עם תחילתו של העשור השמיני של ישראל, מוסד שורש מביט אל העתיד במזכר מדיניות חדש: צפיפות אוכלוסין ודמוגרפיה בישראל – כיוונים, קונספציות, אשליות ופתרונות

עם תחילתו של העשור השמיני של ישראל, מוסד שורש מביט אל העתיד במזכר מדיניות חדש "צפיפות אוכלוסין ודמוגרפיה בישראל – כיוונים, קונספציות, אשליות ופתרונות" של פרופ' דן בן-דוד.

 

פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן באוניברסיטת תל-אביב מדגיש שת הנקודות הבאות מעבודתו:

 

פריון הילודה בישראל הגבוה בעולם המפותח

הממצאים של מוסד שורש מראים כי פריון הילודה בישראל נמצא בליגה משלו. הוא עומד על 3.1 – כמעט ילד שלם יותר ממשפחה ממוצעת במדינה המדורגת במקום השני, מקסיקו.

 

הולכים בכיוון של בנגלדש

עם אוכלוסיה של 8.8 מיליון איש בסוף 2017, ישראל כבר מדורגת במקום הרביעי ב-OECD מבחינת צפיפותה . עד שנת 2031, בעוד קצת יותר מעשור, צפויה אוכלוסית ישראל להגיע ל-11.3 מיליון איש, עם צפיפות אוכלוסין דומה למצב השורר היום בקוריאה, המדינה הצפופה ביותר ב-OECD.

 

עד 2065, אוכלוסית ישראל צפויה להגיע ל-20 מיליון איש, כ-922 ישראלים לכל קמ"ר – כלומר פי שניים וחצי ביחס לצפיפות האוכלוסין בישראל כיום. על מנת להמחיש את מימדי העומס הצפוי בארץ, פרופ' דן בן-דוד מראה שישראל העתידית צפויה להיות צפופה יותר מאשר צפיפות האוכלוסין הנוכחית בכל 180 המדינות שגודלן הוא 1500 קמ"ר ומעלה, מלבד בנגלדש.

 

יחס התלות הגבוה ב-OECD

המחקר של מוסד שורש מראה שכבר היום, יחס התלות בישראל (היחס בין האוכלוסיה שאינה בגילי העבודה לבין האוכלוסיה בגילי העבודה) הוא הגבוה ביותר ב-OECD. בעיה זו הופכת לחמורה עוד יותר עקב מספר גורמים מרכזיים הקיימים בישראל:

 

שיעורי השתתפות נמוכים

ראשית, שיעור האנשים בגילי העבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה בארץ גבוה יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD. לכן, הנטל הנופל על כתפי האוכלוסיה העובדת גבוה, וניתן לצפות שהוא יגבר במידה ניכרת בעתיד.

 

רמת מיומנות נמוכה מאוד בקרב מבוגרים

שנית, כתוצאה ממערכת חינוך המייצרת תוצאות נמוכות באופן משמעותי במבחנים בינלאומיים כבר שנים, מתאפיינת האוכלוסיה הבוגרת בישראל בציוני אוריינות וחשיבה כמותית הנמוכות בהשוואה לרובן המכריע של מדינות ה-OECD. לכן, כפי שמציין פרופ' בן-דוד, אין זה צריך להפתיע שפריון העבודה בישראל נמוך – והולך ונסוג יותר ויותר יחסית למדינות המובילות במהלך ארבעת העשורים האחרונים.

 

פריון הילודה הכי גבוה בקרב בעלי ההשכלה ברמה הנמוכה ביותר

המחקר של מוסד שורש מציין כי הנטל הכלכלי העתידי יגבר עוד יותר עקב ההתפלגות הפנימית של פריון הילודה בישראל. לחרדים היו 6 ילדים למשפחה בממוצע ב-1980. פריון הילודה שלהם עלה לשיא של כ-7.5 כאשר תשלומי הרווחה הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר בתחילת שנות ה-2000. פריון הילודה הנוכחי של החרדים הוא קצת מתחת ל-7 ילדים למשפחה, והוא אף נמצא בעליה מסוימת בשנים האחרונות.

 

 

פריון הילודה בקרב המוסלמים והדרוזים ירד בחדות במחצית הראשונה של שנות ה-80, כאשר אצל הדרוזים המשיכו המספרים לרדת בשנים שלאחר מכן, ובסופו של דבר הגיעו לשיעורי הפריון הנוכחיים של יהודים חילוניים. בעוד שפריון הילודה אצל הדרוזים פחת, הירידה בקרב המוסלמים נעצרה באמצע שנות ה-80 ופריון הילודה שלהם נותר יציב במשך יותר מעשור וחצי עם מעט פחות מ-5 ילדים למשפחה. השילוב של קיצוצים בתשלומי הרווחה עם מעמד ביניים גדל בקרב האוכלוסיה המוסלמית הביאו לחידוש הירידה בשיעורי הפריון שלהם, ירידה הממשיכה עד היום. שיעורי פריון הילודה בקרב קבוצות האוכלוסיה האחרות נמוכים משל החרדים והמוסלמים, עם עליה קלה בקרב היהודים החילוניים והדתיים בשנים האחרונות.

 

הילדים דוברי הערבית בישראל מהווים רבע מהתלמידים בכיתות א'. ציוניהם הממוצעים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה, מדע וקריאה נמוכים מאשר הציונים בהרבה מדינות עולם שלישי. למעשה, פרופ' בן-דוד מוצא כי ציוניהם נמוכים מאלה של התלמידים במרבית המדינות עם רוב מוסלמי מובהק. מרבית ילדי החרדים – המהווים כמעט חמישית מתלמידי כיתה א' בארץ – אינם משתתפים במבחנים הבינלאומיים, ובכך נמנעת ירידה גדולה עוד יותר של הממוצע הארצי הנמוך ממילא לרמה שהיתה משקפת נאמנה את מצב החינוך האמיתי בישראל. כמעט כל הבנים החרדים אינם לומדים את מקצועות הליבה מעבר לכיתה ח', ומה שהם לומדים עד אז הוא חלקי למדי (הם אינם לומדים אנגלית ומדע, ולומדים מתמטיקה בסיסית בלבד). בנוסף לדוברי הערבית ולחרדים, אשר מהווים לבדם כמעט מחצית מתלמידי כיתה א' בישראל, ישנה בארץ פריפריה נרחבת – חברתית וגיאוגרפית – אשר חלקים נרחבים בה זוכים אף הם לחינוך ברמה של עולם שלישי.

 

במילים אחרות, אומר פרופ' דן בן-דוד, "קבוצות האוכלוסיה בעלות פריון הילודה הגבוה ביותר בישראל זוכות לחינוך שלא יאפשר להן לתחזק משק מפותח בעתיד, עם כל ההשלכות שיהיו לכך על הביטחון הלאומי מבחינת יכולתה העתידית של ישראל להתקיים באזור האלים ביותר על פני כדור הארץ."

 

הצפת שוק העבודה בעובדים נוספים מחו"ל שאינם מיומנים או משכילים

למרות שישראל כבר מוצפת באנשים בוגרים שקיבלו השכלה של מדינה מתפתחת בילדותם, ושגדלו מאז והפכו למבוגרים בעלי מיומנות ירודה, המחקר של מוסד שורש מוצא כי מעל 300,000 עובדים שאינם ישראלים מועסקים כיום בישראל (תרשים 6). הם מהווים כמעט אחד מתוך כל תשעה אנשים המועסקים במגזר העסקי במדינה.

 

עם כל כך הרבה עניים, נטל המס גבוה יותר בישראל על המשכילים יותר עם ההכנסות הגבוהות יותר

הפערים העצומים בין קבוצות האוכלוסיה השונות בישראל מתבטאים גם בהתפלגות המעוותת במיוחד של בסיס המס שלה – המעניקה הצצה לכיוון שאליו נעה המדינה. במקרה של ישראל, מחצית מן האוכלוסיה כה עניה שסך כל תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי ששילמה ב-2011 היווה רק 10% מהסכום הכולל שנגבה. הממוצע עבור חמשת העשירונים התחתונים במדינות ה-OECD היה 19%, שיעור כמעט כפול מאשר בישראל. בקצהו השני של הספקטרום, שני עשירוני ההכנסה העליונים במדינות ה-OECD שילמו בממוצע מחצית מכלל תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי, ואילו בישראל, הסכום ששילמו 20 האחוזים העליונים של האוכלוסיה היווה כמעט שני שלישים מסך הגביה.

 

פרופ' בן-דוד ממקד את המבט עוד יותר: בשנת 2000 שילמה המחצית התחתונה של משלמי המס בישראל רק 1% ממס ההכנסה הכולל במדינה, בעוד ששני העשירונים העליונים שלמו 83% מן הסכום הכולל. עד 2017 ירד סכום המס שנגבה מהמחצית התחתונה של האוכלוסיה העובדת ל-0%, ואילו בשני העשירונים העליונים הוא עלה ל-92%.

 

 

הדרך העיקרית להקטנת שיעורי הילודה

פרופ' דן בן-דוד: "הכיוון שבו מתקדמת ישראל ברור. הוא מוביל להרבה יותר מאשר צפיפות יתר חמורה ושימוש יתר במשאביה המוגבלים מאד של המדינה הקטנה. הרכבה של האוכלוסיה הגדלה במהירות מוביל למצב שאינו רק בעייתי אלא גם אינו בר קיימא במונחים של יכולת המדינה לממן את צרכיה ולהגן על גבולותיה."

 

"בעוד שהפסקת ההענקה של ההטבות שמטרתן עידוד הקמת משפחות גדולות – החל מקצבאות הילדים, דרך הטבות הדיור, ועד טיפולי פוריות מסובסדים למשפחות מרובות ילדים – היא חובה, העובדה שמדיניות זו השפיעה רק באופן שולי על פריון הילודה הופכת את השינוי במדיניות בעיקר לאיתות על תפנית בגישה הציבורית לפריון ילודה."

 

"הנתיב לשינוי משמעותי בפריון הילודה בישראל מצוי במקום אחר, בפתיחת סכרי ההשכלה ומתן אפשרות לידע שכבר קיים במוסדות להשכלה הגבוהה הטובים ביותר שלה לזרום לכל בית ספר בישראל – עם דגש מיוחד על האזורים שמקבלים כיום חינוך של עולם שלישי. חינוך אינו רק גורם מרכזי המשפיע על רווחה כלכלית ברמה האישית. כמו בכל העולם המפותח, ובישראל, שיעורי הילודה אינם חסינים להשפעתו העמוקה של החינוך על רמת החיים."

 

מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.