לאומי >> מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר הפתיע כלפי מעלה; עם זאת, סביבת האינפלציה נותרה מתונה

בחודש ספטמבר השנה מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.1%, הגבוה בהשוואה לחודשי ספטמבר בשנים האחרונות. למרות עליית המדד, "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2017 בהשוואה לספטמבר 2016) עומדת על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-0.8%, עדיין נמוך מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%).

עליית המדד בחודש ספטמבר חלה, בין היתר, כתוצאה מעלייה בסעיף פירות וירקות, בעיקר על רקע עלייה במחירי הירקות הטריים; לצד עלייה בסעיף הדיור. זאת, על רקע עלייה של 0.4% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). יש לציין שזהו שיעור עלייה גבוה ביחס לעונתיות האופיינית לתת-סעיף זה בחודשי ספטמבר בשנים האחרונות (ראה/י תרשים). התפתחות זו, הובילה להאצת קצב העלייה השנתי של תת-סעיף שירותי דיור בבעלות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) ל-1.7%, שהוא הקצב הגבוה ביותר מאז חודש אפריל השנה. יש לציין שבחודשים האחרונים מחיר שירותי הדיור חזר לעלות בקצב חודשי דומה ואף גבוה מהעונתיות שאפיינה את השנים האחרונות. על הרקע הזה, אנו מעריכים כי בסיכום שנת 2017, קצב העלייה השנתי של מחיר שירותי הדיור צפוי להיות כ-2% . במקביל, נציין כי חלה התמתנות מתונה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). בחודשים יולי-אוגוסט 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 4.2% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת לעומת קצב של 4.7% בחודשיים הקודמים.

במבט קדימה, להערכתנו, האינפלציה צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים רק לקראת סוף שנת 2018. במבט לטווח ארוך יותר, לא מן הנמנע שהאינפלציה תישאר בטווח שבין 0.0%-1.0% גם לאחר שנת 2018, התפתחות אשר צפויה להשפיע גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, שלא צפויה להשתנות בזמן הקרוב.

פעילות הממשלה בחודש ספטמבר הסתכמה בעודף תקציבי, על רקע שני אירועים חריגים בעלי אופי חד-פעמי

פעילות הממשלה בחודש ספטמבר 2017 הסתכמה בעודף תקציבי של כ-3.2 מיליארד ₪, זאת לעומת גירעון של כמיליארד ₪ בחודש ספטמבר אשתקד. בשלושת הרביעים הראשונים של השנה (ינואר-ספטמבר 2017) הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של 5.0 מיליארד ₪, זאת לעומת גירעון גדול יותר של 6.3 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים, ביצועי התקציב בחודשים ינואר-ספטמבר 2017 היו דומים לאלה של השנתיים האחרונות (2015-2016).

על פי הפרסום של משרד האוצר, העודף התקציבי בחודש ספטמבר הושפע משני אירועים חריגים: 1. הכנסות חד-פעמיות חריגות בהיקף של 3.5 מיליארד ₪ מגבייה מחלוקת דיבידנד בהיקף נרחב, כתוצאה מהטבת מס על פי הוראת שעה שהסתיימה בסוף ספטמבר 2017; 2. דחייה של החזרי מס בהיקף של כ-0.5 מיליארד ₪ לחודש אוקטובר, עקב ראש השנה. יש לציין שגם ללא אירועים חד-פעמיים אלה ובניכוי שינוי חקיקה, חלה בספטמבר עלייה ריאלית של כ-3% בהכנסות ממסים לעומת החודש המקביל אשתקד. עלייה זו, חלה על רקע גידול בכל סעיפי ההכנסות ממסים ישירים, פרט למיסוי מקרקעין, בו חלה ירידה בהשוואה לחודש המקביל אשתקד כתוצאה מירידה בגביית מס רכישה, על רקע המשך הירידה ברכישות דירות על ידי המשקיעים. במקביל, ההכנסות ממס ערך מוסף (מע"מ) נטו עלו מתחילת השנה בשיעור ריאלי של כ-2%, הודות לגידול מהיר בצריכה השוטפת שקוזז באופן חלקי על ידי ירידה במכירות של דירות חדשות.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים המשיך לרדת, על רקע העודף בתקציב בחודש ספטמבר, והוא נמוך באופן משמעותי מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2017, שעומד על 36.6 מיליארד ₪ (2.9% תוצר). על פי אומדני משרד האוצר, ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2017, הגירעון המצטבר הסתכם בכ-24.6 מיליארד ₪, שהם כ-1.9% תוצר בלבד. יש לציין שהתפתחות זו חלה בעיקר על רקע הצטברות של הכנסות בעלות אופי חד-פעמי בהיקף ניכר מתחילת השנה (מובילאיי, כתר פלסטיק, תמר פטרוליום, חלוקת הדיבידנדים המוגברת לנוכח "מבצע" רשות המיסים ועוד). לאור זאת, אנו מעריכים כי שנת 2017 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי נמוך מהיעד הממשלתי (2.5% תוצר לעומת היעד של 2.9% תוצר), זאת בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות (2014-2016). 

להערכתנו, על רקע המצב הפיסקאלי החיובי של המשק בעת הנוכחית, יש מקום לאפשר הגדלה של ההוצאות, ובתנאי שניתן להבטיח שהינן בעלות אופי חד-פעמי, במקביל לגידול בהכנסות החד-פעמיות ממסים. זאת, תוך "צביעת הכסף" לטובת השקעות ארוכות טווח במגוון תחומים כמו: חינוך, הכשרה מקצועית, תחבורה, פריסה של רשת החלוקה של גז טבעי וחיבור של מפעלי תעשייה וצרכנים אחרים, טיפול בצווארי הבקבוק בענף הבנייה למגורים וקיצור משך הבנייה, שיפור הסביבה העסקית בישראל, תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים ועוד. בכוחן של השקעות כאלו להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק. נציין כי צמיחה רחבה ולא כזו שנשענת על מנועי צמיחה בודדים (צריכה פרטית, ענפי היי-טק ובנייה למגורים), עשויה להביא בטווח הארוך יותר ליצירתם של אפיקי הכנסה נוספים שיהיו קבועים ויציבים, ולא חד-פעמיים שלא בהכרח יימשכו לאורך זמן, אשר יסייעו למנוע חריגה ממסגרת התקציב בשנים הבאות. 

ההיקף הגבוה של התיירות הנכנסת לישראל נשמר גם ברביע השלישי של השנה. לאור זאת, אנו צופים המשך צמיחה מהירה יחסית ביצוא שירותי התיירות ברביע זה 

ברביע השלישי של השנה נכנסו לישראל כ-770 אלף תיירים בדרך האוויר (נתון מנוכה עונתיות), כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר בנתון דומה לזה של הרביע הקודם, המשקף עלייה של כ-20% בהשוואה לרביע המקביל אשתקד, זאת בהמשך למגמה שהחלה ברביע הרביעי של 2016. כמו כן, נציין כי בשני הרביעים האחרונים (Q2-Q3/2017) נכנסו מספר שיא של תיירים בדרך האוויר (כ-770 אלף, כאמור), שהוא גבוה גם בהשוואה לרביע השני של 2014, לפני פרוץ מבצע "צוק איתן", בו נכנסו כ-750 אלף תיירים. נדגיש כי הימשכותה של המגמה החיובית בתיירות הנכנסת צפויה לתמוך בפעילות ובפדיון של ענף המלונאות בחודשים הקרובים. 

המדינות מהן הגיע המספר הרב ביותר של תיירים מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר), הן: ארה"ב (גידול של כ-18% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נתונים מקוריים) ורוסיה (גידול של כ-26%). בנוסף, נציין שנרשמו עליות בולטות במדינות הבאות:  סין (גידול של כ-52%), פולין (כ-50%), גרמניה (גידול של כ-25%) וקנדה (גידול של כ-25%). 

המגמה החיובית בענף התיירות משתקפת גם בנתוני החשבונאות הלאומית, כשיצוא שירותי התיירות צמח במחצית הראשונה של השנה בכ-14% (במונחים שנתיים), זאת לאחר צמיחה של כ-10% במחצית השנייה של 2016. לאור המגמות הנוכחיות, ניתן להעריך כי הצמיחה ביצוא שירותי התיירות תימשך גם ברביע השלישי של השנה, נתון אשר עתיד להתפרסם בחודש הבא. הערכה זו מסתמכת על המתאם החיובי הקיים בין נתונים אלה על פני זמן, כפי שכבר בא לידי ביטוי בנתוני העבר (ראה/י תרשים). המשך צמיחה מהירה יחסית ביצוא שירותי התיירות של ישראל, מהווה גורם אשר צפוי לתמוך בהאצת קצב צמיחת התוצר הכולל ובגידול העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. במבט קדימה, המגמה החיובית בתיירות הנכנסת צפויה להימשך ולתרום להתאוששות הפעילות בענף המלונאות ולהמשך הגידול ביצוא שירותי התיירות גם ברביעים הבאים, זאת כתלות בהמשך היציבות במצב הביטחוני במדינה.

כתב: יניב בר ו אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.