אמיר ארגמן
22/10/2019
אנו בצומת דרכים קריטית. מאז המיתון של 2008 וההתאוששות שליוותה את אותו משבר חווה העולם שני מחזורים של "מיני מיתון", וכעת אנו נמצאים בעיצומו של מיני מיתון נוסף. השאלה הקריטית בימים אלו היא האם יצליחו הממשלות והבנקים המרכזיים במאבקם למנוע את הידרדרותו של "מיני מיתון" זה למיתון כלכלי משמעותי יותר, או שמא הפעם, בניגוד לפעמיים הקודמות, הכוחות המאטים והמפריעים חזקים מדי בכדי שהם יצליחו.
זו השאלה המרכזית, כאשר כל יתר הסוגיות הן שאלות חשובות אך משניות לשאלה המרכזית הזו.
אנו בעיצומה של ההאטה הגלובאלית המשמעותית ביותר שחוותה כלכלת העולם מאז 2008.
המצב הנוכחי הוא כזה שהסקטור היצרני/תעשייתי הגלובאלי נמצא כבר במיתון! העניין הוא שחלקו מכלכלת העולם הוא קטן יחסית ולכן אנו חשים זאת כהאטה ולא כמיתון גלובאלי. השאלה המרכזית היא כאמור, האם המיתון היצרני ימשוך אחריו את כלכלת השירותים הגלובאלית למיתון או שמא כמו בפעמיים הקודמות בעבר אנו נראה התאוששות ועוצמה של סקטור השירותים והצרכן הגלובאלי שימנעו מיתון גלובאלי משמעותי.
אתחיל בקביעה – אין דרך לדעת כיצד הדבר יסתיים וכל מי שמעריך תוצאה כלשהי צריך לתת גילוי כי מדובר רק בהערכה ולא בעובדה.
לאחר גילוי נאות זה, מכאן ננסה לרשום בקצרה מה הכוחות המרכזיים שפועלים כעת ומשפיעים על האופן בו תיפתר סוגיה זו:
1. מלחמת הסחר – רבות נכתב על נושא זה ולכן לא ארחיב שוב. רק אציין כי הטלת המכסים ההדדית פגעה לא רק באופן ישיר בכלכלת העולם, אלא בעיקר בסנטימנט של החברות בעולם שמרגישות כי הקרקע עליה הן צועדות פחות יציבה. סנטימנט של חברות הוא קריטי לשם קביעת מגמות של השקעה ושל גיוס עובדים, מה שיכול להוות את החוליה המקשרת בין החולשה היצרנית לסקטור השירותים.
2. סין – גם על סוגיה זו נכתב רבות, ולכן רק נחזור ונסכם כי סין היוותה את הגורם המשמעותי ביותר שתרם לצמיחה הגלובאלית בעשור האחרון. גם אם נסתכל על שני ה "מיני מיתונים" הקודמים ב 2012 וב 2016 ,נראה כי סין הייתה גורם דומיננטי מאוד בדחיפה של עגלת הכלכלה הגלובאלית אל מחוץ לבוץ תודות לתמרוצים מאסיביים שביצעה על מנת להאיץ את הצמיחה של כלכלתה.
לשם המחשה אציג פה את קצב הצמיחה של "אשראי הצל" בסין בעשור האחרון. "אשראי צל" הוא כינוי לאשראי שנוצר שלא על ידי המערכת הבנקאית בסין, מכשיר ששימש את סין לווסת את היקף ההשקעות ושוק הנדל"ן שלהם בעשור האחרון. שימו לב כי הפעם הם נמנעים מלהפעיל את המכשיר הזה שוב, עדות לדילמה הסינית בין תימרוץ הכלכלה והחששות שיש להם מפני חוסר יציבות פיננסית והתנפחות בועות.
3. מדיניות מוניטארית גלובאלית – מאז תחילת שנת 2019 חלה תפנית דרמטית, לא פחות מכך, במדיניות המוניטארית הגלובאלית.
ממצב בו הבנק המרכזי בארה"ב העלה ריבית, אירופה הפסיקה את תהליך ההרחבה, יפן צמצמה את תהליך ההרחבה ומדינות רבות החלו להעלות ריבית עברנו למצב שבו תמו העלאות ריבית ואף החל תהליך של הורדת ריבית במדינות רבות. באירופה אף הגדילו ולא רק שהורידו ריבית אלא חזרו ליישם הרחבה של מאזן, מה שמוגדר כ-QE (הרחבה כמותית).
אנו יודעים מהעשור האחרון כי מדובר באירוע משמעותי ורב עוצמה, אשר הצליח בפעמים הקודמות לייצב את השווקים ולסייע בייצוב הנתונים הכלכליים.
אם ניקח לדוגמה את תשואת האג"ח הממשלתי לעשר שנים בארה"ב נראה כי בכל פעם בעבר בו הכלכלה הריאלית נכנסה למצוקה כלשהי, המדיניות המוניטארית והלחץ בשווקים הביאו לירידה משמעותית בתשואות. תהליך זה הביא לרוח גבית הן לכלכלה הגלובאלית באופן ישיר ועקיף והן לעלייה במחירם של נכסי סיכון משמעויות לעת הנוכחית
אין דרך לדעת בוודאות מה מהווקטורים/מגמות שתוארו לעיל יצאו עם ידה על העליונה.
לצד השלילה נציין כי:
1 .מדובר בהאטה המשמעותית ביותר מאז 2008.
2 .פוטנציאל האש של המדיניות המוניטארית קטנה ביחס לעבר כל עוד לא ישלפו שפן חדש מהכובע.
3 .המוטיבציה של סין לסייע עד כה פחותה ביחס לעבר.
4 .חוסר הודאות הפוליטית ומלחמת הסחר הם גורם שלילי משמעותי.
לצד החיוב נציין:
1 .מחויבות מוחלטת של הבנקים המרכזיים והממשלות לסייע.
2 .טראמפ רגיש מאוד לשווקים ולכן אפשר להניח כי ינסה למנוע משבר מהותי.
3 .מרווחי אשראי ונגישות החברות לאשראי עדיין טובה.
מאבק לא פשוט כלל. פעמיים בעבר הגורמים החיוביים הספיקו על מנת לייצב את השווקים והכלכלה. כעת, השאלה המרכזית עליה נצטרך לקבל תשובה בחודשים הקרובים היא האם נראה פעם שלישית של התייצבות או שהפעם האירוע יהיה חמור יותר.
נציין כי מוקד קריטי לבחון לאן פנינו מועדות נמצא בדוחות התעסוקה של הכלכלות המרכזיות ובפרט ארה"ב. התמתנות משמעותית תהווה אינדיקציה קריטית להדבקות של סקטור השירותים מסקטור התעשייה, בעוד ששמירה על עוצמה תלמד כי מהלכי הבנקים המרכזיים אפקטיביים.
הכותב הוא אסטרטג ראשי של כלל ביטוח ופיננסים.
