פורסמו המלצותיה הסופיות של ועדה בין משרדית להסדרת שירותי קסטודי בשוק ההון הישראלי

הוועדה הבין-משרדית להסדרת שירותי קסטודי בשוק ההון בישראל פרסמה היום את המלצותיה הסופיות. זאת בהמשך לדו"ח הביניים אשר הוגש על ידי הוועדה לבחינת שירותי הקסטודי בישראל לשר האוצר בחודש אוגוסט 2010. הועדה קובעת כי על מנת ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים בתחום זה, יש לקבוע נורמות בסיסיות בתחום הקסטודי ולדאוג להטמעתן ואכיפתן של נורמות אלה בשוק ההון בישראל.

במהלך עבודת הוועדה, פרץ המשבר הפיננסי העולמי, שטרם הסתיים וקיימת אי ודאות באשר להשלכותיו. כתוצאה מכך גופים פיננסיים רבים בעולם פשטו את הרגל, נזקקו לסיוע ממשלתי ונקלעו לאי יציבות משמעותית. אירועים אלה הדגישו את הצורך בהסדרת התחום באופן מקיף בישראל וכן, מיקדו את תשומת הלב הרגולטורית הבינלאומית בנושא קסטודי.
בראשות הוועדה עמדה עו"ד יעל אלמוג, ראש המחלקה הבינ"ל ברשות ניירות ערך ולקחו בה חלק נציגי אגף שוק ההון במשרד האוצר, בנק ישראל, רשות המיסים ורשות ניירות ערך.

יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "המשבר הפיננסי העולמי מגביר את הצורך לנקוט באמצעי הגנה להבטחת נכסי לקוחות, לאור הגידול בסיכון של קריסת מוסדות פיננסיים ברחבי העולם. מסקנות הוועדה משקפות שיתוף פעולה פורה של רשויות הפיקוח בשוק ההון בישראל, לטובת ההגנה על הציבור, בהשקעותיו בישראל ובחו"ל, והן יגבירו את האטרקטיביות של שוק ההון הישראלי כיעד השקעה למשקיעים זרים".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, הוסיף כי "יישום ההמלצות הכלולות בדו"ח הוא צעד נוסף לשכלול שוק ההון בישראל, ולשיפור תפקודו. ההמלצות יקדמו את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, בין היתר בכך שיחייבו את כל המתווכים הפיננסיים בישראל לשקול שיקולי איכות וטיב השירות ולא רק שיקולי מחיר, בהתקשרם עם ספקי שירותי קסטודי".

המפקח על הבנקים, דוד זקן, הודה לחברי הוועדה ואמר: "ההמלצות קוראות לאימוצם בישראל של סטנדרטים גבוהים המקובלים במדינות מובילות בעולם. אימוץ הסטנדרטים יביא לשיפור ההגנה על המשקיעים הישראלים ולצמצום ההסתברות לכשלים תפעוליים. החלת הסטנדרטים באופן מתואם על כלל המתווכים הפיננסיים בישראל חשובה להשגת מטרות אלו ברמת שוק ההון הישראלי בכללותו".

רקע כללי:

שירות קסטודי הוא שירות פיננסי חיוני לפעילותו הסדירה של שוק הון תקין. קסטודיאן מעניק שורה של שירותים אשר השירות החשוב בהם הוא שירות המשמורת (safekeeping) - אחזקת ניירות ערך עבור בעליהם באופן שמתעד ומבטיח את זכויות הבעלות של המשקיע ומגן עליהן, וכן מאפשר למשקיע ליהנות מפירותיה של בעלות זו. אחד העקרונות העומדים בבסיס משמורת נאותה הוא כי ניירות הערך מוחזקים בחשבונות נפרדים (ב- (segregated accounts על מנת להבטיח שמירת רישומי הבעלות והפרדת נכסי הלקוח עצמו מנכסי הקסטודיאן. שירותים נוספים הם סליקה, טיפול באירועי חברה, ועוד.

מטרות ההסדרה: 

1. הגנה שוטפת על נכסי הציבור: הבטחת שירותי קסטודי נאותים הכרחית להגנה על ציבור המשקיעים מפני סיכונים תפעוליים, סיכונים משפטיים ואף במקרים קיצוניים, סיכוני אשראי. סיכונים אלו עלולים לגרום לנזק להשקעות הציבור בשוק המקומי ובחו"ל.

2. הגנה על נכסי הציבור בעת משבר פיננסי: הועדה מציינת כי המשבר הפיננסי, שהשפיע לרעה על חוסנם של מוסדות פיננסיים ברחבי העולם,  מדגיש את הסיכונים הטמונים בפעילות קסטודי. חשיבותם של שירותי קסטודי נאותים, המקנים הגנה מספקת לציבור המשקיעים, גדלה במקרה של קשיים פיננסיים או פשיטות רגל של מוסדות פיננסיים המספקים שירותי קסטודי. חשיבותם של עקרונות אלה הומחשו לאחרונה ממש לאור קריסה נוספת של בנק השקעות, MF Global, אשר התרחשה בחודש אוקטובר השנה. בין היתר, עלה חשד כי החברה לא הפרידה בין כספיה לבין כספי הלקוחות וכי השתמשה בכספי לקוחות כאשר נקלעה למצוקה פיננסית.
.
3. מניעת תרמיות: הסדרת שירותי קסטודי, והפיקוח על איכות שירותים אלה, אף מפחיתה את הסיכון מפני תרמיות מסוגים שונים. כך למשל, אחת המסקנות המרכזיות מפרשת מיידוף הייתה כי התרמית שביצע מיידוף התאפשרה בין היתר מהעדר קיומם של סטנדרטים מספקים ביחס לקסטודי של נכסים המנוהלים בידי יועצי השקעות. חוסר זה איפשר הצגת מצבת נכסים שקרית ללקוחות לאורך זמן. פרשה זו ואחרות הדגישו את חשיבות החלתן של נורמות נאותות על מתווכים בשוק ההון בהקשר של מתן שירותי קסטודי, במיוחד בכל המדובר ברישומים נאותים לגבי זכויות הבעלות בנכסים, ביצוע התאמות ברישום ואימות שוטף של רישומים אלה בביקורות פנימיות ובאמצעות ביקורת חיצונית.

4. שיפור באטרקטיביות של השוק המקומי כיעד השקעה: יתרון חשוב נוסף שנובע מהסדרת תחום הקסטודי הינו בתרומה לשיפור האטרקטיביות של שוק ההון בישראל כיעד השקעה למשקיעים זרים. הסדרת שירותי הקסטודי בישראל תתרום לרמת הביטחון של משקיעים זרים בפעילותם בשוק המקומי. מרבית ההשקעות הזרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב מבוצעות באמצעות בנקים גדולים שידועים כספקי שירותים גלובליים. הללו מחויבים לכללים מחמירים בהשקעותיהם בשווקים זרים. בכדי לעמוד בכללים הם בוחנים את רמת ההסדרה והפרקטיקה הנוהגת בכל שוק זר שבו הם פועלים.

ממצאי הוועדה:

1. כיום, פעילות הקסטודי בישראל איננה מוסדרת באופן אחיד ומספק, מצב המאפשר שונות בטיב השירותים הניתנים למשקיעים בישראל בתחום זה. הדבר נכון הן לגבי ניירות ערך ישראליים (בבעלות משקיעים ישראליים וזרים) והן לגבי ניירות ערך זרים בבעלות משקיעים ישראליים. על רקע זה, ולשם בחינת הצורך בהסדרת תחום זה ברגולציה, הוקמה הוועדה. הוועדה מצאה כי שירותי הקסטודי מוסדרים במדינות מפותחות בעולם ברגולציה רחבה ומקיפה לרבות כלי אכיפה משפטיים, ברורים ומוצקים.

2. בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של הידוק הרגולציה לעניין זה. הוועדה למדה את הסדרי החקיקה החלים על שירותי קסטודי בארצות הברית ובאירופה ואת השפעת אירועי השנים האחרונות על חקיקה זו.

המלצות הוועדה:

הוועדה ממליצה להחיל דרישות על כל מי שמספק שירותי קסטודי של ניירות ערך ונכסים פיננסים, במישרין או בעקיפין.

להלן תקציר הנושאים שבהם עוסקות המלצות הוועדה:

1. הגדרת שירותי קסטודי ונותני שירותי קסטודי לצרכי הדו"ח – הוועדה התמקדה בשירותי הליבה שעניינם משמורת והגדירה את סוגי נותני השירות עליהם חלות ההמלצות;

2. הגדרת חובות בסיסיות של נותן שירותי קסטודי - החובות כוללות הבטחת זכויות הבעלות בנכסים ובמזומנים של הלקוח והבטחת הזכויות הנלוות לבעלות בנכסים (למשל: זכויות בעת חלוקת דיבידנד או תשלומי ריבית);

3. הפרדת נכסים, רישום ותיעוד, דרישות לביצוע התאמות ודרישות דיווח – הוועדה ממליצה על הטלת שורה של חובות שתכליתן לאפשר זיהוי בנפרד של נכסי הלקוחות, מעקב מתמיד אחר קיום הנכסים ואחר רישום זכויות הבעלות בהם;

4. מינוי קסטודיאן צד ג' ופיקוח שוטף עליו – במקרים רבים הלקוחות אינם מתקשרים ישירות עם מי שמספק ישירות את המשמורת על הנכסים אלא עם גורם מתווך. המתווך הנמצא בקשר ישיר עם הלקוח, והוא הגורם המסדיר עבורו את המשמורת על הנכסים אצל גורם שלישי –הקסטודיאן צד ג'. הוועדה ממליצה להחיל על המתווך חובות רגולטוריות אשר יבטיחו את זכויותיו של המשקיע.

בין היתר, הוועדה ממליצה להחיל על המתווך חובה לשקול קריטריונים מסוימים בבואו לבחור את הקסטודיאן צד ג' אשר יבטיחו כי הקסטודיאן צד ג' יוכל למלא את תפקידו בצורה נאותה ולקבוע כללים לעניין יישום הקריטריונים בתהליך הבחירה, להתקשר עם הקסטודיאן צד ג' בחוזה להסדרת היחסים המשפטיים ביניהם אשר יכלול הוראות שנועדו להבטיח שהמתווך יוכל לעמוד בדרישות המוטלות עליו כמו גם דרישות גילוי ביחס למתודולוגיית הבחירה בקסטודיאן צד ג' ואופן יישומה;
5. אחריות בגין כשל או נזק – הוועדה ממליצה כי היחסים המשפטיים בין המתווך לבין הקסטודיאן יוסדרו על פי הסכם שייחתם ביניהם, אשר יקבע בין היתר את הסדרי האחריות במקרה של נזק לנכסי הלקוח. הוועדה אף ממליצה כי הסדרי האחריות המשפטית יהוו שיקול בבחירת קסטודיאן צד ג' על ידי המתווך.

6. ביקורת חיצונית - הוועדה ממליצה על קיומה של ביקורת חיצונית ובלתי תלויה אצל הקסטודיאן או המתווך, שתתבצע לפחות אחת לשנה, במסגרתה ייבחנו מערכות הרישומים ביחס לנכסים ולמזומנים המוחזקים במשמורת, כמו גם מערך הנהלים הפנימיים והבקרות. יצוין כי הוועדה למדה כי קיימות דרישות מקבילות ברגולציה הבינלאומית, אשר הוחלו בעקבות המשבר הפיננסי;

7. הסדרה, פיקוח ואכיפה – הוועדה ממליצה כי רגולטור המפקח על פעילותו של קסטודיאן או המתווך יוודא הסדרה, פיקוח ואכיפה של ההמלצות המוצעות.

קישור לדו"ח המלא:  https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_6427.pdf