נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות

ניגודיות בהירה ניגודיות כהה רגיל

קישורים

סמן קישורים רגיל

כותרות

סמן כותרת רגיל
דווח
 
 
 

האם ע"פ התורה וההלכה מותר לסחור בבורסה?

 

 

למצולמים אין קשר לכתבה


רבים בארץ ובעולם משיגים הון כספי בזכות השקעות בבורסה ולא רק הם: רוב העולם הכלכלי בנוי על מצב הבורסות השונות, לטוב ולמוטב. נשאלת השאלה: האם ע"פ ההלכה יש מקום למסחר בבורסה או שיש לקדש רק עבודות יצרניות? הרב איתי אליצור, חוקר במכון לחקיקה הלכתית, הרב גדעון פרל, רב אלון שבות, ואב"ד גוש עציון, הרב אליעזר שנקולבסקי, אב בית דין ממונות בבית שמש, והרב שמואל פולצ'ק, רב משיב במכון משפטי ארץ, עפרה, טוענים כי העיסוק במסחר בבורסה הינו כשר ואין בו כל פסול.

הרב איתי אליצור: כלי ראוי

מבחינה הלכתית, ודאי שהשקעה בבורסה היא הרבה יותר פשוטה וטובה מהשקעה בתוכנית חיסכון נושאת ריבית. תוכנית החיסכון מבוססת על היתר עסקה דחוק, שמניח שהבנק מלווה את הכסף שאנו משקיעים לאנשים שעושים בו עסקים, ואנו שותפים בעסקיהם וברווחיהם. בפועל זה לא תמיד נכון, אלא ששטר היתר העיסקה מכיל כמה סעיפים פיקטיביים כדי להתגבר על הבעיה הזאת. זה כשר אך לא חלק.

לעומת זאת, השקעה במניות היא שותפות אמיתית בחברה נושאת רווחים, המשקיע שותף ברווח ובהפסד, ואין כאן שום בעיה הלכתית. אין גם צורך לחתום על היתר עסקה פיקטיבי, כי זאת באמת עסקה. מבחינה רעיונית, ברור שהדבר הנכון הוא שהאדם יעסוק ביישובו של עולם ולא יתפרנס ממשחקים. אלא שגם בעניין זה שונה המשחק בבורסה ממשחק בקוביה או פירמידה.

במשחק בקוביה וכד' אין שום תועלת, והוא אינו מייצר שום דבר חדש, הוא רק מעביר את ההון הקיים מיד ליד. אבל ההשקעה בבורסה היא הבסיס הכלכלי לייצור, ולכן היא בעלת רווח משמעותי למשק הכללי. ההשקעה בבורסה היא אינטרס משותף של שני הצדדים ושניהם אמורים להרוויח ממנו.

המשקיע בבורסה תורם לצמיחת המשק, לפעמים אפילו יותר ממי שמקים מפעל קטן או מוכר תוצרת זעירה. המשק זקוק למשקיעים שמביאים לו תועלת גדולה בכך שהם מאפשרים את הייצור. חברות יצרניות זקוקות למשקיעים כדי לייצר. לכן גם מבחינה רעיונית אין שום נזק במשחק בבורסה. זה אפילו מביא תועלת, ולכן מותר ורצוי.

הרב גדעון פרל: לא דומה למשחק בקוביה

השאלה האמיתית היא היא האם יש לדמות את סוחרי הבורסה להלכה הנזכרת במשנה בסנהדרין כ"ד ע"ב: " ואלו הן הפסולין - המשחק בקוביא וכו'..."? ההלכה קובעת עמדה שלילית אלה שמבלים זמנם "בעשיית כסף קל", אין בצידה שום עבודה יצרנית המביאה תועלת לחברה.

אך האם הנתונים הללו נכונים ביחס לסוחרים בבורסה? ברור שהתשובה היא שלילית!  המסחר בבורסה מבוסס על כך שהמשקיעים את כספם במניות או באג"ח, הופכים להיות כשותפים בחברה המסחרית והיצרנית, שעשויה להפיק בין השאר גם רווחים שחלקם יפלו לכיסו של המשקיע-השותף.

חברה המנפיקה מניות לציבור, צוברת כספים על מנת לפתח את הייצור שלה, לטובת האנושות. היא יוצרת מקומות עבודה יצרניים לבני האדם, ומספקת להם בכך מקורות מחיה. כמובן שהמשקיע נעשה שותף גם להפסדים, אם נגרמים. מנהלי תיקי ההשקעות של המשקיעים התמחו בסוג זה של מסחר, ומנווטים את הכספים העומדים לרשותם לרכישת מניות או אג"ח רווחיים, לפי מומחיותם, ובכך עושים את שליחותם של המשקיעים נאמנה. לולא ההשקעות של הציבור בבורסה, לא יכלו החברות היצרניות להתפתח ולספק את מקורות המחיה לעובדיהן, וחיי המסחר והכלכלה לא היו יעילים כפי שהם.

נמצא שפיתוח המסחר והכלכלה תלויים רבות באותן ההשקעות של הציבור, ויש עוד מה לפרט אך היריעה קצרה. ברור אפוא, שהעוסקים בכך עוסקים ממש ביישובו של עולם, ובגדול. ובוודאי שאין בעיסוקם בעיה של אסמכתא, או אבק גזל. אולם, ייתכן וההלכה הנ"ל מתייחסת לאלה המבלים מול המחשב שעות רבות ללא שהתמחו, ומנסים את מזלם לרכוש מניות ולעשות רווחים קלים בזמן קצר, ולא עוסקים בעבודה יצרנית.

הרב אליעזר שנקולבסקי: עיסוק כשר

חז"ל אמרו: "גדולה מלאכה שמכבדת בעליה". כמו כן אמרו חז"ל כי "גדול הנהנה מיגיע כפיים יותר מירא שמים". אכן, יש מעלה מיוחדת לעבודה היצרנית. העמל והקשר אל הייצור יש בהם ערך מוסף. אולם, אף לעבודה רוחנית-שכלית יש ערך מיוחד, ולא בהכרח כל עבודה יצרנית טובה מעבודה מופשטת.

הבורסות ברחבי העולם הינן מכשירים כלכליים חשובים. לא ניתן לדמיין כלכלה מודרנית ללא המסחר המשוכלל הקיים היום. היכולת להעביר אמצעי תשלום ויצור ללא הגבלה היא בדרך כלל לברכה. ההלוואה (והמסחר הוא סוג של הלוואה) נחשבת גם לעשיית חסד מהמעלה הראשונה. שאלת הריבית אינה משנה את הרעיון עצמו. גם התחרות הכלכלית הינה גורם מייעל בעולם ורצוי מבחינה רוחנית (למעט חריגים).

הבורסות ושאר המכשירים הפיננסים הינם גם אמצעי חסכון לטווח הקצר והארוך לכלל האוכלוסיה. בתור שכזה, בוודאי שיש בו ברכה רבה וחשיבות מרובה. החסרון היחיד הוא ההימורים והספסרות. על המהמרים השונים אמרו חז"ל שאינם עוסקים ביישובו של עולם, ולא לחינם בתי ההימורים מלווים ב"תעשיית" פשע וזנות. בחלק מהבורסות בעולם ישנן תקנות ופיקוח למניעה חלקית של מסחר לא הוגן ושל ספסרות פסולה. לסיכום, המסחר בבורסה והעיסוק בו הינו כשר, ראוי ולברכה, ובלבד שלא יהפוך להימור פרוע או לספסרות. תקנות ופיקוח יכולים למנוע את רוב הסכנות.

כולם נהנים: הרב שמואל פולצ'ק

בסוף מסכת קידושין נאמר שלמרות הצורך העולמי בכל מיני סוגי אמנות, עדיף לאדם שאמנותו תהיה אומנות בסם ולא בורסקי. יש דברים שעדיף לאדם להשאיר לאחרים לעשות. ההמלצה שם היא לבחור באמנות נקיה וקלה – כלומר, ללא טורח רב וללא לכלוך וביזיון. אמנם גם אמנות שאינה כזאת, ראויה יותר לאדם מאשר שיתפרנס מן הצדקה: "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות".

מהו היחס למסחר? יש מחלוקת האם חובת האב ללמד את בנו אמנות מתמלאת כשמלמדו מסחר. לדעת ר' יהודה, יש חשש שהיודע מסחר בלבד לא ימצא במה לסחור, והוא ידרדר לגזל. לדעת חכמים, יוצאים ידי חובה בלימוד מסחר. מצאנו בנוסף שחז"ל הגנו על זכותו של הסוחר להרוויח, ולא רק שלא יפסיד.  חז"ל דרשו את הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" – 'זה מקום שווקים'. בגמרא מובא שיעקב אבינו תקן שווקים לאנשי שכם. השוק מקל הן על הצרכנים להשיג מוצרים לצריכה, והן על הסוחרים להשיג סחורה, ולמצוא קונים עבורה. מכל זה ברור שהיחס הכללי של חז"ל למסחר ולשווקים הוא חיובי. בזמננו יש מסחר לא רק בסחורות ממשיות אלא גם בניירות ערך למיניהם, כגון מניות ואגרות חוב.

לשאלות הלכתיות הקשורות בריבית או איסורים אחרים במסחר זה לא איכנס כאן, אך עצם המסחר בני"ע מעין אלה היה קיים גם בזמן חז"ל, וההלכה עוסקת בדרכי הקניין שלהם. בהלכה יש התייחסות למסחר בשטרות חוב ולהפקדת כספים ב"עיסקא" שהיא מכשיר השקעה מתוחכם, המורכב מאגרת חוב ומניה ביחד .

חז"ל הציעו שכשאדם מרוויח בהשקעה כזו, יעשה מצווה בחלק מהרווחים, כדי להינצל מעין הרע (עירובין סד). מכאן אפשר לראות שההסתייגות האנושית מרווחים שהגיעו ללא יגיעה, גם היא אינה חדשה.

אבל מבחינת ההלכה והשקפת התורה, אין כל בעיה מוסרית ברווחים אלה. המעלה הגבוהה ביותר של צדקה לעני היא להלוות לו או לעשות איתו שותפות. גם בהלוואה לעשיר יש מצווה כשהוא זקוק לה. מכאן עולה עוד כי מימון לעשיר בדרך של שותפות, גם הוא מצווה. אם כן, בקניית מניות בהנפקה (שהיא יצירת שותפות), מקיים הקונה מצווה של הלוואה, ואם הוא עני, מקיים המנפיק מצוות צדקה. הנפקת המניות מתאפשרת עקב קיומו של שוק (משני) פעיל, וקיום השוק מאפשר פרנסה בדרך כבוד, הן לסוחרים, הן לעניים והן לעשירים. 

 

*הכתבה פורסמה לראשונה ב"מקור ראשון"

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.



עוד כתבות

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.
בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.