נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות

ניגודיות בהירה ניגודיות כהה רגיל

קישורים

סמן קישורים רגיל

כותרות

סמן כותרת רגיל
דווח
 
 
 

כלכלני לאומי: "בחודשים אפריל-מאי השנה הגירעון המסחרי המשיך להתרחב, על רקע ירידת היצוא ועליית היבוא"

 

 



בחודש מאי השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.6 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף אמנם ירידה חדה יחסית של כ-9.5% (במונחים דולריים נומינאליים) לעומת החודש הקודם, אולם בחינה של התפתחות היצוא בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) מלמדת על עלייה של כ-2.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני החודשים אפריל-מאי (מנוכי עונתיות) עשויים לספק אינדיקציה ראשונית להתפתחות יצוא הסחורות ברביע השני של 2018. בחינה של נתונים אלה, מצביעה על ירידה של כ-5.7% ביצוא הסחורות ברביע השני של השנה[1] (עד כה) לעומת הרביע הקודם, זאת לאחר שני רביעים רצופים של עליות. הירידה בתקופה זו חלה, בין היתר, על רקע ירידות ביצוא של הענפים הבאים: תרופות, מוצרי מתכת, כלי תחבורה והובלה ורכיבים אלקטרוניים. יש לציין שהירידה בענף הרכיבים האלקטרוניים באה בניגוד למגמת העלייה בחודשים האחרונים, תוצאת החזרה של מפעל אינטל לפעילות מוגברת. עם זאת, מדובר בינתיים בחודש אחד בלבד של ירידה, כך שעדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה, יש להמתין ולבחון את נתוני החודשים הבאים לשם כך.

במקביל, יבוא הסחורות צמח ברביע השני של השנה1 בשיעור מתון של כ-1.3% לעומת הרביע הראשון (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), בו נרשמה עלייה חדה יחסית של כ-8.3%. מבחינת רכיבי היבוא, יש לציין שחל גידול ביבוא המוצרים לצריכה שוטפת, בעוד שביבוא מוצרים בני-קיימא נרשמה ירידה, שבאה לאחר עלייה חדה ברביע הקודם. גידול נרשם גם ביבוא של חומרי גלם, זאת במקביל לעלייה ביבוא של מכונות וציוד, בעוד שהיבוא של כלי תחבורה לצרכי השקעה ירד בחדות יחסית, לאחר עלייה חדה ברביע הראשון.

במבט קדימה, להערכתנו, היבוא צפוי לצמוח מהר יותר מהיצוא במהלך השנה הקרובה ובמהלך 2019, ולפיכך, הגירעון בחשבון הסחר צפוי להמשיך ולהתרחב במידה ניכרת. במצטבר, עד כה, בחודשים ינואר-מאי גדל הגרעון המסחרי הכולל בכ-5 מיליארד דולר בהשוואה לגירעון בתקופה המקבילה אשתקד. לכך, תהיה, כפי הנראה, השפעה שלילית על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, הצפוי להצטמצם, ואולי גם על קצב הצמיחה של התוצר המקומי במהלך השנה. בנוסף, גידול ניכר בגירעון המסחרי, צפוי להחליש את הכוחות אשר פעלו בשנים קודמות להתחזקות השקל.

הגירעון הממשלתי בשנת 2018 צפוי להגיע לסביבת היעד הממשלתי לשנה זו – 2.9% תוצר

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש מאי בגירעון תקציבי של כ-0.8 מיליארד ₪. כמו כן, מהנתונים עולה כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי), פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 2.4 מיליארד ₪ לעומת גירעון גבוה יותר של 3.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.

ביצועי התקציב ב-2018 עד כה דומים ואף טובים במעט מאלה של חלק מהשנים הקודמות, זאת על אף הגידול העודף בהוצאות הממשלה. על-פי הודעת משרד האוצר, בחודשים ינואר-מאי 2018, הוצאות המשרדים האזרחיים עלו בכ-5.8% (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד) לעומת גידול מתוכנן של 5.3% ב-2018 כולה, וכן הוצאות מערכת הביטחון גדלו בכ-1.3% לעומת תכנון לקיטון של 0.5% ב-2018.

לאור זאת, הנתונים מצביעים על גירעון מצטבר של כ-24.1 מיליארד ₪ ב-12 החודשים שהסתיימו במאי השנה, שהם כ-1.9% תוצר, על פי אומדני האוצר. מדובר בגירעון נמוך מהיעד הממשלתי לשנה זו, שעומד על 38.5 מיליארד ₪ (2.9% תוצר). עם זאת, בסקירת האוצר צוין כי החל מחודש אוגוסט השנה צפויה עלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים. זאת, משום שבחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 היקף ההכנסות היה גבוה במיוחד, על רקע של הכנסות גבוהות בעלות אופי חד פעמי, ובתרחיש מרכזי צפוי להיות מתון יותר השנה. כלומר, הרמה הנמוכה של הגירעון (כ-% מהתוצר) בעת הנוכחית אינה צפויה להישמר עד סוף השנה.

לסיכום, שנת 2018 צפויה, להערכתנו, להסתכם בגירעון הקרוב ליעד הממשלתי של 2.9% תוצר, שהוא גבוה יותר בהשוואה לארבע השנים הקודמות (2014-2017). כמו כן, יש להדגיש כי המשך גידול בקצב גבוה מהמתוכנן בהוצאות הממשלה, כאשר ברקע האפשרות שיחולו מהלכי הפחתת מסים נוספים, עשוי להקשות על עמידה ביעד הגירעון, ועלול אף להביא לחריגה מהיעד. זאת, בהיעדר גידול חריג ולא צפוי בהכנסות.

נמשכת המגמה החיובית בהיקף התיירות הנכנסת לישראל

בחודש מאי השנה היקף כניסות התיירים עמד על כ-299 אלף תיירים שנכנסו בדרך האוויר (נתון מנוכה עונתיות), נתון המשקף עלייה קלה של כ-2.4% בהשוואה לחודש הקודם. כמו כן, נציין כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) מספר כניסות התיירים היה גבוה בכ-21.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בחינה של קצב הגידול של מספר כניסות התיירים (בדרך האוויר) מתחילת 2016 מצביעה על עליית מדרגה בקצב הגידול החל מסוף שנת 2016, אשר מאז נמשכת ברציפות.  שיעור הגידול הממוצע (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) מאז חודש דצמבר 2016 מצוי בטווח שבין 17%-27%, ומשקף גידול מהיר במיוחד, זאת לעומת שיעור גידול אפסי בחודשים שקדמו לכך. יש לציין שקצב הגידול הואט בחודשיים האחרונים, אם כי, הוא עדיין מצביע על גידול מהיר בתיירות הנכנסת לישראל, וכמו כן, לא מדובר בהתמתנות חריגה ביחס לחודשים קודמים. הגורמים שתמכו במגמה המתוארת, הם בין היתר, שקט ביטחוני יחסי בישראל וברוב מדינות האזור לאחר שנים מתוחות יותר; ומצב כלכלי טוב יותר בכלכלה הגלובאלית, ובפרט במדינות המפותחות שהן הספקיות העיקריות לתיירים שמגיעים לישראל.

לסיכום, נציין כי ההתפתחות החיובית בענף התיירות מהווה גורם אשר תומך בצמיחה של יצוא השירותים וכן בצמיחת התוצר המקומי (על אף משקלו הקטן יחסית בתוצר שעומד על כ-1.5%), ובנוסף, תורם לחיזוק העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. זאת ועוד, השיפור בענף התיירות משתקף גם בסקרי המגמות בעסקים אשר מצביעים על שיפור באופטימיות של החברות הפועלות בענף זה, התפתחות אשר עשויה לתמוך בגידול בפדיון הענפי, בעלייה בהשקעות בענף וביצירה של משרות חדשות. במבט קדימה, הימשכות ההיקף הגבוה של כניסות תיירים לישראל, תלוי בכך שהגורמים שהובילו למגמה החיובית ימשיכו לתמוך בה, גם אם בעוצמה פחותה יותר, זאת בדגש על היעדר החרפה משמעותית במצב הביטחוני, מעבר למצב הנוכחי.



[1] מדובר בממוצע החודשים אפריל-מאי 2018.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המופיעות במייל זה מועברים במסגרת תכתובת כללית, ואין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של נמען במייל זה, אין לראות בהם הצעה כלשהי, שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל נמען למייל זה – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע המופיע במייל זה, עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות במייל זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי בדברים נשוא מייל זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. משה מימון לא יהא אחראי בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש באמור במייל זה, אם יגרמו.
 
 
 



עוד כתבות

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.
בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.