פסגות >> הנתונים השוטפים מאששים את ההערכות כי ארה"ב נמצאת בתהליך של האטה כלכלית

בשבוע בו לא היו כמעט חדשות מרתיעות (או מרגיעות) בחזית מלחמות הסחר, המשקיעים התפנו לנתונים הכלכליים ומשמעותם לכלכלה ולמדיניות המוניטארית של הפד. והנתונים? בינוניים במקרה הטוב וחלשים במקרה הרע וכתוצאה מכך, בשבוע האחרון ראינו את השווקים עוברים דרך כל ספקטרום הרגשות, החל מפחד וחששות ממיתון על רקע נתוני מדדי מנהלי הרכש החלשים, ועד להקלה מדו"ח התעסוקה שאותת שהכלכלה אמנם מאטה, אך מיתון עדיין לא נראה באופק.

 

 

מנהלי הרכש – החולשה מחלחלת אל השירותים

 

במהלך השבוע פורסמו מדדי מנהלי הרכש ומהם ניתן היה ללמוד כי התכווצות הפעילות התעשייתית בארה"ב ממשיכה להעמיק וכי ענפי התעשייה מתחילים לפטר עובדים. בנוסף, רכיבי ההזמנות החדשות התכווצו בקצב החד מזה עשור מה שמאותת על התכווצות נוספת בתפוקה בחודשים הבאים.

 

החולשה בתעשייה אינה חדשה וארה"ב היא פשוט אבן הדומינו האחרונה שנפלה בתעשייה העולמית שנמצאת בהתכווצות כמעט בכל מדינות העולם. החידוש בשבוע האחרון היה מדד השירותים שירד בחדות לרמה הנמוכה מזה 3 שנים ואשר הצביע חולשה בפעילות ענפי השירותים.

 

אחד הפרטים המדאיגים ביותר במדד השירותים היה רכיב התעסוקה שירד לרמה של 50.4 נק' המצביעה על עצירה כמעט מוחלטת של הגיוסים במשק. לאור נתוני מדדי מנהלי הרכש, המשקיעים חיכו בדאגה לנתוני דו"ח התעסוקה ונראה היה כי כולם מוכנים להיות מופתעים לרעה.

 

 

ואכן, דוח התעסוקה מעט אכזב כאשר נוספו 136 אלף משרות ביחס לצפי שעמד על 145 אלף ובנוסף נרשמה הפתעה שלילית בקצב הגידול בשכר אשר נותר ללא שינוי (צפי 0.2%+) מה שהוביל להאטה בקצב הגידול השנתי בשכר ל-2.9%, שפל של 14 חודשים. עם זאת, לא ניתן לומר כי זה היה דוח רע. למעשה, עבור השלב הנוכחי של המחזור הכלכלי מדובר היה בדוח סולידי למדי.  ראשית, נתוני החודשים הקודמים עודכנו מעלה ושיפרו מעט את תמונת המצב מבחינת היקף תוספת המשרות ב-2019. שנית, שיעור האבטלה ירד בשתי עשיריות האחוז ל-3.5%, הרמה הנמוכה מזה 50 שנה.

 

עד כאן מה שהיה. השאלה החשובה באמת היא מה יהיה בשנה הקרובה? כזכור, שוק העבודה מגיב בפיגור ניכר לפעילות הכלכלית בפועל ולכן סביר כי ההאטה הכלכלית לה אנו עדים ב-2019 תתחיל לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה במבט ל-2020. אחד האינדיקאטורים החזקים לכיוון שיעור האבטלה בעתיד הוא רכיב "המצב הנוכחי" בתוך אמון הצרכנים (אונ' מישיגן) שנוטה להקדים בשנה את שיעור האבטלה. קשר זה מחזיק מעמד כבר עשרות שנים (ראו תרשים) ונראה כי מגמת הירידה של אמון  הצרכנים ב-2019 (גרף כחול, ציר הפכי) מצביעה על עליה בשיעור האבטלה בשנה הקרובה.

 

אמון הצרכנים (מצב נוכחי) מקדים בשנה את שיעור האבטלה

 

איתות זה שלח אותנו אל מחשבון המשרות של שלוחת הפד באטלנטה. למי שפחות מכיר, באתר שלוחת הפד קיים מחשבון הקושר בין תוספת המשרות, שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה. ממחשבון זה ניתן להגיע למספר מסקנות.

 

 

1)     אם שיעור ההשתתפות והאבטלה נותרים ברמתם הנוכחית, תוספת המשרות החודשית הממוצעת בשנה הקרובה צפויה לעמוד על 134 אלף.

 

2)     עליה בשיעור האבטלה עם יציבות בשיעור ההשתתפות תוביל לירידה משמעותית בקצב תוספת המשרות.

 

3)     עליה בשיעור ההשתתפות עם יציבות בשיעור האבטלה תוביל לקצב תוספת משרות גבוה משמעותית ביחס לרמות הנוכחיות.

 

בהנחה ואנו קונים את האיתות מכיוון אמון הצרכנים לעלייה בשיעור האבטלה (וגם על הנחה זו ניתן לערער), השאלה המרכזית היא מה יקרה לשיעור ההשתתפות? במהלך השנתיים האחרונות שיעור ההשתתפות בארה"ב עלה על רקע השגשוג הכלכלי שאפיין את ארה"ב גם אבסולוטית וגם יחסית לעולם. עם זאת, מדובר על עליה מחזורית בשיעור ההשתתפות למרות שהכוחות הדמוגרפיים תומכים דווקא בירידה בשיעור ההשתתפות.

 

כפי שניתן לראות בתרשים, ככל שחלקם של המבוגרים בכוח העבודה עלה (ציר אופקי), כך שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארה"ב עלה, תופעה שאפיינה את ארה"ב בין שנות ה-70 לסוף ה-90 של המאה שעברה. עם זאת, מתחילת שנות ה-2000 ככל שדור הבייבי בום הזדקן, כך שיעור ההשתתפות בכוח העבודה החל לרדת. במבט על התחזיות הדמוגרפיות לעשור הקרוב, הלחץ לירידה של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צפוי להמשך.

 

אחוז המבוגרים בכוח העבודה אל מול שיעור ההשתתפות (הכללי) בכוח העבודה

 

מסקנה – קשה לבנות על המשך העליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה כגורם מניע ליצירת משרות בשנה הקרובה הן מכיוון המשקולת הדמוגרפית, והן בשל ההאטה הכלכלית שמחלחלת אט אט לשוק העבודה. לכן, התרחיש הסביר ביותר לשוק העבודה בשנה הקרובה הוא האטה של קצב יצירת המשרות ל-100 אלף בממוצע בחודש לכל היותר שמשמעותו היא המשך תהליך ההאטה הכלכלית בארה"ב.

 

 

מבחינת השווקים, דו"ח התעסוקה היה בדיוק מה שהם היו צריכים

 

כאמור, השוק עלה ביום שישי על רקע דו"ח תעסוקה לאחר שבוע תנודתי במיוחד בשווקים. למרות האיתות הברור על המשך ההאטה הכלכלית, דו"ח התעסוקה היה בדיוק מה שהשוק זקוק לו –

 

לא חזק מדי באופן שיטיל ספק בנוגע להפחתות הריבית.

לא חלש מדי באופן שיעורר חששות מהאטה חריפה/מיתון מיידי.

הדו"ח היה בינוני מספיק כדי להבטיח את המשך הפחתות ריבית מבלי לחשוש ממיתון בחודשים הקרובים.

במהלך השבוע האחרון תשואות האג"ח ירדו בחדות על רקע הנתונים באופן שהעלה משמעותית את תמחור השווקים להפחתת ריבית אולי כבר החודש. לפני שבוע, השוק תמחר הסתברות של 40% להפחתת ריבית באוקטובר והיום – 73% עם הסתברות של 91% עד לנובמבר.

 

 

בשורה התחתונה, הנתונים מספיק חלשים כדי להבטיח עוד הפחתת ריבית, אך לא חלשים מספיק כדי להטריד את המשקיעים.

 

להערכתנו, במאזן השיקולים של אינפלציה אל מול שוק העבודה, הנתונים מאותתים כי הסיכון המשמעותי יותר מבחינת הפד הוא המשך ההאטה הכלכלית (מלחמת הסחר לא עוזרת) ועליה בשיעור האבטלה ביחס לאינפלציה אשר לא צפויה לטפס באופן משמעותי (מגמות השכר האחרונות תומכות בהשערה זו) בטווח הזמן הבינוני. לכן, אנו מעריכים שתהליך הפחתות הריבית צפוי להמשך בארה"ב בפרט ובעולם בכלל.

 

 

 

על מה לא הרחבנו היום:

 

1)     נתוני מדדי מנהלי הרכש באירופה ובעולם ממשיכים להיחלש כאשר באירופה מדדי השירותים נחלשו באופן ניכר בשבוע שעבר. גרמניה כמעט בוודאות נכנסה למיתון ברבעון השלישי של השנה.

 

2)     בנקים מרכזיים בעולם מפחיתים את הריבית בקצב מהיר. שבוע האחרון ראינו הפחתות ריבית בהודו, אוסטרליה, מקסיקו. להלן תרשים של הפחתות הריבית מתחילת השנה –

 

3)     מאזן הפד ממשיך לגדול! האם זה עדיין עניין "טכני"?

 

4)     בישראל יש החלטת ריבית מחר. מה קרה מאז ההחלטה הקודמת? השקל התחזק, נתוני סחר החוץ נחלשו והפחתות הריבית בעולם נמשכו כולל השקת ההרחבה הכמותית באירופה. הסיכוי להפחתת ריבית קיים אם כי אינו בתרחיש המרכזי. חשוב יהיה לשים לב להכוונה קדימה של בנק ישראל לאור הסביבה העולמית הנחלשת והתחזקות השקל.