לאומי: האינפלציה צפויה לעלות בחודשים הקרובים לסביבת הגבול התחתון של היעד (1%-3%)

בחודש אפריל השנה יצוא הסחורות של ישראל הסתכם בהיקף של כ-3.9 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף אמנם ירידה של כ-1.8% (במונחים דולריים נומינאליים) לעומת החודש הקודם, אולם בחינה של התפתחות היצוא בשליש הראשון של 2018 (ינואר-אפריל) מצביעה על עלייה של כ-4.8% בפעילות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. 

 

הגידול ביצוא בארבעת החודשים הראשונים של השנה נתמך בעלייה חדה יחסית ביצוא ענפי האלקטרוניקה, מתוכם בלט במיוחד יצוא הרכיבים האלקטרוניים, שעלה בשיעור חד של כ-74% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת, בין היתר, כתוצאה מחזרתה של חברת "אינטל" לפעילות מלאה לאחר סיום פרויקט הרחבת המפעל שלה בקריית-גת, אשר בגינו היקפי הייצור היו נמוכים מהרגיל לפרק זמן ממושך. 

 

בהקשר זה, נציין כי משרד האוצר הודיע בימים האחרונים שחברת "אינטל" הכריזה על כוונתה לצאת לפרויקט השקעה נוסף בהיקף של כ-18 מיליארד ₪ לטובת הרחבת הפעילות שלה בישראל. במהלך הפרויקט, אשר על פי ההודעה מתוכנן לשנים 2018-2020, ייתכנו שינויים בהיקפי הייצור של "אינטל", דבר אשר עשוי להוביל בהמשך להתמתנות מחודשת ביצוא הרכיבים האלקטרוניים, ייתכן כי לתקופה ממושכת. במקביל, נציין כי עליות נרשמו גם ביצוא של כימיקלים ושל מוצרי מתכת. מנגד, נמשכת החולשה ביצוא התרופות, על רקע המשבר שפוקד את חברת "טבע" בחודשים האחרונים, אשר השלים ירידה של כ-22% בשליש הראשון של השנה, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.

 

יבוא הסחורות של ישראל (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם בחודש אפריל בכ-5.2 מיליארד דולר לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-4.1 מיליארד דולר (משנת 2010). דהיינו, למרות שירד מעט בהשוואה לחודשיים הקודמים היקף היבוא הנוכחי נותר בסביבת שיא בראייה היסטורית. היקף היבוא הגבוה נתמך בגידול בכל קבוצות המוצרים המובילות. כך, חל גידול ביבוא מוצרי הצריכה, הן צריכה שוטפת והן צריכת מוצרים בני-קיימא, זאת לצד גידול רוחבי ביבוא של חומרי גלם ומוצרי השקעה. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הגירעון בחשבון הסחר צפוי להתרחב גם בשנת 2018, עקב צמיחה מהירה יותר ביבוא מאשר ביצוא. התפתחות זו, עשויה להוביל לירידה מסוימת בעודף בחשבון השוטף ולהשפיע לשלילה על קצב הצמיחה של התוצר המקומי השנה.

 

האינפלציה צפויה לעלות בחודשים הקרובים לסביבת הגבול התחתון של היעד (1%-3%), אך ייתכן שלא תתבסס ברמה זו

 

בחודש אפריל מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.4%, והשלים שלושה חודשים רצופים של עליות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", שלוקחת בחשבון את האינפלציה בפועל (12 החודשים הקודמים) וגם את ציפיות האינפלציה (12 החודשים הבאים), נותרה נמוכה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2018 לעומת אפריל 2017) עומדת על 0.4% (מעט גבוה מהחודשיים הקודמים), והציפיות שלנו ל-12 החודשים הבאים, הן לעליית מחירים בשיעור של 0.6%, נתון שמצביע על ירידה בהשוואה לחודש שעבר. מנתונים אלה עולה כי קצב עליית המחירים השנתי, בפועל והחזוי, נותר נמוך מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים הממשלתי (1%-3%).

 

הגורמים העיקריים שתרמו לעליית מדד אפריל הם, בין היתר: סעיף המזון, ייתכן כי על רקע שינוי כיוון במחירים אחרי המבצעים של חג הפסח; סעיף פירות וירקות;  ועלייה במחירי הדלק, על רקע עלייה במחיר הנפט בעולם לצד הפיחות בשקל בעת האחרונה. בנוסף, נציין כי סעיף הדיור עלה ב-0.3%, בין היתר, עקב עלייה בשיעור דומה בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים). יש לציין שעלייה זו הייתה מעט גבוהה מהעונתיות האופיינית לחודשי אפריל, זאת בהמשך למגמה מהחודש הקודם. 

העלייה בתת-סעיף שירותי דיור הובילה להאצה מסוימת בקצב השנתי של עליית מחירי חוזי השכירות המתחדשים ל-2.5% מ-2.0% בחודש הקודם. במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות הללו צפוי להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא הצמצום המתמשך בהיצע הדירות להשכרה, שחל בשל יציאתם של משקיעים משוק הדיור, כפי שמשתקף בנתוני משרד האוצר. נתונים אלה, מצביעים על היקף גבוה יותר של מכירות לעומת רכישות של משקיעים מאז תחילת 2016. בטווח הארוך יותר, העלייה בסעיף הדיור עשויה להתמתן, לאור הציפיות לגידול בהיצע הדירות להשכרה. מנגד, נציין כי קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) ירד לתחום השלילי לראשונה מאז ספטמבר 2007, כשעמד על מינוס 0.1%. ירידה זו, משקפת את העלייה במידת חוסר הוודאות בשוק הנדל"ן למגורים בישראל בחודשים האחרונים, ולא מן הנמנע שהמגמה הנוכחית של מחירי הדיור תימשך גם בחודשים הקרובים. 

 

במבט קדימה, להערכתנו, האינפלציה עשויה לעבור באופן זמני את הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (כלומר אינפלציה ב-12 בחודשים האחרונים בשיעור העולה על 1%) לקראת תחילת המחצית השנייה של השנה, עם היציאה של מדדים נמוכים (יוני-יולי 2017) מהחלון הרלוונטי לחישוב האינפלציה בפועל (כלומר 12 חודשים אחורה). בטווח הארוך יותר, התמתנות העלייה בסעיף הדיור במדד, לצד ההערכות לפוטנציאל פיחות מוגבל בשער החליפין של השקל, מהווים חלק מהגורמים אשר תומכים בחזרתה של האינפלציה לטווח שבין 0.0%-1.0% במהלך שנת 2019. לכך צפויה להיות השפעה ממתנת על ההתפתחות העתידית של ריבית בנק ישראל. 

 

היקף שיא של תיירות נכנסת בשליש הראשון של 2018

 

בחודש אפריל השנה היקף כניסות התיירים לישראל (בדרך האוויר) הסתכם בכ-297 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף סביבת שיא של כניסות תיירים לישראל, אם כי, מעט נמוך יותר בהשוואה לחודש מרץ, בו נכנסו לישראל כ-323 אלף תיירים – שיא בראייה היסטורית.

 

בחינה של הנתונים בשליש הראשון של השנה (ינואר-אפריל), מלמדת כי היקף התיירות הנכנסת בתקופה זו עמד על כ-1.2 מיליון תיירים, זאת לעומת היקף של כ-1 מיליון תיירים בתקופה המקבילה אשתקד, דהיינו עלייה חדה יחסית של כ-22.4%. 

בחינה של התיירים הנכנסים לישראל (בדרך האוויר) לפי ארצות מוצא, מצביעה על גידול בכניסות התיירים ממרבית מדינות העולם, בהובלת מדינות אירופה וצפון אמריקה. המדינות שבלטו במיוחד בגידול (אבסולוטי) במספר התיירים בשליש הראשון של 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הן: ארה"ב, פולין, גרמניה, רומניה, צרפת ואיטליה.

 

לסיכום, המגמה החיובית בתיירות הנכנסת לישראל נמשכת ברציפות מאז סוף 2016, תוך עליית מדרגה של ממש מתחילת הרביע הרביעי של 2017. במבט אחורה, בין הגורמים שתמכו במגמה זו, ניתן לציין את: היציבות היחסית במצב הביטחוני בישראל וברוב מדינות האזור בהשוואה לשנים קודמות; שיפור בפעילות הכלכלית בקרב מרבית המדינות המפותחות; שיפור בכוח הקנייה של תיירים ממרבית מדינות אירופה, בין היתר, בשל התחזקות האירו בחודשים האחרונים ועוד. במבט קדימה, הימשכותם האפשרית, גם אם בעוצמה פחותה יותר, של הגורמים שצוינו, ובפרט מבלי שתהיה החרפה מתמשכת ומשמעותית של המצב הביטחוני, יכולה לתמוך בהמשך היקף גבוה של כניסות תיירות לישראל גם בחודשים הבאים. לכך, יש השפעה חיובית על קצב צמיחת התוצר ועל הגדלת העודף בחשבון השירותים של מאזן התשלומים.