בטבלאות המגייסים בתעשיית קרנות הנאמנות בחודשים האחרונים בולטות קרנות המתמחות במניות בחו"ל בנישות ספציפיות כמו פינטק, קנאביס, רובוטיקה, מסחר אינטרנט וסייבר. רוב המגייסות היו קרנות מחקות שמתמחות בנישה בודדת וביוני לבדו גייסו קרנות המחקות האלה קרוב ל 700 מיליון ₪ והיו לקטגוריה המגייסת ביותר. יועצי ההשקעות מעוניינים להיות חשופים לשינויים שקורים בכלכלה העולמית ולכן מגדילים את החשיפה לאותם תחומים.
בשבועיים האחרונים ראינו התפתחות נוספת בגזרה עם השקת קרנות חדשות המשלבות חשיפה לכמה מהאפיקים האלה ביחד. המסר שלנו: קשה עד בלתי אפשרי להמר על טרנד אחד שינצח – ולכן עדיף לפזר בכמה תחומים. השאלה היא איך הכי נכון לעשות את זה בקרן מחקה או בקרן מנוהלת?
הנה שתי קרנות שמציעות שילוב סקטורים כזה בשתי אסטרטגיות שונות שהושקו ממש באחרונה:
"הראל מגמות עתידיות" מספר קרן 5111190
"קסם KTF Disruptive Technologies Indxx מנוטרלת מט"ח" מספר קרן 5127857.
הקרן של הראל היא קרן מניות חו"ל מנוהלת, בעוד שהקרן של קסם היא קרן מחקה. שתיהן מציעות למשקיע מגוון של תתי סקטורים חדשניים, הקרן של קסם מתמקדת בסקטור הטכנולוגיה בלבד עם תתי-סקטורים כמו הדפסת תלת מימד, מחשוב ענן, סייבר, פינטק וכו', בעוד שבקרן של הראל יכולים להיכנס גם למגמות שאינן טכנולוגיות. מאחר שהקרן של קסם היא מחקה, היא משקיעה אך ורק לתתי הסקטורים שהוגדרו בעת ההנפקה והיו "זמינים" למשקיע, בעוד שבקרן של הראל אין הגדרה של משקולות קבועים לכל סקטור, לכן הקרן תוכל בעתיד להשקיע במגמות עתידיות ותתי מגזרים נוספים שיתפתחו בהמשך.
שתי הקרנות נמצאות בקטגוריות שונות – הראל נמצאת בקטגוריות מניות כללי בחו"ל והקרן של קסם נמצאת בקטגוריות מניות כללי בחו"ל מוגנות מט"ח. הגנת המט"ח בקרן של קסם מהווה יתרון למי שמעדיף לנטרל את החשיפה המטבעית, אם כי לנוכח התחזקות הדולר בתקופה האחרונה אנו רואים פחות העדפה של משקיעים לאפיק זה. דמי הניהול בקרן המחקה הם אמנם אפס, אך חשוב לציין שעלויות גידור המט"ח כיום לא זולות ועומדות על כ-2.4% והם על חשבון המשקיע, כך שלמעשה הם מנוכים מתשואת הקרן. דמי הניהול בקרן של הראל גבוהים יותר ועומדים על 1.25% והיא חשופה בשיעור של עד 50% למט"ח. בשל העובדה שהקרן של קסם מוגדרת כמחקה, יש להביא בחשבון כמובן גם עלויות קנייה ומכירה, שאינן קיימות בקרן של הראל.
לקרן של קסם יש יתרון מרכזי של שקיפות למשקיע – חלוקת ההשקעה בין 10 תתי-סקטורים עם משקל שווה לכל מניה, כך שכל משקיע יודע את הרכב הקרן מראש. החיסרון המרכזי של המדד שבנתה קסם הוא העובדה שעם כל החלוקה הזו, המדד כולל כ-71 מניות, כלומר בממוצע 7 מניות מייצגות סקטור שלם. לטעמנו מדובר בפיזור נמוך מידי, במיוחד בהתחשב בתנודתיות הגבוהה של המניות בתחומים אלה. מעניין לראות אם יועצים שקנו קרנות מחקות על מדדי פינטק או מסחר באינטרנט שמכילות 50-60 מניות בכל אחת, יסתפקו במדד של 10 סקטורים שמפוזר על פני 71 מניות בלבד. היינו מצפים ממוצר כזה להיות מפוזר על פני הרבה יותר מניות.
בקרן של הראל כמו כל קרן מנוהלת ויש לה אפשרות לדינמיות בהשקעה, הן בסקטורים והן במשקלם. הקרן יכולה להשקיע הן בהשקעה ישירה או דרך ETF, כך שהפיזור יכול להגיע למאות מניות. דווקא בשל העובדה שהסקטורים הטרנדים האלה ממשיכים להתפתח כל הזמן, אנו מוצאים יתרון בקרן שמסוגלת להסית כספים או להגדיל ולהוריד משקל של מגזרים מסוימים.
בשורה התחתונה, הגישה של פיזור על פני מגוון סקטורים הוא גישה נכונה ולכן שני המוצרים נראים מעניינים להשקעה לבחינה עם יתרונות מסוימים לכל אחד. קסם נהנית מיתרון ההרכב הידוע והקבוע, אך היא סובלת מהיעדר פיזור מספק, חוסר דינמיות ועלויות גידור מט"ח גבוהות. הופתענו גם לראות כי אין חשיפה בקרן של קסם לסקטור מסחר באינטרנט וכי המשקל של הסקטור הבוגר והפופולארי ביותר כמו סייבר מקבל חשיפה נמוכה כמו שאר הסקטורים של 10% בלבד. מנגד, הראל נהנית מיכולת פיזור רחבה יותר והתאמת הקרן להתפתחות עתידיות ומנגד הרכב תיק מפוזר אמנם אך לא קבוע ודמי ניהול גבוהים יותר.
|
|
הראל מגמות עתידיות |
קסם טכנולוגיות חדשניות מנוטרלת מט"ח |
השוואה בסיסית |
סוג קרן |
מנוהלת |
מחקה |
קטגוריה |
מניות חו"ל כללי |
מניות חו"ל כללי מוגנת מטח | |
מרחב השקעה |
מגמות עתידיות שהוגדרו על ידי הראל |
תתי סקטורים בטכנולוגיה שהוגדרו מראש | |
דמי ניהול |
1.25% |
0% כל עוד לא יוחלט אחרת | |
עמלות קנייה/מכירה |
אין |
יש | |
פרופילי חשיפה למניות ומטח |
C4 (עד 50% מט"ח, עד 120% מניות) |
A4 (עד 10% מט"ח, עד 120% מניות) | |
השוואה מתקדמת |
התפלגות השקעה |
דינמית - ניתן להגדיל ולהקטין משקל כל סקטור בהתאם לביצועיו ולתחזיות באותו סקטור. ניתן לנצל הזדמנויות השקעה שנוצרות על רקע תנודתיות הסקטורים |
קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – חלוקה שווה בין 10 תתי סקטורים עם משקל שווה לכל מניה. |
שווקים |
גלובלי |
גלובלי | |
תחומי חשיפה |
דוגמאות שצוינו במדיניות: |
1. הדפסת תלת מימד | |
· פינטק |
2. שירותי מחשוב ענן | ||
· מסחר אינטרנטי |
3. סייבר | ||
· רובוטיקה |
4. תשלומי מובייל | ||
· בינה מלאכותית |
5. פינטק | ||
· רכב אוטונומי |
6. אנרגיה נקיה ורשתות חכמות | ||
· סייבר |
7. רובוטיקה ובינה מלאכותית | ||
· ביוטכנולוגיה |
8. דאטה | ||
· פתרונות להתבגרות האוכלוסיה |
9. חדשנות רפואית | ||
|
10. האינטרנט של הדברים | ||
|
|
|