סחר בלתי חוקי בהיתרי עבודה לעובדים פלסטינים בישראל: המצב הקיים ורפורמה מתוכננת

היתרי העבודה של כ-20,000 עובדים פלסטינים, שהם 30% מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל בהיתר, נרכשו באופן לא חוקי תמורת תשלום חודשי ממוצע של כ-2,000 ש”ח (כ-20% מהכנסתם החודשית ברוטו). ההכנסות השנתיות והרווחים השנתיים מהסחר הלא חוקי בהיתרים נאמדים באופן שמרני בכ-480 מיליון ש”ח ובכ-120 מיליון ש”ח בהתאמה

 

 
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
26/09/2019

 

  • היתרי העבודה של כ-20,000 עובדים פלסטינים, שהם 30% מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל בהיתר, נרכשו באופן לא חוקי תמורת תשלום חודשי ממוצע של כ-2,000 ש”ח (כ-20% מהכנסתם החודשית ברוטו). ההכנסות השנתיות והרווחים השנתיים מהסחר הלא חוקי בהיתרים נאמדים באופן שמרני בכ-480 מיליון ש”ח ובכ-120 מיליון ש”ח בהתאמה.
  • רוכשי ההיתרים אינם מועסקים בדרך כלל על ידי המעסיק הרשום בהיתר שלהם. הם מדווחים על שכר חודשי ממוצע של כ-10,100 ש”ח או כ-8,100 ש”ח בניכוי מחיר ההיתר. עובדים שלא רכשו היתרים מועסקים לרוב על ידי המעסיקים המצוינים בהיתר העבודה שלהם ומדווחים על שכר חודשי של כ-7,800 ש”ח. מכאן שמחיר ההיתר כמעט שווה להפרש השכר בין רוכשי ההיתרים לבין אלו שעובדים אצל המעסיק הרשום, והרנטה שנוצרת עקב העסקת עובדים שקנו היתר בשוק החופשי משולשלת כמעט כולה  לידי סוחרי ההיתרים.
  • יישום רפורמה שאושרה על ידי הממשלה ב-2016 ושתבטל את החובה של  העובד הפלסטיני לעבוד רק אצל מעסיק מוגדר מראש, צפוי לייעל את הקצאת העובדים הפלסטינים, להגדיל את תפוקת העובדים ואת הכנסתם, לצמצם במידה ניכרת את הסחר הבלתי חוקי בהיתרי עבודה ולהגדיל את רווחי המעסיקים שלא הצליחו לקבל מהממשלה מכסות היתרי עבודה בשיטה הקיימת, על חשבון רווחי המעסיקים שקיבלו מכסת היתרים, לרבות סוחרי ההיתרים.

 

מחקר שנערך על ידי חגי אטקס מחטיבת המחקר בבנק ישראל וופאק עדנאן משלוחת אוניברסיטת ניו יורק (NYU) באבו דאבי, ויתפרסם בקרוב ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" תיעד את הסחר הלא חוקי בהיתרי עבודה לעובדים פלסטינים בישראל באמצעות סקר יעודי של כ-1,200 עובדים שנערך ביוני 2018. במחקר נמצא שמספר העובדים הפלסטינים הרוכשים היתרים הוא כ-20,000; כ-30% ממספר העובדים הפעילים בהיתר. מחיר ההיתר הינו כ-2,000 ש''ח בחודש, והרווח החודשי הממוצע של מוכר ההיתר, בניכוי תשלומי חובה למדינה, נאמד בכ-500 ש"ח. אומדן שמרני של סך ההכנסות ממכירת ההיתרים הבלתי חוקיים עומד על כ-480 מיליון ש"ח בשנה, והרווחים בכ-120 מיליון ש"ח בשנה. רוב מוחלט של התקבולים והרווחים הנם בענף הבנייה בו מועסקים רוב העובדים הפלסטינים, ומחיר ההיתר בענף זה גבוה בהשוואה לענפים אחרים.

הסחר בהיתרים נובע מכך שמנגנון ההיתרים הקיים מקנה למעסיקים שליטה בהיתרים. במנגנון זה מעסיקים ישראלים, מקבלים היתרים עבור עובדים פלסטינים ספציפיים, ויכולים לבטלם בנקל. ההיתר מאפשר את כניסתו של העובד הפלסטיני לישראל בתנאי שיועסק רק על ידי המעסיק הישראלי שביקש את ההיתר. אולם, מכיוון שמדובר בהקצאה מנהלית, התפוקה של עובדים אצל חלק מהמעסיקים שזכו בהיתר נמוכה מתפוקתם הפוטנציאלית אצל מעסיקים שלא זכו. על כן, חלק מהעובדים רוכשים את ההיתר ממעסיק בעל מכסת היתרים, ועובדים באופן לא חוקי, תמורת שכר גבוה יותר, אצל מעסיקים שלא זכו במכסה.

ממצאי סקר שערכו החוקרים בקרב עובדים פלסטיניים במעברי הכניסה לישראל מלמדים כי עובדים שרכשו היתרי עבודה השתכרו בממוצע 10,100 ש"ח בחודש. לעומת זאת, עובדים שלא רכשו את ההיתר עבדו אצל המעסיק הרשום בהיתר תמורת שכר חודשי ממוצע של כ-7,800 ש''ח. כלומר, רוב פער השכר בין קבוצות עובדים אלו קוזז על ידי מחיר ההיתר, והשכר החודשי נטו של רוכשי ההיתרים גבוה בכ-300 ש''ח בלבד משכרם של עובדים שלא רכשו היתר, בעיקר משום שעבדו חצי יום נוסף בחודש (איור 1). ממצא זה מלמד שבמשטר ההיתרים הקיים כמעט כל הרנטה הנוצרת מתעסוקה בשוק החופשי של פלסטינים שקנו היתר משולשלת לידי סוחרי ההיתרים.

ממצאינו לגבי הסחר הנרחב בהיתרי עבודה מלמדים על היתרונות הפוטנציאליים של הרפורמה במשטר היתרי העבודה בישראל שהממשלה אישרה בדצמבר 2016, במטרה לייעל את הקצאת העובדים הפלסטינים ולהגן על זכויותיהם על ידי מתן רשות לעובדים לעבור בקלות בין מעסיקים. רפורמה זו תחליף את ההקצאה המנהלית של מכסות במנגנון שוק, עבור עובדים שיקבלו היתר (החלטת הקבינט 2174, 18 בדצמבר 2016). יישום ההחלטה בענף הבנייה צפוי בשלהי 2019, לאחר השלמת ניסוי הנערך באזור התעשייה עטרות החל ממרץ 2019.

לאור העיוותים הקיימים במשטר ההיתרים הנוכחי אנו מעריכים שהרפורמה, אם תיושם ביעילות, עשויה להפחית במידה משמעותית את הסחר בהיתרים, ולהגדיל את הכנסות העובדים ואת רווחי המעסיקים שלא קיבלו מכסות היתרים על חשבון המעסיקים שקיבלו מכסות היתרים במנגנון הנוכחי, לרבות סוחרי ההיתרים. כתוצאה מהקצאת העובדים לחברות על פי קריטריון כלכלי ולא מנהלי, יגדלו פריון העבודה של העובדים הפלסטיניים, שכר העובדים והרווחה החברתית הכוללת. יתר על כן, הפעלת מנגנון ייעודי מבוסס אינטרנט לקישור בין עובדים ומעסיקים, המוקם על ידי מנהלת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, צפויה לסייע במימוש יעדי הרפורמה הממשלתית: ייעול הקצאה העובדים הפלסטינים והגדלת שכר העובדים.

טבלה 1: מאפייני שוק היתרי העבודה לעובדים פלסטינים פעילים בני 25–59

 

סה"כ

בנייה

ענפים אחרים

מספר העובדים שרכשו היתרים

20,166

15,054

5,112

המחיר הממוצע של היתר חודשי (ש”ח) 2

1,987

2,102

1,649

תשלומי המעסיק לרגולטור להיתר (ש”ח) 2

1,482

1,514

1,389

הרווח החודשי בגין כל היתר (ש”ח) 2

505

588

260

ההכנסות השנתיות ממכירת היתרים (מיליוני ש”ח) 3

481

380

101

הרווחים השנתיים ממכירת היתרים (מיליוני ש”ח) 4

122

106

16

 

מקורות: אומדנים המבוססים על סקר המעברים, סקר כוח אדם ועל נתונים מנהליים של משרד הפנים.

1. מספר רוכשי ההיתרים והערכת מספר העובדים עם היתרים חושבו כל בסיס סקר כוח האדם. תחזית ההסתברות של עובד לשלם עבור היתר, שעל בסיסה חושב מספר רוכשי ההיתרים, נאמדת על ידי רגרסיית פרוביט של ההסתברות לשלם על בסיס נתוני סקר המעברים.

2. מחיר ההיתר בענף הבנייה ובענפים האחרים מוערך על פי סקר המעברים, ותשלומי המעסיקים על בסיס נתונים מנהליים. המחיר הכולל של ההיתר  הוא ממוצע על פי אומדן מספר רוכשי ההיתרים בנתוני סקר כוח האדם.

3. הכפלת מחיר ההיתר החודשי במספר רוכשי ההיתרים וב-12 חודשים.

4. הכפלת הרווח החודשי עבור כל היתר ב-12 חודשים.

 

x