כלכלני לאומי >> על אף התנודתיות בחודשים האחרונים, נראה כי היקף המכירות הכולל של דירות חדשות מצוי בעלייה מתונה בעת האחרונה

על אף התנודתיות בחודשים האחרונים, נראה כי היקף המכירות הכולל של דירות חדשות מצוי בעלייה מתונה בעת אחרונה

 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי היקף המכירות של דירות חדשות ברביע הראשון של 2019 עמד על 5,851 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף עלייה של כ-16% בהשוואה לרביע המקביל ב-2018, אך לעומת הרביע הקודם מדובר בירידה של כ-9%. ירידה זו, אפיינה את כל אזורי הארץ למעט אזור ירושלים, זאת בהובלת אזור חיפה. 

 

עם זאת, יש לציין שהיקף המכירות הממוצע בשני הרביעים האחרונים עמד על כ-6,140 דירות חדשות. מדובר בנתון גבוה יותר ביחס לרביעים קודמים, אשר תואם את מגמת העלייה ההדרגתית במכירות של דירות חדשות מאז הרביע השני של 2018.

כאמור, שני הרביעים האחרונים התאפיינו בתנודתיות רבה יחסית אשר ייתכן שהושפעה ממספר גורמים, ובהם: כניסתו לתוקף ב-1 בינואר 2019 של החוק לצמצום השימוש במזומן אשר הוביל, כפי הנראה, להקדמת עסקאות מכירה של דירות חדשות לסוף 2018 ; זאת, לצד היקף עסקאות מתון יחסית של מכרזי התכנית "מחיר למשתכן" בחודש מרץ השנה, ייתכן שעל רקע התגברות חוסר הוודאות בנוגע להמשך קיומה של התכנית "מחיר למשתכן" במתכונתה הנוכחית, עקב הבחירות לכנסת שהתקיימו באפריל השנה. יש להדגיש כי מידת חוסר הוודאות עשויה להישאר גבוהה יחסית, עד אשר הממשלה החדשה שתוקם תציג את מדיניותה המוצהרת בתחום הדיור. 

 

לסיכום, על אף התנודתיות בחודשים האחרונים, ניתן לומר כי היקף המכירות הכולל מצוי במגמת עלייה מתונה בעת האחרונה, בעיקר הודות לגידול במכירות של דירות חדשות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", להוציא את חודש מרץ. מנגד, הפעילות בשוק החופשי, סך השוק בנטרול "מחיר למשתכן", ממשיכה להצביע על חולשה, עקב המשך היציאה של משקיעים משוק הדיור. במבט קדימה, אנו מעריכים כי המגמות הנוכחיות יימשכו גם בחודשים הבאים, ויתמכו ביציבות מחירים בשנה וחצי-שנתיים הקרובות. אולם, לאחר מכן, העובדה שההתאוששות בפעילות מאפיינת בעיקר אזורים בהם מרוכזים פרויקטים של "מחיר למשתכן", עשויה להוביל בהמשך להתחדשות עליית המחירים ביתר אזורים, בדגש על אזורי הביקוש המובילים.

 

הגירעון התקציבי בשליש הראשון של 2019 היה גבוה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות

 

בחודש אפריל השנה פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 4.9 מיליארד ₪, זאת לעומת עודף של 0.6 מיליארד ₪ באפריל 2018. משרד האוצר מציין בהודעתו כי תשלומי מיסים בסך 1.3 מיליארד ₪ נדחו למאי, דבר אשר הגדיל את הגירעון באפריל. אולם, יש להדגיש כי גם ללא הדחייה מדובר בגירעון גבוה באופן משמעותי בהשוואה לחודשי אפריל בשנים קודמות. 

 

הגירעון המצטבר בשליש הראשון של 2019 (ינואר-אפריל) עמד על כ-14 מיליארד ₪, וכפי שניתן לראות בתרשים הוא גבוה משמעותית מהגירעון בתקופות מקבילות בשנים קודמות, לרבות שנת 2009 שהושפעה מהמשבר הפיננסי הגלובאלי.

לאור זאת, על-פי אומדני האוצר, הגירעון התקציבי ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2019 עלה לרמה של 3.8% תוצר – רמת שיא של השנים האחרונות – לעומת כ-3.5% תוצר בחודשיים שקדמו ו-2.9% תוצר בסיכום 2018. בהינתן יעד גירעון של 40.2 מיליארד ₪, שהם 2.9% תוצר, לשנת 2019, הרי שרמתו הנוכחית של הגירעון חורגת באופן משמעותי מיעד זה (כ-1% תוצר או כ-12-13 מיליארד ₪). מצב זה, יאלץ כפי הנראה את משרד האוצר, עם הקמתה של הממשלה החדשה, לבצע את ההתאמות הדרושות על מנת שהגירעון התקציבי השנה לא יחרוג משמעותית מהיעד, וכן בכדי למנוע עלייה חריגה ביחס חוב/תוצר, שכבר החל לעלות בשנת 2018. 

 

לסיכום, שנת 2019 תסתכם, להערכתנו, בגירעון גבוה מ-3% תוצר, זאת לאור ההתפתחויות התקציביות שתוארו, ובהיעדר עסקאות חד-פעמיות שתורמות להגדלת ההכנסות ממיסוי. גובה החריגה מיעד הגירעון צפוי להיות מושפע מהעיתוי וההיקף של הצעדים המצמצמים שינקטו. 

נמשכת ההתמתנות בקצב התרחבות הצריכה הפרטית, כפי שמשתקף באינדיקטורים החודשיים

 

בחודש מרץ השנה נרשמו ירידות באינדיקטורים החודשיים לצריכה הפרטית – היקף הרכישות בכרטיסי אשראי ופדיון רשתות השיווק. לאור זאת, קצבי הגידול השנתיים של אינדיקטורים אלה המשיך להתמתן, זאת בדגש על פדיון רשתות השיווק אשר מצוי בטריטוריה השלילית, ומצביע למעשה על התכווצות בפעילות.

 

יש לציין כי ייתכן שהנתונים הנמוכים במיוחד לחודש מרץ הושפעו בחלקם מסיבות של עונתיות על רקע העובדה שחג הפסח חל השנה מאוחר יחסית (בשליש האחרון של חודש אפריל), זאת על אף שסדרת הנתונים המוצגת בגרף מנוכה מהשפעות עונתיות. לאור זאת, ייתכן שהעלייה בצריכה שחלה בדרך כלל לקראת חג הפסח תבוא לידי ביטוי בחלקה הגדול בנתוני אפריל, ובכך יהיה תיקון מסוים לירידה של מרץ.

אולם, בתרשים המצורף ניתן לראות שגם בנטרול חודש מרץ, קצב הגידול השנתי בכל שלושת האינדיקטורים המובילים נמצא מתחת לרמתו הממוצעת (מתחילת 2016) זו התקופה הממושכת ביותר, לפחות מתחילת שנת 2016. דהיינו, נתונים אלה ממשיכים להצביע על התמתנות בקצב התרחבות הצריכה הפרטית (שמקורה בשוק המקומי בלבד, ללא קניות אונליין מחו"ל ורכישות של ישראליים בחו"ל). מנגד, בעת האחרונה פורסמו נתונים חיוביים יותר אשר עשויים להצביע על שיפור בפעילות בחודשים הבאים, ובהם: נתוני תעסוקה חיוביים, עלייה בקצב הגידול של השכר, המשך עלייה ביבוא מוצרי הצריכה ואמון צרכנים גבוה יחסית. במבט קדימה, אנו צופים שקצב הגידול של הצריכה הפרטית ירד בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ארוך הטווח, שעומד על כ-4% (ריאלי).