ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות, מסכם שנה בתפקיד, מסביר כיצד החברה הפכה לשחקנית המובילה בתעשיית הקרנות המחקות ומספר על השלב הבא באבולוציה

 

ליאור כשריאן, מסכם בימים אלה שנה כמנכ”ל מגדל קרנות נאמנות. את הקריירה שלו בשוק ההון החל ליאור לפני כמעט 20 שנה, כשב־11 השנים האחרונות הוא במגדל שוקי הון, במהלכן שימש כראש צוות שיווק לבנקים וסמנכ”ל שיווק בחברת קרנות הנאמנות. ב־2018 הוא התמנה למנכ”ל חברת הקרנות במקום שגיא שטיין, שמונה לתפקיד מנכ”ל מגדל שוקי הון - בית ההשקעות הוותיק שאחראי, בין היתר, על פעילותן של חברת קרנות הנאמנות, ניהול תיקים ובנקאות להשקעות.

 

הקריירה של כשריאן החלה בבנק דיסקונט, במקביל ללימודי התואר הראשון, נמשכה בבית ההשקעות מיטב אבל ההיכרות הראשונית שלו עם עולם קרנות הנאמנות הייתה עוד קודם לכן, בתקופת הצבא, כאשר התחיל לסחור באופן עצמאי. “זה היה בשנת 99, בשיא בועת הדוט.קום. ידעתי מתי הזמן הנכון לצאת”, הוא אומר בחיוך. היום, בשעות הפנאי הוא מבלה במשחקי כדורגל של מכבי נתניה, עיר הולדתו, וכדי לנקות את הראש – גם בפסטיבלים בינלאומיים של מוזיקה אלקטרונית.

 

איך אתה מסכם שנה בתפקיד?

 

“זו הייתה שנה מלאה בעשייה. חלק לא מבוטל כמובן הוקדש לתיקון 28, שבמסגרתו הקמנו פעילות קרנות סל וחברת עשיית שוק. הסבנו כ־50 קרנות מחקות לקרנות סל, ובמקביל המשכנו להוביל את מהפכת החדשנות בענף, כך שבהחלט היה מעניין.

 

ברמה האישית, אני מרגיש שזו זכות גדולה להיות אחראי על כספי משקיעים ועל האמון שאנחנו מקבלים מהמשקיעים. אין ספק שלתפקיד מנכ”ל חברת קרנות, שמנהלת מעל 30 מיליארד שקל, מתלווה גם אחריות גדולה.

 

לשמחתי, אני עובד עם אנשים מצוינים. מהטובים והאיכותיים שיש בשוק ההון, הן מבחינת וותק, ניסיון ומקצועיות והן מבחינת יזמות וחדשנות. אני מאוד נהנה מהעבודה שלי וקם כל בוקר עם חיוך. מבחינתי זה הבסיס, אי אפשר להצליח אחרת”.

 

הזכרת את תיקון 28, והשינוי שתעשיית הקרנות עברה בשנה האחרונה, עם המעבר מתעודות סל לקרנות סל. מה דעתך על הרפורמה?

 

“לטעמי, הרפורמה הייתה נחוצה ומבורכת. אין ספק שהיה צריך להסדיר את המעמד המשפטי של תעשיית תעודות הסל, שניהלה אז 100 מיליארד שקל. התעשייה הזו סבלה מהיעדר פיקוח וסיכון מנפיק שלא תמיד היה ידוע ומובן למשקיעי הקצה. היום, בעקבות השינוי, הכללים ברורים וכולם משחקים באותו מגרש – שינוי חשוב ומשמעותי לאור העובדה שקרן סל היא מוצר ההשקעה הפופולארי ביותר בעולם.”

 

למה בחרתם להמיר קרנות מחקות לקרנות סל?

 

“ביצענו מחקרי שוק עמוקים עבור הלקוחות שלנו, והגענו למסקנה שבישראל יש הצדקה וביקוש לקרנות סל. במקביל, המוצר סייע לנו להגיע לקהלים נוספים שרוצים ליהנות מהיתרונות של הקרנות המחקות אבל מייחסים חשיבות עצומה לסחירות היומית. זו הסיבה שבחרנו להסב חלק מהקרנות המחקות לקרנות סל. המעבר התבצע טוב מאוד ברמה התפעולית.

 

אנחנו מאמינים שבעולם ההשקעות יש הצדקה גם לקרנות מחקות וגם לקרנות סל. לכן, כגוף גדול, אנחנו מציעים למשקיע את כל המוצרים, ושכל אחד יבחר את המוצר שהכי מתאים לו”.

 

אם מסתכלים על השנים האחרונות, קרנות הסל כל הזמן פודות והקרנות המחקות מגייסות

 

“מבחינה עסקית, לקרנות הסל יש עוד דרך לעבור. נראה שהשוק צריך עוד זמן כדי לעכל את המוצר החדש. אני מתרשם שגם רשות ני”ע, הבורסה וכמובן השחקנים בשוק יבצעו את ההתאמות הנדרשות כדי להנגיש את קרנות הסל למשקיעים.

 

בנוסף, חלק מהכספים יוצאים מסיבות טכניות, שקשורות להרשאות אחזקה של גופים מוסדיים. כלומר כסף יצא לאו דווקא משיקולים של משקיעים פרטיים. יש גם לא מעט כסף שיצא מקרנות הסל על המדדים המקומיים ע”י משקיעים מוסדיים גדולים.

 

רואים שבשלב הזה הלקוחות הפרטיים מזרימים פחות כסף חדש לקרנות הסל, אבל צריך לתת לשוק זמן להכיר את המוצר. צריך לזכור שהאבק של הרפורמה עדיין לא שקע, ולכן מוקדם לקפוץ למסקנות. מה שבטוח, זו הייתה רפורמה נכונה ונחוצה”.

 

המוצר המקומי קצת שונה מה־ETF?

 

“היום, קרן הסל היא מוצר שקוף כמו ETF אמריקאי, הכל נכנס בתור טעות מעקב של הקרן. אתה קונה מוצר שהוא Best Effort, בדיוק כמו קרן מחקה, למעט העובדה שלקרן הסל יש עושה שוק שמייצר נזילות במהלך היום. לדעתי זה יתרון עבור חלק מהמשקיעים, כמו למשל מסחר בימי א’ בקרנות חו”ל.”

 

נראה שלמשקיע הפרטי יש העדפה לקרנות מחקות על קרנות סל

 

“כנראה שעשינו עבודה טובה עם הקרנות המחקות. אני מזכיר לך שזה לא תמיד היה ככה. בשנת 2008, כשיצאנו לשוק עם הסנוניות הראשונות של הקרנות המחקות, קיבלנו כתף קרה מאוד. באותם ימים היועצים, שהיו רגילים לקנות את תעודות הסל, לא היו מוכנים לשמוע על מוצרים אחרים. לוקח הרבה זמן לשנות הרגלים, גם כשאתה מגיע עם מוצר טוב.

 

בשנים האחרונות ענף קרנות הנאמנות בישראל יישר קו עם העולם, והקרנות המחקות הפכו לחלק מרכזי ובלתי נפרד מהתעשייה. מי שהובילה את המהפכה בנחישות ובעקביות היא מגדל קרנות נאמנות, שכיום מנהלת כ־30 מיליארד שקל, מהם כ־19 מיליארד שקל בקרנות מחקות וסל.”

 

למה בעצם בחרתם ללכת נגד הזרם באותם ימים ולהתמקד בקרנות מחקות?

 

“זאת הייתה החלטה אסטרטגית, שנבעה מכך שמאוד האמנו במוצר ובערך שהוא יעניק למשקיעים. לכן לא וויתרנו. בחנו את העתיד של עולם ההשקעות הפאסיביות, ושוב ושוב הגענו למסקנה שהקרנות המחקות יהיו חלק אינטגרלי מהתעשייה, ושזה פשוט עניין של זמן. לשמחתי, ההחלטה הזו הצדיקה את עצמה.”

 

 

לא היה יותר פשוט לקנות חברת תעודות סל?

 

“לאורך כל הדרך הציעו לנו לרכוש פעילות תעודות סל וסירבנו, כי רצינו לבנות מוצר שיזוהה איתנו ועם הערכים שלנו. העדפנו לספק למשקיעים מוצר שיניב להם ערך גבוה משמעותית מהאלטרנטיבה שהיתה אז, לשלם לבעלים של חברת תעודות סל. בסופו של דבר, הובלנו הורדת מחירים דרמטית במוצרי ההשקעה הפאסיביים ותהליכי סטנדרטיזציה בכל הקשור לרמת הדיוק ורמת התמחור של המוצרים הפאסיביים. האמונה שלנו במוצר אילצה את המתחרים ליישר קו עם המחיר ואיכות הניהול”.

 

איך אתה רואה את השלב הבא של מגדל קרנות נאמנות ושלך בתפקיד?

 

“שוק קרנות הנאמנות מתוחכם, מקצועי, דינמי ותחרותי מאוד. לתפיסתנו המפתח להצלחה טמון בחדשנות ויצירתיות. לכן אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק לגבי המצב בשווקים, אבל במקביל אנחנו מסתכלים על העתיד. השילוב הזה מאפשר לנו להמשיך לייצר מוצרים שהם גם רלוונטיים, גם איכותיים וגם תואמים לרצונות ולצרכים של הלקוחות שלנו.

 

אנחנו מאמינים שהשלב הבא באבולוציה של התעשייה הוא חדשנות ויצירתיות. לפני 3 שנים ערכנו סדרת דיונים פנימיים שעסקה בעתיד המוצרים הפאסיביים בישראל ואפשרויות הצמיחה, במטרה להציף ערך למשקיעים. זיהינו פוטנציאל גדול בכל עולם מוצרי ההשקעה החדשניים, שאז רק התחיל להתפתח בעולם בתחומי טכנולוגיה. אנחנו מאוד מאמינים בקו הזה ובהתאם, בשנים האחרונות אנחנו ממשיכים להנפיק מוצרים חדשים, תוך התמקדות בחדשנות.”

 

 

מה למשל?

 

“אחת ההצלחות הגדולות שלנו בהקשר הזה הייתה ההשקה של מדד ה־ Defense&Aerospace . זה מדד ייחודי שהשקנו רגע לפני שטראמפ נבחר לנשיא ארה”ב, מתוך חשיבה שתקציבי הביטחון בארה”ב יגדלו ומניות הסקטור יזנקו. זה בדיוק מה שקרה בפועל, והיועצים שהלכו איתנו והאמינו במוצר שלנו הניבו ללקוחות שלהם ערך עצום.

 

בפרספקטיבה של זמן, אני חושב שהיועצים והמשקיעים מעריכים את המאמץ והמשאבים שהשקענו, וממשיכים להשקיע, בחדשנות. זה בהחלט ניכר בשטח”.

 

אם אנחנו כבר מדברים על חדשנות, איזה תחום טכנולוגי להערכתך יהיה חוד החנית בעשור הקרוב?

 

“להערכתי, שני תחומים שעשויים לצמוח בקצב מהיר למדי בעשור הקרוב הם תשתיות תקשורת (5G) ותשתיות ענן.

 

5G הוא הדור החדש של עולם הסלולר והתשתית למהפכה תעשייתית וטכנולוגית. בעולם המודרני הכל הופך מהיר וטכנולוגי יותר, כמעט בכל תחום, ומהרגע שמתרחש השינוי, לאל חוזרים אחורה. פריסת תשתיות דור 5 שמתחילה עכשיו בעולם תאפשר גלישה והעברת נתונים במהירות של עד פי 100 מדור 4 הנוכחי, מה שמהווה את מנוע הצמיחה של מגוון סקטורים כמו IOT, רפואה מתקדמת, תחבורה אוטונומית, בתים חכמים, גיימינג, ערים חכמות ועוד. לא סתם 5G הוא המקור לתחרות האדירה בין סין לארה”ב.

 

תחום נוסף שכבר מתפתח ולהערכתי ימשיך לצבור תאוצה הוא תשתיות ענן. האפשרות לאחסן כמויות אדירות של מידע במחיר נמוך יחסית מאפשרת לגופים מסחריים לאסוף עלינו מידע מכל סוג שהוא, לנתח אותו בכלים של בינה מלאכותית (AI) ולהציע לנו תובנות ברמת דיוק גבוהה – כאלה שהמוח האנושי לא יכול היה לחשוב עליהם. אחת הדוגמאות הטובות לפוטנציאל האדיר של התחום היא בינה מלאכותית בתחומים הרפואיים. מחשב סיפק למקרה סרטני דיאגנוזה טובה יותר מזו שסיפק רופא אנושי מהטובים בארה”ב. הרי בסופו של דבר, אם תוכל לבחור מי יפענח את הצילום CT שלך, לא היית רוצה חוות דעת שמסתמכת על BIGDATA של 10 מיליון דיאגנוזות מפוענחות בדיוק של מיליונית המילימטר?”

 

אתה חושב שנראה יותר כסף זורם למוצרים אקטיביים או פאסיביים?

 

“יש מקום בשוק לכל המוצרים. אני מזכיר לך שפעם אמרו שאין טעם להחזיק בקרן מנייתית אקטיבית מקומית. הטענה הייתה שכשמדובר במניות המקומיות צריך להחזיק רק מוצרים פאסיביים, כי חבל על דמי הניהול. היום זה הפוך. לכן, בכל הקשור למי יכה את המדד – יש מקום לשמור על צניעות. זה לא נכון לקבוע שמוצר אחד תמיד עדיף על האחר.”

 

מה דעתך על שוק הקרנות היום?

 

“בעיניי, אין בשוק מוצר פיננסי טוב יותר מקרנות נאמנות, הן מבחינת מגוון המוצרים, הן מבחינת השקיפות והן מבחינת הפיקוח הרגולטורי. תוסיף לזה את הירידה הדראסטית בדמי הניהול בשנים האחרונות ועשרות קרנות ב־0% דמי ניהול. אני לא מכיר תעשייה תחרותית יותר בארץ שכל מהלך עסקי, ולו הקטן ביותר, מדווח פומבית וזוכה לתגובה מיידית מהשוק. בכל מקרה, מי שמרוויח מהתחרות הזאת הם הצרכנים, שנהנים ממוצרים פיננסים מובילים בעלויות נמוכות.

 

בכלל, קרנות הן אחד התחומים הכי יזמיים ויצירתיים בהשקעות, והעתיד של התעשייה טמון בחדשנות. זו אחת הסיבות שאנחנו מתמקדים ומובילים את תחום המדדים בכלל, ואת מדדי הטכנולוגיה בפרט. אנחנו הראשונים בענף שהשיקו מוצרים בתחומים כגון 5G, ציוד רפואי, בינה מלאכותית, מסחר מקוון, פינטק ועוד רבים אחרים, ונמשיך להפוך כל אבן כדי להביא למשקיעים בישראל את הדבר הבא לפני כולם”.

 

מה מייחד אתכם משאר המנהלים בתעשייה?

 

“בראש ובראשונה, ההון האנושי שלנו. למרות שזה נשמע קלישאה, זה המשאב העיקרי והכי חשוב, ומבחינתי זו גם הסיבה שאנחנו ארגון איכותי ומקצועי. ענף קרנות הנאמנות מתאפיין בתחלופה גבוהה של עובדים בעוד שאצלנו הוותק של עובדי החברה גבוה משמעותית מהממוצע, ואני חושב שזה מדבר בעד עצמו. יש לנו מנהלי השקעות עם וותק של 10-20 שנה. גם אנשי השיווק, התפעול והפיקוח שלנו מאוד וותיקים ומנוסים, וזה משלים את התפיסה הניהולית שלנו שמבוססת, בין היתר, על הסתכלות לטווח ארוך, אסטרטגיה עסקית עקבית והיכרות מעמיקה עם היועצים בבנקים ועם והלקוחות שלנו. זה מייצר לנו יתרון, כי מי שכאן עבר וראה הרבה דברים שקרו בשוק, ולכן לא נבהל מאירועי קיצון.

 

תחום נוסף שאני מאוד גאה בו הוא אחריות ומעורבות חברתית. כגוף פיננסי מוביל, מגדל שוקי הון מעודדת את העובדים לקחת חלק פעיל בתרומה ובמעורבות בקהילה. כבר שנים שאנחנו מעבירים שיעורים בחינוך פיננסי לתלמידים מאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות, מעורבים בהפעלת “בית העמותות” ומתנדבים בפעילויות שונות למען הקהילה. לאחרונה גם השקנו את פרויקט “בית מארח” לתלמידים מכל רחבי הארץ, והרשימה עוד ארוכה.”

 

מה אתה יכול לספר לי על מחלקת המחקר שלכם?

 

“מי שמנהל את מחלקת המחקר שלנו הוא ד”ר יוסי שווימר, והיא מהטובות והבולטות בענף. אנחנו מאמינים בניהול השקעות איכותי ומקצועי, ולכן אנחנו מאוד מוטי מחקר ואנליזה. המחקרים המקצועיים והמעמיקים שהאנליסטים שלנו עורכים, מאפשרים למנהלי ההשקעות שלנו לקבל בזמן אמת החלטות מקצועיות ומושכלות ולהציף ערך ללקוחות. המידע והאנליזה שמחלקת המחקר מעמידה לרשותנו מאפשרים לנו לחשוב מחוץ לקופסא, לייצר מוצרים באפיקים חדשניים וייחודיים ולאפשר לנו לספק ללקוחות שלנו סל מגוון של מוצרים איכותיים.”

 

איך זה בא לידי ביטוי?

 

“אני לא חושב שיש הרבה חברות קרנות נאמנות שמעסיקות שמאי נדל”ן ורואי חשבון שבודקים את טיב נכסי החברות שבהן אנחנו משקיעים. רק לאחרונה השמאי שלנו חזר מסיור בארה”ב לבחינת נכסי חברות נדל”ן אמריקאיות. זו הסיבה שאנחנו לא מפחדים מחברות במשבר או חברות בקשיים. מחלקת המחקר שלנו משקיעה לא מעט משאבים כדי לבחון את ההשקעות הכי קשות לניתוח. אנחנו נכנסים במקומות שאחרים בורחים מהם.

 

מן הסתם אין הרבה עסקאות כאלה בשוק, אבל מחלקת המחקר שלנו מסייעת לזהות נכסים שמשוערכים מתחת לשווי שלהם. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להשיג את העסקאות האלה, למרות שזה דורש מאיתנו לבלות לא מעט זמן בהשתתפות בנציגויות והסדרי חוב.”

 

 

 

זה מתאים אולי לאפיקי השקעה שהמח”מ של הלקוח יותר ארוך. כי בקרנות, יכול להיות שתהיה צודק, אבל הציבור לא יחזיק את הקרן מספיק זמן כדי ליהנות מזה.

 

“אנחנו שלמים לגמרי עם החלטות ההשקעה שלנו, ומודעים לכך שלא תמיד למשקיעים יש את הסבלנות שלנו יש באחזקה של פוזיציה לאורך זמן. פעמים רבות, אגרות חוב שהשקענו בהן וירדו בטווח הקצר, השתלמו מאוד בטווח הארוך. אי אפשר לנהל קרנות נאמנות לטווח קצר. צריך לעבוד קשה כדי להביא תשואות, וחייבים הסתכלות לטווח ארוך – תראה למשל את מח”מ האחזקה בקרן נאמנות בארה”ב, שהוא ארוך משמעותית מאשר בארץ. לשמחתי, התעשייה כל הזמן משתנה ומתקדמת, המערכות משתפרות, היועצים מקצועיים יותר ויש פחות מרדף אחרי תשואות בטווח הקצר או כוכבים.

 

בסופו של דבר, המשקיע משלם לי דמי ניהול והוא מצפה שאיעזר ביכולות המחקר שלי כדי להשיא תשואה, גם במקומות מסובכים וקשים יותר לניתוח. זה אחד הערכים המוספים שאנחנו נותנים למשקיעים ומי שנמצא איתנו לאורך שנים, יודע על מה אני מדבר. יש לנו קרנות עם וותק של מעל 20 שנה.”

 

מה דעתך על התחרות עם קרנות נאמנות - תיקון 190, גמל להשקעה, פוליסות חסכון, השקעות אלטרנטיביות וכו’?

 

“תעשיית הקרנות צומחת, אבל הצמיחה בעשור האחרון לא תואמת את הגידול בעושר הפיננסי שבידי הציבור – וזאת מגמה מטרידה. אני חושב שאחד הגורמים לכך טמון בפער הרגולטורי בין המוצרים הפיננסים השונים, זאת למרות שקרן נאמנות היא המוצר השקוף המפוקח והנזיל ביותר לחיסכון, יש מקום לכל המוצרים אך גם לאפשר תנאי פתיחה שווים, ולשמחתי ברשות ני”ע מודעים לנושא.”

 

מה לגבי התחרות עם גופים בהוסטינג?

 

“אני מברך על תחרות, אבל במקרה הזה התחרות לא סימטרית. סתם לפתוח קרן נאמנות זו לא משימה קשה, ראינו לא פעם קרנות הוסטינג שהייתה להם תקופה טובה, גייסו, אבל מהר מאוד סבלו מפדיונות גדולים. משקיע צריך לקחת בחשבון את רמת ניהול הסיכונים של חלק מהגופים האלה, כי תשואות לטווח קצר אינן חזות הכל ובסופו של יום, לנהל סיכונים תפעוליים וסיכוני שוק זה הרבה יותר מסובך.

 

לדעתי השוק בהחלט עבר שינוי כלשהו. אם בעבר קנו קרנות של גופים פחות מוכרים, היום רואים פחות ופחות כסף הולך לגופים חדשים וחסרי מוניטין.”

 

מה אתה חושב על הפיקוח והרגולציה בענף?

 

“בכל הממשקים שלנו עם הרגולטורים, אני מתרשם שטובת המשקיעים לנגד עיניהם. אמנם לא תמיד רואים את הדברים עין בעין, אבל האווירה טובה והשיח ענייני ומכבד, ולראיה ההצטרפות למתווה הוולונטרי לאי שינוי מדיניות מהותי והאפשרות לעדכן דמי ניהול אחת לשנה.

 

מן הסתם אנחנו משקיעים לא מעט משאבים ברגולציה. מנהלי הקרנות והגורמים במחלקות השונות ברשות מקיימים אינספור מפגשים בנושאים שונים, לרבות שולחנות עגולים עם המערכת הבנקאית. השיח מתקיים כל הזמן, והוא בסך הכל טוב ופורה. בסופו של יום, התעשייה השתפרה מבחינת איכות המוצר ללקוח.”

 

עבודת היועץ השתנתה בעקבות הרגולציה ומערכות הדירוג?

 

“למרות השינויים שהמערכת הבנקאית עוברת, יועצי ההשקעות בבנקים היו ונשארו הפקטור המשמעותי ביותר בתעשייה. הם החוט שמקשר בין המוצרים שאנחנו מנהלים לבין הלקוח, והשינויים בתעשייה חיזקו את רמת הידע והמקצועיות שלהם. הבנקים משקיעים מאוד במערך הייעוץ, החל ממערכות דירוג שמעדכנות מתודולוגיות וכלה בטכנולוגיות שמאפשרות ליועצים לטפל ביותר לקוחות.

 

למרות הטענות השונות של חלק מהגורמים בענף, לדעתי היועצים נהנים מחופש פעולה. מערכות הדירוג תומכות בתהליך קבלת ההחלטות – הן ממש לא מחליטות עבור היועץ, ובוודאי שלא הופכת את העבודה שלהם לרובוטית. לטעמי, ככל שיתנו ליועצים יותר חופש פעולה היכולת שלהם להשיא תשואות גבוהות תגדל. עובדה שאנחנו כל הזמן רואים שיועצים מתעניינים גם במוצרים חדשניים, שמטבע הדברים אין להם דירוג. אני שמח שליועצים חשוב לשמוע את הצד המקצועי ואת האסטרטגיה שמאחורי המוצר, ושזה חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.”

 

 

מה דעתך על השוק? ראלי של עשור?

 

“אם בדצמבר 2018 היית עושה סקר בין כל מנהלי ההשקעות בישראל, אף אחד מהם לא היה חוזה את העליות האדירות שהיו בנכסי הסיכון ב־2019. לכן, אני משתדל לשמור על צניעות בכל הקשור לתחזיות קדימה. אנחנו צריכים לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים, וזה יביא תוצאות בסופו של דבר.

 

רוב החברות מכות את תחזיות הרווח, האינפלציה נמוכה, ריביות יורדות שתומכות בשוק מניות חזק. זה לא אומר שלא נראה תיקונים מפעם לפעם, אפילו עמוקים, אבל בסופו של יום החברות מרוויחות, וזה צריך לבוא לידי ביטוי או בדיבידנד או במחיר המניה.

 

שליש מהאג”ח הממשלתיות הגלובליות בתשואה שלילית וקשה להמר נגד שוק המניות, אבל אפשר להפחית סיכונים דרך סקטורים יותר דפנסיביים כמו בריאות, תשתיות, מדדי מניות מוטות דיבידנד וכדומה.

 

גם אם נראה שמדדי המניות משייטים באזורי שיא, אני לא חושב שזה נכון לצאת מהשוק. היסטורית, שליש מהזמן מדדי מניות נמצאים בשיא ושליש נוסף סביב השיא, ולכן זו לא סיבה לעשות שינויים דרסטיים בתיקים.

 

גם בגזרת ה־Fixed Income מומלץ להשקיע בניירות ובמדדים המתאימים. אני מזכיר שכשמדובר בשוק האג”ח, גם כשלא קורה כלום הזמן פועל לטובתך והתשואה זוחלת. כמו שזה נראה כרגע, העולם עומד לקראת האטה בצמיחה ואני לא רואה עליות ריבית מעבר לאופק, לכן ההמלצה היא לשמור על תיק מאוזן.”