משה שלום
משה שלום
06/10/2019
תא 35
אין הרבה חדש בזירה המנייתית שלנו, וזאת מנקודת המבט הטכנית.
בסקירה הקודמת ציינתי שהמדד נמצא לפני הכרעה, בדומה למצב של המדד האמריקאי, וזאת כאשר הוא התמודד מול אזור ההתנגדות של 1630. אזור מאוד מדויק היסטורית (ראו סוף אפריל, תחילת אוגוסט, ופעמיים לאחרונה). בינתיים, המדד לא הצליח להתגבר על אותה רמה ועשה תנועה שלילית כלפי מטה אבל רק של כ-30 נקודות מדד וזה לא הרבה בכלל.
למעשה, אם תבחנו את אופי הנרות בתנועת המחיר תראו שהשלילה הזו נוצרה באמת ביומיים האחרונים דווקא, כאשר השפעת המצב בוול-סטריט הייתה חזקה לכיוון הזה. מנקודת המבט הזו, אני לא רואה הרבה אמוציות כאן, וזאת בניגוד למה שאכן נראה בארה"ב. כמו כן, ניתן לציין את האינדיקאציה המלווה באיטיות את אותה שלילה אבל המראה צורה של עמידות באותו מעשה מלווה. ב-מקדי, עוד לא נוצר קו היסטוגרמה שלילי אחד לרפואה, וזה אומר שהתאוצה השלילית אינה קיימת!
מה כל זה אומר? אני חוזר לבסיס הדברים שציינתי עד כה בסקירות האלו: במדד הישראלי קיים דשדוש אופקי מאז מרץ השנה. האם הסביבה בארץ ובחו"ל הייתה כל כך משעמת (פוליטית וכלכלית)? בוודאי שלא, אלא ההיפך: היו הרבה יותר גורמים מאיימים מאשר דוחפים לחיוב. ולכן, הדשדוש הזה דווקא נתפס בעיני כסמן חיובי, ולא אחר, לקראת פריצה של אותו שטח הפקר בין 1630 ו-1510.
שבירה של קו המגמה התומך את שפלים ובמיוחד ירידה מתחת ל-1510 ישנו את הערכה הזו לחלוטין. יצירה של שפל גבוה יותר וחזרה מעלה פשוט תאריך בזמן את אותה הערכה כאשר פריצה של 1630 וסגירה שבועית מעליה תהווה אישור לתסריט החיובי.
דולר-שקל
זה תמיד מעניין לראות נכס פיננסי המחפש תחתית או שיא. יהיו אלו שפלים או שיאים מינוריים או של הטווח הרחוק. רוב הזמן, חיפוש כזה מייצר לנו את הדינאמיקה של הדשדושים. אלו הסימטריים, ואלו שאינם כאלה. כעת, אנו רואים מצב כזה ביחס דולר-שקל.
אזור התמיכה המינורי, בינתיים, של 3.47, נלחם על קיומו כתמיכה חזקה כאשר זו הפעם השנייה שהמטבע האמריקאי אצלנו הגיע לשם. אין ספק שהאווירה כאן שלילית מאוד. הרי מדובר בחיפוש תחתית, אחרי חודשים רציפים של ירידות ודשדוש ארוך באמצע. כמו כן, מדובר בנכס פיננסי עם רקע קשה במיוחד כאשר הדבר כמעט בטוח בפי כל האנליסטים השונים היא עובדת היות הפדרל רזרב מוריד את הריבית הרשמית על הדולר.
לכאורה, זוהי גם תוצאה ישירה מן המצב המתלבט, הקיים בשוק המניות המקומי, כאשר שם המדד נלחם באזור גבוה של תחום מחיר, וכאן נלחמים באזור הנמוך של תחום המחיר. בינתיים, חוץ מן העצירה הזמנית סביב 3.47 אין משהו שיכול לעורר תקווה אצל האופטימיים כאן. הדולר חייב לעבור את 3.525 תחילה, לפחות, על מנת שתהיה כזו.
רק מזווית הראייה של האינדיקאציה אנו יכולים לראות כמה סימנים של תקווה: ה-סטוק במצב של מכירות יתר וב-מקדי, ישנה הכנה ברורה לאפשרות של סטייה חיובית. האם זה מספיק? לא, אבל זה בהחלט יכול להוות רקע תומך מאוד למהלך מתקן קצר טווח או אפילו לטווח הבינוני.
יש לזכור שהמטבע האמריקאי הינו המטבע הקובע בעולם ושישנה סיבה מערכתית גלובלית עצומה שהוא לא ייעלה גבוה מדי (אשראי אדיר שנלקח על בסיס דולרי). וכך, כאשר הוא מרים ראש, אנו רואים שישנה תמיד סיבה טובה להחלשתו חזרה. ברמה המקומית, אנו תמיד נזכור שהייצוא ישראלי תלוי בשער סל הגיוני ושבנק ישראל יילחם בעתיד, כמו בעבר, לשמור על סוג של "שפיות" כאן.
S&P500
חזרנו לתקופה המעניינת שבה חדשות רעות הן סימן לחיוב בשווקים! איך זה קורה? זה קורה כאשר השלילה בחדשות מהווה גורם פסיכולוגי משמעותי לתקווה של התערבות הגופים הממלכתיים על מנת לשנות את המצב, ובמיוחד מכוונים הדברים לכוון הבנק המרכזי והכלי המוניטארי.
זה מה שראינו ביום שישי: נתוני תעסוקה "על הפנים" עם גיוס עובדים של כ-135 אלף בלבד מול ה-145 שהיו צפויים להיווצר, ותגובה חיובית של שוק המניות לאותו אירוע חדשותי מדכא. יש האומרים שהתקווה הזו קצת מוזרה וקצת חסרת בסיס לוגי לאור הרמה הנוכחית של הריבית בארה"ב, ובכלל בעולם, ולאור הגורמים האחרים המשפיעים על המשוואה כמו מלחמת הסחר, הבחירות, המצב הגיאו-פוליטי במפרץ וכו... אבל לא נתווכח עם השוק אף פעם!
אם בוחנים את המגמה התוך יומית אי אפשר שלא לקשר בין שני האירועים באופן שציינתי.
לא רק זאת: באופן פרדוקסאלי, בשיא מלחמת הסחר עם סין אנו רואים גידול משמעותי של הגרעון במאזן הסחר שבין ארה"ב וחברותיה הסוחרות איתה. מיסי ייבוא, דיבורים גבוהים מצד הממשל, וכל זה כדי לקבל בסופו של דבר בור עמוק יותר של הוצאות ייבוא מול הכנסות ייצוא. וכאן בדיוק הבעיה: הנשיא אינו מבין את מה שכל כלכלן דרגה ג כבר הבין: מלחמות הסחר לא יקטינו את ההבדל כי הן יגרמו לתחרות עוד יותר חריפה מצד המייצאים לכוון ארה"ב, כאשר המס על אותו ייבוא ייפול על הצרכנים.
מצד שני, צעדי הנגד יגרמו להקטנת הזמנות מארה"ב, ירידה בביקושים ולכן גם בצעדי ייעול שיגרמו להורדת השכר ולבסוף אבטלה. שימו לב לנתון השכר שירד ל-0% מול גידול צפוי של 0.3%.
טכנית, המדד התנהג למופת: הוא הגיע לקו המגמה התחתון, נגע והגיב, ונמצא כרגע באמצע הניאוטראלי של תחום ההחלטה. זה יכול ללכת לכל כיוון ולכן פשוט נחכה לראות מה יהיה בשבוע הבא כדי לתת סיכויים טובים יותר לכל כיוון אפשרי. אני עדיין חושב שלפנינו בנייה לפריצה אבל כאמור הכול עדיין יכול לקרות באותה מידה של ייתכנות.
הערה כללית לגבי הגרפים:
אחרי שנים רבות של שימוש במערכת גרפית משלי, החלטתי להשתמש במערכת גרפית של אתר, אשר מספק את מיטב הטכנולוגיה לכך, ובחרתי באתר Investing.com. היותו אתר שמאפשר מבט גם על נכסים ישראלים רק הוסיף נקודות לבחירתו, ואני חושב שהשינוי מהווה התקדמות, ואף בהירות יתר, על מצבם הטכני של הנכסים.
כל הגרפים המוצגים ימשיכו להיות יומיים, דהיינו שבהם כל נר מייצג יום של מסחר, אבל יהיו מוצגים על בסיס נרות Heikin-Ashi על מנת לקבל תחושה מגמתית הרבה יותר ברורה ומספקת למשקיעים וסוחרים העובדים על בסיס מתודולוגיה קרובה לזו. לבסוף, אני מזמין את הקוראים להתנסות בצד הגרפי של האתר ובכל שירותיו המגוונים והמעניינים.
