה ועבודה נעשית לצד חברות אמיתית בין העובדים. אני מאחל לעצמי להמשיך להגיע עם מוטיבציה לעשייה, לצד העבודה הטובה שנעשית כאן אנחנו כל יום ממשיכים לחפש מקומות שאפשר להשתפר בהם ואני מאחל לעצמי שזה יימשך.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אייל גורן צילום עמי ארליך
אייל גורן צילום עמי ארליך
לתקנון האתר
 
ההון האנושי בפסגות     מנהל קרן גידור מלונדון
15:02 05/10
  
פסגות נמוכות ובינוניות     אין לי שקל בפסגות, וגם לא יהיה בקרוב
02:15 05/10
  
אלוף, מבין בקרנות יותר מכל המנכלים בתעשייה     איתן
18:52 04/10
  
זה לא יפה חברים     שיהיה לו המון בהצלחה. גם אם חלק עברו להראל או למקומות אחרים
20:27 02/10
  
מה עשה לך הבחור?     .
19:56 02/10
  
פאנדר     למה אתם מוחקים תגובות נגד הילד כאפות הזה?
13:24 02/10
  
סגור