בנק הפועלים >> כלכלית בראשון >> שער השקל בשיא חדש מול סל המטבעות האפקטיבי

 

תקציר

 

גלובלי

מרבית הנתונים שפורסמו בשבוע האחרון בארה"ב ובאירופה היו שליליים והגבירו את החששות מהאטה נוספת בפעילות הכלכלית בעולם. הציפיות להורדת ריבית בארה"ב בסוף החודש גברו, וההערכות כעת הן שגם בבריטניה וביפן תירשם הורדת ריבית השנה. בהתאם, שוק האג"ח בארה"ב שוב שינה כיוון והתשואות לעשר שנים ירדו מרמה של 1.9% לרמה של 1.53% בסוף השבוע. 

 

התכווצות נוספת בפעילות התעשייתית בארה"ב. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה ירד בספטמבר מעבר לציפיות, לרמה של 47.8 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר משנת 2009. המדד נמצא מתחת לרמת ה-50 נקודות מזה חודשיים ומצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. התמונה בענפי השירותים נותרה חיובית יותר, אם כי נראה שעוצמת ההתרחבות בענפים אלה הולכת ונחלשת עם הזמן. המדד רשם החודש ירידה חדה לרמה של 52.6 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר בשלוש השנים האחרונות.

 

תמונה חיובית יחסית של שוק העבודה בארה"ב. למשק האמריקני נוספו בספטמבר 136 אלף משרות, מספר מעט נמוך מהצפוי, אך הנתונים לחודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-45 אלף משרות. מספר המשרות הממוצע שנוספו למשק האמריקני בשנים עשר החודשים האחרונים התייצב לאחרונה על כ-180 אלף משרות בחודש. שיעור האבטלה ירד לרמה הנמוכה ב-50 השנים האחרונות - 3.5%. השכר בשנים-עשר החודשים האחרונים עלה ב-2.9%, התמתנות קלה מהרמה של החודשים האחרונים. 

 

האם השווקים יכריעו שוב את הפד? הרפיון בנתונים, והיעדר הסכמות לגבי מלחמת הסחר, העלו שוב את הציפיות להפחתת ריבית הפד. ההסתברות להפחתת ריבית החודש (30 באוקטובר) עלתה ל-73%. נציין שבהחלטת הריבית האחרונה רוב חברי הפד צפו שהריבית לא תמשיך לרדת השנה. האינפלציה בארה"ב דווקא במגמת עלייה - 1.8% בשנים עשר החודשים האחרונים (CORE PCE), נתון שמתקרב ליעד של הפד. בד בבד מצטבר גם לחץ פוליטי לא מבוטל על הפד, לאור הפחתת הריבית באירופה והתחזקות הדולר. ההחלטה נראית בשלב זה פתוחה לגמרי ותוכרע על סמך הנתונים שיתפרסמו עד סוף החודש. 

 

לקראת הטלת מכסים הדדים בין ארה"ב לאירופה? ארה"ב והאיחוד האירופי מנהלות כעשור מאבק הדדי לגבי מדיניות הסובסידיות לחברות המטוסים המקומיות. בשבוע האחרון הודיע ארגון ה-WTO (ארגון הסחר העולמי) שבתגובה לסיוע הממשלתי המוענק באירופה לחברת Airbus, המתחרה ב-Boeing האמריקנית, ארה"ב יכולה להטיל מכסים על כ-7.5 מיליארד דולר של יבוא מהאיחוד האירופי, כולל מוצרים כגון גבינות, יין, מטוסים אזרחים, ואחרים. הממשל האמריקני כבר הודיע על הטלת המכסים החדשים, וייתכן שאלו יכנסו לתוקף כבר ב-18 באוקטובר, ובאירופה כבר נשמעו מסרים על הטלת מכסים על מוצרים אמריקנים בשווי של כ-12 מיליארד דולר. 

 

אירופה מתקרבת למיתון. מדד מנהלי הרכש של מגזר התעשייה בגוש האירו ירד ל-45.7 נקודות בספטמבר, רמה המצביעה על התכווצות חדה בפעילות. המדד למגזר השירותים הגיע ל-50.1 נקודות, רמה גבולית המצביעה על יציבות בפעילות ונראה כי גם ענפי השירותים מתחילים "להידבק" מההתכווצות בתעשייה. אי-הוודאות לגבי מלחמת הסחר ואופן ביצוע הברקזיט פוגעת בגרמניה, בעיקר בענף התעשייה וביצוא. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה בגרמניה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת המדידה - 41.7 נקודות. גם מדד מנהלי הרכש הכולל בגרמניה (תעשייה ושירותים) ירד החודש אל מתחת ל-50 נקודות בפעם הראשונה בשש השנים האחרונות. בבריטניה, מדד מנהלי הרכש של ענפי השירותים, המהווים כ-80% מהמשק, ירד מתחת ל-50 נקודות, ויחד עם החולשה הקיימת בשוק העבודה, עולה הסבירות להפחתת ריבית ע"י הבנק המרכזי בחודשים הקרובים.

 

נמשכים המאמצים של ראש ממשלת בריטניה להגיע להסכמות חדשות עם האיחוד האירופי. לקראת הפסגה האירופית ב-17-18 באוקטובר, העביר ראש ממשלת בריטניה לנציבות האיחוד האירופי הצעה חדשה להסכם הברקזיט המתייחסת בעיקר לסוגיה הבעייתית של ההסדר הנוגע לצפון אירלנד. לפי ההצעה החדשה, צפון אירלנד תישאר חלק מהשוק המשותף של האיחוד ותהיה כפופה לכל התקנות הרלבנטיות, אך, בה בעת, היא תוכפף לחוקי המכסים של אנגליה. כלומר, לצד מעבר חופשי של אנשים, מעבר סחורות בין אירלנד לצפון אירלנד לא יתבצע באופן חופשי, ועל הסחורות שכן יועברו בין אירלנד לצפון אירלנד יוטלו מכסים. ההערכה היא שההסכם לא יתקבל על ידי האיחוד האירופי. היעדר הסכם חדש, צפוי להותיר את ראש ממשלת בריטניה לכוד בין המחויבות לחוק הבריטי לבקש הארכה למועד הברקזיט לבין הצהרותיו שעם או בלי הסכם הברקזיט יצא לפועל בסוף אוקטובר. 

 

סין: הסתיימו חגיגות העצמאות ותשומת הלב עוברת לסבב הבא של שיחות הסחר. שיחות אלה יתקיימו בארה"ב ב-10-11 באוקטובר, כאשר ברקע הכוונה של האמריקנים להעלות את המכס על כ-250 מיליארד דולר של יבוא מסין ל-30%. בנוסף לכך, הדיווחים על האפשרות שארה"ב תטיל מגבלות על השקעות ריאליות ופיננסיות של גורמים מסין הוסיפה חששות ואי-וודאות בקרב המשקיעים. נתוני הפעילות התעשייתית הצביעו דווקא על שיפור - מדד מנהלי הרכש של Caixin  עבור התעשייה עלה מ-50.4 נקודות באוגוסט ל-51.4 נקודות בספטמבר – הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש פברואר אשתקד.

 

ישראל

ההתעכבות בהקמת הממשלה אינה מאפשרת קבלת החלטות כלכליות שיביאו לצמצום הגירעון התקציבי. הקיצוץ בגירעון התקציבי יהיה תלוי במידה רבה בהרכב הקואליציה שתקום, אם כי נראה שהקיצוץ יכלול בכל מקרה גם העלאות מסים. האינדיקטורים לצריכה הפרטית ממשיכים להיות טובים – הרכישות בכרטיסי האשראי גדלו בחודשים יוני-אוגוסט בשיעור שנתי של 4.3%. עלייה נרשמה גם במספר יציאות הישראלים לחו"ל – 5% לעומת שנה שעברה. חשוב לציין שגם בעולם הפגיעה עד כה מתמקדת בהשקעות ולא בצריכה הפרטית. שוק העבודה ממשיך להיות איתן ועליית השכר הממוצע האיצה בחודש יולי לשיער שנתי של 3.8%. אנו מעריכים שהפגיעות של המשק הישראלי להאטה בעולם נמוכה יחסית בשל המשקל הנמוך של ענף התעשייה, והיעדר מעורבות ישירה במלחמת הסחר. יחד עם זאת, השילוב של האטה בצמיחה בעולם, ומדיניות תקציבית מרסנת יותר יביאו להאטה מסוימת בצמיחה גם בישראל ב-2020.

 

חברת FTSE הודיעה על צירוף ישראל למדד ה-WGBI, העוקב אחר ביצועי אג"ח ממשלתיות ממדינות מפותחות ומתפתחות, בריבית קבועה, במטבע מקומי ובדירוג השקעה. מועד הצירוף אמור להיות סוף מארס 2020. מדד ה-WGBI מורכב מ-39% אג"ח של ממשלת ארה"ב, 31% ממדינות גוש האירו, 19% יפן ו-5.0% בריטניה. יתר המדינות (כ-6.0%) שהאג"ח שלהן מרכיבות את המדד הן קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, מלזיה, סינגפור, דנמרק, נורבגיה, פולין, דרום אפריקה ושבדיה. משקלה של ישראל במדד צפוי לעמוד על 0.3%. ההערכה היא שההצטרפות תביא לביקוש של כ-8 מיליארד שקל לאיגרות החוב של ישראל. ניסיון העבר מראה שבמדינות אשר הצטרפו למדד נרשמה עלייה במשקל אחזקות הזרים באיגרות החוב. מקסיקו לדוגמא הצטרפה למדד בשנת 2010 ואחזקות הזרים באג"ח הממשלתיות גדלו מכ-25% ל-50% בתוך שנתיים. בדרום אפריקה שהצטרפה בסוף 2012 גדלו אחזקות הזרים מ-35% ל-39% בשנה שלאחר מכן. בישראל אחזקות זרים באג"ח ממשלת ישראל עומדות כעת על כ-6.0%. ההודעה הרשמית על צירוף ישראל למדד תרמה כנראה לירידת התשואות של איגרות החוב בשבוע החולף וכן לייסוף השקל, אם כי ירידת התשואות בעולם השפיעה כנראה יותר. סכומי הכסף שצפויים להיכנס לישראל כתוצאה מההצטרפות ל- WGBI נמוכים מהגידול בגירעון הממשלתי בשנה האחרונה.

 

שער השקל בשיא חדש מול סל המטבעות האפקטיבי. מאמצע חודש ספטמבר התחזק השקל בשיעור של כ-2% מול הסל, ומתחילת השנה ב-9.1%. העלייה בסיכונים הפוליטיים בעולם מקטינה את ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל וזה להערכתנו פועל בתקופה זו לייסוף השקל. אי-הוודאות הפוליטית בישראל גברה אף היא אך היא פחות מטרידה את המשקיעים הישראלים, שהם להערכתנו בעלי המשקל הדומיננטי במסחר בשוק המט"ח. בנק ישראל בחר עד כה לא להתערב במסחר, על אף שבהודעת הריבית האחרונה הוא לא פסל שימוש בכלי הזה.

הייסוף בשער השקל וירידת מחירי הנפט הביאו לירידה בציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון לרמה של 0.8% בלבד. הלחץ על בנק ישראל לפעול גדל, אך אנו מעריכים שבשלב זה בנק ישראל יעדיף לשמור את כלי הריבית למצב של החמרה של ממש בפעילות הכלכלית. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל היא מחר (7 באוקטובר), ובמוקד ההחלטה עדכון הצפי לריבית בשנה הבאה. אנו מעריכים כי לאור הצפי להמשך הפחתות ריבית בארה"ב, הייסוף החד בשער השקל בחודשים האחרונים, והירידה בציפיות לאינפלציה, התחזית המעודכנת תחזה יציבות בריבית.

תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.2%, אך הנטייה כעת היא לעדכנה מעט כלפי מטה בשל הייסוף החד מול סל המטבעות (עדכון לאחר פרסום המדד). אנו מעריכים כי הייסוף החד בשער השקל גרע מהאינפלציה כאחוז מתחילת השנה, והוא הסיבה העיקרית לרמת האינפלציה הנמוכה. שאר הגורמים, ובעיקר הצמיחה ועליות השכר, פועלים לעלייה הדרגתית של האינפלציה.