מבוא
הפיקוח על הבנקים מתיר לתאגידים בנקאיים את הבחירה בין שתי שיטות מקיפות לחישוב ההון הנדרש להם בגין סיכון אשראי. חלופה אחת, הגישה הסטנדרטית, תהיה למדוד סיכון אשראי באופן סטנדרטי, הנתמך על ידי דירוגי אשראי (assessments credit) חיצוניים. השיטה החלופית, הגישה המבוססת על דירוגים פנימיים (Approach Based-Rating Internal) הכפופה לאישור מפורש של המפקח, תתיר לתאגידים בנקאיים להשתמש במערכות הדירוג הפנימיות שלהם לסיכון אשראי. גישה זו מוסדרת בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 204.
בהוראה מפורטים תיקונים להמלצות ועדת באזל מ- 1988 לשקלול סיכוני חשיפות בתיק הבנקאי.
חשיפות, שלגביהן אין התייחסות מפורשת בהוראה, יטופלו כפי שטופלו עד כה; חשיפות הנוגעות לאיגוח נדונות בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 205. בנוסף, שווה ערך אשראי של עסקאות מימון SFT - Transactions Financing Securities (ונגזרי OTC) נגזרים מעבר לדלפק, יחושב לפי הכללים שנקבעו בנספח ג'17. בקביעת תאגיד בנקאי לסיכון אשראי של צד נגדי משקלי הסיכון בגישה הסטנדרטית, תאגידים בנקאיים יכולים לעשות שימוש בדירוגי אשראי של חברות דירוג אשראי חיצוניות, שכשירותן לצורך מטרות הון הוכרה על ידי המפקח בהתאמה לקריטריונים המוגדרים בסעיפים 90 ו- 91 .שקלול הסיכון בחשיפות יהיה נטו, לאחר ניכוי ההפרשות הספציפיות.