נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות

ניגודיות בהירה ניגודיות כהה רגיל

קישורים

סמן קישורים רגיל

כותרות

סמן כותרת רגיל
דווח
 
 
 

סקר >> מה אנחנו ? יותר יהודים או יותר ישראלים ?

 

 



סקר חדש שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת יום העצמאות עבור ארגון בינה, חושף את תפיסת הזהות היהודית-ישראלית של תושבי המדינה בימים אלה שלקראת חגיגות יום העצמאות ואת הצפי לתפיסת הזהות היהודית-ישראלית של האוכלוסיה בעוד 20 שנה 

28 אפריל, 2014. סקר שערך ארגון בינה לקראת יום העצמאות באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה מגלה נתונים מפתיעים על הזיקה של תושבי איזור מרכז הארץ היהודים לזהותם הישראלית - יהודית. למעלה מ20% ציינו שהם חשים יותר יהודים מישראלים. הסקר שנערך השבוע , עבור ארגון בינה - העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי, כלל מדגם מייצג של 500 גברים ונשים מהישובים היהודיים בכל הארץ. הסקר בדק את תפיסת הזהות היהודית-ישראלית של תושבי המדינה בימים אלה שלקראת חגיגות יום העצמאות ואת הצפי לתפיסת הזהות היהודית-ישראלית של האוכלוסיה בעוד 20 שנים.

הסקר מצא כי 20.3% מתושבי המרכז בישראל מרגישים יותר יהודים מישראלים ו- 18.1% מרגישים יותר ישראלים מיהודים. יחד עם זאת,  57.6% מתושבי המרכז מרגישים יהודים וישראלים באותה המידה.  1.1% מהנשאלים ענו כי אינם מרגישים לא ישראלים ולא יהודים ו- 3% ענו כי אינם יודעים.
הנשאלים התבקשו להעריך כיצד ירגישו הילדים/נכדים שלהם לגבי אותה הסוגייה בעוד 20 שנה. כאן הנתונים כבר קיבלו תפנית – רק 15.9% ירגישו יותר יהודים מישראלים (ירידה מ 20.3%) ובאשר לירגישו יותר ישראלים מיהודים נרשם נתון זהה של % 15.9 שכאן חלה ירידה מאותם 18.1%. יחד עם זאת  53.6% ירגישו ישראלים ויהודים באותה מידה.

הסקר נערך במסגרת פרויקט בן 5 שנים בשם "אנו מכריזים בזאת" אותו מובילים דב אלבוים ואנשי רוח וציבור נוספים - ליצירת פרשנות מחודשת למגילת העצמאות והפיכתה לבסיס לדיון על חזון החברה.    

ערן ברוך מנכ"ל בינה: "הבחירה בין המושגים יהודי או ישראלי חושפת את המתח הרב בו שרויה החברה הישראלית בין מסורת וחידוש ובין זהות לאומית לזהות דתית. החבר'ה הישראלית היא מעין סיר תוסס ומבעבע של זהויות שממש נאבקות על קולן ומקומן בה.  כיוון שאנו מדינה בעלת ציביון דתי יש משמעות גדולה לנתון שלמעלה מחמישית מהציבור מרגישים יותר יהודים מישראלים. לנתון הזה השלכות על כל תחומי החיים בישראל -  גיוס לצבא, ירידה מהמדינה, הרגשת שייכות ועוד והוא מסביר את הדיון סביב חלוקת הנטל במדינה".

נתונים נוספים מהסקר:       
נשים לעומת גברים – בהתפלגות לפי מין ניתן לראות הבדל משמעותי בין גברים לנשים:  70.7% מהנשים שהשתתפו בסקר מרגישות ישראליות ויהודיות באותה מידה, זאת לעומת  50% מקרב הגברים שמרגישים כך. עוד נמצא כי 25.2% מהגברים מרגישים יותר יהודים מישראלים , זאת לעומת 15.4% שמרגישות יותר יהודיות מישראליות. עוד עולה כי  19.7% מהגברים  מרגישים יותר ישראלים  מיהודים, זאת לעומת 8% מהנשים שענו כך.  

צעירים לעומת מבוגרים - בהתפלגות לפי גיל אנו רואים כי דווקא הדור הצעיר חש יותר יהודי מישראלי: גילאים 18-34 עם 26.8%, הדור המבוגר בני ה 55+ עם 18.8% ובני ה 35-54 עם האחוזים הנמוכים ביותר 14% בקטגוריה זו. באותה קטגוריה הנתונים שעולים מהשאלה הנוספת המתייחסת לתחושות הילדים בעוד 20 שנה עולה כי: כאן דווקא המבוגרים בני ה 55+ רשמו את התוצאה הנמוכה ביותר עם רק 10.4% לעומת בני ה 18-34 עם 28.1% ובני ה 35-54 עם 12.3%.
חילוניים לעומת דתיים  - בהתפלגות לפי רמת דתיות  עולה כי 49.5% מקרב הדתיים-חרדים מרגישים יותר יהודים מישראלים, זאת לעומת  9.7% בלבד מקרב החילונים שענו כך. עוד עולה כי 25.8% מהמשיבים החילוניים ענו כי הם מרגישים יותר ישראלים מיהודים, זאת לעומת 0.8% בלבד מהדתיים-חרדים שענו כך ו- 3.2% מהמסורתיים. עוד נמצא כי 74.4% מהמסורתיים השיבו כי הם מרגישים ישראליים ויהודים באותה המידה, תשובה דומה התקבלה מ- 56.2% מהחילוניים ומ- 49% מהחרדים.

הנתונים דומים גם בשאלה 'מה ישיבו ילדיך בעוד 20 שנה והנתונים הם: 55.8% מבין הדתיים-חרדים השיבו כי הם ירגישו  יותר יהודים מישראלים  ורק 6% מהחילונים ענו כך.הנתון המעניין ביותר נרשם דווקא בקרב המשיבים המסורתיים אשר 74.4% מהם השיבו כי הם 'מרגישים ישראלים ויהודים באותה מידה. באותה קטגוריה הנתונים שעולים מהשאלה הנוספת המתייחסת לתחושות הילדים בעוד 20 שנה עולה כי  אז רק כ-  57.9% מציבור המסורתי יחוש כי הוא מרגיש יהודי וישראלי באותה המידה.

מצב סוציו-אקונומי – בהתפלגות לפי רמת הכנסה  עולה כי שככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, כך המשיבים ענו כי הם מרגישים יותר יהודים מישראלים. הכנסה מתחת לממוצע: 32.7%, הכנסה ממוצעת 19.8% והכנסה מעל הממוצע 10.1%. בנוסף עולה מהסקר כי ככל שרמת ההכנסה עולה, כך מרגישים המשיבים יותר ישראלים מיהודים: הכנסה מתחת לממוצע 4.2%, הכנסה ממוצעת 13.1% ומעל הממוצע 22.9%.

מיקום גאוגרפי - בהתפלגות לפי אזורים בארץ עולה כי באיזור ירושלים נרשמה תוצאה הכי גבוהה בקטגוריית 'אני מרגיש יותר יהודי מישראלי' עם 34%. התוצאה הנמוכה ביותר בקטגוריה זו נרשמה באיזור הצפון עם 10.1%.

באותה הקטגוריה בשאלה "איך יחושו ילדיך לגבי הסוגיות הנ"ל בעוד 20 שנה" שוב הירושלמים מובילים עם  34.2% אחוזים שהשיבו כי ילדיהם ירגישו יותר יהודים מישראלים, אך הפעם התוצאה הנמוכה ביותר נרשמה בדרום הארץ עם 11.8% שטענו כי ילדיהם 'ירגישו יותר יהודים מישראלים'.

אודות "בינה"                                                                                                     
 "בינה" הנו ארגון העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי. הארגון משלב עיסוק בתרבות יהודית יחד עם עשייה חברתית והעצמה קהילתית, כחלק מהתפיסה היהודית של צדק חברתי. הארגון הוקם בשנת 1996, מספר חודשים לאחר רצח רבין ביוזמת אנשי רוח וחינוך, מתוך כוונה לאחות את הקרע בין הציבור הדתי לציבור החילוני. הפרויקטים המרכזים ב"בינה" : "בינה בשכונה" - פרויקט העצמה קהילתית הפועל במספר שכונות בדרום ת"א, באר שבע ובית שמש ; "ישיבה חילונית" - הוקמה בשנת 2006 ובה לומדים באופן קבוע כ – 150 תלמידות ותלמידים. בישיבה מכינה קדם צבאית, קבוצות צעירים לפני גיוס לצבא ובמסלול הנח"ל, קבוצת צעירים בוגרי צבא וצעירים מן התפוצות ובין המורים הפועלים בה : דב אלבוים, יוכי ברנדס, מוקי צור, ארי אלון וחיים באר. הארגון פועל במסגרת "מרחבים", חברה לתועלת הציבור מיסוד התנועה הקיבוצית ובתמיכת קרן פוזן. משרדי הארגון ממוקמים ברמת אפעל ומרכז פעילותו בדרום תל-אביב.  www.BINA.ORG.IL





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.



עוד כתבות

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.
בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.