קרן מרדכי צילום: עמי ארליך
23/05/2019
הוועדה המיוחדת בראשות חה"כ מיקי (מכלוף) זוהר התכנסה היום (ג') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מספר 8), (ביטול המגבלה על מספרם המירבי של השרים וסגני השרים).
הצעת חוק היסוד נועדה לבטל בדרך קבע את המגבלות שנקבעו בחוק-היסוד: הממשלה על מספר השרים ומספר סגני-השרים.
המגבלות נוספו לחוק-יסוד: הממשלה בשנת 2014 (הכנסת ה-19) ובמסגרתן נקבע כי מספר השרים בממשלה לא יעלה על 18( לא כולל ראש הממשלה), ומספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה, החל מהכנסת ה-20. עם זאת, בשנת 2015, בתחילת הכנסת ה-20, חוקקה הכנסת תיקון לחוק-יסוד: הממשלה בהוראת שעה, הדוחה את הכניסה לתוקף של המגבלה כך שלא תחול בכנסת ה-20. לכן, מאז שנחקקה המגבלה היא לא נכנסה לתוקף.
הרכב הוועדה:
יו"ר הוועדה חה"כ מיקי (מכלוף) זוהר (הליכוד), וחברי הוועדה- אריאל קלנר, אוסנת הילה מארק, חוה (אתי) עטייה, שלמה קרעי (הליכוד); יצחק פינדרוס (יהדות התורה), מיכאל מלכאלי (ש"ס), פנינה תמנו, צבי האוזר, אסף זמיר (כחול לבן), מוטי יוגב (איחוד מפלגות), מיכל רוזין (מרצ), מנסור עבאס (רע"מ בל"ד) ואוסאמה סעדי (חד"ש –תע"ל).
המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד נזרי: "לא כל מה שלא מריח טוב ציבורית אינו כשר משפטית"
יו"ר הוועדה חה"כ מיקי מכלוף זוהר: "אנחנו רוצים להקים ממשלה כדי לאפשר את מה שרוב הציבור רצה. בתחום הפוליטי אומרים הקברניטים שנבחרו, שהם זקוקים לשינוי החוק כדי להרכיב את הממשלה ולממש את רצון הבוחר. זה נעשה במסגרת משפטית מתאומת בצורה מוחלטת עם הייעוץ המשפטי לממשלה וכן הייעוץ המשפטי לכנסת, תוך קיום דיון מהותי ורציני בנושא. השילוב בין המרכיבים המשפטיים למרכיבים הפוליטיים ציבורים, הוא לא בהכרח טבעי, אך בסוף יש כורח מציאות, שיש להקים פה ממשלה, וצריך להבטיח לציבור לממש את רצונו".
"המשנה ליועמ"ש הממשלה עו"ד רז נזרי: "לא כל מה שלא מריח טוב ציבורית אינו כשר משפטית. למרות הקשיים לא חשבנו שיש מניעה משפטית. הצ"ח לא עוסקת ביחסי מערכות שלטון ואין שום מקום בתורה שכתוב בו כמה שרים ראוי שיהיו. בנוסף, המציאות היא ש-71 שנים למעט בממשלתו הראשונה של נתניהו בשנים 99-96, לא הייתה מגבלה כזו. התיקון אינו משנה מצב קיים או זכות נורמטיבית. לממשלה אמרתי "אל תעשו ישראבלוף" כי אם החוק תוקן ב-2014 ונדחה תוקפו בכנסת ה-20, אם כל פעם יחזרו ויציעו הוראת שעה זה ישראבלוף ועדיף לחוקק הוראת קבע ולהתמודד עם הביקורת הציבורית".
היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי: "תיקון של חוק יסוד בהליך חקיקה מזורז ובהצעת חוק שמוגשת על-ידי ממשלת מעבר אינו רצוי ואינו ראוי אבל לא ניתן לומר שיש מניעה לקדמו. עם זאת בשל הרגישות, יש חשיבות להשאיר זמן מספיק לקיום דיון ממצה ולהגשת הסתייגויות בוועדה".
חה"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן): "אבקש הבהרה מדוע לחץ הזמנים ומדוע לא לתקן כהוראת שעה. הרי אחרי שתקום הממשלה אין בעיה להפוך זאת להוראת קבע".
חה"כ צבי האוזר (כחול לבן): "אם יש מניעה משפטית מלחוקק את החוק הנורבגי היא קיימת גם כאן".
חה"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "הצ"ח מהווה שינוי מצב קיים ולא מדובר בדחיפות. רה"מ רמז שיתחיל ממספר של 26 שרים. נימוקי המשילות עלו גם ב-2014 וגם בנוגע לחוק הנורבגי. מה מידת הסירחון שניתן לחיות איתה משפטית?"
חה"כ אורלי פרומן (כחול לבן): "כמנכ"לית משרד התרבות והספורט ראיתי איך התערבבו תחומים בין משרדי ממשלה כמו נגב וגליל, היו כפילויות והוצאות כספיות מיותרות. השאלה אם נעשתה בחינה מקצועית לנחיצות כל המשרדים".
חלקו האחרון של דיון הוועדה עסק בשאלת העלות התקציבית לחוק: משרד האוצר העריך: עלות של 6.5-4.5 מיליון ₪ לכל לשכת שר ו-2 מיליון ₪ לכל סגן שר
איל טולדו מאגף התקציבים באוצר: "לתיקון המוצע אין עלות תקציבית שכן הדבר תלוי במספר השרים וסגני השרים שימונו בפועל. ככל שמספרם יהיה דומה למספרם בממשלה ה-34, לא תהיה עלות תקציבית נוספת. עם זאת, בהתאם להערכת אגף התקציבים, עלות תקציבית שנתית של לשכת שר עומדת על כ- 4.5 – 6.5 מיליון ש"ח ו-2 מיליון ש"ח לסגן שר נוסף. לשרים עם תיק יש עלות נוספת של לשכת מנכ"ל שהיא בין 2.5 ל-3.2 מלש"ח וכמובן קיימת עלות נוספת לכל משרד, המושפעת מתחומי פעילותו והיקפיו. הטווח נובע מכך שתחשיב העלות של 6.5 ללשכת שר מתייחסת לשר עם תיק שאינו חה"כ. שר בלי תיק שהוא חה"כ עלותו כ-4.5 מלש"ח".
הוא פירט את העלות של 6.5 מלש"ח: "עלות שכר לשר ולשכתו- 3.5 מיליון ₪, עלות דיור (שכר דירה, ארנונה וחשבונות עבור לשכה) 600,000, רכב 217,000, תפעול – 500,000 ו-1.7 מיליון ₪ לאבטחה".
טולדנו הוסיף והתייחס לנומרטור: "ככל שמספר השרים וסגני השרים הממשלה ה-35 יעלה על מספרם בעת אישור תקציב המדינה לשנת 2019, תינקט פעולה מאזנת לפי חוק יסודות התקציב, לצורך מימון העלות הכרוכה בכהונתם".
היו"ר חה"כ מיקי מכלוף זוהר: "איך יכול להיות פער כזה? המספרים שאתם מביאים מופרכים. אני לא סומך על מה שראש אגף התקציבים אומר. איך יכול להיות שבשלוש שנים ההערכות קפצו מ- 3 מלש"ח ל6.5 מלש"ח?"
חה"כ קארין אלהרר (כחול לבן): "יש כאן עניין תקציבי גדול. הצעת החוק פוגעת קשות בזכויות האזרחים כי כסף שהולך למנגנון הבירוקרטי הממשלתי הוא פחות כסף שהולך לאזרחים. כשיצאנו לבחירות אמרו שאין גירעון וככל שעבר זמן גילינו שיש. אף אחד לא אמר שלא תייצרו משרדים נוספים. מה השתנה חוץ מהצורך הקואליציוני שהוא שחיתות לשמה?"
מוקדם יותר, בפתח הדיון עורר יו"ר הוועדה חה"כ מכלוף זוהר סערה כאשר פתח בהצהרה אישית על חוק החסינות:
יו"ר הוועדה חה"כ מיקי מכלוף זוהר (הליכוד): "החוק הוגש בתחילת המושב ב-30.4 וכשאומרים שהוגש עכשיו זה שקר מוחלט. שמעתי גם את חה"כ לפיד מכנה אותי שליחו של נתניהו, זה ניסיון לפגוע בי ולהציגני כנער שליחויות. רה"מ בלם בכנסת הקודמת את חוק החסינות וכשהגשתי אותו בכנסת הנוכחית הוא הצהיר שזה אינו חלק מהמו"מ הקואליציוני ואני מקווה לשכנעו שהחוק יקודם. מקרה נתניהו הוא הדוגמה לצורך בחוק החסינות כי זו פעם ראשונה שמאשימים אדם בשוחד בלי שקיבל אגורה שחוקה לכיסו. אף פעם לא הגישו כתב אישום כזה נגד אדם בעניינים שאין בהם כסף או שיפוי כלכלי. כשראיתי זאת הגעתי למסקנה שאין יותר נכון מחוק החסינות. זה לא יהיה חוק פרסונלי".
חה"כ האוזר: "האם אתה סבור שהוא פועל שלא בתום לב ביחס לרה"מ? שהוא אדם חש שיחליט בניגוד למצפונו המקצועי? אתה מטיל דופי ביושרו. האמת צריכה להתברר"
חה"כ יואב סגלוביץ' (כחול לבן): "יש כרגע כתב חשדות חמור נגד רה"מ. חקירה של רה"מ נעשית בשום שכל ובזהירות יתר. המו"מ הקואליציוני נמצא בתווך הפלילי. כל מי שעוסק במו"מ שמוזכר בו במשתמע חוק החסינות נגוע בפלילים. אני מזהיר אתכם לא לעשות טעות. מי שממציא שלא היה דבר כזה מעולם אין לו מושג בחוק ובמשפט. כל מי שנותן יד להתנהלות הבלתי מקובלת המתרחשת בכנסת הוא בושה וחרפה לבית הזה וגם אתה כיו"ר בושה וחרפה".
המשנה ליועמ"ש עו"ד רז ניזרי: "אני מבקש לדחות מכל וכל אמירות על רדיפה פוליטית המכוונת כלפינו המשפטנים. לאורך כל החקירות אנחנו חטפנו וחוטפים אמירות חסרות כל בסיס. יהיה שימוע ככל שרה"מ ירצה בכך בלב פתוח ונפש חפצה".
