בנק הפועלים >> כלכלית בראשון>> ירידה בסיכונים הפוליטיים בעולם

תמצית

 

כלכלה גלובלית

שיפור ניכר באווירה בשווקים בעיקר בשל ההתקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לבין סין וירידה בסיכויים ליציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסדר, לפחות בטווח הקצר. הדוחות הכספיים של החברות לרבעון השלישי היו טובים עד כה וזה הוסיף לאווירה החיובית. עד עתה דיווחו כ-40% מחברות מדד ה-S&P500, ב-80% מהדיווחים הרווחים למניה היו טובים יותר מהתחזיות, וב- 64% מהמקרים הדיווחים על ההכנסות הפתיעו לטובה. 

נציג ארה"ב לשיחות הסחר עם סין דיווח על כך שסין וארה"ב קרובות להשלמת חלקים רבים בפרק הראשון של הסכם הסחר בין המדינות. ארה"ב השעתה בינתיים את המכסים הנוספים שהטילה על סין. הניסיון של השנה האחרונה מראה שהמשא ומתן מלווה בעליות וירידות, אם כי הלחץ על שני הצדדים הולך וגדל. הסינים מרגישים כבר את ההאטה בצמיחה, כתוצאה מפגיעה בייצור התעשייתי, ובארה"ב גובר הלחץ הפוליטי ככל שמתקרבים לשנת הבחירות.

 

המדיניות המוניטרית בעולם מוסיפה להתמודד עם ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית. בשבוע שעבר נרשמה הורדת ריבית בטורקיה, בצ'ילה, ברוסיה ובאינדונזיה. השבוע יתכנסו חמישה בנקים מרכזיים נוספים לדון בריבית. בארה"ב, ברזיל ויפן הריבית צפויה לרדת כבר השבוע, ואילו בקנדה ובקולומביה צפויה הורדת ריבית בחודשים הקרובים. בארה"ב השווקים מגלמים עתה הסתברות של מעל 90% להפחתת ריבית ביום רביעי הקרוב. ההסתברות להפחתת ריבית נוספת בחודש דצמבר פחתה ועומדת על 28% בלבד. נציין שבהחלטת הריבית האחרונה רוב חברי הפד צפו שהריבית לא תמשיך לרדת השנה. מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמה דווקא ירידה באי-הוודאות הגלובלית והאינפלציה התקרבה ליעד. חלק מהנתונים הצביע על חולשה בתעשייה אך מנגד שוק העבודה נותר הדוק. השוק מגלם בכל זאת הסתברות גבוהה להפחתה בין השאר כיוון שחברי הפד עצמם, לא רמזו בנאומים האחרונים שלהם על אפשרות אחרת, כלומר לא ניסו להשפיע על השוק ולמנוע הפתעה. 

 

עקום התשואות האמריקני חזר להיות בעל שיפוע חיובי. ההיווצרות של שיפוע שלילי בעקום התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב לפני כחודשיים הגבירה את חששות המשקיעים והאנליסטים מגלישת הכלכלה למיתון, זאת בהתבסס על ממצאים מהעבר שקבעו שקיומו של שיפוע שלילי של העקום לאורך כמה חודשים מהווה אינדיקטור מוביל למיתון. עם זאת, בשבועיים האחרונים שיפוע העקום חזר להיות חיובי. בסוף השבוע האחרון, התשואה לעשר שנים הגיעה ל- 1.8% והתשואה על האג"ח לשנתיים עמדה על 1.6%. 

 

נתונים מאקרו כלכליים בארה"ב. ההערכות הן שצמיחת המשק האמריקני ברבעון הנוכחי תהיה חלשה יחסית, סביב 1.5% ברמה שנתית. ההזמנות למוצרי בני קיימא ירדו בחודש האחרון ב- 1.1%, מעבר לתחזיות, בעיקר כתוצאה מירידה בביקוש למכוניות, משאיות, ומטוסים. לגבי שוק הדיור, בספטמבר נרשמה ירידה במכירות של בתים חדשים וקיימים, אולם בסיכום כולל של הרבעון השלישי, נראה כי ענף הבניה תרם תרומה חיובית לצמיחת המשק. אומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הצביע על ירידה קלה החודש, אך רמתו עדיין גבוהה ודומה לממוצע בשנתיים האחרונות.

 

אירופה מתקרבת למיתון. מדדי האמון בגוש האירו מוסיפים להצביע על חולשה של הפעילות הכלכלית. אומדן למדד מנהלי הרכש של מגזר התעשייה לחודש אוקטובר נותר ברמה נמוכה של 45.7 נקודות, גם מדדים נוספים לאמון הצרכנים והמשקיעים נותרו גם החודש ברמה נמוכה מאוד. מדדי מנהלי הרכש בגרמניה גם ממשיכים להצביע על חולשה, בייחוד בענף התעשייה בו נותר מדד מנהלי הרכש ברמה נמוכה של 41.9 נקודות. המדד לתפוקה הכוללת הגיע ל- 48.6, ובכך ציין חודש שני ברציפות של התכווצות בפעילות. הציפיות הן שבסיכום הרבעון השלישי כלכלת גוש האירו תצמח בשיעור שנתי נמוך של 0.5%. האינפלציה השנתית בגוש האירו נותרה בספטמבר ברמה נמוכה של 1.0% (מדד הליבה). בישיבתו האחרונה של דראגי כנשיא ה-ECB  בשבוע שעבר, נותרה הריבית בגוש האירו ללא שינוי. בהודעת הריבית לא הייתה הכוונה חדשה לגבי המדיניות העתידית, אך ההערכות בשוק הן שבחודשים הקרובים הריבית תרד לרמה של 0.6%-. 

 

בריטניה: הפרלמנט מעכב את הליך אישור הסכם הברקזיט. ג'ונסון הצליח להגיע לטיוטת הסכם עם האיחוד הארופי בשבוע שעבר. הפרלמנט הבריטי הצביע בעד הסכם הברקזיט, אך דחה את דרישת הממשלה לאשר אותו בחקיקת בזק. ביצוע הברקזיט נמצא עתה במגרש הפוליטי של בריטניה והאיחוד האירופי. אלו יצטרכו להגיע להסכמה לגבי מתן הארכה לבריטניה על מנת שתפרוש תחת הסכם מסודר. בד בבד בריטניה נערכת לבחירות. לא ברור עדיין אם אישור ההסכם יהיה טרם הבחירות או אחריהם. אישור ההסכם ע"י הפרלמנט הפחית משמעותית את ההסתברות שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם בתקופה הקרובה.

 

סין: האטה נוספת בצמיחה ברבעון השלישי. שיעור צמיחת התמ"ג ברבעון השלישי האט ל- 5.5%, במונחים שנתיים. זה שיעור הצמיחה הנמוך מ- 1992. עם זאת, ההתקדמות בשיחות הסחר עם ארה"ב הביאה לעלייה במדד מנהלי הרכש, וזה הגיע בחודש ספטמבר לרמה של 51.4 נקודות, רמה המצביעה על התרחבות בפעילות התעשייתית. הבנק המרכזי הזרים נזילות בסכום של כ- 35 מיליארד דולר במטרה להקל על הבנקים המסחריים בעמידה בדרישות הנזילות של סוף החודש לתשלום מסי החברות.  

 

ישראל

הצמיחה ברבעון השני של השנה הסתכמה ב-0.6% בלבד, אולם בנטרול השפעת הירידה במיסי היבוא (בעיקר כלי רכב) הצמיחה עמדה ברבעון זה על שיעור של 2.7%. ניתן לזהות בשנה האחרונה מגמה של האטה בצמיחה. ניכרת האטה בגידול של ההשקעות בענפי המשק, זאת בדומה למדינות מפותחות אחרות, כנראה בהשפעת אי-הוודאות הגלובלית שיצרה מלחמת הסחר. יתכן גם שמאמצי הממשלה לעצור את הגידול המהיר בהוצאות, פועלים עתה להאטה בצמיחה. בשבועות האחרונים אנו רואים ירידה בגורמי הסיכון הגלובליים – התקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לבין סין, וירידה בסיכויים ליציאה מהירה של בריטניה מהאיחוד ללא הסדר. התפתחויות אלו עשויות לשפר את תנאי הרקע הגלובליים בשנה הבאה. בישראל, אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה, ורוב הסיכויים ששנת 2020 תיפתח ללא תקציב מאושר. מצד אחד אי-אישור התקציב צפוי לשמור על רמת הגירעון התקציבי, אך מנגד הוא פוגע בקידום רפורמות, ואולי אף יאט קידום השקעות בתשתיות.

 

אנו מניחים שבשנה הבאה הממשלה תבצע התאמות בתקציב בסדר גודל של 15 מיליארד שקל, וזה אומר גם העלאות מסים. אנו מעריכים כי ההסתברות ששיעור המע"מ יעלה בשנה הבאה גדלה, זאת לאור דיווחים על הצורך להעלאת תקציב הביטחון. הקיצוץ בתקציב צפוי לצמצם את ההכנסה הפנויה, ולכן אנו מעריכים, שהצמיחה בישראל תאט מעט בשנת 2020, ותעמוד על 2.5%-3.0%.

 

האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה לשיעור נמוך של 0.3%. גם אם מנטרלים את השפעת מחירי האנרגיה האינפלציה עדיין נמוכה מאוד – 0.7%. האינפלציה הנמוכה היא בעיקר תרומה של הייסוף בשער החליפין. במבט קדימה שער החליפין הוא עדיין גורם סיכון שיכול להותיר את האינפלציה נמוכה מאוד. מנגד, אנו מעריכים כי הסיכויים להעלאות מסים בשנה הבאה גברו. אנו מעדכנים את תחזית מדד המחירים לחודש אוקטובר ל-0.4%. העדכון נובע מפיחות קל בשער השקל מול הסל בשבועיים האחרונים ומעלייה במחירי הפירות והירקות. אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על שיעור של 1.3%.

 

האם צירוף ישראל למדד ה-WGBI ישפיע על המדיניות המוניטרית? חברת FTSE הודיעה על צירופה של ישראל לשני מדדי איגרות חוב ממשלתיים עולמיים, האחד של אג"ח לא צמודות (משקל 0.29% מהמדד) והשני צמודות (משקל 1.78% מהמדד). מועד הצירוף הוא 1 באפריל 2020. מדדים אלו מהווים סמן לגופים מוסדיים וקרנות עושר בעולם, וקיימת אפשרות שצירופה של ישראל למדדים ימשוך לפה הון שעוקב אחר מדדים אלו. קשה לדעת כמה הון עוקב אחר המדדים האלו, ולאור המשקל הקטן של ישראל במדדים, יתכן שחלק יוותרו על השקעה זו. מחלקת המחקר של Bank of America Merrill lynch  בחנה מדינות שהצטרפו למדד, ולהערכתם עיקר ההשפעה על עליית מחירי האג"ח הייתה טרם ההצטרפות למדד, ולא לאחר מכן. מבחינה טכנית זה אומר שהכסף הפאסיבי שיגיע על ידי משקיעים זרים לישראל, יחליף במידה מסוימת כספים של מוסדיים שיותר רגישים לתשואות. עדיין קיים פוטנציאל שההון שיגיע לארץ ישפיע על שער-החליפין של השקל. אם יתברר שמדובר בכניסת הון משמעותית, בנק ישראל עשוי להתערב במסחר, בעיקר בשל העובדה שזו תנועת הון חד-פעמית. בכל מקרה אי-הוודאות לגבי ההשפעה של ההצטרפות למדד היא גורם שמגדיל את ההסתברות להפחתת ריבית במהלך הרבעון הראשון של 2020, זאת על מנת לקזז מעט לחצי ייסוף עתידיים.

 

ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי החודש הייתה ברוב של שניים מול שלושה חברים. התומכים בהפחתת ריבית נשענים בעיקר על שיעור האינפלציה הנמוך במידה משמעותית מהיעד (0.3% בשנה האחרונה). מנגד, בהינתן שהסיבה העיקרית לאינפלציה הנמוכה היא הייסוף בשער השקל, לא ברור כמה הפחתת ריבית מסייעת במקרה זה, והאם לא ראוי לשמור את כלי הריבית למצבים עתידיים בהם גם הצמיחה נמוכה. מחלקת המחקר מניחה שהריבית עשויה לפחות בשנה הבאה, והערכה זו מתואמת עם דעת רוב חברי הוועדה המוניטרית. אנו מעריכים לכן כי אם יתחדשו לחצי הייסוף, בנק ישראל יפחית את הריבית לרמה של 0.1%.