מגזין FUNDER >> קרנות נאמנות: פורש מצה״ל עם מיליון שקלים? הצעה לתיק השקעות מקרנות נאמנות 

 

הרגל נפוץ אצל רוב המשקיעים בקרנות נאמנות, לקחת בחשבון את התשואה השנתית כקנה מידה של הצלחה בתיק. מה שראוי קצת יותר הוא שילוב הקצאה עקרונית של סוגי נכסים עם רמת תנודתיות קטנה ככל האפשר, יחד עם עלויות מינימליות. כמו כן, ידוע שהקרן הטובה היום יכולה ליפול מהמקום הראשון מחר, וזאת ללא סיבה מיוחד, אלא בגלל אירוע נקודתי. כלומר, כאשר לוקחים בחשבון קרנות שמשקפות מדיניות של תיק, אין חובה להביא את הטובות ביותר באותו רגע אלא שילוב של מימוש ההקצאה עבור סוגי הנכס הרצויים, וכאמור, תנודתיות קטנה ככל האפשר בשילוב עלות נמוכה יחסית. אלו המרכיבים שהניעו אותי לבחור את הקרנות שבתיק המוצג.

 

המשקיע הדמיוני, ומטרותיו

 

לצורך התיק הספציפי, חשבתי על דמות של ישראלי ממוצע, כדוגמא של איש צבא הפורש מקבע, ובעל יתרת חסכון נזיל של כמיליון שקלים. מעבר למה שצבר בפנסיה כקצבה חודשית, השקעות בנדל"ן (דירה למגורים ואולי אחת להשכרה), ואף חלק בהשקעות אלטרנטיביות. רוב ילדיו נמצאים בצבא או בלימודים, דהיינו בקרוב עוזבים את הקן.

 

המטרות העיקריות שדמות כזו יכולה לחפש להון הפנוי, הן משהו הקרוב לאמצע הדרך, דהיינו כ־40% חשיפה לשוקי המניות, והשאר באג"ח לסוגיו, ובמזומן. מרכיב המזומן יופקד בקרן כספית, ככרית בטחון. יש להניח שמטרות הדמות גורמות לו להיות מושקע לפי כללי הסיכון היותר אגרסיביים של 40% מניות כדי להשיג מטרות שאפתניות עבור הדור הבא (לימודים, דירה), או מיועדות למטרות עצמיות כמו מימון תקופת הסתגלות לסוג עבודה אזרחי חדש, כולל הכשרה ולימודים.

 

כללי התיק | 40% מניות

 

כאשר הגעתי לבנות את התיק, היו חייבים להילקח החלטות לגבי המבנה. כאמור, הוחלט על הקצאה עקרונית של 40% מניות והשאר במשהו אחר, וזאת בעיקר אג"ח מסוג קונצרני או ממשלתי. חלק מן התיק יהיה על בסיס ניהול אקטיבי של מנהלי הכספים של הקרנות הנרכשות, וחלק מן התיק יהיה בנוי על בסיס קרנות מחקות שהן השקעה פאסיבית העוקבת אחרי מדדים. לבסוף, אנו רוצים שהמשקיע בתיק כזה ישלם מעט דמי ניהול, ושהתיק יהיה בעל תנודתיות נמוכה יחסית, כאשר התשואה עדיין מכובדת (רצוי דו־ספרתית).

 

לאור האמור לעיל, בנינו תיק תוך שימוש ב־10 קרנות, מהן 8 מנוהלות ו־2 מחקות. 4 קרנות מכילות אחוז גבוה יחסית של מניות (מעל 80%), כאשר השאר נמצאות בחשיפה גבוהה יותר לאג"ח קונצרני ומדינה. חוץ מקרן אחת, כל הקרנות נמצאות בחשיפה מעטה יחסית של מט"ח, כאשר הקרן של מור (מור מניות ערך) מגיעה לקצת יותר מ־15%. חשיפה מועטה זו מונעת דאגה כלפי השינויים שבדולר-שקל, וזה חשוב. גם הקרן המחקה מול השוק האמריקאי נבחרה כמנוטרלת מט"ח. אגב, יש להוסיף שבכל קטגוריה שממנה לקחנו את הקרנות ניתן למצוא קרנות חלופיות טובות מאוד, וזאת על פי העדפתו של המשקיע וטעמו הייחודי.

 

 

התשואה השנתית, עד כה (שנה אחורה), מגיעה לכמעט 9%, כאשר סטיית התקן עבור התיק נמוכה ונמצאת ב־0.7% בלבד, וזה מעט מאד עבור הקצאה של 40% מניות. כמו כן, דמי הניהול ממש נמוכים, עם 0.82% לשנה, כאשר זה לא נדיר לראות עלויות של יותר מ־1.5% עבור חשיפה הרבה פחותה לחלוקת סוגי הנכסים המושגת, ותשואות הרבה פחות מרשימות. שימו לב שהגענו בחלוקה הרצויה כאשר החשיפה הכוללת למט”ח הייתה מאוד נמוכה ועומדת על 7.16% מסה”כ התיק כולו. נקודה אחרונה: שימו לב שיש 10% מן התיק בקרן מאוד סולידית, מיטב שקלית פלוס, המשמשת כמקור של רזרבה למקרה חירום של מזומנים.

 

התרשמות מההיסטוריה

 

כשבוחנים את ההיסטוריה של הקרנות (הגרפים המלאים נמצאים באתר 1219786.jpg), ניתן לראות ש”מור מניות ערך” מובילה במגמתיות שלה ומראה ביצועי יתר כאשר השוק חיובי וקצת יותר כניסה לעומק כאשר השווקים מקבלים תפנית שלילית. כל שאר הקרנות די דומות במגמה הכללית שלהן, ומראות אגרסיביות פחותה בהרבה.

 

בדיקה של הקרנות המחקות, מקומית וחו”ל (גרפים מלאים נמצאים באתר 1218915.jpg), מראה שאי אפשר לטעון שהשווקים בעולם תמיד עדיפים על השוק המקומי. אם בוחרים את ת”א 90, ולא ת”א 35, ניתן בהחלט לראות ביצועים טובים במיוחד, ולא מעוכבים על ידי השפעה של עניין עסקי בחו”ל, ושוק נגזרים.

 

לסיכום | העדפות קובעות את מרכיבי הסיכון

 

תיק לדוגמא זה הוא אגרסיבי בעיקרו, ומיועד למי שרוצה קצת יותר חשיפה לחלק המנייתי של השווקים בתקווה שחשיפה זו תניב תשואה שתקיים מטרות הוניות גדולות וחשובות יחד עם השלמה לסיכון קצת גדול יותר בגלל גיבוי פיננסי קיים. אבל, ולמרות שנלקחה החלטה כזו, המשקיע מנסה בכל זאת להקטין בסיכון היחסי, ובעלויות. נראה שהתיק המוצג מצליח להשיג מטרות אלו באופן יחסי משביע רצון.