סל מזון בריא - כמה זה עולה לנו?

מחקר חדש של מרכז טאוב מגדיר את המרכיבים של סל מזון בריא ואת העלות שלו לצרכן. כמו כן בודק המחקר האם משקי בית ברמות הכנסה שונות אכן צורכים את סל המזון הבריא.

 

ממצאים מרכזיים:

העלות החודשית של סל מזון בריא היא כ-844 שקלים למבוגר, וכ-737 שקלים לילד.

המרכיב היקר ביותר בסל מזון בריא עבור מבוגר הוא "חלבון מן החי וקטניות", וחלקו בעלות סל המזון עומד על כ-40%. לעומת זאת, חלקו של המרכיב הזול ביותר – שומן – הוא כ-4% בלבד מעלות סל המזון.

דווקא במשקי הבית ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר ההוצאה החודשית הממוצעת הנדרשת למימון סל המזון המומלץ גבוהה יותר – מפני שככל שרמת ההכנסה הממוצעת למשפחה יורדת, כך מספר הנפשות הממוצע במשק הבית גדל. 

שיעור ההוצאה הממוצעת הדרושה למימון סל מזון בריא למשק בית בחמישון התחתון גבוה פי 6.6 מהחמישון העליון (כ-44% לעומת כ-7%, בהתאמה).

משקי בית בשלושת חמישוני ההכנסה התחתונים אינם צורכים בפועל את סל המזון הבריא, אם מטעמי העדפה ואם מכיוון שהכנסתם אינה מספקת לרכישת הסל המומלץ.

 

מחקר חדש של מרכז טאוב שכתבו החוקרים פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר תכנית הבריאות במרכז טאוב ויו"ר המועצה לביטחון תזונתי, ג'נטה אזרייבה, בן אריון, רבקה גולדשמיט, אבידור גינסברג ורן מילמן מגדיר לראשונה מהו סל מזון בריא, ועומד על משמעותו בהיבטים של תקציב משק הבית. המחקר מגלה כי חלק ניכר ממשקי הבית בישראל אינם רוכשים את הסל המומלץ, אם בגלל העדפה למוצרי מזון זולים יותר ובריאים פחות, ואם מפני  שהם אינם יכולים להרשות לעצמם תזונה מאוזנת ונכונה מבחינה כלכלית.

 

כפי שחשף מחקר קודם של מרכז טאוב, בין השנים 2005 ל-2011 עלו מחירי המזון בישראל באופן משמעותי. בשל עלייה זו, מרבית קבוצות המזון התייקרו בהשוואה למדינות ה-OECD. כך לדוגמה מוצרי החלב בישראל, שהיו יקרים ב-6% בלבד ב-2005, הגיעו לרמת מחירים הגבוהה ב-51% מהממוצע במדינות ה-OECD ב-2011. בדומה לכך הלחם, הדגנים ומוצרי הבצק, שהיו זולים יותר ב-19% בהשוואה למחירם ב-OECD ב-2005, התייקרו עד לרמה הגבוהה ב-26% מה-OECD ב-2011. אולם למרות עליית המחירים החדה, עד כה לא ננקטו בישראל צעדים משמעותיים לאפיון סל מזון ריאלי, המומלץ מבחינה בריאותית ומתחשב בהכנסה הכוללת של משק הבית.

 

המחקר של מרכז טאוב מציע סל המשקף את "פירמידת המזון הישראלית", על פי המלצות משרד הבריאות. סל זה מתבסס על תזונה ים תיכונית, הכוללת יתרונות בארבעה ממדים: (1) הממד הבריאותי – תזונה נכונה תמנע מחלות; (2) הממד הסביבתי – תזונה שמבוססת בעיקר על מרכיבים מהצומח תפגע פחות בסביבה ובבעלי חיים; (3) הממד החברתי-תרבותי – דיאטה ים-תיכונית מקדמת אכילה חברתית ומשפחתית ומזון ביתי; (4) הממד הכלכלי –  מזון גולמי מן הצומח בדרך כלל זול יותר ממזון מעובד מן החי. 

 

הסל נבנה כדי להבטיח תזונה נאותה ועלויות נמוכות ככל האפשר, בהתחשב בדפוסי התזונה בישראל. המחקר של מרכז טאוב מציע סל מזון למבוגר הכולל את כל קבוצות המזון העיקריות:  דגנים, ירקות, פירות, חלבון חלבי, חלבון מן החי וקטניות ושומן. עלות סל המזון הבריא המומלץ היא 844 שקלים לחודש למבוגר ו-737 שקלים לחודש לילד (החישוב נעשה לפי המחירים החציוניים של המוצרים הנכללים בכל קטגוריה). המרכיב היקר ביותר בסל המזון הוא "חלבון מן החי וקטניות", הכולל מוצרים כגון ביצים, בשר עוף וקטניות יבשות, ועלותו מגיעה לכ-40% מעלות סל המזון המוצע. עלות הדגנים עומדת על 23%, ועלות קבוצת החלבון החלבי היא 11%. המרכיב הזול ביותר  הוא שומן, ועלותו היא כ-4% בלבד מעלות סל המזון.

 

מהנתונים הדמוגרפיים עולה שככל שרמת ההכנסה הממוצעת למשפחה יורדת, כך מספר הנפשות הממוצע במשק הבית גדל – ועקב כך ההוצאה החודשית הממוצעת על סל המזון עולה. כתוצאה מכך נוצרים פערים גדולים בין עלויות סל המזון עבור משקי בית ברמות הכנסה שונות: במשק בית בעשירון התחתון מספר הנפשות הממוצע הוא 4.37, וההוצאה הממוצעת לחודש לרכישת סל מזון בריא היא 3,450 שקלים. לעומת זאת, בעשירון העליון מספר הנפשות הממוצע למשק בית הוא 2.46, והוצאתו הממוצעת לחודש על סל מזון בריא היא 2,039 שקלים בלבד.

 

בהמשך לנתונים אלו מראה המחקר כי משק בית המשתייך לחמישון התחתון צריך להוציא בממוצע כ-44 אחוז מההכנסה הכוללת שלו כדי לרכוש את סל המזון המומלץ מבחינה בריאותית. לעומתו, משק בית ממוצע בחמישון העליון נדרש להוציא כ-7% בלבד מהכנסתו כדי לממן את הסל המומלץ. נתון זה גורם לכך שבפועל שלושת חמישוני ההכנסה התחתונים אינם רוכשים את סל המזון הבריא המומלץ במחקר של מרכז טאוב. 

 

במקרה של משק בית בחמישון התחתון, אשר הכנסתו הכוללת היא 3,807 שקלים נטו, עלות הסל המומלץ היא 3,295 שקלים, ואילו הצריכה בפועל של משפחה בחמישון זה היא 1,462 שקלים. לפיכך, סביר שלמשפחות ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר יהיה קושי  לממן  את הסל המומלץ. זו אולי הסיבה לכך שבפועל הם רוכשים מזון זול יותר ובריא פחות, או לחלופין כמויות מופחתות של המזונות הנכללים בסל הבריא.

 

לסיכום אומר צ'רניחובסקי: "ככלל, ככל שרמת ההכנסה יורדת, משפחות מוותרות על פירות וירקות לטובת דגנים ומזונות עתירי שומן, ובפועל הן אינן רוכשות סל מזון בריא". 

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי לנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהנושאים החשובים ביותר שישראל מתמודדת עמם בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.