דן דוברי יור איגוד המתכננים הפיננסים
דן דוברי
11/08/2014
"Dream your dreams with open eyes and make them come true."
תחלום עם עיניים פקוחות ותגשים את החלומות
T.E Lawrence
לאחרונה חתמה ממשלת ישראל על אמנה עם ממשלת ארה"ב לכבד את - חוק ה FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) שדורש מבנקים ומוסדות פיננסים בישראל לאתר כל אזרח אמריקאי שמחזיק חשבון אצלם ולדווח על יתרות, חסכונות, ומשיכות לשלטונות מס הכנסה בארה"ב (IRS).
המשמעות היא שאם האזרח הישראלי - אמריקאי לא דיווח במדויק על אחזקותיו הפיננסיות בישראל – עכשיו הם יגלו, ואם הם יגלו שמה שדווח לא תואם את המציאות בפועל הם ימסו הנישום, יוסיפו ריבית ויטילו עליו קנסות כבדים בנוסף לסכום עצמו ואף עלולים להתחיל בתהליך של אישום פלילי.
אז מה חושב ה"ראש היהודי" וההיגיון ? "אני פשוט אוותר על האזרחות שלי ואמנע מכל חובת הדיווח המיותר הזה והצורך לשלם מס בגין העבר...".
אך גם לצעד זה יש מחיר כבד והשלכות. יש לחץ בארה"ב לאסור על אדם שויתר על האזרחות שלו (במטרה להימנע מתשלום מיסים) להיכנס אי פעם לארה"ב.
בנוסף, על ה"נוטש" לשלם מס עזיבה. המשמעות של מס עזיבה היא ששלטונות המס בארה"ב רואים באירוע של ויתור על אזרחות אירוע של מכירה רעיונית של כל הנכסים לפי מחיר הוגן ביום לפני הפעולה ואז יש צורך לשלם מס רווחי הון משמעותיים ומיסים אחרים כגון מס עיזבון ומס מתנות.
נושאים אלו ואחרים הם מורכבים כלכלית ורגשית. הכוונה ותכנון מקצועי הם הכרח במטרה לזהות חבויות מס של ישראלים שגרים בארץ עם אזרחות או סטאטוס אמריקאי.
אחד הנושאים שמעסיק את האזרח האמריקאי – ישראלי הוא בעצם באיזה מכשירים פיננסיים מותר לו בכלל להשקיע ומה קורה אם הוא משקיע במכשיר שלא מאושר ע"י שלטונות ארה"ב.
מה זה PFIC – ((Passive Foreign Investment Company ?
ה - PFIC זו חיה מטולוגית, שמטיילת ברחבי העולם מחוץ לגבולות ארה"ב . היא מחפשת את אזרחי ארה"ב איפה שהם לא גרים ומביטה על ההשקעות שלהם. אם הם משקיעים מחוץ לגבולות ארה"ב היא "אוכלת" אותם.....
היא עושה זאת באמצעות הטלת מיסים גבוהים במיוחד על ההכנסות מהשקעות אילו.
אך היא "אוכלת" אותם לאט – בהתחלה היא מעניקה את התחושה שזה לא כואב במיוחד אך עם הזמן זה הופך להיות כואב באופן קיצוני.
איזה מכשירים בארץ הם PFIC ?
קרנות נאמנות ישראליות,קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות הם אפיקי השקעה תמימים וסולידיים למדי, מסווגות כ- "חברות השקעה פאסיביות זרות" לעניין מיסים בארה"ב. המחוקק האמריקאי מעוניין לצמצם השקעה של אזרחים אמריקאים ב – "חברות השקעה פאסיביות זרות" או PFIC, על ידי הפעלת מנגנון מיסוי אגרסיבי כלפי משקיעים, שמחזיקים בחברות השקעה פאסיביות זרות - passive foreign investment company.
חברות השקעה פאסיביות זרות הן חברות זרות (לא אמריקאיות), שנבחנות לפי פרמטרים רבים ושני מבחנים עיקריים:
• מבחן ההכנסות: יותר מ – 75% מהכנסות ה - PFIC נובעות מהכנסה פאסיבית זרה.
• מבחן הנכסים: יותר מ – 50% מנכסי ה – PFIC מפיקים הכנסה פאסיבית זרה או שאינם מפיקים הכנסה כלל.
המיסוי האגרסיבי מתבטא באילוץ המשקיע לבצע בחלק מהמקרים מכירה רעיונית של ניירות ערך בכל שנה ותשלום מס על הרווחים, או בחלוקה של רווחי קרן הנאמנות באופן יחסי פרו ראטה, לאורך תקופת ההשקעה, תוך הכרה ברווחים רעיוניים ביחס לשנים קודמות ותשלום מס וריבית פיגורים בגינם בהתאם לאופן בו בוחר המשקיע לטפל בהשקעתו.
קרנות אילו הן אפיקי השקעה פופולאריים בישראל, בייחוד לאור הריבית הנמוכה על פקדונות, הסדרי ם קיבוציים לחיסכון פנסיוני, וחוקים מנדטורים של הפקדות לפנסיה . יחד עם זאת, חשוב להבין שעבור משקיע ישראלי, שמחזיק באזרחות אמריקאית, ההשקעה בקרנות אילו כפופה לתשלום מוגדל של מיסים בארה"ב, בנוסף למורכבות החשבונאית שבדיווח על כל קרן נאמנות בנפרד (Form 8621).
למה נולד החוק?
ייעודם האמיתית של כללי ה PFIC- הייה לחסום תכנוני מס במבנה השקעות של משקיעים אמריקאיים באמצעות חברות זרות, שכל מטרתם הרחקת רשת המס האמריקאית. המאפיין חברות מסוג זה הוא שרוב הכנסותיהן פאסיביות, למשל, הכנסות מדיבידנד ורווחי הון או הכנסות מריבית. ואולם, בדיעבד מתברר שכללי ה PFIC- הרחיקו לכת ותחולתם אפשרית על כל אזרח אמריקאי שבבעלותו מניות בתאגיד זר בין אם זה אחזקה ישירה או באמצעות קרן.
מה ההשלכות של החוק על האזרח האמריקאי המשקיע בישראל ?
תוצאות המס שיחולו על המשקיע האמריקאי בישראל עם יישומו של משטר מס הם להלן:
דיבידנד - עם חלוקת רווחים בפועל על ידי חברת ה PFIC- רואה החוק האמריקאי את הרווח כאילו חולק בחלקים שווים על פני כל שנות המס, אשר במהלכן לא חולק רווח. הכנסה זו ממוסה על פי מדרגת המס הגבוהה ביותר של הנישום (בארה"ב המדרגה הגבוהה ביותר הינה כ-39%), וכן מתווסף אל ההכנסה חיוב ריבית רעיונית, המצטרפת אל כל חלק של ההכנסה למן המועד שבו רואים את אותו חלק של ההכנסה כאילו הופק ועד למועד חלוקת הרווח בפועל (לדוגמה, אם חולק רווח לראשונה לאחר 5 שנים בהן לא חולק רווח, יראו את הרווח כאילו 20% ממנו חולקו בכל אחת מן השנים. אל כל חלק שכזה תתווסף ריבית החל מן המועד בו רואים אותו כאילו חולק).
רווח הון - העקרונות דלעיל מוחלים גם על מכירת מניות או אחזקה בקרן ה- ,PFIC כלומר - בעת מכירה חלקית של ה- PFIC מיוחס כל הרווח מן המכירה לכלל התקופה, אשר במהלכה נצברה ההכנסה הפאסיבית, כאשר אל הכנסה זו מצטרף חיוב הריבית הרעיונית המתואר לעיל, וההכנסה כולה ממוסה על פי שיעור המס הגבוה ביותר החל על הנישום (כאמור, עד כ-39%), וזאת במקום שיעור מס מקסימלי של 20% אליו כפופים, כרגיל, יחידים אזרחי ארה"ב בגין רווחי הון המופקים ממכירת נכס, שהוחזק בידיהם למעלה משנה.
הכללים המתוארים לעיל יחולו גם אם החברה לא עונה על הגדרת PFIC בעת מכירת המניות, ובלבד שענתה על הגדרת PFIC ביחס לאותו בעל מניות במהלך שנה כלשהי מתוך כלל תקופת החזקתו במניות החברה.
אז מה עושים?
במקרה של חיסכון במכשיר כגון קופת גמל, קרן פנסיה, קרן השתלמות, ניתן לבחון מספר אפשרויות העומדות על הפרק לפתרון בעית המס הנוצרת למשקיעים האמריקאיים, ולו באופן חלקי, כתוצאה מסיווג חברה זרה כחברת PFIC .
משקיע אמריקאי רשאי לבחור באחת מן האפשרויות שרשויות המס האמריקאיות מעמידות בפניו, כגון האפשרות שיתייחסו אל חברת ה PFIC- כאל קרן מסוג (Qualified Electing Fund) QEF ביחס לתוצאות המס שיחולו על אותו משקיע. המשמעות של בחירה זו הינה תשלום מס באופן שוטף על חלקו היחסי של המשקיע בהכנסת החברה (הן הכנסה רגילה והן רווחי הון). על ידי כך ניתן למנוע את החיוב בריבית רעיונית עם ביצוע חלוקת הרווחים בפועל בידי חברת הPFIC .
כמו כן, רווח ה- PFIC בעתיד בידי המשקיע האמריקאי תהא פטורה מעול הריבית הרעיונית, וסיווג הרווח יהיה כרווח הון (דהיינו, עד לשיעור מס של 20% עבור יחידים, במקרה של רווח ממכירת נכס שהוחזק למעלה משנה). יישום שיטת ה QEF עלול אמנם ליצור בעיה תזרימית למשקיע האמריקאי במהלך תקופת החזקת המניות, בעיה הניתנת לפתרון ע"י דחיית תשלום חבות המס למועד מימוש המניות, אך בסיכומו של דבר עשוי לחסוך תשלומי מס ניכרים.
בנוסף, על הרגולטור והמנהלים המוסדיים להקים מסלולי השקעה שאינם מוגדרים כ - PFIC באמצעות השקעה במכשירים שנסחרים בארה"ב.
במקרה של חיסכון במכשירים וולונטרים כגון רכישת מניות בחברת PFIC או קרן נאמנות.
יש להיות ערני ולהמנע מהשקעה במכשירים שמוגדרים כ- PFIC. קיימות חברות רבות ברחבי העולם, שמתמחות בהשקעה של אזרחי ארה"ב וצמצום או ביטול באופן משמעותי של השלכות החוק.
השערורייה
ישראל חתמה לאחרונה על האמנה והתחייבה לעמוד בדרישות ה FATCA. זה לא לווה בהסבר לאזרחי ישראל על ההשלכות או מחשבה איך ניתן לצמצם את ה"מכה" לאזרחי המדינה בעל אזרחות כפולה, שמחוייבים על פי חוק להשקיע במכשירים במוגדרים PFIC.
פעולה מיידית
יש להתייעץ עם איש מקצוע בתחום. מתכננים פיננסיים מורשים, בעלי תעודת הסמכה CFP רשמית ומקורית, מסוגלים ומיומנים לספק מענה לבעיות מסוג זה (בשיתוף פעולה עם עורך הדין המתמחה בתחום הביטוח והתכנון הפיננסי). ניתן לפנות לאיגוד המתכננים הפיננסיים למידע נוסף (בטלפון : 03-6139900 או 054-6111601).
*** כל האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או מקצועי ובכל מקרה מומלץ לקיים התייעצות עם בעלי מקצוע מיומנים בתחום זה.
דן דוברי CFP CLU
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
