לאומי שוקי הון >> סקירה שבועית >> לא מומלצת חשיפה לאג"ח בריבית משתנה

 

עיקרי דברים 

מקרו

 

אג"ח ממשלתי

 

 

אג"ח קונצרני

 

 

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – יציבות יחסית נרשמה השבוע בתשואות האג"ח הממשלתיות. נראה כי לאחר הסערה של התקופה האחרונה התשואות מתייצבות סביב הרמות הנוכחיות. צמודי המדד רשמו ביצועים עודפים השבוע על רקע מדד אוגוסט שהיה גבוה במעט מהתחזיות ועל רקע העלייה במחירי הנפט השבוע כתוצאה מהמתקפה על סעודיה. הודעות הריבית השבוע בארה"ב, בריטניה ויפן היו די צפויות ולא השפיעו כמעט על רמת התשואות.

התנודתיות החריגה, שאפיינה את המסחר בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, בתקופה האחרונה, המשיכה לרדת השבוע. בסיכום שבועי נרשמו תנודות נמוכות יחסית בתשואות איגרות החוב המקומיות. צמודי המדד הקצרים רשמו עליית תשואות טכנית על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שעלה ב 0.2% והיה גבוה במעט מהתחזיות. בסיכום שבועי רשמו צמודי המדד עליות שערים בדגש על הטווח 5 – 10 שנים. השקלים הלא צמודים נסחרו בנטייה לירידות שערים קלות, בעיקר על רקע המשך המהלך של עליית התשואות בעולם. צמודי המדד נהנו השבוע גם מהעלייה החדה במחירי הנפט בעולם על רקע ההתקפה על שדות הנפט בסעודיה. נראה כי מדובר בעליית מחיר חד פעמית ואולי אף זמנית על רקע העובדה כי המלאי של הנפט הגולמי הגלובלי יכול לספוג את הזעזוע ויכול למנוע מחסור באספקה בטווח הקרוב. המלאים בעולם מסתכמים ב -6.1 מיליארד חביות, או 61 ימים של ביקוש עולמי מלא. יתר על כן, סוכנות האנרגיה הבינלאומית והנשיא טראמפ הודיעו שישחררו עתודות אסטרטגיות במידת הצורך. כמו כן, סעודיה התחייבה לשמור על היצוא באמצעות משיכת מלאי מן העתודות הגלובליות הגדולות שלה. בתרחיש הסביר ביותר, ARAMCO הסעודית תתקן את הנזקים ותחזור לתפוקה באופן מלא בתוך מספר שבועות, תוך הפרעה מינימלית באספקת הנפט העולמית. החידוש המהיר של "עסקים כרגיל" יאפשר להרגיע את שוק הנפט. בתרחיש כזה, מחירי הנפט ירדו די מהר לסביבות 60 דולרים לחבית מסוג ברנט מן הרמה הנוכחית של 65 דולרים לחבית. השפעות המחסור בעקבות המתקפה יורגשו בעיקר בשוק התזקיקים (דלק סילונים, תשומות למפעלים פטרוכימיים, דיזל ועוד) ופחות בשוק הנפט הגולמי.

הודעות הריבית השבוע בארה"ב, יפן ובריטניה עמדו בתחזיות המוקדמות כאשר בארה"ב ירדה הריבית ב 25 נ"ב וביפן ובריטניה נותרה הריבית ללא שינוי. התשואות בעולם המשיכו לעלות השבוע במרבית השווקים.

 

מקרו ישראל

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט היה בטווח התחזיות. סביבת האינפלציה עדין נמצאת מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט 2019 בשיעור של 0.2%, זאת בדומה להערכות של מרבית החזאים. עליות המחירים בלטו בסעיפים: פירות וירקות, וחינוך, תרבות ובידור, על רקע עליית מחירי הנופש והטיולים בארץ. מנגד, ירידות מחירים נרשמו בסעיפים: הלבשה והנעלה, בעיקר מסיבות שקשורות בעונתיות; ותחבורה ותקשורת, על רקע ירידה במחירי הנסיעות לחו"ל ושירותי התקשורת. סעיף הדיור עלה ב-0.4%, על רקע עלייה בשיעור דומה בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים וחדשים) נותר על 2.5% (גרף 3). במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב עליית מחירי השכירות עשוי להתמתן בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע התגברות מסירת הדירות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", התפתחות אשר מובילה ליציאה של זוגות צעירים (פלח האוכלוסייה העיקרי בתכנית) משוק השכירות. עקב כך, הביקוש לשכירות קטן, ובמקביל, היצע הדירות להשכרה גדל, עקב פינוי הדירות של אותם זוגות צעירים שגרו בשכירות, מהלך אשר תומך בעליית מחירים מתונה יותר, כאמור. במקביל, מדד מחירי הדירות, עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שלא נכלל במדד המחירים לצרכן ירד בחודשים יוני-יולי. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות ירד ל-0.7%, והוא עשוי להישאר בסביבה זו גם בחודשים הקרובים.

 

בשני השלישים הראשונים של השנה (ינואר-אוגוסט) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%, כאשר מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.6%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.7%, ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.9%. נתונים אלה, תומכים בהערכתנו כי במהלך שנת 2019 צפויה אינפלציה נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), כלומר בטווח שבין 0%-1%. במקביל, נציין כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2019 לעומת אוגוסט 2018) ב-0.6% בלבד, ובכך השלים שלושה חודשים רצופים של קצב עלייה שנתי נמוך מ-1%, זאת לאחר מספר חודשים שהאינפלציה בפועל הייתה בתוך טווח היעד. במבט קדימה, במידה ושיעור עליית סעיף הדיור, שהוא סעיף המדד הראשי שעלה במידה הרבה ביותר במהלך השנה החולפת, יתמתן, הדבר עשוי "למשוך" את האינפלציה כלפי מטה. בנסיבות אלו, גם אם יועלו שיעורי המסים העקיפים במהלך 2020, כחלק מניסיון של הממשלה העתידית לצמצם את הגירעון בתקציב, האינפלציה צפויה להיות בשנה הבאה בתחתית של יעד יציבות המחירים. יש בכך תמיכה בהערכה בדבר צפי לאי שינוי בריבית בנק ישראל לפרק זמן ממושך.

 

העודף בחשבון השוטף צפוי לעלות ב-2019 לכיוון 3% תוצר לאחר שהתמתן זמנית בשנים 2017-2018

ברביע השני של 2019 העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בכ-4.2 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות). להוציא את הרביע השלישי של 2015, מדובר בעודף הרבעוני הגבוה ביותר בחשבון השוטף מאז ומעולם, כך על-פי סדרת הנתונים העדכנית של הלמ"ס. עליית העודף בחשבון השוטף ברביע השני של השנה נתמכה בעיקר בירידת הגירעון בחשבון הסחורות ובמעבר לעודף בחשבון ההכנסות הראשוניות (השקעות פיננסיות ושכר עבודה) לאחר שהיה בגירעון ברביע הקודם.

במבט כולל, המגמות העיקריות ברכיבי החשבון השוטף נמשכות. כפי שניתן לראות בגרף 5, העודף בחשבון השוטף נתמך בעיקר בעודף משמעותי בחשבון השירותים, אם כי, הוא התמתן במעט ברביע השני. עודף זה, נתמך במגמת עלייה מהירה ומתמשכת ביצוא השירותים של ישראל, בדגש על ענפי ההיי-טק, שמהווים כ-75% מסך יצוא השירותים. אנו מעריכים כי המגמה החיובית ברכיב זה צפויה להימשך גם ברביעים הבאים. מנגד, חשבון הסחורות מצוי בגירעון גדול בשנים האחרונות, אולם ברביע השני של השנה חלה ירידה מסוימת בגירעון על רקע ירידה ביבוא הסחורות, שהייתה רוחבית יחסית וכללה את כל קבוצות מוצרים העיקריות (חומרי גלם, צריכה והשקעה). במקביל, יצוא הסחורות ירד גם כן, אך במידה מתונה יותר. בהקשר זה, נציין כי נתוני סחר החוץ החודשיים מצביעים על המשך ירידת היבוא ברביע השלישי של 2019 עד כה (יולי-אוגוסט) לצד עלייה מסוימת ביצוא, מגמות אשר תומכות בהמשך עליית העודף בחשבון השוטף ברביע הבא. 

לסיכום, לאחר שהעודף בחשבון השוטף התמתן זמנית בשנים 2017-2018, בהן עמד על 2.4% תוצר ו-2.6% תוצר, בהתאמה, לעומת 3.6% תוצר ב-2016, בין היתר, על רקע מהלכי השקעה גדולים של חברת אינטל ובמאגר הגז הטבעי "לווייתן", מסתמן כי צפויה עלייה בעודף בחשבון השוטף בסיכום שנת 2019 לכיוון 3% תוצר. סביבה זו, צפויה להערכתנו להישמר גם בשנים 2020-2021, בין היתר, בתמיכה של הגידול הצפוי ביצוא של רכיבים אלקטרוניים, עם חזרתה ההדרגתית של אינטל לפעילות מלאה ואף מורחבת. בהמשך, לקראת 2022, עם ההתקדמות הצפויה בפעילות יצוא הגז הטבעי של המשק, והגברת השימוש המקומי, המחליף יבוא אנרגיה, העודף אף צפוי לעלות עוד. בסך הכול, מדובר בגורם אשר צפוי להמשיך ולתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות.

 

 

מקרו עולמי

כצפוי הפד הפחית את הריבית ב- 25 נ"ב נוספות. עם זאת, נראה כי תהליך הורדות הריבית מתקרב למיצוי.

על פי ההערכות המקודמות, הפד החליט להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-1.75-2.00%. צעד זה בא בעיקר על מנת לייצר רשת ביטחון כנגד השפעות העלייה במידת אי-הוודאות והסיכונים שגברו לפעילות הכלכלית ולסביבת האינפלציה הרצויה. ההצבעה לא הייתה פה אחד ושני חברים מצביעים העדיפו שלא להוריד את הריבית בעת הנוכחית.

להערכתנו "הדלת" נותרה פתוחה לעוד הפחתת ריבית אחת, אך לא יותר מכך, וזאת באופן שהינו תלוי נתונים במידה יותר מחמירה מאשר בעבר. הערכה זו תביא בחשבון מגוון רחב של מידע, כולל מדדי שוק העבודה, אינדיקטורים לאינפלציה בפועל וציפיות לאינפלציה וההתפתחויות הפיננסיות והכלכליות הבינלאומיות. הפחתות נוספת, מעבר לכ-25 נ"ב נוספות לקראת סוף השנה תתאפשר רק במידה ותהיה הרעה משמעותית בצמיחה/תעסוקה עמידה ביעד האינפלציה.

התחזיות העדכניות של חברי הפד מצביעות על השינויים הבאים מאז חודש יוני:

צפי להמשך הצמיחה בארה"ב סביב כ-2% לשנה בשנים 2019-2021, עם העלאת התחזית החציונית לשנת 2021 ולשנת 2019 במעט וללא שינוי בתחזית ל-2020 בהשוואה לתחזית הקודמת.

יציבות בשיעור האבטלה סביב כ-3.7-3.8%.

יציבות באינפלציית הליבה של ה-PCE באזור של 1.8-2.0%, עם זחילה כלפי מעלה בתקופה 2019-2021.

פתיחת הטווח של הערכות הריבית לכזה שמאפשר עוד הפחתה אחת של 25 נ"ב.

במקביל, הרחבה של טווח הערכות הריבית של חברי הפד במבט ל-2020-2021, תוך כדי מתן אפשרות גם להעלאת ריבית במידה והצמיחה והאינפלציה יואצו.

הערכות חברי הפד מתפרסים על טווח רחב מאוד ושבעה חברים צופים הפחתה נוספת בריבית של 25 נ"ב לפני סוף 2019, וללא הפחתה נוספת ב-2020-2022. במקביל, חמישה חברים צופים כי הריבית תשוב ותעלה לטווח של 2.00-2.25% כבר בקרוב. 

כרגע, השוק מתמחר באופן כמעט מלא הפחתת ריבית בהחלטה של 11/12/19 והפחתה נוספת, ואולי יותר מכך, במהלך 2020. כאמור לעיל, דעתנו, וגם הצפי על פי הערכות חברי הפד שונה מזו של השוק בכל הקשור לתוואי ב-2020.

 

בנוסף לאמור לעיל, הפד ערך כמה שינויים בכדי לנסות להקל על בעיות הנזילות שעלו בימים האחרונים, אך לא היה רמז לחזרה לתכנית הקלה כמותיות סדירה או הפעלה סדירה וקבועה של REPO. הפד הפחית את הריבית על היתרות העודפות של הבנקים (IOER) בשיעור של 30 נ"ב, לכ-1.8% וזה רק 5 נ"ב מעל רצפת טווח היעד של ריבית היעד. ביוני בשנה שעברה, שיעור ה- IOER תאם לגבול העליון של טווח יעד הריבית. באופן דומה, הריבית המוצעת על REPO הפוך ירד ב -30 נ"ב ל -1.7%, ככל הנראה כדי להפוך את האפיק הזה לפחות אטרקטיבי, כך שלא יספוג נזילות רבה. במידת הצורך, הפד יכול להפעיל מכרזי REPO סדירים וכן יבדוק את מידת הצורך לחזור ולהגדיל את מאזן הפד באמצעות רכישות סדירות שונות בשווקים והזרמת נזילות כנגד. 

כרגע, השוק מתמחר באופן כמעט מלא הפחתת ריבית בהחלטה של 11/12/19 והפחתה נוספת, ואולי יותר מכך, במהלך 2020. כאמור לעיל, דעתנו, וגם הצפי על פי הערכות חברי הפד שונה מזו של השוק בכל הקשור לתוואי ב-2020.

 

אירוע הנזילות בשוק האמריקאי השבוע

בנוסף לאמור לעיל, הפד ערך כמה שינויים בכדי לנסות להקל על בעיות הנזילות שעלו בימים האחרונים, אך לא היה רמז לחזרה לתכנית הקלה כמותיות סדירה או הפעלה סדירה וקבועה של REPO. המטרה של הפד הינה הגדלת הזרמת הנזילות באופן סדיר לשוק, באמצעות פעולות בשוק הפתוח – OMO – בהיקף של 10 מיליארד דולר לחודש באופן מתמשך וללא תאריך סיום. המחסור הזמני בנזילות נבע מהתלכדות של כמה אירועים (פירוט בהמשך): בחלקם ארוכי טווח, כמו ההשפעה בהשהיה של הפחתת מאזן הפד בכמעט טריליון דולר במהלך 2018 והמחצית הראשונה של 2019, לצד ירידה מתמשכת בהיקף הרזרבות של הבנקים לתחתית "רמת הנוחות" של המערכת וכן עליית מתמשכת בגיוס האג"ח נטו של הממשל הפדרלי כפועל יוצר של צרכי מימון גדלים ולגירעון גדל; וכן אירועים מהירים יותר, כמו העלייה העונתית (העונתיות ניכרת באפריל, יוני וספטמבר) בגביית מיסים בחודש ספטמבר על ידי הממשל 

 

 

הפד הפחית את הריבית על היתרות העודפות של הבנקים (IOER) בשיעור של 30 נ"ב, לכ-1.8% וזה רק 5 נ"ב מעל רצפת טווח היעד של ריבית היעד. ביוני בשנה שעברה, שיעור ה- IOER תאם לגבול העליון של טווח יעד הריבית. באופן דומה, הריבית המוצעת על REPO הפוך ירד ב -30 נ"ב ל -1.7%, ככל הנראה כדי להפוך את האפיק הזה לפחות אטרקטיבי, כך שלא יספוג נזילות רבה. במידת הצורך, ובהמשך לאמור לעיל לגבי חזרה לפעילות OMO סדירה, כפי שהיה בעבר הרחוק יותר, הפד יכול לגדיל את היקף מכרזי REPO הסדירים אליהם הוא חזר לאחרונה, וכלים נוספים (כמו רכישת אג"ח בשוק באופן מזדמן). במקרה של תרחיש קיצון, הפד יכול לחזור לתכנית QE רחבת היקף ומוצהרת מראש. 

 

 

הייצור התעשייתי בארה"ב הפתיע בעלייה חדה מהצפוי בחודש אוגוסט. עם זאת מרבית העלייה מיוחסת לגורמים חד פעמיים.

מדד הייצור התעשייתי של אוגוסט עלה בשיעור של 0.6%, הרבה מעבר לקונצנזוס של 0.2%. ברקע לעלייה היו גורמים חד פעמיים. באשר לשלושת הרכיבים הראשיים של מדד הייצור התעשייתי: רכיב ה-UTILITIES (חשמל, מים ושירותים נוספים) עלה ב -0.6% מכיוון שהטמפרטורות החמות מהרגיל המשיכו להגביר את הביקוש למיזוג אוויר; העלייה של 1.4% בתפוקת הכרייה שיקפה בעיקר את ייצור הנפט הגולמי גידול על רקע חזרה לפעילות רגילה לאחר ההפרעה הקשורה בהוריקן בארי ביולי. הקפיצה במחירי הנפט הגולמי בימים האחרונים יכולה לתמוך בפעילות קידוח והפקה במהלך החודשים הקרובים. העלייה של 0.5% בתפוקת הייצור הייתה חזקה מהצפוי. העלייה בפעילות הייצור נרשמה למרות ירידה של 1.0% בייצור כלי רכב. זה משקף עלייה בשיעור של 1.0% בייצור ציוד עסקי, מה שמרמז כי ייתכן שהשקעות בציוד על ידי הסקטור העסקי החלו להתאושש. 

כתוצאה מכך, קצב הצמיחה התלת חודשי הנע של מדד הייצור התעשייתי עלה ועבור הרביע השלישי בכללותו צפויה עלייה בייצור התעשייתי. עדיין נותר האתגר של שימור הנתונים החיוביים, שאינם עולים בקנה אחד עם חולשת הסקרים (ISM) וגם לנוכח המשך החולשה התעשייתית בגוש האירו ובסין.

 

 

פעילות הייצור בסין ממשיכה להאט.

שיעור העלייה השנתי בייצור התעשייתי של סין ירד לשפל של 17 שנים של 4.4% בחודש שעבר וזוהי ירידה מ -4.8% ביולי. הנתון היה חלש מהצפוי.

ההשקעה בנכסים קבועים התרחבה ב -5.5% וזה היה חלש מהצפוי, תוך ירידה מ-5.7% ביולי. למרות שהוצאות על תשתית ובניית נדל"ן החזיקו מעמד, הצמיחה בהשקעות התעשייה הפכה לשלילית ומשכה את השיעור הכולל כלפי מטה. גם בתחום הבנייה ניכרת האטה בפעילות וגם במכירות הנכסים. ככל שהרשויות של סין יגבילו את האשראי לענף הבנייה המסוכן, הדבר עלול להביא להאטה נוספת בפעילות. כמו כן, המכירות הקמעונאיות האטו מצמיחה של כ -7.6% לשנה ביולי ל- 7.5% באוגוסט וזה נמוך מן הצפוי. בתגובה, הממשל הסיני הפחת את הריבית על מנגנון האשראי החדש ה-LPR לשנה.

ההאטה בצמיחת הפעילות בסין בחודש שעבר מצביעה תופעה רוחבית בסין. אף על פי שהמדיניות הפיסקלית הופכת לתומכת יותר ויותר, ויש גם צעדים מוניטריים, כמו הפחתת ריבית ושיעור חובת נזילות, נראה שפעילות הבנייה שאיננה לצרכי תשתית תמשוך את הצמיחה עוד מטה בקרוב. מדובר בתחום פעילות ממונף ומסוכן. פיחות ה-CNY איננו יכול לפצות על מכלול כה רחב של גורמי האטה גלובליים בצמיחה, כמו גם מלחמת הסחר שלא נפתרה וצמצום הביקוש העולמי. לכן, צפויה האטה נוספת בפעילות הכלכלית של סין בשנה הקרובה. לכך צפויה להיות השפעה גלובלית, בפרט על מדינות EM, וכן מדובר בגורם האטה משמעותי אשר יכול לפעול מצד הביקוש להאטת עליית מחיר הנפט על רקע הפיגוע בסעודיה וחזרה לרמה שלפני הפיגוע.

 

כצפוי, הותיר הבנק המרכזי ביפן את הריבית ברמה שלילית של מינוס 0.1%. הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי בשנה הקרובה.

הבנק המרכזי של יפן BOJ השאיר את הריבית ללא שינוי על מינוס 0.1% ואת יעד תשואות האג"ח הממשלתיות ל -10 שנים על 0.0%, וזה תאם את הציפיות המוקדמות. כמו כן, הבנק לא האריך את התחייבותו לשמור על הריבית לטווח הקצר ללא שינוי מעבר לאביב 2020, אך זה צפוי להתרחש בישיבה הבאה באוקטובר, אם יהיו סימנים להאטה בכלכלה בעקבות העלאת מס הצריכה ב-1/10/19. הבנק הדגיש את הסיכונים הגוברים מחולשת הביקוש הגלובלי וחזר על המחויבות להקל את המדיניות במידת הצורך.  צפוי כי הבנק ישמור על הריבית ללא שינוי במהלך השנה הקרובה. לאחר הודעת הריבית, ה-BOJ החל לצמצם את רכישות האג"ח שלו בשוק וכתוצאה רמת התשואות עלתה מ כמינוס 0.28% בראשית ספטמבר ל כמינוס 0.15% לאחרונה. המטרה היא להביא לעקום תשואות תלול יותר וזה במטרה להשיב את התשואה ואת התלילות לסביבת היעד של ה-BOJ, לאחר שאלו ירדו על רקע "הראלי" בשוקי האג"ח בעולם בחודש אוגוסט. 

 

הבנק המרכזי בבריטניה מותיר את הריבית ללא שינוי. המדיניות העתידית תושפע בעיקר מגורל הברקזיט.

בהתחשב בירידה בתוצר ברביע השני, הירידה באינפלציית הליבה לשפל של כמעט שלוש שנים באוגוסט והדרמה המתמשכת בברקזיט, לא היה סיכוי רב כי ה- MPC יעלה את הריבית מ- 0.75% כיום. לא צפוי כי ה- MPC ילך בעקבות הפד וה- ECB בטווח הקרוב ויוריד את הריבית, אלא אם כן יהיה ברקזיט קשה ללא עסקה. ההצבעה להשאיר את הריבית ללא שינוי הייתה פה אחד, אולם נימת הדיון הייתה מעט יותר יונית מאשר באוגוסט. 

הנושא הגדול ביותר הוא עדיין ברקזיט. במקרה של "ברקזיט עם עסקה" בסוף באוקטובר או בינואר, כאשר האינפלציה נמצאת כיום ביעד של 2%, סביר להניח כי ה- MPC לא ימהר להעלות ריבית בעת הנוכחית. אם יהיה מצב של דחיית הברקזיט לתקופה ממושכת, ה-MPC יפעל בהמשך להפחתת ריבית מתונה ולא מידית. במקרה של ברקזיט קשה, ללא עסקה, יהיה צורך בהרחבה מוניטרית משמעותית בכדי לייצב את הכלכלה.

 

 

המלצות לפעילות: אנו ממליצים לעבור לאחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. נמשכת המלצתנו להשקעה במח"מ בינוני של 4 – 5 שנים. בסוף השבוע צפויה ההכרזה האם ישראל מצטרפת למדד ה – WGBI העולמי. הצטרפות למדד עשויה לתרום לירידת התלילות בחלק הארוך ביותר של העקום השקלי הלא צמוד.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שהיה אמנם גבוה במעט מהתחזיות עדין מלמד כי סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה לנוע סביב הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. יחד עם המשך העוצמה שמפגין השקל, שנתמכה השבוע בין היתר על ידי העודף הגבוה בחשבון השוטף ברבעון השני של השנה, גורמים אלו מהווים תנאי רקע די חיוביים להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי. השבוע צפויה ההכרזה על הצטרפות ישראל למדד ה WGBI העולמי. הכרזה זו צפויה לתמוך לפחות בטווח הקצר בעיקר בחלקים הארוכים ביותר של העקום השקלי הלא צמוד, עם זאת יש לקחת בחשבון כי ירידת התשואות בשוק המקומי השנה הייתה די חדה ומן הסתם בחלקה מגלמת את ההצטרפות של ישראל למדד זה, כפי שניתן לראות בגרף 11 המלמד על ירידת תשואה של 120 נ"ב בממשק 347 מראשית שנת 2019.

 

 

ריכוז המלצותינו: 

 

 

 

אג"ח חברות

מגמה חיובית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני. בדומה לאפיק הממשלתי בלטו המדדים צמודי המדד בביצועים עודפים. בלטו המדדים בדרוג נמוך יחסית בביצועים עודפים. רמת המרווחים שמרה על יציבות השבוע. בשוק הראשוני נמשכת הפעילות המואצת מרבית ההנפקות זוכות לביקושים גבוהים ומניבה רווחים למשתתפים.

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה חיובית כאשר מדדי התל בונד צמודי המדד רושמים ביצועים עודפים על פני המדדים השקליים בדומה למגמת המסחר השבוע באפיק הממשלתי. מדדי התל בונד בדרוג נמוך יחסית בלטו בביצועים עודפים. עליות השערים  במדדי התל בונד המובילים בסך הכול תאמו את העליות באפיק הממשלתי כך שרמת המרווחים שמרה על יציבות יחסית השבוע. לעומת זאת עליות השערים במדדים בדרוג נמוך כגון תל בונד תשואות ותל בונד תשואות שקלי היו גבוהות יחסית ולכן ברמת המרווחים במדדים אלו נרשמה ירידה. מדדים אלו בולטים לאחרונה בביצועים עודפים כביטוי לחזרת התיאבון לסיכון של המשקיעים. יש לציין גם כי מרבית ההנפקות השבוע היו של חברות בדרוגים גבוהים יחסית של A+ ומעלה ופחות של חברות בדרוג בינוני – נמוך מה שיכול להסביר אולי חלק מהביצועים העודפים של חברות אלו השבוע.

 

השוק הראשוני חווה חודש עמוס בין חופשות הקיץ לחופשות החגים. השבוע גייסו חברות סכום של יותר ממיליארד ₪ ובסך הכול נראה שהחודש צפוי להסתיים עם גיוס של סביב 6 – 7 מיליארד ₪. בלטו השבוע בגיוסים חברת אמות השקעות, שפיר הנדסה ובז"ן. כן בלטה חברת כלל עם גיוס של יותר מ 800 מש"ח בכתבי התחייבות נדחים הון רובד 2. החברה טרם השלימה את המכרז לציבור.

מרבית ההנפקות זוכות לביקושים גבוהים יחסית ונסגרות במרווחים שדי תואמים את מרווחי השוק. מחילת השנה גייסו חברות יותר מ 42 מיליארד ₪ שזהו סכום נמוך יחסית לסכומי הגיוסים בשנים האחרונות. ייתכן וחלק מהירידה בגיוסים השנה מוסבר בעליית הגיוסים הממשלתיים על רקע העלייה בגרעון בתקציב הממשלה.

 

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

 

 

* רשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים    מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות.

מתחילת השנה גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ – 42.2 מיליארד ₪.

בשנת 2018 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 65.0 מיליארד ₪.

בשנת 2017 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 72.6 מיליארד ₪.

** רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי. 

 

הנפקות האוצר ובנק ישראל

  משרד האוצר יגייס השבוע (23.9) 1.65 מיליארד ₪ בהנפקה לעש"ר. הסדרות שיגויסו: ממשק 722 – 300 מש"ח, ממשק 1123 – 300 מש"ח, ממשק 928 – 300 מש"ח, ממצמ 545 – 250 מש"ח, ממקצ 520 – 500 מש"ח.

  משרד האוצר יקיים השבוע (24.9) מכרז הפוך במסגרתו ירכוש מהציבור את ממשק 120.