נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות

ניגודיות בהירה ניגודיות כהה רגיל

קישורים

סמן קישורים רגיל

כותרות

סמן כותרת רגיל
דווח
 
 
 

קרנות פילנטרופיות תורמות לשיפור המגזר השלישי בישראל

 

 

מאיה נייגר מומחית בתחום הפילנתרופיה וגיוס כספים.


בעקבות השיח התקשורתי על אופן פעילותם של חברות בקרנות פילנטרופיות שתורמות לקהילה רק כדי להקטין את הביקורת על אופן פעילותם. נפגשתי עם מאיה נייגר  בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת מהאוניברסיטה הפתוחה. במשך 8 שנים מילאה שורה של תפקידים ניהוליים בסוכנות היהודית, הקימה את המחלקה לגיוס משאבים לרווחת נפגעי השואה בישראל. כיום יש לה משרד שפועל בתחום הפילנתרופיה וגיוס משאבים.

1)מה ההגדרה של קרן פילנתרופית?


קרן פילנתרופית היא ארגון ללא כוונת רווח,העוסק בהענקת מענקים לפרטים או לארגוני מגזר שלישי עבור מטרות ציבוריות שמקימיו הציבו לו

2)איך התחילו הקרנות הפילנתרופיות לפעול?

הרקע לקרנות הפילנתרופיות החלו בתחילת המאה ה- 20 בארה"ב. קרנות יהודיות החלו להיווסד באותה עת וזה נבע מאותה סיבה ראשונית של צדקה, כיום הקרנות פועלות עם ישות משפטית שמהותן מקורות מימון משמעותיים ביותר בשביל הפעילות למגזר השלישי (עמותות / מוסדות הפועלים ללא מטרת רווח). קרנות פילנתרופיות יכולות להיבדל במטרות אותן הן מקדמות  כמו חינוך, תזונה, מחקר רפואי, וכתוצאה מכך לפעול בתחומים ציבוריים וחברתיים שונים. מקורות משאבי הקרנות הם מתרומות פרטים, מתרומות תאגידים למיניהם, מהתקציב הציבורי, או משילוב של אחדים מהם.

3)מה התנאים להקמת קרן כזאת?

בכדי שארגון יהיה מוגדר כקרן פילנתרופיות חייבים להתקיים מספר תנאים:
  • עקרון אי חלוקת רווחים - כארגון המשתייך למגזר השלישי, על הארגון לפעול ללא כוונות רווח.

  • קרנות פילנתרופיות צריכות להיות בבעלות פרטית ותחת ניהול עצמי, ואינן יכולות להשתייך למוסדות המדינה או השלטון המקומי. 

  • כמו גופים אחרים ללא מטרות רווח, דוגמת עמותות ומלכ"רים ( מוסדות ללא כוונת רווח), גם קרן פילנתרופית צריכה להחזיק במסמך משפטי אשר מתעד את אופן התנהלותה ומטרותיה. קרן פילנתרופית הינה מוסד בעל ישות משפטית אשר מחויב לנהלים ותקנות ולפעילות ארוכת טווח. בניגוד לתרומה פרטית.

  • קרן פילנתרופית צריכה לפעול במטרה לקדם מטרות ציבוריות. דהיינו, היא אינה יכולה לפעול במטרה לקדם רק את חוג המשפחה והידידים של העומדים מייסדיה ו/או מנהליה.
חלקן הגדול של הקרנות בארה"ב פועלות כמקורות מימון פרטיים אשר מועמדים לרשות הציבור על ידי אדם פרטי או תאגיד, במטרה לעזור בהגשמת מטרות ציבוריות לפי בחירתה של כל קרן. בישראל יש פעילות ענפה של קרנות, בעיקר קרנות זרות. מיעוטן של קרנות הפילנתרופיה הישראליות נובע, בין היתר, מהעובדה שבספר החוקים של ישראל אין התייחסות מיוחדת לקרן פילנתרופית - איגודה, מעמדה ופעילותה, ואין עידוד מיוחד להקמתה. רוב הקרנות הפילנתרופיות בישראל רשומות כעמותות או כהקדשות. 

בארה"ב קרנות פילנתרופיות משפחתיות, הנקראות גם קרנות עצמאיות (Independent funds), נחשבות כמקור חשוב ביותר לתרומות, שכן היקף התרומות שלהן הינו גדול מאד ביחס לאחוז שהן מהוות מכלל הקרנות בארה"ב.

4)מה ההבדל בין תרומה ישירה לעמותה לבין תרומה לקרן פילנתרופית?

קרן פילנתרופית שונה מארגונים אחרים ללא כוונת רווח בכך שתפקידה איננו אספקת שירותים או קידום, אלא מימון. הקרנות פילנתרופיות מעניקות מענקים כספיים לעמותות והעמותות נותנות שרות/סיוע לפרט באמצעות אותם המענקים וכספים נוספים. היתרון הוא שקרנות פילנתרופיות יכולות להיות קהילתיות ולאגד מספר גדול של תורמים.

5)יש כ30,000 עמותות שפועלות בישראל בנושאים כמו: ילדים בסיכון, איכות הסביבה, חינוך, הסברה ישראלית, האם אין פה אוזלת יד של הממשלה?

הסיבה שבישראל ישנם מעל 30,000 עמותות רשומות ניתן להסתכל על כך משני צדי המטבע:

מצד אחד אין ספק שמדינת ישראל בראשיתה נשענה רבות על מה שהיה נקרא "תרבות השנורר" ניתן לומר שהממשלה גם מרוויחה מכך משום שנושאים חיוניים בחברה כמו חינוך, הזנה לילדים וכדומה ממונים ע"י חוץ ממשלתי.

מצד שני יש כאן התנהלות של win win-דהיינו, עמותה שפועלת למען פרויקט שאינו מופיע  בתקציב המדינה ומקבלת תמיכה מקרן פילנתרופית מביאה לכך שלפרקים הממשלה רואה כי מדובר בפרויקט חשוב ומוצלח ומשתתפת גם כן.

במילים אחרות ע"י פעילות ציבורית של עמותה וקבלת כסף פילנתרופי נוצר אילוץ עבור הגורמים הממשלתיים להמשיך ולהוביל את הפרויקט. בייחוד בתחומים חיוניים, כמו ילדים בסיכון, חינוך, אלימות נגד נשים ועוד.

בסופו של יום חשוב לזכור שיש אלפי עמותות שעושות עבודה משמעותית וחשובה שלממשלה אין את הכלים והמימון לטפל בהם. כמו גם בנושאים שאינם נחשבים רווחה ובזכות המגזר השלישי עלו לסדר היום, כגון נושא איכות סביבה, ספורט ועוד. 

6)יש הרבה ביקורות על השכר הגבוה של מנהלי עמותות שרוב הכסף הולך ללשכה ולמנכ"ל ולא לנזקקים עצמם?

שכר המנכ"לים הינו נושא שראוי לאכוף ע"י רגולציה והגבלה. לתורמים ולקרנות הפילנתרופיות אני ממליצה לבחון את התקציב התפעולי של המוסדות הנתמכים. היום לכל תורם יש אפשרות לקבל דיווחים כספיים מה נעשה עם התרומה ועבור מה היא הוקצתה. התורמים של היום רוצים להיות מעורבים בתהליך התרומה הן מבחינת שקיפות והן מבחינת התוצאות האפקטיביות מה נעשה עם כספם. גם אם מדובר בתרומות קטנות. רבים מהתורמים מייעדים את כספם למטרות ספציפיות ומתנים תנאים שונים. המונח המקובל הוא -designated donation תרומה מיועדת.

7)איזה פעילויות משמעותיות חברתיות עסקיות תורמות לקהילה?

נושא האחריות חברתית/אחריות תאגידית  ( CSR- Corporate Social Responsibility ) נושא בעל היבטים רבים, אחד מהם הוא התרומה הפילנתרופית לקהילה ולחברה. כיום חברות ותאגידים מבינים שלא מספיק להיות חברה משגשגת ומצליחה אלא גם לתרום תרומה כספית לקהילה. לפעמים התרומה לקהילה נסובה סביב קידום אג'נדה מסויימת: בריאות, אנשים עם מוגבלויות וכדומה ( כמו הקרנות הפילנתרופיות). 

בארה"ב, ישנן דוגמאות כמו חברת אפל שתרמה מעל 25 מליון דולר בשנת 2015 לעמותות בארה"ב, וחברת  גוגל שתרמה 21 מליון דולר בשנת 2015 לעמותות בארה"ב, אלו כמובן הדוגמאות הגדולות, אבל כמובן שכיום גם חברות קטנות ובינוניות מבינות את המחוייבות לתת בחזרה לקהילה ועליהן להימדד בעיניי הציבור גם מהזוית הזו.

בישראל התחום עדיין לא משתווה לארה"ב אבל יש ניצנים אופטימיים בשנים האחרונות ובהחלט עסקים, חברות ותאגידים מתחילים להבין את הנושא וחברות כמו טבע, וצ'ק פוינט למשל, משקיעות בנושאים אלו. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.



עוד כתבות

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.
בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.