שער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות (על-פי נתוני בנק ישראל) התחזק משמעותית ברביע השלישי של 2019, תוך ירידת המדד לרמה של 73.2 נקודות אשר מהווה את נקודת שיא העוצמה של השקל, לפי מדד זה, מאז ומעולם (ראה/י תרשים).
ברביע השלישי של השנה נרשם ייסוף של כ-4.4%, זאת לאחר ייסוף של כ-5% במהלך המחצית הראשונה של השנה. כלומר, לאחר שבמהלך שנת 2018 נרשם פיחות (היחלשות) של כ-2.8% בשקל מול הסל, במהלך 2019 השקל שינה כיוון ושב להתחזק באופן משמעותי כשבשלושת הרביעים הראשונים של 2019 השקל התחזק (ייסוף) ביותר מ-9%.
בין הגורמים העיקריים שעומדים ברקע להתחזקותו של השקל בחודשים האחרונים הם, בין היתר, נקיטת צעדים להרחבת המדיניות המוניטארית מצד מספר רב של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית ולתמוך באינפלציה. זאת, בהובלת הבנק הפדרלי של ארה"ב (FED), שהפחית פעם נוספת את הריבית בספטמבר לרמה של 1.75%-2.00%, והבנק המרכזי האירופי (ECB), שהפחית את הריבית (על פיקדונות) לרמה של מינוס 0.5% והכריז על חידוש תכנית ההרחבה הכמותית החל מנובמבר. מנגד, בנק ישראל, שאמנם שינה את הטון בעת האחרונה לכיוון פחות ניצי בהקשר של העלאת ריבית, לא נקט צעדים מסוג זה וגם לא התערב בשוק המט"ח במטרה לתמוך בשקל, זאת על אף הירידה של מדד שער החליפין הנומינאלי לשפל היסטורי. בכך, ייתכן כי בנק ישראל בראשות הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, מאותת כי בניגוד לשנים קודמות בהן רכישות המט"ח היוו חלק בלתי נפרד מתמהיל המדיניות, שמטרתה העיקרית היא השגת יעד יציבות המחירים, הוא לא ימהר להתערב בשוק המט"ח כשהשקל מתחזק.
גורם נוסף שתרם להתחזקות השקל עם סיום הרביע השלישי, הינו ההודעה של חברת המדדים FTSE-RUSSELL בימים האחרונים בדבר כניסתה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI), שהוא אחד המדדים המובילים בעולם, החל מחודש אפריל 2020. בנוסף, ישראל תיכלל גם במדד WorldILS, שעוקב אחרי אג"ח ממשלתיות צמודות מדד. התפתחות זו, שצפויה להביא להיקף רכישות נרחב של אג"ח מקומיות על-ידי זרים, לצד הגורמים הבסיסיים בעלי ההשפעה ארוכת הטווח על שערו של השקל, ובראשם: המשך תנועות ההון הישירות הנכנסות לישראל לצד עודף יציב ומתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, צפויים לתמוך בעוצמתו של השקל גם בשנים הקרובות.
לאחרונה עלו בכלי התקשורת הצעות מצד הסקטור העסקי בישראל כיצד על בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל וזאת על ידי חסימת פעילות "ספקולטיבית" בשוק המט"ח של ישראל. הצעות אלו מייחסות את הגורם לייסוף לפעילות ספקולטיבית ומפחיתות מהדומיננטיות של הרקע הבסיסי החזק המביא להתחזקות הרב שנתית של השקל. הגישה האמורה לעיל, של חסימה סלקטיבית של סוגי פעילות מסוימים בשוק המט"ח של ישראל, מתעלמת מן העובדה שחלק מן המסחר בשקל כלל לא נעשה בשוק הישראלי, אלא בחו"ל (לונדון לדוגמא). חסימה של השוק הישראלי לפעילות מסוימת, תסיט את הפעילות לשווקים זרים ויעילות הצעדים המוצעים לא תהיה רבה לאורך זמן. בעבר, בנק ישראל כבר ניסה להתערב בנושא עסקות לספקולנטים על ידי הטלת חובות דיווח של פעילות בנגזרים וחובת נזילות של 10% על עסקות נגזרים בסכום של מעל 10 מיליון דולר. הפעילות אז תרמה להחלשת השקל, אך יצרה עיוותים בתמחור השוק והסטת פעילות אל מחוץ לישראל.
נציין שחלק ניכר מן הפעילות בשקל מתבצע בעסקאות נגזרים שמינופם דורש מימון נמוך אך השפעתן על שער החליפין זהה להשפעות הנובעות מביצוע עסקות המרת מט"ח במימון מלא, כך שחלק נכבד מן הפעילות בשקל כלל לא ייכנס לאותה מסגרת מוצעת של חסימת מימון. יתר על כן, במידה ותאומץ הגישה שחוסמת באופן סלקטיבי ספקולנטיים, מדוע לחסום רק את אלו שפעילותם היא בכיוון ייסוף השקל ומדוע לא לחסום באופן סימטרי את כל הפעילות הספקולטיבית, הן לכיוון של פיחות והן לכיוון של ייסוף?
קצב הגידול השנתי של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי מצוי בעלייה בחודשים האחרונים
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים ירד בחודש אוגוסט בכ-1.4% (נתונים מנוכי עונתיות) לעומת החודש הקודם, כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ירידה זו, באה לאחר שבעה חודשים רצופים (ינואר-יולי) של עליות, בשיעור ממוצע של כ-0.9% בחודש, ובפרט עליות חדות יחסית בחודשים יוני-יולי (כ-1.3% בחודש), כך שייתכן שמדובר ב"תיקון" מסוים למגמת העלייה מתחילת השנה.
על אף הירידה באוגוסט, הקצב השנתי של הרכישות נותר סביב הממוצע הרב-שנתי (כ-8.3% מתחילת 2015), בדומה לחודשיים הקודמים, ולאחר שהיה נמוך מהממוצע במהלך השנה שקדמה להם (ראה/י תרשים). כך, בשלושת החודשים שהסתיימו באוגוסט 2019 היה היקף הרכישות בכרטיסי אשראי גבוה בכ-8.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר שעמד על כ-8.6% וכ-8.1% בחודשיים הקודמים, בהתאמה. קבוצות המוצרים שתמכו בעליית קצב הגידול השנתי של הרכישות בחודשים האחרונים הם: שירותים (ביטוח, שירותי ממשלה, טיסות ועוד) ומוצרים ושירותים אחרים (מחשבים ותוכנה, תקשורת, רפואה ועוד), כאשר הקבוצות: מוצרי תעשייה (הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה וריהוט) ומזון ומשקאות "משכו" את קצב הגידול כלפי מטה.
לסיכום, בחודשים האחרונים קצב הגידול השנתי של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי מצוי במגמת עלייה, אשר מצביעה על שיפור בקצב התרחבות הצריכה הפרטית. יש לציין שהנתונים מתייחסים לרכישות של ישראליים בבתי עסק מקומיים בלבד, כלומר ללא רכישות אונליין וקניות של ישראליים בחו"ל, כך שייתכן שהצריכה הפרטית בכללה צמחה בקצב מהיר אף יותר. תמונה דומה עולה גם בבחינה של אינדיקטורים נוספים, בהם: מדדי הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי ופדיון רשתות השיווק (בחודש יולי). כמו כן, הסביבה המאקרו-כלכלית נותרה בסך הכול יציבה ותומכת צריכה, על רקע שוק עבודה חזק יחסית, שכר שצומח בקצב יציב יחסית, המשך מגמת הייסוף בשקל (כפי שהוסבר בפסקה הקודמת), מדד אמון צרכנים שמצוי ברמה היסטורית גבוהה ואף עלה בחודשים יולי-אוגוסט, לצד צפי להמשך סביבה מתונה של אינפלציה וריבית, דבר אשר תומך בכוח הקנייה של משקי הבית. במבט קדימה, אנו מעריכים שהצריכה הפרטית תצמח ב-2019 בשיעור דומה לזה של 2018 (3.7% ריאלי), אשר צפוי להתמתן זמנית לכיוון 3% ב-2020, זאת על רקע מהלכי המיסוי הצפויים להערכתנו מצד הממשלה במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי.
מספר שיא של תיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר (998 אלף תיירים) ברביע השלישי של השנה
נתוני הלמ"ס מלמדים כי ברביע השלישי של 2019 נכנסו לישראל בדרך האוויר מספר שיא של 998 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף עלייה של כ-3.2% בהשוואה לרביע הקודם ועלייה חדה יותר של כ-14.3% ביחס לרביע המקביל אשתקד. נציין שהנתון החזק ברביע השלישי של השנה נתמך בהיקף שיא בראייה היסטורית של תיירים נכנסים בחודש ספטמבר השנה, שעמד על כ-355 אלף תיירים זאת בהשוואה להיקף חודשי ממוצע של כ-325 אלף תיירים מתחילת 2019.
הנתונים מצביעים על המשך המגמה החיובית בהיקף התיירות הנכנסת לישראל בעת הנוכחית, זאת בהמשך לעליית המדרגה מאז הרביע הרביעי של 2018. כך, היקף כניסות התיירים הרבעוני הממוצע בין q4/2018 לבין q3/2019 עמד על כ-986 אלף תיירים לעומת כ-883 אלף תיירים בארבעת הרבעונים שקדמו להם, אשר היוו היקף שיא עד אז.
לסיכום, נתוני כניסות התיירים ברביע השלישי של השנה הינם חזקים ותומכים בהמשך גידול בפעילות של ענף התיירות והענפים הנלווים, בהם: שירותי אירוח ואוכל, שירותי תחבורה ועוד. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, נתוני העבר מלמדים על קיומו של מתאם חיובי גבוה יחסית של כ-80% בין קצב הצמיחה השנתי של כניסות התיירים לישראל (בדרך האוויר) לבין יצוא שירותי התיירות. לאור האמור, ועל רקע העלייה במספר כניסות התיירים ברביע השלישי של השנה לאחר הירידה ברביע השני וקיפאון ברביע הראשון, ייתכן שנתוני החשבונאות הלאומית (אשר צפויים להתפרסם במהלך החודש הבא) יצביעו על עלייה מסוימת בקצב הצמיחה של יצוא שירותי התיירות ברביע השלישי של 2019, התפתחות אשר עשויה לתמוך בקצב צמיחת התוצר ובעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (דרך חשבון השירותים).