לאומי שוקי הון >> מלחמת הסחר נותנת אותותיה על ירידת הייצוא מסין לארה"ב. עם זאת נתוני יתרות המט"ח מראים כי יצוא ההון מסין נותר תחת שליטה.

עיקרי דברים 

מקרו

 

אג"ח ממשלתי

 

אג"ח קונצרני

 

 

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – יציבות יחסית בתשואות הממשלתיות המקומיות על רקע עליית תשואות חדה בעולם. כתוצאה מכך שבו ונפתחו פערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב. בחלק הקצר של העקום הצמוד נרשמה ירידת תשואות חדה יחסית שהביאה לעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות לטווח הקצר. פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל מלמד כי בניגוד לישיבות קודמות, כל חברי הועדה המוניטארית תמכו הפעם בהותרת הריבית ללא שינוי.

התנודתיות החריגה בתקופה האחרונה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי ירדה השבוע כאשר בסיכום שבועי נרשמו תנודות נמוכות יחסית בתשואות איגרות החוב המקומיות. השקלים הלא צמודים נסחרו במגמה של יציבות בחלק הקצר של העקום ואילו בחלק הבינוני אורך של העקום נרשמה נטייה לירידת תשואות. בעקום הצמוד נרשמה מגמה שונה כאשר דווקא צמודי המדד הקצרים רשמו ירידת תשואות לעומת יציבות יחסית בתשואות בחלק הבינוני – ארוך של העקום. על רקע עליית התשואות בעולם בדגש על שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב נרשמה עלייה מחודשת בפערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב לאחר שלאורך החודש האחרון פערי התשואה השליליים היו במגמת צמצום על רקע ירידת התשואות החדה בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב. ירידת החשש ממוקדי הסיכון בעולם ובעיקר ירידת הלהבות בכל הקשור למלחמת הסחר ארה"ב סין הביאו השבוע לעלייה מחודשת בתשואות האג"ח הממשלתיות וירידה במספר הורדות ריבית הפד הגלומות בשוק, זאת לצד עלייה מחודשת בשוקי המניות בעולם כאשר המדדים המובילים בארה"ב חוזרים בסמוך לרמות השיא. הפד השבוע צפוי להוריד את הריבית פעם נוספת אולם נראה כי יאותת לשוק כי מספר הורדות הריבית בעתיד מוגבל מאוד. 

 

מקרו ישראל

פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל חושף כי כל חברי הוועדה המוניטארית יישרו קו עם הותרת הריבית ללא שינוי.

פרוטוקול ישיבת הועדה המוניטארית מסוף חודש אוגוסט שפורסם השבוע חשף כי כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי. מדובר בשינוי לעומת הישיבות האחרונות בהן אחד מחברי הוועדה תמך בהעלאת הריבית. חברי הועדה הסכימו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית וצפוי שהריבית תיוותר עוד תקופה ארוכה ברמתה הנוכחית על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל, הסיכונים העולמיים, וההרחבות המוניטאריות הצפויות להימשך בתקופה הקרובה על ידי הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ובעיקר הפד וה- ECB. לגבי נקיטת צעדים מרחיבים נוספים בישראל נראה שבשלב זה יעדיף בנק ישראל להמתין על מנת לראות את התפתחות סביבת האינפלציה וההתפתחויות הכלכליות העולמיות לפני שיחליט (אם בכלל) על נקיטת צעדים מרחיבים נוספים. לפיכך נראה כי ציפיות השוק להורדת ריבית בנק ישראל הגלומות בתשואות המק"מ וריביות התל בור מעט מוגזמות ובתרחיש המרכזי נראה כי ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ללא שינוי בתקופה הנראית לעין. תרחיש של ריבית שלילית בישראל נראה כתרחיש בעל סבירות נמוכה מאוד עד אפסית. הותרתה הצפויה של ריבית בנק ישראל ללא שינוי בשילוב האפשרות הריאלית לכניסת ישראל למדד ה WGBI העולמי, הכרזה הצפויה בעוד שבועיים הביאו השבוע לביצועי יתר משמעותיים של שוק האג"ח הממשלתי המקומי על רקע עליית התשואות החדה בעולם ובעיקר בארה"ב ואירופה. כתוצאה מכך שבו והתרחבו מרווחי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב בכל הטווחים. נראה כי פוטנציאל התרחבות הפער עדיין קיים.

 

מקרו עולמי

נמשכת העלייה בסביבת האינפלציה בארה"ב. אינפלציית הליבה נמצאת בשיא של כ 11 שנה.

אינפלציה הליבה בארה"ב הגיעה לשיא של 11 שנים וזה עוד לפני ההשפעה של המכסים האחרונים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב -0.1% בלבד, בעיקר בגלל ירידה של 3.4% בדלק. אולם, מחירי הליבה עלו זה החודש השלישי ברציפות ב- 0.3% לחודש. שיעור האינפלציה התלת-חודשית עלתה כבר ל -3.4% במונחים שנתיים, הגבוה ביותר מזה 13 שנים.

 

בדומה לעליית המדד בחודשים הקודמים, נראה כי המכסים ממלאים תפקיד מוגבל בלבד בינתיים. העלייה של 0.2% במחירי מוצרי הליבה הונעה ברובה על ידי עלייה נוספת של 1.1% במחירי רכב משומש. מחירי מוצרי הלבשה וטיפול רפואי עלו גם הם. היו גם עליות נרחבות במחירי שירותי הליבה, כולל עלייה של 0.9% במחירי שירותי הטיפול הרפואי ועליית מחירים של תעופה בשיעור של 1.7%.

העלייה באינפלציית הליבה של מדד המחירים לצרכן לשיא של 11 שנים, בשיעור של 2.4% ב-12 החודשים האחרונים המסתיימים באוגוסט, לא תמנע את הפחתת ריבית בשבוע הבא, אך היא מספקת סיבה נוספת להאמין שציפיות השוק להקלות משמעותיות נוספות יצטרכו לרדת לקרקע המציאות. סביבת האינפלציה איננה צפויה להאט בקרוב, זאת בעיקר על רקע התייקרות עלויות העבודה והצפי לחלחול עתידי של העלאת המכסים.

 

העלייה במדד המחירים ליצרן בארה"ב מקורה בעיקר בעלייה ברכיבי השירותים.

מדד המחירים ליצרן עלה בשיעור של 0.1% באוגוסט, מעל לקונצנזוס (1.8% בשנה החולפת לעומת 1.7% בחודש שלפני כן). במונחי מחירי ליבה – CORE --  המדד עלה ב- 0.3%, כעשירית אחוז מעל לקונצנזוס (2.3% בשנה האחרונה). עליית המדד נבלמה בעוצמתה על ידי ירידה של 2.5% במחירי האנרגיה, שהובלה על ידי מחיר הבנזין, וגם מחירי המזון ירדו, ב- 0.6%. ברמת מדד הליבה, כל העלייה הייתה ברכיבי השירותים. מחירי סחורות הליבה היו ללא שינוי, זאת עקב ההאטה החדה במדד המחירים ליצרן של סין עבור המוצרים המיוצרים שבאה לידי ביטוי במחירי שיצרנים אמריקאים משלמים.  מחירי שירותי הליבה עלו ב- 0.3%, על רקע עליות מחירים רוחביות. 

למרות העלייה ב-PPI, איום האינפלציה בארה"ב כרגע הוא במדד המחירים לצרכן, דרך השפעות המכסים, התייקרות שכר הדירה והשפעת לחצי שכר על ענפים שונים, ולא במדד המחירים ליצרן.

 

 

מכירות קמעונאיות חזקות בארה"ב ועלייה במדד אמון הצרכנים

העלייה בשיעור של 0.4% במכירות הקמעונאיות באוגוסט, הייתה מעל לקונצנזוס ונתמכה בעלייה חריגה במכירות כלי-רכב של 1.8%. מכירות קבוצת הביקורת עלו ב כ- 0.3%. ירידת מחירים באה לידי ביטוי בירידה של 0.9% בערך הכספי של מכירות תחנות הדלק, בעוד שמכירות חומרי הבניין עלו ב -1.4%. ללא מכוניות, בנזין, חומרי בניין ושירותי מזון, מכירות קבוצת הביקורת עלו ב -0.3% ובמונחים תלת-חודשיים מדובר בקצב חזק במיוחד. נראה כי הצריכה הפרטית הריאלית ברביע השלישי תעלה בשיעור שנתי של יותר מ -3% . התוצר המקומי הגולמי ברביע השלישי צפוי לעלות בכ-2% במונחים שנתיים. המכסים המתוכננים על יבוא מוצרי צריכה סיניים, אם יעלו, יפגעו בצריכה במהלך הרביעים הקרובים.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה לרמה של 92.0 בספטמבר, מ- 89.8 באוגוסט, וזה מעיד על חוסן הצרכנים. המדד עלה על רקע רכיב הציפיות, שעלה מ- 79.9 ל- 82.4, וזה משקף את ההשפעות של הגורמים הבאים: מחירי הבנזין ירדו בשבועות האחרונים, שוק העבודה טוב ומדד- S&P 500 קרוב לשיא. מדד מישיגן עקבי עם צמיחת הצריכה הפרטית בקצב שנתי של כ -3%. 

התפתחות חשובה נוספת העולה מן הסקר היא ירידה בציפיות האינפלציה לטווח הארוך של משקי הבית ל -2.3%, מ -2.6%, אך לנוכח מדדי המחירים לצרכן וליצרן לאחרונה, שהמשיכו והפתיעו כלפי מעלה, נראה שרכיב ציפיות האינפלציה יתוקן מעלה בהמשך.

 

 

ה ECB הודיע על הורדת ריבית וחבילת הקלות מוניטאריות נוספות. עם זאת ציפיות השוק היו גבוהות ונרשמה עליית תשואות לאחר ההודעה אולי כתיקון לירידת התשואות החדה בחודש אוגוסט.

הבנק המרכזי של אירופה סיפק השבוע חבילת צעדים, שכללה את כל הרכיבים שהיו צפויים מראש, אך במינונים שונים מאשר הציפיות המוקדמות. במסגרת זו, ההחלטות העיקריות היו:

הפחתת ריבית ההפקדות ב-ECB ב-10 נ"ב למינוס 0.5%, כאשר בשוק היו ציפיות להפחתה בשיעור של עד 20 נ"ב.

הריבית השלילית תכלול מדרגות שבמסגרתן חלק מעודפי הנזילות של הבנקים יהיו פטורים מהריבית השלילית ובדרך זו הנזק לבנקים כתוצאה מן הריבית השלילית יהיה מוגבל. 

חזרה לרכישות אג"ח, QE, בהיקף של כ-20 מיליארד אירו לחודש, סכום שהוא בטווח הנמוך של ההערכות המוקדמות.

עם זאת, ה-ECB לא הגביל את משך הזמן של תכנית ה- (OPEN-ENDED) QE, שתחל בראשית נובמבר, וקשר את מועד הסיום הבלתי מוגדר לעיתוי התפתחויות כלכליות ובפרט לכך שהתכנית תפעל ככל הנדרש לשם תמיכה במדיניות המרחיבה שמטרתה העלאת האינפלציה ליעד. התכנית תסתיים לפני העלאת הריבית, אך רק כאשר האינפלציה תחזור באופן יציב ליעד. זהו צעד מרחיב יותר מאשר הערכות השוק שסברו שיתכן והתכנית תוגבל בזמן נקוב מראש.

התזרים ל-ECB מאיגרות חוב שנרכשו במסגרת ה-QE ויגיעו לפירעון יושקעו מחדש בשוק, בדרך כזו תשמר רמת הנזילות.

חל שיפור מסוים בתנאי תכנית ההלוואות לבנקים TLTRO.

במבט כולל, ולנוכח הצפי להתפתחות האינפלציה באירופה וספק לגבי הגעתה ליעד, מדובר בשורת צעדים מרחיבים אשר צפויים להישאר בתוקף לפרק זמן ארוך מדי. המאפיין הזה של פרק זמן "לא מוגדר" הוא הרבה יותר מרחיב, על פני זמן, מאשר הצפי המוקדם של השוק.

 

מלחמת הסחר נותנת אותותיה על ירידת הייצוא מסין לארה"ב. עם זאת נתוני יתרות המט"ח מראים כי יצוא ההון נותר תחת שליטה.

היצוא הסיני ירד מ-221.5 מיליארד דולר ביולי ל-214.8 מיליארד דולר באוגוסט ושיעור השינוי השנתי ירד מ -3.3% לשנה ביולי למינוס 1.0% במונחים דולריים. היצוא ירד גם במונחי נתונים מנוכי עונתיות. היצוא של סין פחת בחודש שעבר על רקע האטה בביקוש העולמי ומדיניות המכס של ארה"ב. היבוא  לסין עלה עקב הוצאות מוגברות על תשתיות, אך עדיין מדובר בהיקף אשר עקבי עם האטה בקצב הצמיחה. בינתיים, נתוני יתרות המט"ח מראים כי יצוא ההון נותר תחת שליטה.

 

 

ירידת היצוא משקפת ירידה חדה של היצוא לארה"ב, שהעמיקה מקצב שנתי של מינוס 6.5% ביולי למינוס 16% בחודש אוגוסט, שכן המכסים של ארה"ב המשיכו להכביד. עם זאת, הגידול ביצוא לשאר העולם נחלש רק במעט ונשאר חיובי מבחינת שיעור שינוי.  ירידת היצוא לארה"ב קוזזה בחלקה על ידי עלייה ביצוא למדינות החברות בארגון המדינות של דרום מזרח אסיה - ASEAN, עלייה המשקפת את המאמצים לעקוף את המכסים האמריקניים על ידי העברת סחורות דרך המדינות השכנות (ובפרט דרך וייטנאם). 

היבוא התחזק במקצת באוגוסט ועלה למינוס 5.3% לעומת מינוס 5.6% ביולי. עם זאת, הדבר נבע משינוי באפקט הבסיס. העלייה ביבוא לכ-180 מיליארד דולר באוגוסט לעומת 177 מיליארד דולר בחודש יולי, באה בעיקר על רקע גידול ביבוא מתכות תעשייתיות וזה מוסיף לסימנים לכך שההשקעה בתשתיות, בהובלת הממשלה, בעלייה.

 

מהלך ירידת התשואות בעולם בחודש אוגוסט נראה היה מהיר מדי והתיקון כלפי מעלה תואם את גורמי המאקרו.

נראה כי שלושה דברים הניעו את הירידה החדה בתשואות האג"ח העולמיות במהלך אוגוסט: הראשון, הכלכלה העולמית מאטה עם דגש על המגזר התעשייתי, שחלקים ממנו בעולם המפותח נכנסו למצב של התכווצות; השני, מלחמת הסחר שבין ארה"ב לבין סין החמירה בחודש הקודם וזה גורם המשפיע על צפי לצמיחה חלשה יותר במישרין ובעקיפין מערער את האמון בכלכלה דרך פגיעה בסנטימנט; השלישי, הצפי של השוק בחודש אוגוסט למדיניות המוניטרית מרחיבה יותר, עם צפי להפחתת ריבית הפד בכ-50 נ"ב עד לסוף 2019 וצפי של השוק להפחתות משמעותיות מעבר לכך. כמו כן, היו ציפיות לכך שה- ECB יפעל להרחבה נוספת וגם ה- EM הגדולים, כולל סין, הודו, ברזיל, מקסיקו ורוסיה מצויים במהלכי הפחתות ריבית.

נראה שירידה מסוימת בתשואות האג"ח הייתה מוצדקת על רקע הגורמים הנ"ל, אך ייתכן ששוקי האג"ח הביאו לעליות מחיר ולירידת תשואות במידה מופרזת מהתואם למצב הכלכלי "האמיתי" בחודש אוגוסט ועתה אנו בשלב של תיקון לכיוון התואם את תנאי המאקרו. השאלה המרכזית היא האם שוקי הריבית צוק בתמחור הפסימי מאוד לגבי המשק האמריקאי בחודש הקודם, שבא לידי ביטוי במבנה העקום ובחוזים השונים על הריבית, באופן התואם למצב של תמחור המאפיין צפי למשבר ומיתון בארה"ב? 

על מנת להעמיד את הדברים במקום הנכון, גם לנוכח האפשרות שהשוק ישוב בחודשים הקרובים לפסימיות מוגזמת לגבי המשק האמריקאי ולצפי לא סביר לגבי היקף הפחתות הריבית, כדאי להישען  על ההיסטוריה שיכולה להיות מדריך לעתיד.  מניסיון העבר אנו יודעים שמשברים המובילים למיתון מתרחשים על רקע אחד מן הגורמים הבאים: הידוק יתר של המדיניות המוניטרית; הידוק יתר של המדיניות הפיסקלית; התפוצצות בועת אשראי / משבר חוב; התפוצצות בועת מחירי דיור / מחירי נכסים; משבר מאזן תשלומים; ומשברי בנקאות. אף אחד מגורמים הללו לא נראה כבעל סיכון של ממש כרגע בארה"ב. כללית, הגורמים הרגילים למיתון לא נצפים בכלכלות המתקדמות הגדולות בעולם. 

התרחיש המרכזי שלנו, מזה כשנתיים, הוא להאטת הצמיחה בארה"ב ב-2019 ביחס ל-2018, האטה נוספת ב-2020, אך לא הגעה למיתון. במהלך 2021 כבר צפויה האצה מתונה בצמיחה על רקע פירות עליית הפריון בארה"ב על רקע שיפורים טכנולוגיים. כלומר שתרחיש המרכזי, המסר הוא של צפי להאטה זמנית בצמיחה בארה"ב, אך לא מיתון. על מנת "לכסות את כל התמונה", יש להתחשב בקיומם של תרחישי קיצון, ובראיה כוללת כזו ניתן לומר שעדיין קיימת סבירות של כ- 20% שארה"ב תחווה מיתון במהלך השנה הבאה, אך הדבר איננו מצדיק תמחור "מלא" לכך, כפי שיש כיום בשוק איגרות החוב.

ההערכות המרכזיות ברקע לתחזית שלנו לתוואי התשואה ל-10 שנים של ארה"ב מצביעות על פער "סביר" שבין היקף החיסכון הכולל בארה"ב, המספק את המקורות למימון, לבין היקף ההשקעות הריאליות (השקעה מקומית גולמית), שדורש מקורות מימון. הפער שבין שני רכיבים הללו, של היצע מקורות והביקוש להם (השקול להיקף הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים), עקבי עם רמת תשואות גבוהה מזו שבשוק כיום. באשר לתוואי ריבית הפד, צפויה הפחתת ריבית מצטברת של 50 נ"ב עד לסוף 2019, זאת בנוסף להפחתה בהיקף של 25 נ"ב שבוצעה בסוף יולי 2019 ואז עצירה. במהלך 2021 צפויה כבר חזרה להעלאות ריבית בארה"ב. כמו כן, בהקשר של הצפי לתשואות האג"ח בארה"ב, ישנן ברקע הנחות לגבי שיעור השינוי הנומינלי של התוצר בארה"ב ופער התוצר שאינם תומכים בהישארות ממשוכת ברמות התשואה הנמוכות של חודש אוגוסט ותומכות בהמשך עליית התשואה. הערכות אלו מובילות אותנו לצפי לעלייה מתונה נוספת בתשואה ל-10 שנים של ארה"ב במהלך החודשים הקרובים יחסית לרמת השפל של התשואה שהייתה לאחרונה.

 

 

המלצות לפעילות: מהלך עליית התשואות בעולם עלול להימשך, בתקופה הקרובה, אך עם זאת נראה שהשוק המקומי צפוי להציג ביצועים עודפים על רקע ההכרזה הצפויה על כניסה למדד ה WGBI העולמי. אנו נשארים בהמלצתנו להשקעה במח"מ בינוני של 4 שנים. עדין מומלץ לתת עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד אך עם זאת נראה שציפיות האינפלציה בסך הכול סבירות לאורך העקום.

הביצועים העודפים של שוק האג"ח הממשלתי המקומי צפויים להימשך על רקע: ריבית בנק ישראל הצפויה להיוותר נמוכה עוד תקופה ארוכה, סביבת האינפלציה בישראל צפויה להיוותר נמוכה יחסית, ככל הנראה מתחת ליעד במהלך החודשים הקרובים לפחות, וכן ההכרזה על כניסת ישראל למדד ה WGBI העולמי. כל אלו צפויים לתת רוח גבית ובעיקר לחלקים הארוכים של העקומים. עם זאת נראה כי מהלך עליית התשואות בעולם עדין לא מוצה ויש לזכור כי רמת התשואות נמוכה מאוד ובעיקר בכל הקשור לחלק הקצר – בינוני של העקומים. לפיכך המלצתנו ממשיכה להיות השקעה במח"מ בינוני תוך המשך מתן עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד.

 

ריכוז המלצותינו: 

 

 

אג"ח חברות

מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני. בלטו המדדים השקליים הלא צמודים על רקע המשך עליות שערים באיגרות החוב של חברות הנדל"ן הזרות. נמשכת הפעילות הערה בשוק הראשוני הצפוי לחודש עמוס במיוחד.

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה מעורבת כאשר מדדי התל בונד השקליים הלא צמודים נהנים מהמשך עליות השערים בחברות הנדל"ן הזרות. מדד התל בונד גלובל בלט השבוע בעלייה שבועית של 0.5%. ירידת החשש מחברות הנדל"ן הזרות הביא השבוע לראשונה לאחר תקופה ארוכה לגיוס של קרוב ל 400 מש"ח של חברת נמקו, חברה הצפויה להיות סנונית ראשונה מתוך חברות נוספות מענף זה הצפויות לגייס בשבועות הקרובים איגרות חוב, זאת לאחר תקופה ארוכה שחברות הנדל"ן הזרות נעדרו משוק ההנפקות על רקע הסנטימנט השלילי באפיק. יתר המדדים נסחרו השבוע בתנודתיות נמוכה יחסית כאשר המדדים בדרוג נמוך רושמים תשואות חסר קלות על פני מדדי התל בונד בדרוג גבוה. מבחינת רמת המרווחים בסך הכול נרשמה יציבות השבוע. בשבועות האחרונים בולט מדד התל בונד שקלי 50 לשלילה כאשר הוא רשם עלייה קלה במרווח לעומת ירידת מרווחים קלה במדדי התל בונד 20 ו 40 כפי שניתן לראות בגרף 10.

גרף 10 - מרווחים תל בונד 20, 40 ותל בונד שקלי 50

 

השוק הראשוני, שכמעט ולא פעל בחודש אוגוסט, חזר לפעילות מואצת כאשר בסיכום שבועי גייסו חברות כ 1.7 מיליארד ₪ בהובלת גיוסים של בנקים וחברות מענף הביטוח והפיננסים. לפי שעה בגל ההנפקות הנוכחי דווקא חברות הנדל"ן המקומיות פחות בולטות לפי שעה. הנפקות הבנקים וחברות הביטוח בולטות במרווחים נמוכים יחסית אולי על רקע ירידת התשואות באפיק הממשלתי בעת האחרונה.

במהלך השבועות הקרובים עד לחופשות חגי תשרי נראה שצפויות הנפקות רבות כאשר רמת התשואות הנמוכה והעלייה לאחרונה בתיאבון הסיכון של המשקיעים צפויים לתת רוח גבית להצלחת מרבית ההנפקות.

 

 

 

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

מומלצת השקעה בעיקר בחברות מדרוג גבוה.

אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני של 4 – 5 שנים.

בדומה לאפיק הממשלתי מומלצת העדפת השקעה בסדרות שקליות לא צמודות בריבית קבועה. 

בדומה לאפיק הממשלתי לא מומלצת חשיפה לאג"ח בריבית משתנה.

מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים. 

מומלצת השקעה בחברות ממדד התל בונד השקלי 50 הנסחר במרווח הגבוה מבין מדדי התל בונד בעלי דירוג גבוה. 

 

* רשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים    מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות.

מתחילת השנה גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ – 40.7 מיליארד ₪.

בשנת 2018 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 65.0 מיליארד ₪.

בשנת 2017 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 72.6 מיליארד ₪.

** רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי. 

 

הנפקות האוצר ובנק ישראל

  משרד האוצר יגייס השבוע (16.9) 1.65 מיליארד ₪ בהנפקה לעש"ר. הסדרות שיגויסו: ממשק 722 – 250 מש"ח, ממשק 1123 – 250 מש"ח, ממשק 928 – 300 מש"ח, ממשק 347 – 250 מש"ח, ממצמ 529 – 300 מש"ח, ממשמ 526 – 300 מש"ח.