לאומי שוק ההון >> סקירה שבועית >> כניסתה של ישראל למדדי האג"ח העולמיים מצטרפת לשורת גורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל.

עיקרי דברים 

מקרו

 

אג"ח ממשלתי

 

אג"ח קונצרני

 

 

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – ירידת תשואות בשבוע מסחר מקוצר על רקע הצירוף של ישראל למדדי האג"ח העולמיים WGBI ו WORLDILSI. בנוסף המשך ירידת התשואות בארה"ב ממשיכה לתת רוח גבית בעיקר לחלקים הארוכים של העקומים. פוטנציאל ירידת התשואות בחלקים הקצרים –בינוניים מוצה כמעט לחלוטין.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי רשם עליות שערים בשני ימי מסחר השבוע. בלטו צמודי המדד הארוכים לטווח של 10 שנים ומעלה בעליות שערים חדות במיוחד של 2.3% בממוצע. ירידת התשואות מתחילת השנה נראית כקרובה למיצוי בחלקים הקצרים – בינוניים של העקומים בעיקר על רקע ציפיתנו ליציבות בריבית בנק ישראל. אמנם בסיטואציה מסוימת, שככל הנראה איננה מתקיימת בעת הנוכחית, תיתכן ירידת ריבית סמלית חזרה לרמת השפל של 10 נ"ב. אולם, תרחיש של ריבית אפס וריבית שלילית נראה כתרחיש בעל היתכנות נמוכה מאוד כרגע. השבוע עשוי בנק ישראל, במסגרת הודעת הריבית של הוועדה המוניטארית (שתכלול גם הערכות מקרו מעודכנות של חטיבת במחקר), להדגיש כי הריבית לא תעלה עוד תקופה ארוכה וייתכן כי אף ידגיש את האפשרות לשימוש בכלים מוניטאריים נוספים, ושינוי במינונים של כלים כמותיים קיימים, כגון יציבות ואף ירידה בהיקף הנפקות מק"מ לצד ירידה בהיקף מכרזי הפיקדונות של בנק ישראל לבנקים. הצירוף של ישראל למדדי האג"ח העולמיים החל מ 1.4.2020 צפוי להשפיע בעיקר על החלקים הארוכים של העקומים, כאשר גם שם נראה כי חלק משמעותי מירידת התשואות כבר מאחורינו.

 

כצפוי, הודיעה, ביום חמישי שעבר, חברת המדדים FTSE-RUSSELL על כניסתה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI), שהוא אחד המדדים המובילים בעולם, החל מחודש אפריל 2020. בנוסף, ישראל תיכלל גם במדד WorldILS, שעוקב אחרי אג"ח ממשלתיות צמודות מדד. משקלן של אגרות החוב השקליות במדד WGBI יהיה 0.3%. משקלה של ישראל במדד WORLDILSI יהיה גבוה יותר ויעמוד על 1.78%. צירופה של ישראל למדד הצמוד היה מפתיע יותר כיון ואפשרות זו לא הוזכרה עד כה. כניסת ישראל למדדי האג"ח העולמיים צפויה להביא להיקף רכישות של אג"ח מקומיות על-ידי זרים, לצד הגורמים הבסיסיים בעלי ההשפעה ארוכת הטווח על שערו של השקל, ובראשם: המשך תנועות ההון הישירות הנכנסות לישראל לצד עודף יציב ומתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, צפויים לתמוך בעוצמתו של השקל גם בשנים הקרובות. מאז ההודעה רשם השקל התחזקות של כחצי אחוז תוך כדי כך שהשקל רושם שיא חדש מול סל המטבעות.

שער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות (על-פי נתוני בנק ישראל) התחזק משמעותית ברביע השלישי של 2019, תוך ירידת המדד לרמת שיא של 73.0 נקודות אשר מהווה את נקודת שיא העוצמה של השקל, לפי מדד זה, מאז ומעולם.

ברביע השלישי של השנה נרשם ייסוף של כ-4.4%, זאת לאחר ייסוף של כ-5% במהלך המחצית הראשונה של השנה. כלומר, לאחר שבמהלך שנת 2018 נרשם פיחות (היחלשות) של כ-2.8% בשקל מול הסל, במהלך 2019 השקל שינה כיוון ושב להתחזק באופן משמעותי כשבשלושת הרביעים הראשונים של 2019 השקל התחזק (ייסוף) ביותר מ-9%.

בנק ישראל, שאמנם שינה את הטון בעת האחרונה לכיוון פחות ניצי בהקשר של העלאת ריבית, לא התערב בשוק המט"ח במטרה לתמוך בשקל, זאת על אף הירידה של מדד שער החליפין הנומינאלי לשפל היסטורי. בכך, ייתכן כי בנק ישראל בראשות הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, מאותת כי בניגוד לשנים קודמות בהן רכישות המט"ח היוו חלק בלתי נפרד מתמהיל המדיניות, שמטרתה העיקרית היא השגת יעד יציבות המחירים, הוא לא ימהר להתערב בשוק המט"ח כשהשקל מתחזק.

לאחרונה עלו בכלי התקשורת הצעות מצד הסקטור העסקי בישראל כיצד על בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל וזאת על ידי חסימת פעילות "ספקולטיבית" בשוק המט"ח של ישראל. הצעות אלו מייחסות את הגורם לייסוף לפעילות ספקולטיבית ומפחיתות מהדומיננטיות של הרקע הבסיסי החזק המביא להתחזקות הרב שנתית של השקל. הגישה האמורה לעיל, של חסימה סלקטיבית של סוגי פעילות מסוימים בשוק המט"ח של ישראל, מתעלמת מן העובדה שחלק מן המסחר בשקל כלל לא נעשה בשוק הישראלי, אלא בחו"ל (לונדון לדוגמא). חסימה של השוק הישראלי לפעילות מסוימת, תסיט את הפעילות לשווקים זרים ויעילות הצעדים המוצעים לא תהיה רבה לאורך זמן. בעבר, בנק ישראל כבר ניסה להתערב בנושא עסקות לספקולנטים על ידי הטלת חובות דיווח של פעילות בנגזרים וחובת נזילות על עסקות נגזרים. הפעילות אז תרמה להחלשת השקל, אך יצרה עיוותים בתמחור השוק והסטת פעילות אל מחוץ לישראל. 

נציין שחלק ניכר מן הפעילות בשקל מתבצע בעסקאות נגזרים שמינופם דורש מימון נמוך אך השפעתן על שער החליפין זהה להשפעות הנובעות מביצוע עסקות המרת מט"ח במימון מלא, כך שחלק נכבד מן הפעילות בשקל כלל לא ייכנס לאותה מסגרת מוצעת של חסימת מימון. יתר על כן, במידה ותאומץ הגישה שחוסמת באופן סלקטיבי ספקולנטיים, מדוע לחסום רק את אלו שפעילותם היא בכיוון ייסוף השקל ומדוע לא לחסום באופן סימטרי את כל הפעילות הספקולטיבית, הן לכיוון של פיחות והן לכיוון של ייסוף?

 

 

 

מקרו ישראל

יציבות בשיעור העלייה החודשי של המדד המשולב לבחינת מצב המשק בחודשים יוני-אוגוסט.

בחודש אוגוסט המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה ב-0.23%, זאת בדומה לשיעור העלייה החודשי בחודשים יוני-יולי. דהיינו, לאחר צמיחה חודשית מתונה בחודשים אפריל-מאי, בין היתר, בהשפעת הקדמת רכישות כלי רכב מהרביע השני של השנה לרביע הראשון (כך על-פי בנק ישראל), המדד המשולב חזר בחודשים האחרונים לשקף צמיחה בקצב דומה לפוטנציאל, כלומר צמיחה ריאלית של כ-3% בשנה (להערכת בנק ישראל וגופים בינלאומיים גדולים אחרים) לאחר מספר שנים בהן הקצב היה גבוה יותר. בנוסף, נציין כי נתוני המדד המשולב מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק בקצב יציב ברביע השלישי של השנה עד כה (יולי-אוגוסט). 

רכיבי המדד המשולב אשר תמכו בעלייתו בחודש אוגוסט הם: יצוא הסחורות והייצור התעשייתי (ביולי), אשר ייתכן שהושפעו לטובה מהעלייה בפעילות הרכיבים האלקטרוניים (כפי הנראה על רקע גידול מסוים בפעילות של אינטל), וכן עליית יבוא התשומות לייצור. נתונים אלה, עשויים להצביע על התאוששות מסוימת בפעילות התעשייתית בישראל בעת האחרונה, זאת לאחר חודשים ארוכים של חולשה בפעילות, התפתחות אשר צפויה לתמוך בצמיחה ברביע השלישי של השנה. מנגד, הרכיבים הבאים קיזזו את קצב עליית המדד המשולב באוגוסט: יבוא מוצרי הצריכה, הפדיון בענפי השירותים והתחלות הבנייה ברביע השני של 2019, התפתחות אשר משקפת היחלשות מסוימת בביקושים המקומיים (לצריכה בעיקר).  

קצב העלייה השנתי של המדד המשולב התייצב בחודשים האחרונים על רמה של 3.3%, כאשר בשנה האחרונה קצב זה מצוי בטווח שבין 3.3%-3.5%. מדובר בצמיחה מעט מהירה מהפוטנציאל, אם כי, יש לציין שנתוני המדד המשולב מביאים בחשבון גם את פעילות היבוא, זאת בניגוד לנתוני החשבונאות הלאומית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שנת 2019 תסתכם בצמיחה של 3.0% (ריאלי) לאחר צמיחה בקצב של 3.4% ב-2018, בעיקר על רקע צמיחה מעט מתונה יותר בצריכה הפרטית והציבורית וביצוא הסחורות והשירותים. בהמשך, להוציא פרויקטים חד-פעמיים של חברות גדולות במשק – בעיקר אינטל וחברות הגז הטבעי – הצמיחה במשק המקומי צפויה להישאר סביב הפוטנציאל.

 

 

מצב שוק העבודה בישראל ממשיך להצביע על קרבת המשק למצב של "תעסוקה מלאה".

סקרי כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי שיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה עלה ב-0.1 נקודת אחוז בחודש אוגוסט לרמה של 3.8%. זאת, תוך עליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לרמה של 63.2% לעומת 63.1% בחודש יולי.

בחינה של קבוצת גילאי העבודה 25-64, לה ההשפעה הרבה ביותר על שוק העבודה ועל הביקושים המקומיים במשק, מעלה כי שיעור האבטלה בקבוצה זו עלה באוגוסט ל-3.5% לעומת 3.3% בחודש יולי. במקביל, שיעור ההשתתפות עלה חזרה לרמה בה היה בחודשים מאי-יוני (80.3%) לאחר שירד בחדות בחודש יולי (79.7%). בנוסף, נציין כי עליית שיעור ההשתתפות חלה על רקע תוספת של כ-22 אלף מועסקים בחודש אוגוסט, העלייה החדה ביותר מאז נובמבר 2018, זאת לאחר ירידה מצטברת של כ-26 אלף מועסקים בחודשים אפריל-יולי. על אף העלייה במספר המועסקים בחודש אוגוסט, נתונים ממקורות אחרים ממשיכים להצביע על התמתנות בביקוש לעובדים במשק, ובהם: המשך ירידת שיעור המשרות הפנויות במשק שעמד בחודש אוגוסט על 3.49% (מנוכה עונתיות) לעומת 3.54% ביולי ו-3.69% באוגוסט 2018 לצד קיפאון במספר משרות השכיר מתחילת 2019.

לסיכום, התייצבות שיעור האבטלה בסביבת שפל היסטורית לצד התמתנות קצב קליטת המועסקים לכ-1% (שנתי) לעומת ממוצע רב-שנתי (מתחילת 2013) של 2.2%, מצביעים על קרבתו של המשק למצב של "תעסוקה מלאה". חוסנו היחסי של שוק העבודה המקומי נשמר גם בעת הנוכחית, אך הירידה בביקוש לעובדים במשק עלולה להכביד על נתוני התעסוקה בחודשים הבאים. במבט קדימה, שיעור האבטלה בגילאי 15 ומעלה צפוי, להערכתנו, להישאר סביב רמה של 4% גם בשנים הקרובות.

 

קצב הגידול השנתי של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי מצוי בעלייה בחודשים האחרונים ומצביע על המשך ההתרחבות של הצריכה הפרטית.

בחודשים האחרונים קצב הגידול השנתי של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי מצוי במגמת עלייה, אשר מצביעה על שיפור בקצב התרחבות הצריכה הפרטית. יש לציין שהנתונים מתייחסים לרכישות של ישראליים בבתי עסק מקומיים בלבד, כלומר ללא רכישות אונליין וקניות של ישראליים בחו"ל, כך שייתכן שהצריכה הפרטית בכללה צמחה בקצב מהיר אף יותר. תמונה דומה עולה גם בבחינה של אינדיקטורים נוספים, בהם: מדדי הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי ופדיון רשתות השיווק (בחודש יולי). כמו כן, הסביבה המאקרו-כלכלית נותרה בסך הכול יציבה ותומכת צריכה, על רקע שוק עבודה חזק יחסית, שכר שצומח בקצב יציב יחסית, המשך מגמת הייסוף בשקל,  מדד אמון צרכנים שמצוי ברמה היסטורית גבוהה ואף עלה בחודשים יולי-אוגוסט, לצד צפי להמשך סביבה מתונה של אינפלציה וריבית, דבר אשר תומך בכוח הקנייה של משקי הבית. במבט קדימה, אנו מעריכים שהצריכה הפרטית תצמח ב-2019 בשיעור דומה לזה של 2018 (3.7% ריאלי), אשר צפוי להתמתן זמנית לכיוון 3% ב-2020, זאת על רקע מהלכי המיסוי הצפויים להערכתנו מצד הממשלה במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי.

 

מקרו עולמי

ההאטה בארה"ב מחלחלת ממגזר הייצור גם למגזר השירותים.

על פי מדדי ה- ISM, הצמיחה במגזר השירותים בארה"ב מצויה בירידה, כאשר המדד לחודש ספטמבר ירד לשפל של קרוב ל- 3 שנים ובסמוך לרמות השפל של העשור האחרון. מדד מנהלי הרכש של מגזר השירותים ירד לרמה של 52.6 נקודות לעומת רמה של 56.4 נקודות בחודש אוגוסט. ירידת מגזר השירותים מגיעה לאחר שמזה תקופה מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור רושם ירידה לרמות שפל של יותר מעשור. ירידת המדד הושפעה מירידה  כמעט בכל הפרמטרים ובעיקר בנתון התעסוקה וההזמנות החדשות.

 

מוקדם יותר השבוע פורסם בארה"ב כי גם מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור ממשיך לרדת לרמתו הנמוכה בעשור האחרון. בחודשיים האחרונים ירד המדד לראשונה מאז ראשית שנת 2016 אל מתחת לרמת 50 הנקודות המלמדת על התכווצות ממשית של פעילות הייצור בארה"ב. במהלך 2016 כבר הייתה "בהלת צמיחה" שהשתקפה במדדי ה- ISM השונים, זאת על רקע המשבר בשווקים הפיננסיים שבסין. גם הפעם, יש משקל גדול לרכיב הציפיות, הסובייקטיבי, בירידת המדדים. מדובר בהתפתחות צפויה, שכן מזה כשנתיים אנו מצביעים על תחזית להאטת הצמיחה בארה"ב, לשפל של כ-1.5% בשנת 2020, כך שההתפתחויות הנוכחיות עקביות עם התממשות תחזיות זו. על פי האינדיקטורים השונים, כמו המדד המוביל בארה"ב, ה-LEI, נראה שפני הדברים לכיוון של האטת הצמיחה אל מתחת לפוטנציאל בארה"ב, אך לא למיתון.

על רקע נתוני המקרו החלשים יחסית, ובעיקר החשש ההולך וגובר מן ההשלכות של אי פתרון של מלחמת הסחר והאף ההרחבה לחזית ארה"ב – אירופה, ירדו השבוע התשואות הממשלתיות בארה"ב שוב לרמות השפל של השנה האחרונה כאשר השווקים חזרו לגלם עוד ארבע הורדות של ריבית הפד עד לסיום שנת 2020 (מרביתן עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2020) תוך הסתברות של קרוב ל- 90 אחוזים להורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה בחודש אוקטובר. להערכתנו, הריבית בארה"ב צפוי לרדת באחת ההחלטות שעוד נותרו במהלך 2019 (אוקטובר או דצמבר), אך לא מעבר לכך.

 

שוק העבודה בארה"ב  ממחיש כי המשק האמריקאי מאט אך רחוק מגלישה למיתון.

הגידול של 136 אלף במספר המועסקים ממחיש כי צמיחה התעסוקה, והפעילות הרחבה יותר, אמנם מאטה, וזאת כצפוי מראש, אך רחוקה מאוד מלהיות לקראת התמוטטות כלשהי. עם הכללת תיקוני נתונים קודמים, תוספת המועסקים הייתה 145 אלף. יש לציין ששיעור האבטלה ירד לשפל של 50 שנה – 3.5% בלבד. 

נתון התעסוקה הושפעה מן התעסוקה הממשלתית ורשויות מקומיות, שגדלה בחודש שעבר ב- 24,000, אולם ה- BLS מדגיש שרק אלף מהם היו עובדי מפקד ארעיים. התעסוקה התעשייתית ירדה רק ב -2,000, וזה נתון "עמיד" באופן מפתיע לאור הירידה במדד הייצור של ISM שיתכן ומגזים בפסימיות שלו הבאה מרכיב הציפיות הסובייקטיביות הגדול שבו. 

התעסוקה הקמעונאית ירדה ב -11,400, אך הדבר משקף שינוי מבני, של המשך המעבר למכירות מקוונות, ולא חולשה מחזורית. לבסוף, התעסוקה הזמנית עלתה ב -10,200 והמשיכה את העלייה מזה זמן, מה שתומך בהערכה כי שוק העבודה מאט בהדרגה, ועל פי הציפיות המוקדמות שלנו, ולא קורס בשום אופן. בסך הכל, הסקטור הפרטי הוסיף 114 אלף מועסקים בחודש שעבר.

הירידה בשיעור האבטלה ל -3.5%, הנמוכה ביותר מאז דצמבר 1969, מ -3.7% בחודש שלפני כן, הייתה כתוצאה מכל הסיבות הנכונות - עם עלייה חזקה מאוד של 391,000 מועסקים בסקר של משקי הבית שעברה את העלייה של 117,000 בכוח העבודה ויציבות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (ברמה של 63.2 אחוז). השכר לשעת עבודה נותר ללא שינוי במונחים חודשיים, מה שמשקף תיקון לעלייה המואצת בשלושת החודשים האחרונים, ושיעור העלייה השנתי ירד ל- 2.9%.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הגרעון המסחרי של ארה"ב מול סין הולך ויורד על רקע מלחמת הסחר

הגירעון המסחרי של ארה"ב עלה ל -54.9 מיליארד דולר באוגוסט, מ -54.0 מיליארד דולר, משקפת עלייה של 0.5% ביבוא, כאשר היצוא עלה ב -0.2%. במונחים ריאליים, היצוא והיבוא ממשיכים בצמיחה של כ -4% במונחים שנתיים ברביע השלישי וזה צפוי להביא לכך שהסחר נטו ישפיע במידה מועטה לשלילה על צמיחת התוצר ברביע השלישי. מבחינת חלוקה למדינות סחר, הגירעון מול סין הולך וקטן, זאת על רקע מלחמת הסחר, והגירעון מול מקסיקו גדל על רקע הסכם הסחר העדכני והסטת פעילות ייצור של ארה"ב אל מקסיקו.

 

התרחבות מלחמת הסחר לארה"ב-אירופה

ההחלטה של ה- WTO השבוע להעניק לארה"ב הרשאה להעלות מכסים על האיחוד האירופי בגין סובסידיות של איירבוס מגדילה את הסיכון להרחבת מלחמת הסחר של טראמפ. מדובר במכסים של 10% על מטוסים אזרחיים גדולים, ו- 25% על מזון וסחורות אחרות, שיכנסו לתוקף ב- 14 באוקטובר. תחת פסק הדין השבוע, ארה"ב יכולה להעלות את המכסים עוד יותר - יש לה אישור של ה- WTO להעלות מכסים עד ל- 100%.

פסק הדין הוא חלק מסכסוך ארוך שבין ארה"ב לבין האיחוד האירופאי עוד משנת 2004 וקל לראות כיצד הדברים עלולים להסלים הלאה תחת כהונתו של טראמפ. ארה"ב חוסמת באופן טקטי מינויים מחדש של שופטים לבית הדין לערעורים של ה- WTO, שירד לשופט אחד בלבד בדצמבר. המשמעות היא שגם אם האיחוד האירופי יפסיק לסבסד את איירבוס, הוא לא יוכל לפנות ל- WTO על מנת שיופחתו המכסים של ארה"ב.

יתר על כן, בשנה הבאה ה- WTO צפוי לפסוק לטובת האיחוד האירופאי ביחס לסובסידיות אמריקאיות לבואינג (החלטה זו תתקבל על ידי גוף אחר בארגון ולא בית הדין לערעורים). האיחוד האירופאי צפוי לפעול כנגד ארה"ב. כל זאת לפני שנכנסו לתוקף מכסים אמריקאים פוטנציאליים על מכוניות מאירופה, מה שיגרום נזק כלכלי רב יותר לאירופה. ארה"ב צפויה לשמור מהלך זה כנשק במסגרת המחלוקת ההולכת וגוברת בין הגושים על סובסידיות למטוסים וקובעי המדיניות האמריקניים צפויים להביא לבסוף להעלאת המכסים על כלי רכב אירופאיים מה שיפגע באופן משמעותי במדינות המתועשות של אירופה.

איטליה מסתמכת על רצון טוב מצד האיחוד האירופי

הממשלה האיטלקית צופה כי הגירעון בתקציב יעמוד על 2.2% מהתמ"ג השנה והלאה. זאת לעומת התחזית הקודמת שהיא תצמצם את הגירעון ל כ -1.4% בשנת 2020. ההבדל נובע בעיקר מביטול העלאת המע"מ המתוכננת בינואר. אך תחזית הגירעון לשנת 2020 תלויה בתחזית כי התוצר יעלה ב -0.6%, שלדעתנו הוא אופטימי מדי. ככל הנראה שהגירעון יחרוג מהיעד הנ"ל. אם איטליה הייתה עומדת ביעדיה לטווח הבינוני, שנקבעו על ידי האיחוד האירופי, היא הייתה מצמצמת את הגירעון המבני שלה ב- 0.6% מהתוצר לעומת צפי לעלייה של 0.2% בגירעון המבני.  במידה והאיחוד יבחר להכניס את איטליה תחת "השגחה מיוחדת" התפתחות כזו, לצד עליית הגירעון ויחס החוב-תוצר, ישפיעו על פער התשואות איטליה-גרמניה.

 

אירופה: האטה בצמיחה וציפיות האינפלציה יורדות

האבטלה בגוש האירו ירדה באוגוסט, מה שאמור לתמוך בביקוש המקומי. אולם מדדי ה-PMI הצביעו על כך שהחולשה בייצור התעשייתי, עקב חולשת הייצוא, מתפשטת לענפי השירותים המקומיים. ה- PMI הכולל מצביע על כך שהצמיחה בגוש האירו נעצרה בסוף הרבעון השלישי. בינתיים, נתוני האינפלציה של ספטמבר היו חלשים, וציפיות האינפלציה על פי השווקים ירדו. אם הציפיות ירדו עוד יותר, הלחץ על ה- ECB לפעול מעבר לצעדים שהכריז עליהם לאחרונה יגדל מאוד.

 

ברקסיט – תמונת מצב

ב-24 לספטמבר פסק בית המשפט העליון באנגליה כי החלטת ראש הממשלה להשעות את הפרלמנט הייתה "לא חוקית, בטלה וללא כל השפעה" וכי יש "לבטל את ההשעיה". ההערכה היא שלנוכח החלטה זו גדלו הסיכויים לעיכוב ביישום הברקסיט, ככל הנראה עם הליכה לבחירות במועד מאוחר יותר, כאשר נושא הברקסיט יהיה מרכזי. תיאורטית, כתרחיש החלופי עדיין ישנה האפשרות של ברקסיט ללא עסקה, אך כתרחיש חלופי ומשני שסיכוייו פוחתים.

המצב החדש בעקבות החלטת בית המשפט מקטין את יכולתו של ראש הממשלה להשעות את הפרלמנט מחדש וזה מצמצם את היכולת של רוה"מ ג'ונסון ליישם ברקסיט בכל מחיר ב -31 באוקטובר, ומגביר את המרחב שיש לפרלמנט למנוע הסכם ללא עסקה. בתגובה לפסק הדין, ישנן קריאות נרחבות לג'ונסון להתפטר מתפקיד ראש הממשלה ויתכן שהפרלמנט יפעל להצבעת אי-אמון וינסה להקים ממשלת מעבר שתעכב את יישום הברקסיט ובכך יפחתו הסיכויים לפרישה ללא עסקה. 

עתה, על רוה"מ ג'ונסון להתמודד עם אתגר משמעותי של השגת הסכם עם האיחוד האירופי ואז להעביר אותו בפרלמנט בתוך זמן קצר. במידה ולא תצלח דרכו, אזי החקיקה המאלצת את ראש הממשלה לדחות את ברקסיט עד לתאריך 31 בינואר 2020 תופעל. ספציפית, צפוי מהלך של הפרלמנט, מגובה חקיקה, שיאלץ את ראש הממשלה לעכב את ברקסיט, אם לא אושרה עסקה על ידי הפרלמנט עד ה -19 באוקטובר.

במקרה של עיכוב נוסף בברקיסט, בחירות כלליות יתרחשו כנראה בנובמבר או בדצמבר, וזה ישפיע במידה רבה על מה שיקרה לברקסיט ולכלכלה. אם השמרנים ינצחו, הסיכוי לברקסיט ללא עסקה וכתוצאה למיתון באנגליה, ולהשפעה שלילית על אירופה, יעלה. אם הלייבור ינצח, יתבצע משאל עם חוזר ככל הנראה בנושא הברקסיט. כל עוד הנושא לא הגיע לסיומו, המשק האנגלי ימשיך לצמוח בקצב שהינו איטי במידה משמעותית מקצבי הצמיחה שהיו מוכרים מן העבר ובמקרה של ברקסיט "קשה" הדבר עלול להוביל להיחלשות נוספת של הליש"ט וצורך של הבנק המרכזי של אנגליה להפחית את הריבית.

 

המלצות לפעילות: אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. נמשכת המלצתנו להשקעה במח"מ בינוני סינתטי של 4 – 5 שנים. הצטרפות ישראל למדדי האג"ח העולמיים עשויה לתרום לירידת התלילות בחלק הארוך ביותר של העקומים ובעיקר בעקום הצמוד.

ההכרזה על צירוף ישראל למדדי האג"ח העולמיים לפי שעה החלה להשפיע בעיקר על החלקים הארוכים ביותר של העקומים. להערכתנו גם בתקופה הקרובה עיקר ההשפעה תהיה על איגרות החוב לטווח של 10 שנים ומעלה. ככלל שוק האג"ח הממשלתי המקומי ימשיך ליהנות מרוח גבית בתקופה הקרובה גם מהעולם על רקע רמת התשואות הנמוכה. עם זאת פוטנציאל ירידת התשואות בחלק הקצר – בינוני כמעט מוצה לחלוטין על רקע הערכתנו ליציבות הצפויה בריבית בנק ישראל. בנק ישראל עשוי לנקוט גישה "יונית" בהודעת הריבית השבוע, תוך הדגשה של כלים מוניטאריים העומדים לרשותם בנוסף על כלי הריבית. הצירוף של ישראל גם למדד הצמוד העולמי (למרות שככל הנראה מדד זה לא מנהל נכסים רבים) צפוי לתת בולטות לצמודי המדד הארוכים בתקופה הקרובה.

 

ריכוז המלצותינו: 

 

אג"ח חברות

עלייה ברמת המרווחים על רקע ביצועי החסר ביחס לאפיק הממשלתי. המדדים המובילים נסחרו ביציבות יחסית תוך תנודתיות נמוכה. סך הגיוס הקונצרני בחודש ספטמבר עמד על כ – 10 מיליארד ₪.

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה של יציבות תוך תנודתיות נמוכה מאוד במדדים. על רקע עליות השערים באפיק הממשלתי נרשמה עלייה ברמת המרווחים. בסיכום שבועי מרבית המדדים הגדולים נסחרו כמעט ללא שינוי במחיר.

 

 

השוק הראשוני סיכם חודש עמוס במיוחד במהלכו גייסו למעלה מ 30 חברות סכום של כ – 10 מיליארד ₪. סכום זה מהווה יותר מ 20% מסך הגיוס הקונצרני מראשית השנה. חודש אוקטובר צפוי להתאפיין בפעילות דלילה בשוק ההנפקות על רקע חגי תשרי המסתיימים רק לקראת סוף החודש. לאור ירידת התשואות הממשלתיות ובעיקר בחלק הקצר בינוני של העקום נראה כי ברמת המרווחים הנוכחית ניתן להגדיל בהדרגה החשיפה לאפיק הקונצרני.

 

 

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

מומלצת הגדלה הדרגתית של החשיפה לאפיק הקונצרני.

בדומה לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני של 4 – 5 שנים.

מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים. 

לא מומלצת חשיפה לאג"ח בריבית משתנה.

 

הנפקות אג"ח חברות בולטות (לפחות 100 מש"ח) בשבוע האחרון (לא כולל ני"ע מסחרי ואג"ח בעל אופציית פירעון לטווח קצר).*

רווח בהנפקה** הערות מרווח תשואה דירוג מח"מ סכום ענף שם החברה

לא נסחר עדין. שקלי בריבית קבועה. 4.60% 4.96% A+ 3.9 503 פיננסים ארה"ב אמ.גי.גי ב'

לא נסחר עדין. שקלי בריבית קבועה. 2.75% 3.40% A- 6.5 247 נדל"ן אפי נכסים י'

750    סה"כ:

 

 

* רשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים    מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות.

מתחילת השנה גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ – 46.5 מיליארד ₪.

בשנת 2018 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 65.0 מיליארד ₪.

בשנת 2017 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 72.6 מיליארד ₪.

** רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי. 

 

הנפקות האוצר ובנק ישראל

  משרד האוצר יגייס השבוע (07.10) 1.55 מיליארד ₪ בהנפקה לעש"ר. הסדרות שיגויסו: ממשק 722 – 300 מש"ח, ממשק 928 – 250 מש"ח, ממשק 347 – 250 מש"ח, ממצמ 529 – 250 מש"ח, ממקצ 520 – 500 מש"ח.