המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש ספטמבר ב-0.25%, שהוא שיעור העלייה החודשי הגבוה ביותר מאז פברואר השנה. נתון זה, בשילוב עם ממצאי סקר החברות של בנק ישראל לרביע השלישי של השנה עשויים להצביע על האצה מסוימת בהתרחבות הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית. כמו כן, בנק ישראל ציין כי מדובר בקצב גידול אשר משקף את קצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק – סביב 3%.
בחינה של הנתונים הרבעוניים מעלה שברביע השלישי של 2019 חלה האצה בקצב הצמיחה של המדד המשולב לכ-0.62% לעומת 0.53% ברביע השני של השנה. האצה זו, היא בעיקר תוצאה של עלייה חדה בקצב הגידול של הייצור התעשייתי ושיפור משמעותי ביצוא הסחורות, אשר ייתכן שהושפעו לטובה מהעלייה בפעילות הרכיבים האלקטרוניים (כפי הנראה על רקע גידול בפעילות של אינטל – ראה/י הרחבה בהמשך), וכן משיפור מסוים ביבוא מוצרי הצריכה (לאחר הירידה החדה ביבוא מוצרים בני-קיימא ברביע השני).
לסיכום, לאור ההאצה בקצב הגידול של המדד המשולב ברביע השלישי של השנה, אנו מעריכים כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של 2019, שמתוכננים להתפרסם ב-17.11.19, יצביעו על האצה בקצב הצמיחה של תוצר הסקטור העסקי (שמהווה את חלקו הגדול של התוצר במשק) לאחר ההאטה ברביע השני על רקע השפעת הצמצום בהיקף יבוא כלי הרכב בשל השפעות השינויים במיסוי. הערכה זו, מתבססת על המתאם החיובי הגבוה בין שיעורי הצמיחה של המדד המשולב לבין שיעורי הצמיחה של התוצר העסקי לאורך השנים (כ-83% משנת 2000). תמונה דומה, מתקבלת גם מבחינה של נתונים נוספים, ובהם: שיפור מסוים בנתוני התעסוקה בחודש ספטמבר, על-פי סקרי כוח אדם; המשך התרחבות הצריכה הפרטית בקצב יציב, כפי שעולה מהאינדיקטורים החודשיים; וצמצום בגירעון המסחרי ברביע השלישי של השנה, על רקע עלייה קלה ביצוא וירידת היבוא. נתונים אלה, לצד נתונים משוק העבודה (פירוט בהמשך), מהווים גורמים אשר אינם תומכים בהפחתת ריבית בהחלטה הקרובה (25.11.19).
כמה מילים על "תמהיל המדיניות" של ישראל
ריבית בנק ישראל, בהיותה כלי המדיניות המוניטארית העיקרי, משקפת במידה רבה את מידת ההרחבה/צמצום של המדיניות המוניטארית. ההגדרה הרחבה יותר הינה "תמהיל המדיניות", אשר משקפת עד כמה המדינות התקציבית מרחיבה או מצמצמת ועד כמה המדיניות המוניטרית מרחיבה או מצמצמת. ישנו יתרון במצב מאוזן, שבו שומרים על מרחב תמרון בתמהיל המדינות, זאת כדי שבתרחיש קיצון, שנוטה להתממש מעת לעת, יהיה די מרווח לסוגי המדיניות השונים לפעול לטובת ייצוב המשק. בארה"ב, מרחב התמרון בא לידי ביטוי במהלך הפחתת הריבית הנוכחי מרמת ריבית של 2.4% לכ-1.6% לאחרונה, כלומר מצב התחלתי שאפשר הפחתת ריבית. זאת ועוד, לפני התחלת מהלך הפחתת הריבית הנוכחי, למדיניות התקציבית היה די מרחב תמרון בכדי להפחית את שיעור מס החברות ב-2018 מקרוב ל-40% לכ-21% בלבד. כלומר, היה מרווח שאפשר את הפעלת סוגי המדיניות השונים לטובת המשק האמריקאי שממשיך וצומח מזה כעשור. בגוש האירו ישנה מסגרת פיסקלית מאוזנת עם גירעון כולל אפסי לגוש, ועודף תקציבי במדינות החזקות (גרמניה ואחרות). באירופה ישנה ריבית שלילית, שנראה שרמתה מגבילה את מרחב התמרון המוניטרי, אך יש מקום לתמרון תקציבי שיכול לאפשר צעדים שיגדילו את הגירעון התקציבי, כחלק ממדיניות מרחיבה.
בישראל, בעת הנוכחית, מרחב התמרון במדיניות התקציבית ובמדיניות המוניטרית איננו רב. קיים גירעון תקציבי ניכר ויחס החוב/תוצר של הממשלה עולה במקום לרדת. רמת הריבית "אפסית" במונחים נומינליים ושלילית במונחים ריאליים, במידה שאיננה תואמת למשק הצומח בקצב של כ-3% ומצוי בקרבת תעסוקה מלאה. בתרחיש פסימי משמעותי, לא יהיה מקום רב למהלכי מדיניות משמעותיים שעלולים לבוא עם מחיר כבד יחסית דווקא לסקטור העסקי. כך לדוגמא עלול להתרחש במקרה שהממשלה תצטרך לגייס עשרות מיליארדים של שקלים באמצעות הנפקות אג"ח לשם מימון גירעון גדול בהרבה מהיום במקרה של תרחיש פסימי משמעותי שבו הממשלה תחווה ירידה ניכרת בהכנסות ממסים וצורך להעלות הוצאות.
בחודשים האחרונים יצוא הסחורות נתמך בפעילות ענפי הכימיקלים והרכיבים האלקטרוניים, כשיצוא התרופות בירידה
נתוני סחר החוץ של ישראל מלמדים כי בחודש ספטמבר יצוא הסחורות הסתכם בכ-3.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף ירידה של כ-11.6% לעומת החודש הקודם וירידה מתונה יותר של כ-6.9% בהשוואה לספטמבר אשתקד (במונחים דולריים).
בחינה של הנתונים לפי ענפי פעילות, מצביעה על שונות רבה בהתפתחות היצוא בענפים העיקריים מתחילת 2018. יצוא הכימיקלים בעלייה, בעוד שיצוא ענפי התרופות והרכיבים האלקטרוניים (עד לאחרונה) מצוי בירידה. יש לציין שענפים אלה, אשר בכל אחד מהם פועלת חברה גדולה דומיננטית עם נתח שוק משמעותי, מהווים לאורך השנים כ-40% מסך היצוא התעשייתי, ללא יהלומים. על כן, לאירועים ספציפיים בחברות אלה ישנה השפעה רבה על התפתחות כלל יצוא הסחורות של ישראל.
כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, עד סוף 2017 לא נרשמו תנודות משמעותיות בענפי היצוא העיקריים. עם זאת, מתחילת 2018 החלה תנודתיות משמעותית ביצוא של הענפים העיקריים. יצוא הכימיקלים מוביל את הצמיחה מאז ועד היום (אם כי לא מדובר במגמה רציפה), בין היתר, הודות, לעלייה בפעילות של חברת כי"ל. בנוסף, נציין שבחודש ספטמבר נרשמה ירידה חדה יחסית בפעילות, אולם ענף זה עודנו הגדול ביותר מבין ענפי היצוא התעשייתי. מנגד, יצוא התרופות ירד מסביבה של כ-600 מיליון דולר בחודש, סביבה זהה לזו של יצוא הכימיקלים עד סוף 2017, לרמה של מתחת ל-200 מיליון דולר בחודש כיום (רמת שפל היסטורית), פחות משליש מהיקפו דאז, זאת כפי הנראה על רקע המשבר המתמשך שפוקד את חברת טבע. במקביל, יצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים שעמד על 400-600 מיליון דולר עד סוף 2015, ירד להיקף חודשי של כ-200-400 עד תחילת 2018 תוך תנודתיות מסוימת באותה תקופה אשר קשורה לתזמון הפרויקטים של חברת אינטל. מתחילת המחצית השנייה של 2018 ועד יוני השנה ההיקף החודשי של יצוא הרכיבים האלקטרוניים היה נמוך מ-200 מיליון בחודש – רמת שפל בראייה רב-שנתית. עם זאת, בחודשים יולי-ספטמבר 2019 החל יצוא ענף זה לעלות בחדות עד ל-400 מיליון דולר, כפי הנראה על רקע סיום אחד מהפרויקטים של אינטל ותחילתה של חזרה לפעילות מורחבת, אשר ייתכן שאף תמשיך לעלות.
בחינה רבעונית של הנתונים מצביעה על עלייה קלה של 0.3% ביצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) ברביע השלישי של 2019, ובמקביל, יבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד בכ-3.2% (במונחים דולריים שוטפים). מגמות אלה, הובילו לירידה בגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) לרמה של 2.76 מיליארד דולר ברביע השלישי של השנה לעומת 3.27 מיליארד דולר ברביע השני, נתון אשר תומך בצמיחה ברביע זה. במבט קדימה, במידה שהיצוא ימשיך לעלות בקצב מהיר יותר מהיבוא בהמשך השנה, תהיה לכך השפעה חיובית על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וכן על קצב הצמיחה השנתי.
שיעור האבטלה בגילאי 25-64 ירד בספטמבר ל-3.2% לעומת 3.4%, תוך עלייה חדה יחסית בשיעור ההשתתפות
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המבוססים על סקרי כוח אדם, שיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה 25-64, להם ההשפעה הרבה ביותר על שוק העבודה ועל הביקושים המקומיים במשק, ירד בחודש ספטמבר לרמה נמוכה של 3.2% לעומת 3.4% באוגוסט. זאת, תוך עליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לרמה של 80.7% לעומת 80.3% באוגוסט ו-79.7% ביולי.
עליית שיעור ההשתתפות חלה על רקע תוספת משמעותית יחסית של כ-28 אלף מועסקים בספטמבר ותוספת של כ-24 אלף מועסקים באוגוסט, זאת לאחר ירידה מצטברת של כ-26 אלף מועסקים בארבעת החודשים שקדמו להם (אפריל-יולי). בהקשר זה, יש לציין כי נתונים אלה אינם עקביים עם נתונים ממקורות אחרים (משרות פנויות, משרות שכיר), אשר מצביעים על ירידה בביקוש לעובדים במשק.
לסיכום, מסקרי כוח האדם של הלמ"ס עולה כי שוק העבודה ממשיך להפגין חוסן, וכי החולשה היחסית במהלך השנה הייתה זמנית בלבד. שיעור האבטלה (בגילאי 25-64) המשיך לרדת לכיוון רמת שפל היסטורי לצד עליית שיעור ההשתתפות לרמה גבוהה של למעלה מ-80%, תוך גידול נאה במספר המועסקים בחודשים האחרונים, על אף קרבתו של המשק למצב של "תעסוקה מלאה". עם זאת, יש להמשיך לעקוב אחר הנתונים האחרים שמצביעים על ירידה בביקוש לעובדים במשק. במבט קדימה, שיעור האבטלה צפוי להישאר, להערכתנו, סביב רמתו הנוכחית גם בשנים הקרובות.