אילן ארד מנכל יצירה
יניב פרידמן
01/10/2017
צוות של יצירה מאמין שכל מי שפותח עסק, בכל תחום, צריך לעשות את זה מתוך יתרון שהוא יכול להצביע אליו למול המתחרים או השוק שלו. לדבריהם, “הקמנו את יצירה כשהיא מאגדת מספר יתרונות – ניסיון רב בניהול השקעות ואסטרטגיות מסחר מתקדמות, ידע וניסיון רב באנליזה ובעיקר בתחומים של הטכנולוגיה והנדל”ן.”
בית ההשקעות הוקם בסוף 2016, והתחיל פעילות בתחילת 2017, בהוסטינג תחת איילון. עד היום גייס בית ההשקעות כ־20 מיליון שקל.
יצירה מצטרף לשורה של בתי השקעות שקמו לאחרונה, הן בניהול תיקים והן בקרנות נאמנות. השוק בארץ, בעיקר בתחום קרנות הנאמנות עובר שינויים ונהיה בוגר יותר. לדבריהם, “לבנקים ככלל וליועצי ההשקעות בפרט כבר אין הרבה נאמנות למותג כזה או אחר של חברת קרנות כלשהי, אלא לטיב הניהול בלבד. הקרנות נמדדות על ידי מספר קריטריונים לאורך תקופה שאמנם משתנה בין הבנקים השונים, אבל עדיין ביחס לחיי חברה מדובר בפרק זמן קצר יחסית, זה למעשה ה’track record’ שהקרן צוברת על מנת שהבנקים ויועצי ההשקעות יוכלו להמליץ עליה לציבור המשקיעים. המדידה הזו לא נפסקת והיא ממשיכה באופן רציף, כך שגם קרנות שמציגות תוצאות לא טובות לאורך זמן מאבדות את הדירוג שלהן ונמכרות לרוב לטובת מעבר לקרנות הטובות יותר בעלות הדירוג הגבוהה יותר.”
ספרו קצת על הצוות
“את בית ההשקעות הקמנו אילן ארד־קשת, עמית ביליה ושמואל ילשביץ’.
אילן בעברו היה יועץ השקעות במחלקת בנקאות פרטית, מנהל חדר מסחר של חבר בורסה, מנהל תיקי השקעות מוסדיים, מנהל קופות גמל מפעליות, יועץ לקרן מניות גדולה אחראי סקטור אופציות ונגזרים, ניהול חשבונות נוסטרו פרטיים באסטרטגיות מעו”ף מגוונות. אילן מביא איתו ניסיון רב בניהול השקעות, ניתוח דוחות כספיים, והבנת תהליכי מאקרו מורכבים המשפיעים על השווקים. אילן הוא מנכ”ל ומנהל ההשקעות ביצירה.
עמית ניהל השקעות, עבד כמנהל תחום נכסי לקוח, כאנליסט, וכמנהל סקטור נדל”ן וטכנולוגיה. לעמית ניסיון רב בניתוח מיקרו, הכרה לעומק של חברות בינלאומיות רבות והבנה עמוקה בתהליכים עסקיים בחברות השונות. עמית הוא מנהל השקעות ואנליסט ביצירה.
שמואל עבד כמשווק השקעות, אחראי דסק מוסדיים, יועץ לקרן מניות חו”ל גדולה וכאחראי סקטור ההייטק ואירופה. לשמואל ניסיון רב בניתוח מגמות שוק ובאפיון תיקי ההשקעות בהתאם לצרכי הלקוחות השונים. שמואל הוא מנהל השקעות ומנהל השיווק ביצירה.
יו”ר הדירקטוריון של יצירה הוא גיא ניסנסון, ששימש נשיא ומנכ”ל של NTS. גיא מכהן כיום גם בדירקטוריונים נוספים במספר חברות התקשורת, השקעות בנדל”ן מניב וקמעונאות. בחברות אלה גיא הוא גם בעל מניות.”
מימין לשמאל: עמית בליה, גיא ניסנסון, אילן ארד קשת ושמואל ילשביץ.
צילום מקס מורון
איך עושים שיווק לבית השקעות חדש? מהם ערוצי ההפצה שאתם משתמשים בהם כדי להגיע ליועצים?
“קודם כל יועצים רואים אותנו במערכות הדירוג, בין אם מדובר במערכות הפנימיות שלהם ובין במערכות חיצוניות. פרט לכך, הגעה ליועצים מחולקת לשני חלקים, הראשון הוא פרסום בתקשורת הכלכלית, באתרי אינטרנט כולל אתר פאנדר. אנחנו מתמקדים במקומות בהם נמצאים היועצים שמחפשים חומר מקצועי ומתעדכנים בחדשות והסקירות הרלוונטיות. זה מכניס אותנו לתודעה וגם לרשימות המעקב של חלק מהיועצים. ערוץ נוסף הוא תקשורת דרך שומרי הסף של הבנקים, וערוצי המידע של מערכי הייעוץ בבנקים.”
מה דעתכם על הארכת תקופת המדידה שבוצעה לאחרונה במערכות הדירוג של הבנקים? בכם זה אולי פוגע כי אתם חדשים יחסית?
“לדעתנו, זה דבר טוב, וזה טוב אפילו לחברות חדשות. אם בגופים הגדולים והוותיקים היו רגילים שמספר רב של קרנות באותה הקטגוריה יצליחו להביא לכך שאחת מהן תתבלט במהלך השנה ותקבל דירוג גבוה, עכשיו התמונה מתחילה להשתנות כאשר במשך הזמן בו נמדדת קרן יעברו מספר רב יותר של החלטות השקעה ולא רק התנהלות לטווח הקצר וזה אמור לעזור לנטרל את הטריק של ריבוי קרנות בקטגוריה, טריק בו מרבים הבתים הגדולים להשתמש.
בסיכומו של דבר השוק היום הוא הכי קרוב ל־level playing field, בין הבתים הקטנים לבין הגופים הוותיקים ממה שהיה בשוק הישראלי אי פעם. במצב כזה מי שיביא את הערך המוסף הגדול למשקיע, יצמח, ומי שלא יודע או לא מצליח יותר להביא ערך מוסף יקטן בשירותיו כמנהל השקעות וכנראה יפנה למוצרים מחקי מדד איפה שעדיין יש ערך למותג.”
מה אסטרטגיית ההשקעה שלכם?
“אנחנו מאמינים כיום באפיק המנייתי ונותנים משקל יתר לסקטורים של צמיחה עולמית, הכוונה בעיקר לתחום הטכנולוגיה ככלל והסמיקונדקטור בפרט. יש היום התקדמות אמתית וחזקה בטכנולוגיה, דברים שהתחילו כסנוניות לפני כמה שנים כמו מחשוב ענן, תחום ה־AI ותחומים רבים אחרים מתפתחים בקצב גבוה מאוד. למרות שהחברות בתחום נמצאות במחירי שיא היסטוריים, לדעתנו מכפילי הרווח העתידים סבירים למול הצפי שלנו למחזור-על בצמיחה הטכנולוגית.”
איך אתם מקבלים החלטת השקעה נתחיל ממניות?
“בכל הקשור לניהול האפיק המנייתי, אנחנו מנתחים קודם כל ברמת הסקטור ואת פוטנציאל הצמיחה שלו. זה תהליך החלטה שמתחיל דווקא בהסתכלות על הטווח הקצר. רק לאחר מכן מחפשים את החברות המעניינות בתחום שברמת הסיכון-סיכוי עדיפות על המתחרות. זה דורש בחירה מתוך פול מניות נרחב, לכן, אנו פועלים באפיק המניות בעיקר בחו”ל ומתוך כך בעיקר בארה”ב גם בחברות האמריקאיות וגם בחברות זרות שנסחרות כ־ADR בשוק האמריקאי.
לפעילות ולפיזור לחו”ל יש יתרון בכך שאנחנו תמיד נוכל לנצל את יתרון הגמישות ומהירות הפעולה של בית בוטיק, היכולת שלנו לנצל הזדמנויות ברגע שהן מתרחשות היא גבוהה מאוד ועוזרת לנו לתת מקסימום ערך מוסף למשקיעים. עקרונות הפעילות בשווקים גדולים ונזילים, ישמרו על יתרון הפעולה המהירה וניצול ההזדמנויות גם במימדי ניהול גדולים לשוק המקומי. לא פעם אנחנו רואים קרנות נאמנות שככול שהן גדלות הן מחזירות תשואה נמוכה יותר למשקיעים ולא מספיקות להגיב להתרחשות בשווקים.”
איך אתם מבצעים ניתוח של אגרות חוב?
“באפיק החוב ההסתכלות היא כמובן שונה ואפילו הפוכה בתהליך קבלת ההחלטה, כאן ההסתכלות היא קודם כל לטווח הזמן הארוך על מנת להעריך את שרידות החברה ויכולתה להחזיר את החוב ורק לאחר מכן על הטווח הבינוני והקצר בחירת משך חיים מומצע של סדרה, הצמדה למדד המחירים, למט”ח או ללא הצמדה כלל.
בזמן שבחירת אג”ח בודדת מתבססת אך ורק על ניתוח חוב של חברה, בניית תיק חוב דורשת עבודה אסטרטגית מורכבת יותר שתפקידה בראש ובראשונה לנטרל כמה שיותר טעויות. חשוב להבין שהיום, בגלל התשואה הנמוכה באפיק החוב, ריבוי טעויות יכולות להוציא אותנו מתוחלת התשואה השנתית הפנימית של תיק החוב שלנו. לרוב, מקבלים בתי השקעות החלטה רבעונית לגבי ניהול תיק החוב, לעיתים יהיה שינוי בתמהיל ההצמדה ולעיתים יהיה שינוי במשך החיים הממוצע של התיק. למול אופי השווקים שזזים לפי הצהרות וגחמות של הבנקים המרכזים הסיכוי לקבל תוצאה טובה גם מתוך החלטה נכונה פוחת משמעותית. על כן היום אנחנו מודדים את פוטנציאל השינוי וההפרש במודל של וודאות וחוסר וודאות, כאשר ההתייחסות לקיים היא וודאות וזה גם מה שנמדד כוויתור, השינוי צריך להכיל בחוסר הוודאות שלו פוטנציאל שיהיה גבוה באופן ברור על הקיים בנקודת הזמן הנוכחית או כזה שיפחית סיכון מתיק החוב.”
ספרו על הקרנות שאתם מנהלים?
“אנחנו מנהלי השקעות חיצוניים של 3 קרנות נאמנות שמנהל הקרנות הינו איילון קרנות נאמנות בע”מ. שתי קרנות בסגמנט של אג”ח כללי בארץ, אחת עם חשיפה של עד 20% למניות, יצירה 20/80, והשנייה עם חשיפה עד 30% למניות, יצירה 30/70. אנחנו מאמינים שאלו המקומות הנכונים לציבור המשקיעים שמחפשים ערך מוסף בשווקים היום למול התוחלת הנמוכה באפיק החוב וזאת תוך סיכון מוגבל וידוע מראש. הקרן השלישית היא בקטגוריית הקרנות הגמישות, יצירה גמישה. אנחנו מאמינים שזה נותן חלון ראווה טוב לאיכות ניהול אפיק הסיכון של בית השקעות.
אלו גם אפיקים בהם אנחנו בטוחים בערך המוסף שלנו כמנהלי השקעות, ישנן כבר תכניות לקרנות נוספות חלקן גם כן בסגמנט אג”ח כללי בארץ וחלקן תהיינה קרנות מניתיות. צריך לזכור כי בעוד שישנו ריבוי של קרנות בכל קטגוריה עדיין אין נוכחות של כל הבתים בכל הקטגוריות כך שיש הרבה מקום להרחיב את מגוון הגופים ובטח למול צמצום מספר הקרנות שאנחנו מאמינים שיקרה באופן טבעי מחוסר ערך מוסף לציבור. כמו כן אנחנו קשובים לדרישות השוק באשר לקטגוריות להן הציבור רוצה להחשף וללא ספק נתחשב בכך בבואנו לפתוח קרנות חדשות.
דבר שחרטנו על הדגל הוא לא לפתוח שתי קרנות באותה קטגוריה, כך שהקרנות הבאות בטוח תהיינה בקטגוריות שונות מהקיימות. לעולם תהיה ליצירה קרן אחת בקטגוריית אג”ח כללי בארץ עד 20% מניות, אחת בקטגוריית אג”ח כללי בארץ עד 30% מניות, אחת בקטגוריית גמישות ואחת בכל קטגוריה אחרת בה נפתח קרן. הסיבה לכך היא שלדעתנו כמנהלי השקעות תמיד יש רק דבר אחד שהוא הנכון ביותר עבור המשקיעים ברמת סיכון נתונה, ולמעשה תמהילים שונים של אותו בית השקעות בקרנות שונות באותה קטגוריה יכולים לנבוע משיקולים שונים שאינם בהכרח בהלימה אחת עם טובתו של המשקיע.”
למה הורדתם את דמי הניהול ל־”0” בקרנות הנאמנות שלכם?
“פתחנו את בית ההשקעות יצירה כשפנינו לטווח הארוך, בטווח הקצר אנחנו לא מסתכלים כלל על כמה נרוויח מקרנות הנאמנות שלנו. אנחנו רואים תחילתה של מערכת יחסים עם ציבור המשקיעים ויועצי ההשקעות. ברגע שאנחנו מפנים מבט לטווח הרחוק, על מנת לייצר מערכת יחסים תקינה וטובה לטווחי זמן של שנים, אנחנו קודם כל מזמינים את הציבור לבוא ולהיווכח ביכולת הניהול שלנו ובערך המוסף שיש לנו לתת מול הבתים האחרים.
“0”דמי ניהול – נולד גם מתוך הביטחון שלנו ביכולת ניהול ההשקעות, הביטחון הזה מתבסס על הניסיון של כל אחד מאיתנו בתחום ההתמחות הספציפי שלו, הוא מפנה אלינו זרקור ומאפשר לנו להוכיח את הערך המוסף של יצירה בשוק. יש בנו גם תקווה שזה יביא את הציבור להפנות זרקור או שניים נוספים לקרנות הנאמנות בהן הוא מחזיק, שם הוא יכול לגלות שונות משמעותית בדמי הניהול.”
מה ההמלצות שלכם על השווקים?
“ראשית כל לשמור על חשיפה לאפיק המנייתי, צריך לזכור שעליות ריבית בטווחי הזמן הבינונים והארוכים לא יבואו בלי נתונים טובים במאקרו כלכלה וזה גם שיביא לעליות באפיק המנייתי, כך שאנחנו ממליצים להשאר חשופים למניות בסדר גודל של 20% עד 30% מתמהיל תיק ההשקעות.
הסקטורים המעניינים ביותר הם הטכנולוגיה והפיננסים. אנחנו רואים פוטנציאל צמיחה מאוד גבוה בטכנולוגיה, אומנם ציינתי שאנחנו נמצאים במחירי שיא, אבל אנחנו רחוקים שנות אור ממכפילי השיא שהיו בשנת 2000 ברגע משבר הדוט־קום. המחירים של היום מתבססים על תוצאות ולא על תקוות כמו בשנת 2000. היום השוק בכלל ואנליסטים בפרט יודעים להעריך בצורה טובה יותר את קצבי הצמיחה של תחום הטכנולוגיה, את חשיבותם ואיכות הפיתוחים של חברות אלו. כך שאנו לא רואים אפשרות למפולת חוזרת בטכנולוגיה דוגמת שנת 2000. מימושים ותנודתיות יכולים תמיד להיות נוכח אירועים פוליטים או יציאת משקיעים דוגמת הבנק המרכזי של שוויץ שהיום מהווה את המשקיע הבודד הגדול ביותר במניות הנסדא”ק, אבל אלו אירועים שחולפים כפי שבאים.
בסקטור הפיננסי יש מספר מניות שמהוות מנוף על כלכלות מתחזקות באירופה שמצבן משתפר בתקופה האחרונה, גם הסקטור הפיננסי בארה”ב נראה בעל אופק חיובי יפה נוכח נתוני מאקרו טובים. בארץ אפשר להתמקד במניות השורה השניה והשלישית, יש הרבה חברות מעניינות בעלות מתאם טוב לנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית, יש לקחת בחשבון בהשקעה בחברות אלו שנוכח מסחר יחסית דליל יש לצפות לתנודתיות יחסית גבוהה.”
מה היתרון או החיסרון לנהל בהוסטינג מבחינת רגולציה?
“הניהול בהוסטינג מהווה פתרון נהדר לבתי השקעות שפועלים בתחום קרנות הנאמנות. הדבר הראשון שהוא נותן וזה עוד לפני שאני מתחיל לדבר על רגולציה, זה את היכולת לשמור את הבית ממוקד מטרה בניהול השקעות, יתרון נוסף הוא חשיפה למאגר עבודות המחקר של המארח (ההוסטינג).
מבחינת הרגולציה זה אומנם נוח, זה מאפשר לנו להישאר ממוקדים, אבל מצד שני זה משאיר אותנו עלומי-שם מול הרגולטור בתחום של קרנות הנאמנות, זה דבר שמפריע לי בתור מי שמסתכל לטווח הארוך. אני כן מאמין שיש צורך בקשר הזה בין הגופים המנהלים לבין הרשות, אני מאמין שזה אינטרס משולש גם של ציבור המשקיעים גם של הגופים המנהלים וגם של הרגולטור.
המטרה היא כן להיות גוף עצמאי ואני מאמין שהמרחק לשם הוא שנתיים שלוש על ציר הזמן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
