עומר רגב
27/11/2019
הוועדה המוניטרית החליטה ב-25 בנובמבר 2019 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. הסבירה היו:
- סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.4%, ובחודשיים האחרונים חלה ירידה גם באינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, על רקע הייסוף וההאטה בקצב העלייה של מחירי הדיור והמזון. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה נותרו יציבות בקרבת הגבול התחתון של היעד. בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים חלה ירידה קלה.
- לאחר החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש קלות ובהמשך שב והתחזק, כך שבמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא נותר יציב. עם זאת, מתחילת השנה השקל התחזק ב-8.9%, והייסוף ממשיך להקשות על חזרת האינפלציה ליעד.
- הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי על אף הסנטימנט העולמי השלילי. יצוא השירותים צומח בקצב נאה אך נמשך הקיפאון ביצוא הסחורות. שוק העבודה נותר הדוק. עם זאת, נמשכת אי הוודאות לגבי המצב הפוליטי, ובמידה והממשלה תיאלץ לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך, תהיה לכך השפעה מצמצמת.
- הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט וההתדרדרות בסחר העולמי נמשכת. מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה: מהמסרים שהעביר ה-Fed עולה שהריבית תיוותר ברמתה אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הכלכלי, ועל פי הערכות בשווקים ה-ECB אינו צפוי לשנות את הריבית בשנתיים הקרובות.
כמו כן, הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.
התגובות
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי: "לא מן הנמנע שהעיתוי להפחתת ריבית יושפע גם מן המצב הפוליטי"
על פי תחזית לאומי, שהייתה בדעת מיעוט, ובניגוד לקונצנזוס שצפה הפחתה של הריבית ל-0.1%, בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.25%.
על פי ההודעה, הוועדה המוניטרית מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה.
למרות כל "הרעש" שהיה לאחרונה, עם "פרשנות יתר" של רכיבי החשבונאות הלאומית באמדן הלמ"ס לתוצר ולרכיביו ברביע השלישי של 2019, בנק ישראל מציין בהודעתו את המשך הצמיחה בישראל, על פי הפוטנציאל, זאת למרות ההאטה בצמיחה בעולם והסנטימנט הגלובלי השלילי.
כמו כן, צוין בהודעה שהוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים בכדי להרחיב את המדיניות המוניטרית. במשפט זה ישנו שינוי בנוסח לעומת ההודעה בהחלטה הקודמת, בכך שעתה בנק ישראל מציין שבמידת הצורך הוועדה "נוקטת" בצעדים נוספים ולא הנוסח הקודם של "תנקוט". כלומר יש שינוי מלשון עתיד ללשון הווה מתמשך.
להערכתנו הדברים מתייחסים לאפשרות של מעבר להתערבות שוטפת ומשמעותית בשוק המט''ח על ידי בנק ישראל, יתכן שבאופן בלתי מעוקר מבחינת ההשפעה על בסיס הכסף, זאת במטרה לצמצם את השפעת הריבית על שער החליפין. המהלך של צמצום מידת העיקור המוניטרי, ככל שאכן מתקיים, נועד להשפיע על ריביות השוק הקצרות (מק"מ וכיוב'), תוך הפחתתן ללא מהלך של הפחתה בפועל של ריבית בנק ישראל.
כפי שציינו בסקירתנו מראשית השבוע, ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.4% בלבד, ולהערכתנו, האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תישאר בסביבה דומה. כלומר, סביבת האינפלציה בעת הנוכחית נותרה מתונה מאוד. לאור זאת, נראה שבנק ישראל יפחית את הריבית בהמשך, למרות שמידת השפעת צעד זה על המשק צפויה להיות מועטה, כשהשאלה המרכזית היא שאלת העיתוי.
ציינו בראשית השבוע שאנו מעריכים כי לנוכח העמידה של המדד האחרון בציפיות השוק, ולאור הנתון הכולל של צמיחת התוצר ברביע השלישי של השנה בנק ישראל יבחר עתה להשהות את הפחתת הריבית לראשית 2020. העיתוי המדויק צפוי להיות מושפע, בין היתר, ממידת ההתממשות של תחזיתנו להתמתנות נוספת של סביבת האינפלציה.
לא מן הנמנע שהעיתוי של הצעד של הפחתת ריבית יושפע גם מן המצב הפוליטי, שיקבע את העיתוי האפשרי וההיקף של מהלכי המדיניות התקציבית, שיתכן שבנק ישראל ירצה ללוות בהפחתת ריבית. בדרך זו, מהלך של צמצום תקציבי משמעותי, אם יתממש, עשוי להיענות במהלך קטן של הפחתת ריבית.
עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "שוק העבודה ההדוק, וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם היו התורמים המרכזיים להחלטה"
כפי שצפינו, ובניגוד לרוב ההערכות בשווקים, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.25 אחוז. שוק העבודה ההדוק, היציבות בפעילות הכלכלית וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם בהפחתת הריבית היו התורמים המרכזיים להחלטה. יחד עם זאת, להערכתנו, הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הבאים כמו גם רכישת מט"ח עדיין משמעותי, במיוחד במקרה שנחזור ונראה ייסוף מהיר של השקל
כלכלני ברק בית השקעות: "שווה לשים לב לדקויות ולניסוחים"
הפעם, במשפט הסיום, נאמר בהודעת הבנק, כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית". כדאי לשים לב שבהחלטה הקודמת, הניסוח היה מעט שונה - "הוועדה תנקוט בצעדים נוספים".
כנראה שבנק ישראל מודיע שהוא חזר להתערב בשוק המט"ח, זאת לאחר רכישות של 314 מילון דולר באוקטובר.
בהודעת הריבית, בנק ישראל גם ציין את סביבת האינפלציה הנמוכה (אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.5% בלבד ב- 12 החודשים האחרונים), השקל נותר יציב מהחלטת הריבית האחרונה (אך יוסף בכמעט 9% מתחילת השנה, מול הסל) והמשק ממשיך לצמוח קרוב לקצב הפוטנציאלי. בנק ישראל לא מתרגש מנתוני הצמיחה החלשים יחסית ברבעון ג' (צמיחה ללא מלאי הייתה 2.1%-) וסבור שהנתונים יעודכנו לאחור. שוק העבודה נותר הדוק. הפעילות הגלובלית ממשיכה להתמתן אך הבנקים המרכזים הגיעו למיצוי הורדת הריבית בשלב זה.
לדעתנו, מאד יתכן שבנק ישראל מעדיף לחכות להחלטת הריבית הבאה (13.1.20) עם מסיבה העיתונאים כדי להוריד את הריבית, ואולי גם לחכות להתבהרות המצב הפוליטי.
בכול מקרה, אנחנו סבורים שצפויה הורדת ריבית בתחילת 2020. בנוסף, בנק ישראל צפוי להגביר את רכישות המט"ח בתקופה הקרובה.
יוסי פריימן מנכ"ל פריקו: "הריבית כיום הינה ריבית ראלית שלילית"
"פרופ' אמיר ירון ממשיך מזה שנה להשאיר את הריבית באותה רמה, אך מרבית האנליסטים מסכימים שבסביבת אינפלציה יורדת בעולם של ביקושים חלשים יהא זה עניין של חודשים ספורים לכל היותר עד שהריבית תופחת גם כאן. בנק ישראל פועל לשמירה על יציבות מחירים במשק ותומך בצמיחה ולשם כך ארגז הכלים המוניטרי שברשותו מכיל מספר אפשרויות ובהן התערבות ישירה בהיצע הכסף או שינוי שער הריבית. השליטה על היצע הכסף בשקלים ובמטבע זר מופעלים באופן מוגבל והריבית כיום הינה ריבית ראלית שלילית על רקע סביבת אינפלציה שנתית של כ-0.5% (ב-12 החודשים האחרונים המדד עלה
ב-0.4% בלבד). באירופה הבנק המרכזי האירופי מחזיק בריבית שלילית של 0.5% בעוד האינפלציה כ-0.7% ואין בה כדי לאושש את הכלכלה ולהזניקה. בארה"ב הריבית 1.5%-1.75% והאינפלציה כ-1.7%. גם שם קורא הנשיא טראמפ להוזלה אגרסיבית של הריבית במטרה לעודד פעילות כלכלית ולשמור על תנאי הסחר של התעשיה והמשק בארה"ב".
