לאומי >> הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב באופן איטי במהלך השנה הקרובה

בכלכלה העולמית, נתוני המאקרו מצביעים על המשך שיפור, תוך עליה איטית בסביבת האינפלציה הגלובלית. מגמות אלו, בשיתוף עם סביבת ריבית שעודנה נמוכה מאוד, הביאו לשיפור ברווחיות הפירמות, ותמכו בהתייקרות אפיקי ההשקעה המנייתיים וירידה במרווחי הסיכון באפיקים הקונצרניים בעולם ובישראל.

ככל שהמגמות החיוביות בכלכלה העולמית תמשכנה, ניתן לצפות למעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. עליה בסביבת הריבית עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים. 

גם בישראל, נתוני המאקרו מעידים על התרחבות הכלכלה המקומית במקביל לאינפלציה נמוכה, וסביבת שער חליפין חזק בהשוואה לממוצע בשנתיים האחרונות. בשלב זה סביבה זו מאפשרת את הותרת הריבית המוניטארית ברמה אפסית על ידי בנק ישראל. מאפיינים אלו עשויים להמשיך ולתמוך בשוק ההון המקומי בתקופה הקרובה. 

באפיק האג"חי, אנו ממליצים על תמהיל מאוזן בין חשיפה שקלית לחשיפה צמודת מדד. קצב האינפלציה צפוי לעלות במתינות בחודשים הקרובים. הערכה זו נשענת על שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל. 

המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר. זאת, על רקע ההערכה שסביבת הריביות העולמית תוסיף לעלות בשנים הקרובות. בתוך כך, אנו ממליצים על החזקת מח"מ מעט ארוך יותר באפיק הממשלתי השקלי המקומי ביחס לרכיב אג"ח חו"ל. זאת, לאור הערכה כי הריבית בישראל צפויה להישאר ללא שינוי לתקופה ממושכת, לעומת אפשרות למדיניות מוניטארית מרחיבה פחות בחלק מהכלכלות הגדולות בחודשים הקרובים. בפרט, אנו מעריכים שתוואי העלייה של ריבית הפד בשנה הקרובה יהיה תלול מאשר זה שמתומחר בשווקים.

בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים באפיק זה. 

במבט כולל, אנו ממליצים על חשיפה מנייתית ממוצעת. התמחור באפיק זה אמנם גבוה, אך זאת במקביל לתמחור יקר גם בשאר אפיקי ההשקעה. בהתחשב בכך, האפיק המנייתי נותר אפיק מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. מדדי המניות המרכזיים בחו"ל נהנים משיפור נאה ברווחיות הפירמות בשנה האחרונה, שיפור שצפוי להשתקף גם בעונת הדוחות הנוכחית. גם בישראל, רווחי הפירמות המקומיות צפויים להמשיך ולגדול לאור השיפור בקצב ובהרכב הצמיחה בישראל, שוק העבודה החזק, וההערכה שהעלאת ריבית בישראל לא צפויה בחודשים הקרובים. בשל התמחור הגבוה בשווקים - קיימת עדיפות לבחירת מניות באופן סלקטיבי ולא באמצעות רכישת המדדים הכלליים, הן בישראל והן בחו"ל. 

הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב באופן איטי במהלך השנה הקרובה. התרחבות זו ממתנת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות.

קיימת חשיבות גבוהה למתן דגש על איזונים נכונים בין נכסי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני, סחורות) לבין רכיבי הנזילות והאג"ח הממשלתי המהווים "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, לצורך שמירה על רמת סיכון סבירה בתיק.  

תשואות אגרות החוב הארוכות בעקומים העיקריים נסחרו השבוע בנטייה לירידה קלה. זאת, על רקע עלייה מסוימת בתנודתיות השווקים לקראת סוף השבוע ונתונים שפורסמו הממשיכים להצביע על סביבת אינפלציה מתונה בארה"ב ובאירופה.  

בארה"ב, נרשמה ירידה קלה של 2 נ.ב. בתשואות אגרות החוב ל- 10 שנים. לעומת זאת, תשואות אגרות החוב הקצרות הוסיפו לטפס על רקע התגברות הציפיות להעלאת ריבית בחודש דצמבר. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר שפורסם בסוף השבוע שעבר היה מעט נמוך מההערכות המוקדמות. ציפיות האינפלציה הגלומות ירדו השבוע והן עומדות על 1.68% ו- 1.83% לתקופות של 5 ו- 10 שנים בהתאמה.   

באירופה, נרשמה ירידת תשואות של 2-5 נ.ב. באגרות החוב של ממשלת גרמניה, בדגש על אגרות החוב הארוכות. בשבוע הבא צפוי הבנק המרכזי באירופה לפרסם את החלטת הריבית. ההערכות הן כי הבנק יכריז על צמצום נוסף בהיקף רכישות האג"ח החודשיות, תוך הארכת משך התוכנית לתוך שנת 2018. בבריטניה, התגברו השבוע ציפיות המשקיעים להעלאת ריבית במהלך החודשים הקרובים. זאת, על רקע התגברות האינפלציה בחודש ספטמבר לקצב שנתי של 3%. 

בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע כלפי מעלה ועלה ב- 0.1%, בעוד ממוצע התחזיות המוקדמות עמד על (0.3%-). כתוצאה מכך, חזרה האינפלציה הנמדדת ל- 12 החודשים האחרונים לתחום החיובי והיא עומדת כעת על 0.1%. נציין כי גם לאחר עלייה זו קצב האינפלציה בישראל עדיין נמוך בהשוואה לכלכלות המפותחות הגדולות ועדיין רחוק מיעד יציבות המחירים. בנק ישראל הותיר את הריבית המוניטארית לחודש נובמבר ללא שינוי, כצפוי. במסגרת התחזית התקופתית עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל כי היא צופה העלאת ריבית ראשונה לקראת סוף שנת 2018.

תשואות אגרות החוב הממשלתיות נסחרו תוך נטייה לירידת תשואות קלה. על רקע ההפתעה במדד ספטמבר בלטו לחיוב מחירי אגרות החוב הצמודות לטווחים הקצר והבינוני. באפיק הקונצרני, נמשכה המגמה החיובית ונרשמו עליות שערים בכל מדדי התל בונד תוך המשך צמצום במרווחי האשראי, הנמצאים קרוב לרמות השפל של השנים האחרונות.

שוק המניות

שוק המניות העולמי רשם בסיכום השבוע עליות שערים קלות. בארה"ב, נפתחה עונת הדוחות לרבעון השלישי של השנה. עד כה פרסמו כ-70 חברות מתוך מדד ה-S&P500 את דוחותיהן והתמונה העולה מהדוחות מהווה המשך לתמונה החיובית מהתקופה האחרונה, כאשר היא כוללת עלייה חדה ברווחיות הפירמות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 

בעוד מדדי המניות המובילים בארה"ב וביפן הוסיפו לעלות השבוע ונסחרו סביב רמות שיא, מרבית המדדים באירופה רשמו חולשה מסויימת, על רקע התפתחויות פוליטיות בספרד ותוצאות הבחירות באוסטריה.

בישראל, נרשמה מגמת מסחר מעורבת. מדד ת"א 35 רשם ירידה קלה ואילו מדד ת"א 90 עלה. מניות מענף התקשורת רשמו השבוע עליות שערים חדות, ענפי הבנקים והביטוח גם כן השפיעו לחיוב. מנגד, חולשה נרשמה בסקטור האנרגיה, הסובל מאי-ודאות מתמשכת באשר לנושא מחיר הגז. עוד השפיעו לשלילה מניות מענף הפארמה, בשל התפתחויות בתחום הגנריקה.

הדולר התחזק השבוע מול כל המטבעות העיקריים (למעט הדולר האוסטרלי). התחזקות זו באה על רקע העלייה בהסתברות להעלאת ריבית בארה"ב בדצמבר, כפי שהיא מתומחרת בשווקים, לאור נתוני המאקרו החיוביים בארה"ב, כאמור. 

השקל המשיך להתחזק ביחס לדולר, בניגוד למגמה העולמית. התנודתיות הגלומה בשוק האופציות על שער השקל/דולר אמנם עלתה השבוע, אך היא ממשיכה להיות נמוכה, הן ביחס לשנים האחרונות והן בהשוואה לצמדי מטבעות עיקריים אחרים. 

רגיעה יחסית נרשמה השבוע בשערי החליפין של הלירה התורכית והפזו המקסיקני, לאחר שבועות של פיחות חד במטבעות אלו. זאת על רקע ציפיות לרגיעה בהתפתחויות הגיאו-פוליטיות בתורכיה, ובנושא תנאי הסחר בצפון אמריקה. 

בשוק הסחורות, נמשכה השבוע התייקרות הנפט בהמשך למגמה מסוף חודש יוני. זאת על רקע נתוני מאקרו חיוביים בכלכלה העולמית וצפי לגידול בביקוש. מחירי הזהב והכסף ירדו במקביל להתחזקות הדולר בעולם. מחירי התבואות העיקריות נותרו כמעט ללא שינוי.