כלכלית בראשון >> התנודתיות בשווקים דוחה את עליית הריבית

 

 

 

כלכלה גלובלית

 

ירידות שערים בשוקי המניות והתהפכות של עקום התשואות נמצאו בעבר כמנבאים טובים של היפוך במחזור העסקים. אפשר לטעון שזו עוד דוגמא לכך שחוכמת ההמונים צודקת, אבל כנראה שיש בסימנים האלו יותר מכך: הם כשלעצמם מביאים לתפנית שלילית בפעילות הכלכלית. יו"ר הפד ציין בנאומו לפני שבוע שקיים פער בין הציפיות הפסימיות המגולמות בשווקים לבין הנתונים שהם עד כה טובים. ככל שהמדיניות תצליח לשנות את סימני הדאגה בשווקים, בעיקר עם חדשות טובות נוספות, זה יקטין את הסיכוי שנראה את הכלכלה העולמית מידרדרת. השבוע האחרון בשווקים תמך במגמה זו: התקדמות בשיחות בין ארה"ב לבין סין, מסר 'מרגיע' של הפד שאומר שהמדיניות צפויה להיות גמישה וגם נתוני אינפלציה שפורסמו בארה"ב והצביעו על יציבות. האווירה היותר רגועה השתקפה בירידה בתנודתיות בשווקים יחסית לחודש דצמבר האחרון. עתה השווקים ממתינים לתחילת עונת הדוחות הרבעוניים של החברות האמריקניות שיחלו השבוע. 

 

הצד הפחות חיובי הוא שמתרבים הסימנים להאטה בצמיחה של הכלכלה הגלובלית. בשלב זה ההאטה בולטת באירופה ובסין. הבנק העולמי פרסם את העדכון החצי שנתי של תחזיות הצמיחה שלו, ובמרבית האזורים והמדינות נרשמו עדכונים כלפי מטה בשיעורי הצמיחה יחסית לתחזית הקודמת מיוני 2018. על פי התחזית העדכנית, הכלכלה הגלובלית צפויה לצמוח בשיעורים של 2.9% ו- 2.8% ב- 2019 ו- 2020 בהתאמה. אלה שיעורים נמוכים מהצמיחה שנרשמה ב- 2017-8, מעט מעל ל- 3%. ההפחתה בתחזיות הצמיחה בולטת במיוחד לגבי גוש האירו, שצפוי לצמוח ב- 1.6% ו- 1.5% ב- 2019 ו- 2020 בהתאמה, בהשוואה לצמיחה נאה בשיעור של 2.4% ב- 2017. לגבי סין, עדכון התחזיות קובע צמיחה של מעט מעל ל- 6% בשנים 2019-20.

 

מרבית האינדיקאטורים השוטפים מצביעים על האטה בצמיחה באזורים שונים בעולם. ירידות נרשמו במדד מנהלי הרכש בענפים מחוץ לתעשייה בארה"ב בחודש דצמבר, ירידה ביצוא ובייצור התעשייתי בגרמניה, ירידה בייצור התעשייתי בצרפת בחודש נובמבר, וירידה באמון הצרכנים ובמדדי הפעילות העסקית ביפן בחודש דצמבר. 

 

 

ארה"ב - הוויכוחים הפוליטיים בארה"ב עלולים להימשך ואף להתחזק בחודשים הקרובים. אמנם ההשבתה החלקית של הממשל לא השפיעה משמעותית על השווקים עד כה, אך גוברים הסימנים לכך שעם תחילת השבוע הרביעי של השבתה זו, שהיא הממושכת ביותר בהיסטוריה האמריקנית, היא עלולה להעיב על המשק והשווקים בארה"ב. מעבר לכך, בעוד כחודש-חודשיים יתחיל הדיון על התאמה כלפי מעלה של תקרת החוב הממשלתי, וגם שם צפוי ויכוח נוקב בין המפלגה הדמוקרטית, ששולטת בבית הנבחרים, לרפובליקנים הזוכים לרוב בסנאט. סביר להניח שהחרפת הוויכוחים האלה תהווה מעין "התחממות" לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו בנובמבר 2020. 

 

אין שינוי בסביבת האינפלציה בארה"ב. נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הצביעו על אינפלציה שנתית של 1.95% במדד הכולל, ושל 2.21% במדד הליבה. סביר להניח שאינפלציית ה- Core PCE deflator, שהוא המדד העיקרי מבחינת החלטות הפד, נותרה ללא שינוי בשנה האחרונה בשיעור של כ- 1.9%. מבחינת הפד, נתונים אלה תומכים בהשארת הריבית ללא שינוי בחודשים הקרובים. 

 

גוש האירו – הצמיחה אמנם מאיטה, אך שיעור האבטלה המשיך לרדת. שיעור האבטלה בגוש היורו ירד בחודש נובמבר לרמה של7.9%, הרמה הנמוכה מאז אוקטובר 2008, אז עמדה האבטלה על 8%. בצ'כיה נרשם שיעור האבטלה הנמוך ביותר ביבשת (1.9%), ואחריה גרמניה (3.3%) והולנד (3.5%). שיעור האבטלה הגבוה ביותר נרשם ביוון (18.6% נכון לאוקטובר 2018) ובספרד (14.7%). 

 

בריטניה - ברקזיט: הפרלמנט בבריטניה מתוכנן להחליט ב- 15 בינואר האם לתמוך או לדחות את טיוטת הסכם הברקזיט של ראש הממשלה. מרבית ההערכות הן שהפרלמנט ידחה את הטיוטה, ואם אכן כך יהיה, קיימת אי-ודאות גדולה לגבי ההמשך. אפשרות אחת היא שבריטניה תבקש מהאיחוד האירופי הארכה של מועד ביצוע הפרישה של בריטניה מהאיחוד, שכרגע הוא ה- 29 בחודש מרץ השנה. אפשרות אחרת היא שיתנהל מו"מ בין הגושים השונים בפרלמנט במטרה להגיע להסכמות חדשות. אפשרות נוספת היא פרישה חד-צדדית של בריטניה במועד שנקבע, ה- 29.3, ללא הסכם חתום מול האיחוד האירופי, אפשרות שנתפסת כשלילית ביותר מבחינת השפעותיה האפשריות על המשק והשווקים בבריטניה.

 

שיפור באווירה גם בשווקים המתעוררים. בשבוע שעבר נרשמו עליות נאות בשוקי המניות של מרבית השווקים המתעוררים, כולל סין, ברזיל, ומקסיקו. היחלשות הדולר מתחילת השנה, האווירה היותר חיובית בשוקי ההון של המדינות המפותחות, וההתקדמות המסתמנת בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין תרמו לשיפור הנ"ל. כתוצאה מכך, המטבע של סין רשם את ההתחזקות השבועית החדה ביותר מול הדולר מאז שנת 2005.   

 

 

ישראל

עונת עדכון התחזיות – השבוע פרסמו תחזיות הצמיחה של בנק ישראל והאוצר לשנת 2019. בנק ישראל צופה צמיחה בשיעור של 3.4% ואילו האוצר 3.1%. בנק ישראל מעריך כי פוטנציאל הצמיחה של המשק עומד על כ-3%, והמשק מתמודד עתה עם מגבלת היצע, כלומר שוק עבודה הדוק. הצמיחה לפי בנק ישראל עדיין צפויה להיות גבוהה בשנתיים הקרובות מהפוטנציאל בעיקר הודות לפעילות של כמה חברות גדולות (מתחום הרכיבים האלקטרוניים והגז טבעי). אנו נוטים להעריך כי בהינתן נתוני הפתיחה הנוכחיים של המשק, תחזיות הצמיחה הן של האוצר והן של בנק ישראל, הן על הצד האופטימי. קצב הצמיחה בארבעת הרבעונים האחרונים לא עלה לדעתנו על 2.5% (הרבעון הרביעי טרם פורסם), וזאת בתקופה של עליות  שערים בשוקי ההון, ומדיניות פיסקאלית מאוד מרחיבה. אנו רואים שפעילות ענף התעשייה בעולם נחלשת והפחתת תחזיות ההכנסות של ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל וסמסונג מרמזת אולי שגם ההי-טק עשוי להיפגע. הירידה בהיקפי הבנייה למגורים בשנה החולפת, גם אם היא זמנית כפי שאנו מעריכים, תשפיע לשלילה על ההשקעה בבנייה, והירידה ברכישת דירות ממתנת את הצריכה הפרטית. אנו מעריכים לכן שהצמיחה בשנת 2019 תסתכם ב- 2.8%, ובשלב זה עיקר הסיכונים נראה כלפי מטה.

 

האוצר הצליח לסיים את 2018 עם גירעון של 2.9% התואם את היעד. קשה לדעת בשלב זה עד כמה ההצלחה לסיים את השנה עם גירעון נמוך, באה על חשבון שנת 2019 (הקדמת הכנסות ודחיית הוצאות). חודש דצמבר הסתכם בגירעון תקציבי של 14.1 מיליארד שקל, שהוא נמוך במידה ניכרת מהגירעון בדצמבר אשתקד שעמד על 21.5 מיליארד, ודצמבר 2016 17.8 מיליארד. האוצר מעריך שהתוואי הנוכחי יוביל לגירעון של 3.5% מהתוצר בשנת 2019, וזה אומר שלאחר הבחירות הממשלה תיאלץ כנראה להעלות מסים או לבצע קיצוצים נרחבים בתקציב.

 

השקל המשיך להתחזק גם בשבוע החולף ומתחילת השנה הייסוף מול הדולר הגיע ל- 2.0% ומול הסל ל- 1.5%. אנו מעריכים כי הייסוף נובע מחששות המשקיעים להגדיל את ההשקעות הפיננסיות בחו"ל בשל התנודתיות הגבוהה ועליית הסיכונים.

 

האינפלציה תושפע בטווח הקצר מהייסוף החד בשער השקל, בטווח של שנה קדימה אנו מעריכים כי עליות השכר במשק, והעלאות מסים יעלו את שיעור האינפלציה לרמה של 1.3%. בינואר צפויים עליות במחירי החשמל, מים, ארנונה וביטוח. מחירי הדלק רשמו בינואר ירידה חדה של 3%, אולם כפי שזה נראה כעת הם צפויים לעלות בפברואר בשיעור של כ- 2%.  אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ברמה של 1.3%. לאור הגירעון הגדול בתקציב והצורך לבצע התאמות לאחר הבחירות, אנו רואים סיכון לאינפלציה גבוהה יותר.

 

מסר 'יוני' (שאינו תומך בהעלאות ריבית) עולה מהחלטת הריבית של בנק ישראל. אמנם לא היו ציפיות שהריבית תעלה, אבל כן הערכנו שהמועצה המוניטרית תידבק בדברי הנגיד הנכנס ותציין את הצורך בנורמליזציה של המדיניות המוניטרית. המילה נורמליזציה לא נכללה כלל בהודעה, ובמקום זאת צוין שהמדיניות תתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד. עד עתה ההכוונה הייתה 'התבססות האינפלציה ביעד' ולאו דווקא במרכז היעד, שהוא אינפלציה שנתית של 2%. זה עדיין לא אומר שהריבית לא תעלה עד שנגיע לאינפלציה של 2%, אך זה מרחיק את העלאת הריבית הבאה, לעת בה האינפלציה תהיה קרובה ל-1.5%, וזה לא צפוי לקרות במחצית הראשונה של השנה. בד בבד חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה בתחזית שלה שהריבית צפויה לעלות פעם אחת ברבעון השלישי של השנה ועוד שלוש פעמים בשנת 2020. התחזית אינה מחייבת כמובן את המועצה המוניטרית, אבל היא כנראה משקפת את הלך הרוח בקרב חברי המועצה. אנו מייחסים את השינוי במסר שעלה מהודעת הריבית לירידות השערים החדות בשווקים הפיננסיים במהלך חודש דצמבר, וכן לייסוף בשער השקל מתחילת השנה. לאחר הודעת הריבית ירדו התשואות בשוק המק"מ כך שכרגע הוא מגלם העלאת ריבית אחת השנה. אנו גם משנים את ההערכה שלנו, ואם סברנו קודם שיהיו עוד שתיים עד שלוש העלאות ריבית השנה, עתה אנו סבורים שיהיו בין העלאה אחת לשתיים.